גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
154 יחסים: מנהג איסור קטניות, מסכת אבות, מסכת שקלים, מערבית, מעשה נסים, מצווה, מקובל, מקיצי נרדמים, משה הכהן ממגנצא, מלאך, מגנצא, מגילת אסתר, מגילת רות, מוסר, מוסד ביאליק, מיסטיקה יהודית, מיינץ, אמסטרדם, אמונה, אפרים אלימלך אורבך, אפרים זלמן מרגליות, ארכיבישופות מיינץ, אתר כיפה, אתב"ש, אלעזר רוקח (רב), אליעזר הגדול בן יצחק, אחרון של פסח, אביגדור אפטוביצר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אור זרוע, נשמה, נבואה, ניו יורק, ספר ציוני, ספר רזיאל המלאך, ספר חסידים, ספר הלכתי, ספר יצירה, ספריית אסיף, ספירת העומר, סגולה (מגזין), סדר הדורות, פתרון חלומות, פלפול, פוסק, צרפת, צבי אלימלך שפירא, צוואת רבי יהודה החסיד, ציצית, קל וחומר, ..., קבלה, קדיש, קינה, קידוש השם, רמב"ן, ראשונים, ראבי"ה, ריישא, שמחה עמנואל, שמואל אשכנזי, שפייר, שחיטה (הלכה), שומר ציון הנאמן, שיר השירים, תנ"ך, תפילת העמידה, תפילה, תקנות שו"ם, תרביץ, תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תחנון, תהילים ס"ז, תוספות, תורה, טרם אענה אני שוגג, טרפה, טלית, חמש מגילות, חסידות אשכנז, חסידות קומרנה, חיים מיכל, חיים קניבסקי, חיים קנייבסקי, חיים יוסף דוד אזולאי, בני יששכר, בעלי התוספות, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת המזון, בית הקברות היהודי העתיק בוורמס, גניזת קהיר, גרמניה, גוגל ספרים, גימטריה, ד'תתק"ך, ד'תתק"ץ, ד'תתקנ"ז, ד'תתקפ"ד, ד'תתקצ"ח, ד'תתקצ"ב, ד'תתקצ"ד, ד'תתקכ"ה, דמשק, דוד אופנהיים, דוד גנז, ה'שי"ז, ה'תר"ץ, ה'תר"ט, ה'תרי"ט, ה'תשס"ה, ה'תשל"ב, ה'ב', המנורה, האנציקלופדיה העברית, העולם הבא, הפטרה, הצפנה, הרוקח, השם המפורש, הלכה, הוצאת כתר, היברובוקס, וטיקן, וורמס, וינה, כ"ב בכסלו, כסא הכבוד, כתב יד (העתק), ימים נוראים, יעקב אטלינגר, יעקב ישראל סטל, יצחק בן משה, ישראל סרוג, יחיאל היילפרין (רב), יהדות אשכנז, יהודה ליבס, יהודה בן נתן, יהודה בן קלונימוס ממגנצא, יהודה בן קלונימוס משפיירא, יהודה בר קלונימוס, יהודה החסיד, יוסף שלמה דלמדיגו, יוסף דן, יוזפא שמש, 1160, 1196, 1230, 1232, 1234, 1238, 1242, 14 בנובמבר, 1875. להרחיב מדד (104 יותר) »
מנהג איסור קטניות
#הפניה איסור אכילת קטניות בפסח.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומנהג איסור קטניות · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומסכת שקלים · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומערבית · ראה עוד »
מעשה נסים
עמוד השער של מהדורת אמסטרדם, 1696 "מעשה נסים" הוא אוסף של 25 אגדות וסיפורים עממיים יהודיים מהמאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומעשה נסים · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומצווה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומקובל · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומלאך · ראה עוד »
מגנצא
#הפניה מיינץ.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומגנצא · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומגילת רות · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומוסר · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ומיינץ · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואמסטרדם · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואמונה · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »
ארכיבישופות מיינץ
#הפניה נסיכות הבוחר ממיינץ.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וארכיבישופות מיינץ · ראה עוד »
אתר כיפה
#הפניה כיפה (אתר אינטרנט).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואתר כיפה · ראה עוד »
אתב"ש
#הפניה צופן אתב"ש.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואתב"ש · ראה עוד »
אלעזר רוקח (רב)
רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »
אליעזר הגדול בן יצחק
רבי אליעזר הגדול בן יצחק (בערך 990 - 1060) היה מגדולי חכמי אשכנז בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואליעזר הגדול בן יצחק · ראה עוד »
אחרון של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואחרון של פסח · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ואור זרוע · ראה עוד »
נשמה
בהשקפות רוחניות, הנשמה היא הצד הרוחני של האדם.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ונשמה · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ונבואה · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וניו יורק · ראה עוד »
ספר ציוני
#הפניה מנחם ציוני#ספרו הציוני.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר ציוני · ראה עוד »
ספר רזיאל המלאך
ספר רזיאל המלאך הוא ספר קבלה קדום המתבסס על יסודות מיסטיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר רזיאל המלאך · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר חסידים · ראה עוד »
ספר הלכתי
