גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
172 יחסים: ממלכת אמורו, מאדים, מסופוטמיה עלית, מצרים העתיקה, מקדש, מרי (עיר), משואה (איתות), מחיית שבעה עממים, מואב, מכתבי אל-עמארנה, מי מרום, אמר, אמר-סין, אמורית, אנטישמיות, אנגליה, אנו, אסרחדון, ארך, ארמים, ארנת, ארוד, אשנונה, אשדוד (עיר פלשתית), אשור, אשורנצירפל השני, אשורבניפל, אטימולוגיה, אבלה, אדד, אדד-ניררי השלישי, אדום (עם), אוררטו, אורשו, אכלתום, אכדית, איסין, נאציזם, נרם-סין, נתן וסרמן, נבונאיד, נהריים (חבל), נוסח המסורה, נוודים, סנחריב, ספר שמואל, סקוטלנד, סרגון השני, סותו, סיחון, ..., עמון, עמורפיא, עמי-צדוקה, עם, ענר, אשכול וממרא, ערבה (גאוגרפיה), ערבית, עבר נהרה, עבר הירדן, עברית, עדר, עומרי, עוג מלך הבשן, עילם, פרת, פשיטה, פלשת, צאן, צומור, צור (לבנון), צידון, קציר, קטנה (עיר מדינה), קדר (שבט וממלכה), רעמסס השלישי, רעב, רפאים, שמש-שום-אוכין, שאע'ר בזאר, שאול, שפות שמיות, שפות שמיות צפון-מערביות, שלמנאסר השלישי, שלמה, שבעת העממים, שבטי ישראל, שבטים גרמאניים, שומר, שומרון (עיר), שומרית, שורופק, שכתוב ההיסטוריה, שיירה, תאופורי, תנ"ך, תסובת הפרת, תקופת אור 3, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תרקה, תרגום השבעים, תל א-רימאח, תל חצור, תגלת-פלאסר הראשון, תדמור, תותול, תימא (חצי האי ערב), לרסה, לבנון, לגש (עיר), זמרי-לים, חמת, חתים, חלב (עיר), חברון, חבור, חורים, חיקסוס, בני ימין, בנימין מזר, בראשית, ברית (מקרא), ברית בין הבתרים, בריטניה הגדולה, בחריין, בבל, בגדאד, גנאלוגיה, גבעונים, גבל, גותים (מסופוטמיה), גודאה, גויי הים, דמשק, דיאלא, המדבר הסורי, האנציקלופדיה העברית, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האימפריה המצרית, האימפריה האכדית, האימפריה החתית, הסהר הפורה, הר הלבנון, הר הבית, הרי יהודה, התקופה הבבלית הקדומה, הבשן, הגלעד, הגזע הארי, הגייה, הכרונולוגיה הנמוכה, הים התיכון, וסאל, ויילס, כנען, כנען (דמות מקראית), כפר, כתב יתדות, כתבי אבלה, כורש, כיש, ימחד, ים המלח, ירושלים, יבוסי, יד בן צבי, יהושע בן נון, יהובידי, יואש (מלך ישראל), יוחנן אהרוני, 1280-1289 לפנה"ס. להרחיב מדד (122 יותר) »
ממלכת אמורו
המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים וממלכת אמורו · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אמורים ומאדים · ראה עוד »
מסופוטמיה עלית
#הפניה ג'זירה (סוריה).
חָדָשׁ!!: אמורים ומסופוטמיה עלית · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: אמורים ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: אמורים ומקדש · ראה עוד »
מרי (עיר)
#הפניה מארי.
חָדָשׁ!!: אמורים ומרי (עיר) · ראה עוד »
משואה (איתות)
מדורת ל"ג בעומר מַשּׂוּאַת אִיתוּת היא מדורה גדולה אשר מבעירים על ראש הר או נקודה הנראית למרחוק על מנת להעביר ידיעות או לאותת על סכנה.
חָדָשׁ!!: אמורים ומשואה (איתות) · ראה עוד »
מחיית שבעה עממים
מחיית שבעה עממין היא מצוות עשה מהתורה למלחמה בשבעת העממים שישבו בארץ ישראל בתקופת ההתנחלות.
חָדָשׁ!!: אמורים ומחיית שבעה עממים · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ומואב · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: אמורים ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מי מרום
מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.
חָדָשׁ!!: אמורים ומי מרום · ראה עוד »
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: אמורים ואמר · ראה עוד »
אמר-סין
אמר-סין (או בור-סין) מלך שומרי מן השושלת השלישית של אור.
חָדָשׁ!!: אמורים ואמר-סין · ראה עוד »
אמורית
אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה.
חָדָשׁ!!: אמורים ואמורית · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: אמורים ואנטישמיות · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: אמורים ואנגליה · ראה עוד »
אנו
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
חָדָשׁ!!: אמורים ואנו · ראה עוד »
אסרחדון
שמאל אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחֶה-אִידִּינָה, Aššur-aḫe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 681–669 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ואסרחדון · ראה עוד »
ארך
שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.
