גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: מפעל הביבליוגרפיה העברית, מדרש, מדרש ילמדנו, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אסתרליין יקירתי, ארץ ישראל, אלעזר גרנות, אברהם יצחק הכהן קוק, אבינועם ילין, אוניברסיטת ברלין, נפתלי בן-מנחם, נחום קפלן, נחום גרנות, ספרות חז"ל, סוגה ספרותית, עזריאל הילדסהיימר, פרנקפורטר צייטונג, פתחיה מרגנסבורג, פג'ה, קריית ענבים, שמואל אברהם פוזננסקי, שמואל סלנט, שמואל יוסף עגנון, שאטוראליאויהיי, שלמה זלמן חיים הלברשטאם, תנועת המזרחי, תר"י, תרנ"ט, תרנ"ח, תרנ"ב, תרנ"ג, תרע"ג, תשי"ח, טעמשוואר, זאב וילהלם הרצברג, חתם סופר, בנימין מטודלה, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הקברות סגולה, גאולת קרקע (ציונות), גאולת קרקעות, גאולה בת-יהודה, גניזת קהיר, גצל קרסל, דער איזראעליט, דב גנחובסקי, די ולט (שבועון ציוני), דיין (הלכה), הסוכנות היהודית, הרמן שטרוק, ..., התנועה הרפורמית, הונגריה, הוסמך לרבנות, הוצאת כרטא, כ"ח באייר, כפר אברהם, כתב יד (העתק), י"א באדר, יעקב אריה סלבנדי, ירושלים, ישראל ב"ק, ילקוט המכירי, יוסף צבי קרליבך, 1850, 1892, 1903, 1913. להרחיב מדד (17 יותר) »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ומדרש · ראה עוד »
מדרש ילמדנו
#הפניה מדרש תנחומא.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ומדרש ילמדנו · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »
אסתרליין יקירתי
שמואל יוסף ואסתר אסתרליין יקירתי הוא ספר, הכולל חליפת מכתבים שכתבו זה לזה שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר מרכס-עגנון בשנים 1924–1931.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואסתרליין יקירתי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר גרנות
אלעזר גרנות (12 במרץ 1927 - 19 בספטמבר 2013) היה פוליטיקאי, משורר, עיתונאי וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואלעזר גרנות · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אבינועם ילין
#הפניה אבינעם ילין.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואבינועם ילין · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
נפתלי בן-מנחם
נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ונפתלי בן-מנחם · ראה עוד »
נחום קפלן
#הפניה מנחם נחום קפלן.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ונחום קפלן · ראה עוד »
נחום גרנות
נחום גרנות (נולד ב-6 במאי 1929) הוא מהנדס מים ישראלי, מנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי (1977–1979), מייסד ומנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות (1997–2000).
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ונחום גרנות · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וספרות חז"ל · ראה עוד »
סוגה ספרותית
סוגה ספרותית (סוגה בלועזית: זָ'אנֶר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וסוגה ספרותית · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פרנקפורטר צייטונג
גיליון מיוחד מ-1906 לרגל 50 שנות הופעת העיתון פרנקפורטר צייטונג (בגרמנית: Frankfurter Zeitung, FZ; מילולית: עיתונה של פרנקפורט) היה עיתון יומי ליברלי בגרמנית שראה אור בפרנקפורט מ-1856 ועד שנסגר על ידי השלטון הנאצי ב-1943.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ופרנקפורטר צייטונג · ראה עוד »
פתחיה מרגנסבורג
מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »
פג'ה
פג'ה (בערבית: فجّة) היה כפר ערבי בגבול השרון הדרומי ושפלת יהודה, כ-15 קילומטרים מצפון ללוד וכשני קילומטרים ממזרח לפתח תקווה, בגובה של כ-40 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ופג'ה · ראה עוד »
קריית ענבים
מראה כללי של הקיבוץ ובית ההארחה מראה כללי של הקיבוץ, 1964 חדר האוכל בקיבוץ קריית ענבים קִרְיַת עֲנָבִים הוא הקיבוץ הראשון בהר והחמישי בארץ, נמצא בהרי יהודה, כ-10 ק"מ ממערב לירושלים, ליד הכפר אבו גוש.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וקריית ענבים · ראה עוד »
שמואל אברהם פוזננסקי
שמואל אברהם פוזננסקי שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאטוראליאויהיי
שאטוראָלְיָאוּיהֶיי, (בהונגרית: Sátoraljaújhely, ביידיש: איהעל או אויהעל) היא עיר בצפון־מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ושאטוראליאויהיי · ראה עוד »
שלמה זלמן חיים הלברשטאם
פורטרט משזח"ה מצבת קברו של שזח"ה שלמה זלמן חיים הלברשטאם, ידוע כשזח"ה או כש"ז חיים הלברשטאם (1832, קרקוב, פולין - כ"ג באדר ב' תר"ס / 1900, בּיֶליץ, פולין), היה רב, חוקר ואספן ספרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ושלמה זלמן חיים הלברשטאם · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תר"י