#הפניה הלכה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר הלכתי · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספר יצירה · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספריית אסיף · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וספירת העומר · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וסדר הדורות · ראה עוד »
פתרון חלומות
#הפניה פירוש חלומות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופתרון חלומות · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופלפול · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ופוסק · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצרפת · ראה עוד »
צבי אלימלך שפירא
פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »
צוואת רבי יהודה החסיד
צוואת רבי יהודה החסיד הוא חיבור הכולל רשימת ציוויים והנהגות מאת רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וצוואת רבי יהודה החסיד · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וציצית · ראה עוד »
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקל וחומר · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקבלה · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקדיש · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקינה · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וקידוש השם · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וראבי"ה · ראה עוד »
ריישא
#הפניה ז'שוב.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וריישא · ראה עוד »
שמחה עמנואל
שמחה עמנואל (נולד ב-1 בדצמבר 1957) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימד בעבר גם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושמחה עמנואל · ראה עוד »
שמואל אשכנזי
שמואל אשכנזי (י"א בטבת ה'תרפ"ב, 11 בינואר 1922 – כ"ה בתמוז ה'תש"ף, 17 ביולי 2020) היה חוקר ספרות עברית, בלשן, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושמואל אשכנזי · ראה עוד »
שפייר
שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושפייר · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שומר ציון הנאמן
שומר ציון הנאמן היה כתב עת תורני שנכתב בעברית והודפס כמוסף תורני דו-שבועי של כתב העת הגרמני "Der treue Zions-Wächter" (שומר ציון הנאמן).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושומר ציון הנאמן · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ושיר השירים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותנ"ך · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותפילה · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותרביץ · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותחנון · ראה עוד »
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותהילים ס"ז · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ותורה · ראה עוד »
טרם אענה אני שוגג
#הפניה איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וטרם אענה אני שוגג · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וטרפה · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וטלית · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחמש מגילות · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חיים מיכל
חיים (היימן) יוסף מיכל (בלועזית: Heimann Joseph Michael; כ' בניסן תקנ"ב, 12 באפריל 1792, המבורג – ט"ז בסיון תר"ו, 10 ביוני 1846, שם) היה ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים מיכל · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים קניבסקי · ראה עוד »
חיים קנייבסקי
#הפניה חיים קניבסקי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים קנייבסקי · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בני יששכר
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ובני יששכר · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וברכת המזון · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בוורמס
#הפניה יהדות וורמייזא#בית העלמין העתיק *.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ובית הקברות היהודי העתיק בוורמס · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגרמניה · ראה עוד »
גוגל ספרים
גוגל ספרים (באנגלית: Google Books) הוא שירות רב-לשוני של גוגל לעריכת חיפושי טקסט בספרים שגוגל סרקה, המירה לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, ואחסנה במסד הנתונים הדיגיטלי שלה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגוגל ספרים · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וגימטריה · ראה עוד »
ד'תתק"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתק"ך · ראה עוד »
ד'תתק"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתק"ץ · ראה עוד »
ד'תתקנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקנ"ז · ראה עוד »
ד'תתקפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקפ"ד · ראה עוד »
ד'תתקצ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקצ"ח · ראה עוד »
ד'תתקצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקצ"ב · ראה עוד »