חָדָשׁ!!: אמורים וארך · ראה עוד »
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
חָדָשׁ!!: אמורים וארמים · ראה עוד »
ארנת
#הפניה אורונטס.
חָדָשׁ!!: אמורים וארנת · ראה עוד »
ארוד
#הפניה ארווד.
חָדָשׁ!!: אמורים וארוד · ראה עוד »
אשנונה
קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס) אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ואשנונה · ראה עוד »
אשדוד (עיר פלשתית)
#הפניה תל אשדוד.
חָדָשׁ!!: אמורים ואשדוד (עיר פלשתית) · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: אמורים ואשור · ראה עוד »
אשורנצירפל השני
אשורנצירפל השני (באכדית: "אשור נציר אפלי".
חָדָשׁ!!: אמורים ואשורנצירפל השני · ראה עוד »
אשורבניפל
כוהן עליון תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל מות סארדאנאפאלוס (אשורבניפל), ציור מאת אז'ן דלקרואה אשורבניפל (באשורית: Aššur-bani-apli – 'אשור הביא עוד בן/יורש'; 685–631 לפנה"ס, יש חוקרים הטוענים שמלך עד שנת 627 לפנה"ס), היה מלך האימפריה האשורית החדשה, בנו ויורשו של המלך אסרחדון, ואחרון מלכי אשור החזקים.
חָדָשׁ!!: אמורים ואשורבניפל · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: אמורים ואטימולוגיה · ראה עוד »
אבלה
סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ואבלה · ראה עוד »
אדד
אׇדַד (מכונה גם אׇדַּה, אׇדֻּ ורַמׇן. בכתב יתדות מופיע באידאוגרמות dIM ו-dU) הוא אל הסער בתרבויות המסופוטמיות של בבל ואשור ובתרבויות אזור צפון נהר חבור וגוזן (צפון מזרח סוריה המודרנית), בהן נחשב לבכיר האלים.
חָדָשׁ!!: אמורים ואדד · ראה עוד »
אדד-ניררי השלישי
אדד־ניררי השלישי (באכדית: Adad-nirari) היה מלך אשור בתקופת האימפריה האשורית החדשה בין השנים 783–811 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ואדד-ניררי השלישי · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: אמורים ואדום (עם) · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: אמורים ואוררטו · ראה עוד »
אורשו
אורשו בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. אוּרשוּ (וגם אורשום, אֻרסֻם ובחתית: וַרשֻוַה) הייתה עיר מדינה חורית-אמורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום.
חָדָשׁ!!: אמורים ואורשו · ראה עוד »
אכלתום
דרום מסופוטמיה במאה ה-18 לפנה"ס אֶכַּלַתוּם הייתה עיר אשורית עתיקה במסופוטמיה העליונה.
חָדָשׁ!!: אמורים ואכלתום · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: אמורים ואכדית · ראה עוד »
איסין
מסופוטמיה בתקופת חמורבי איסין הייתה עיר-מדינה חשובה בשומר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אמורים ואיסין · ראה עוד »
נאציזם
דגל גרמניה הנאצית - במרכז הדגל יש צלב קרס המוטה ב-45 מעלות, ידוע גם בשם "סווסטיקה" נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אמורים ונאציזם · ראה עוד »
נרם-סין
קטע מהאסטלה של נרם-סין נרם-סין (משמעות שמו הוא אהוב על ידי סין; חי כנראה במאה ה-23 לפנה"ס) היה אחד המלכים האכדיים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה הקדומה של מסופוטמיה, שהרחיב את גבולות ממלכת אכד ואיחד בין שומר ואכד.
חָדָשׁ!!: אמורים ונרם-סין · ראה עוד »
נתן וסרמן
נתן וסרמן (נולד ב-9 בספטמבר 1962) הוא אשורולוג ומשורר ישראלי המשמש כראש המדור האשורולוגי בחוג "ארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום" באוניברסיטה העברית וכפרופסור מן המניין שם.
חָדָשׁ!!: אמורים ונתן וסרמן · ראה עוד »
נבונאיד
חותם גליל מטרקוטה של נבונאיד העוסק בתיקונים במקדש לאל סין. המוזיאון הבריטי נבונאיד היה מלך בבל, משנת 556 לפנה"ס ועד שנת 539 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ונבונאיד · ראה עוד »
נהריים (חבל)
#הפניה מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אמורים ונהריים (חבל) · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: אמורים ונוסח המסורה · ראה עוד »
נוודים
נוודים הם קבוצות של אנשים, נשים וטף אשר אורח חייהם נמשך בנדידה ממקום למקום והם אינם חיים באופן קבוע במקום מסוים.