#הפניה ה'תר"י.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותר"י · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותרנ"ט · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותרנ"ח · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותרנ"ב · ראה עוד »
תרנ"ג
#הפניה ה'תרנ"ג.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותרנ"ג · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותרע"ג · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ותשי"ח · ראה עוד »
טעמשוואר
#הפניה טימישוארה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וטעמשוואר · ראה עוד »
זאב וילהלם הרצברג
ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וחתם סופר · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית הקברות סגולה
בית הקברות סגולה הוא בית הקברות הראשון בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ובית הקברות סגולה · ראה עוד »
גאולת קרקע (ציונות)
שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וגאולת קרקע (ציונות) · ראה עוד »
גאולת קרקעות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וגאולת קרקעות · ראה עוד »
גאולה בת-יהודה
גאולה בת-יהודה (שם העט של גאולה רפאל; כ"ו באייר תרע"ז, 18 במאי 1917 - כ"ו בכסלו תשע"ח 13 בדצמבר 2017) הייתה סופרת ישראלית והיסטוריוגרפית של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וגאולה בת-יהודה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וגניזת קהיר · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וגצל קרסל · ראה עוד »
דער איזראעליט
דער איזראעליט (נהגה "איסרָאֶליט"; בגרמנית: Der Israelit; 'הישראלי' במובן של "יהודי", "בן לעם ישראל"), היה שבועון יהודי גרמני אורתודוקסי שהופיע מ-15 במאי 1860 ועד לנובמבר 1938, ונסגר על ידי המשטר הנאצי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ודער איזראעליט · ראה עוד »
דב גנחובסקי
דב גנחובסקי (נולד בט' בכסלו ה'תרצ"ד, 27 בנובמבר 1933) הוא עיתונאי לשעבר בידיעות אחרונות, כלכלן לשעבר בבנק ישראל, חוקר, אוגר, מלקט כותב ומספר את סיפוריה של ירושלים שבה הוא מתגורר יותר מ-60 שנה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ודב גנחובסקי · ראה עוד »
די ולט (שבועון ציוני)
הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ודיין (הלכה) · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והסוכנות היהודית · ראה עוד »
הרמן שטרוק
הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והרמן שטרוק · ראה עוד »
התנועה הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והתנועה הרפורמית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והונגריה · ראה עוד »
הוסמך לרבנות
#הפניה סמיכה לרבנות.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והוסמך לרבנות · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט והוצאת כרטא · ראה עוד »
כ"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וכ"ח באייר · ראה עוד »
כפר אברהם
כפר אברהם היה מושב עובדים מיסודו של הפועל המזרחי בארץ ישראל, נוסד בשנת תרצ"ב מרץ 1932.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וכפר אברהם · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וי"א באדר · ראה עוד »
יעקב אריה סלבנדי
הרב ד"ר אדולף יעקב אריה סלבנדי (סלפנדי; ד' בשבט ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ד בכסלו תרע"ד, 1913) היה רב בדירקהיים וגליל פרנקנטאהל בגרמניה, ממנהיגי חובבי ציון ופעיל למען יישוב ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ויעקב אריה סלבנדי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וירושלים · ראה עוד »
ישראל ב"ק
תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וישראל ב"ק · ראה עוד »
ילקוט המכירי
יַלְקוּט הַמָּכִירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר בן אבא מרי.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט וילקוט המכירי · ראה עוד »
יוסף צבי קרליבך
לוח הנצחה בהמבורג-אלטונה עם תמונה של יוסף צבי קרליבך אבן נגף במקום מגוריו האחרון לפני שילוחו. הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך (בגרמנית: Joseph Zwi Carlebach; כ"ב בשבט תרמ"ג, 1883 – ח' בניסן תש"ב, 26 במרץ 1942) היה מחנך ורב גרמני, רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ויוסף צבי קרליבך · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ו1850 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ו1892 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ו1903 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר הלוי גרינהוט ו1913 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלעזר_הלוי_גרינהוט