ד'תתקצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקצ"ד · ראה עוד »
ד'תתקכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וד'תתקכ"ה · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ודמשק · ראה עוד »
דוד אופנהיים
רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ודוד אופנהיים · ראה עוד »
דוד גנז
הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ודוד גנז · ראה עוד »
ה'שי"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'שי"ז · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תר"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תר"ט · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תרי"ט · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'תשל"ב · ראה עוד »
ה'ב'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וה'ב' · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והמנורה · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והעולם הבא · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והפטרה · ראה עוד »
הצפנה
הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והצפנה · ראה עוד »
הרוקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והרוקח · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והשם המפורש · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והלכה · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והוצאת כתר · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא והיברובוקס · ראה עוד »
וטיקן
#הפניה קריית הוותיקן.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ווטיקן · ראה עוד »
וורמס
ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא, וורמיישא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ווורמס · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ווינה · ראה עוד »
כ"ב בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכ"ב בכסלו · ראה עוד »
כסא הכבוד
#הפניה כיסא הכבוד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכסא הכבוד · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב אטלינגר
הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויעקב אטלינגר · ראה עוד »
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויעקב ישראל סטל · ראה עוד »
יצחק בן משה
#הפניה יצחק מווינה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויצחק בן משה · ראה עוד »
ישראל סרוג
רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ס, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא וישראל סרוג · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה ליבס · ראה עוד »
יהודה בן נתן
רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בן נתן · ראה עוד »
יהודה בן קלונימוס ממגנצא
רבי יהודה ב"ר קלונימוס ממגנצא (נפטר ד'תתקנ"ו, 1196) היה רב, פוסק, פייטן ומקובל מגדולי חכמי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בן קלונימוס ממגנצא · ראה עוד »
יהודה בן קלונימוס משפיירא
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בן קלונימוס משפיירא · ראה עוד »
יהודה בר קלונימוס
#הפניה יהודה בן קלונימוס ממגנצא.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה בר קלונימוס · ראה עוד »
יהודה החסיד
רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויהודה החסיד · ראה עוד »
יוסף שלמה דלמדיגו
רבי יוסף שלמה דֶלמֶדיגו (Delmedigo; דלמדיגו – שיבוש המילה "דל מדיקו", שפירושה "הרופא" בלטינית) (כרתים, כ"ה בסיוון ה'שנ"א, 1591 – פראג, י"ד בתשרי ה'תט"ז, 1655) המכונה גם יש"ר מקנדיה או מקנדיאה, היה רב, פילוסוף, רופא, מתמטיקאי ואסטרונום.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוסף שלמה דלמדיגו · ראה עוד »
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוסף דן · ראה עוד »
יוזפא שמש
ספרו מעשה ניסים יפתח יוסף יוזפא הלוי מנצפך המכונה יוזפא שַׁמֶשׁ ׁ(.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ויוזפא שמש · ראה עוד »
1160
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1160 · ראה עוד »
1196
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1196 · ראה עוד »
1230
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1230 · ראה עוד »
1232
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1232 · ראה עוד »
1234
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1234 · ראה עוד »
1238
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1238 · ראה עוד »
1242
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1242 · ראה עוד »
14 בנובמבר
14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה לפי לוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו14 בנובמבר · ראה עוד »
1875
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלעזר מגרמייזא ו1875 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלעזר_מגרמייזא