חָדָשׁ!!: אמורים ונוודים · ראה עוד »
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
חָדָשׁ!!: אמורים וסנחריב · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמורים וספר שמואל · ראה עוד »
סקוטלנד
סקוטלנד (באנגלית ובסקוטית: Scotland; בגאלית סקוטית: Alba, אַלָפָּה) היא חבל ארץ המכסה את השליש הצפוני של האי הבריטי, הנמצא תחת ריבונותה של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אמורים וסקוטלנד · ראה עוד »
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים וסרגון השני · ראה עוד »
סותו
סוּתוּ (Sutu) היו שבטים נוודים שחיו במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אמורים וסותו · ראה עוד »
סיחון
סיחון מוזכר במקרא כמלך העם האמורי, אשר שלט על השטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק.
חָדָשׁ!!: אמורים וסיחון · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: אמורים ועמון · ראה עוד »
עמורפיא
#הפניה חמורבי.
חָדָשׁ!!: אמורים ועמורפיא · ראה עוד »
עמי-צדוקה
עַמִּי-צַדוּקָה (או עַמִּיצַדוּקָה, עַמִּי-זדוּגָה) היה מלך מהשושלת הבבלית הראשונה שמוצאה היה אמורי (בערך 1646–1626 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה, ובערך 1582–1562 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה הנמוכה).
חָדָשׁ!!: אמורים ועמי-צדוקה · ראה עוד »
עם
קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.
חָדָשׁ!!: אמורים ועם · ראה עוד »
ענר, אשכול וממרא
עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא הם שלושה אחים המוזכרים בספר בראשית כ"בעלי ברית אברם" וכשותפים לניצחונו במלחמתו נגד ארבעת המלכים.
חָדָשׁ!!: אמורים וענר, אשכול וממרא · ראה עוד »
ערבה (גאוגרפיה)
הערבה הגדולה במונגוליה. ערבת עשב בנבדה. ערבת עשב בברזיל ערבה, מונח גאוגרפי-אקלימי המתאר אזור מישורי או גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית.
חָדָשׁ!!: אמורים וערבה (גאוגרפיה) · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אמורים וערבית · ראה עוד »
עבר נהרה
עמ.
חָדָשׁ!!: אמורים ועבר נהרה · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: אמורים ועבר הירדן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אמורים ועברית · ראה עוד »
עדר
עדר של סוסים איסלנדים גנו הגדולים בסרנגטי. פרות בהר שיפון שבגולן עדר הוא התקבצות חיות מאותו מין, חיות בר או חיות בית.
חָדָשׁ!!: אמורים ועדר · ראה עוד »
עומרי
#הפניה עמרי.
חָדָשׁ!!: אמורים ועומרי · ראה עוד »
עוג מלך הבשן
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח.
חָדָשׁ!!: אמורים ועוג מלך הבשן · ראה עוד »
עילם
מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.
חָדָשׁ!!: אמורים ועילם · ראה עוד »
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
חָדָשׁ!!: אמורים ופרת · ראה עוד »
פשיטה
פשיטה היא צורת קרב, שתכליתה פעולה בשטח אויב לפרק זמן מוגדר לפי המשימה, ובסיומו נסיגה משטח האויב.
חָדָשׁ!!: אמורים ופשיטה · ראה עוד »
פלשת
שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית פְּלֶשֶׁת הייתה ארצם של הפלשתים, עם תנ"כי שישב בדרום מערב כנען, בישראל, רצועת עזה ומצרים של ימינו.
חָדָשׁ!!: אמורים ופלשת · ראה עוד »
צאן
ממוזער צאן הוא שם קיבוצי לבהמות דקות מבויתות, כעזים וכבשים, להבדיל מן המונח בקר המתייחס לפרות.
חָדָשׁ!!: אמורים וצאן · ראה עוד »
צומור
צומור (צֻמֻר או צְמָר, במצרית קדומה:Smr; באכדית: Su-mu-ru; באשורית: Si-mi-ra) הייתה עיר פניקית לחופי הים התיכון, בסוריה של היום.
חָדָשׁ!!: אמורים וצומור · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: אמורים וצור (לבנון) · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: אמורים וצידון · ראה עוד »
קציר
ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.
חָדָשׁ!!: אמורים וקציר · ראה עוד »
קטנה (עיר מדינה)
התל ואזור והשרידים של הארמון הקטן בצפון התל מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה, המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה.
חָדָשׁ!!: אמורים וקטנה (עיר מדינה) · ראה עוד »
קדר (שבט וממלכה)
מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.
חָדָשׁ!!: אמורים וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »
רעמסס השלישי
פסל של רעמסס השלישי שהתגלה בבית שאן פסלי רעמסס השלישי במקדשו במדינת האבו הסרקופג של רעמסס השלישי יוסרמאטר מריאמון רעמסס השלישי הידוע גם כרעמסס השלישי (באנגלית: Usermaatre Meryamun Ramesses III), היה פרעה מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: אמורים ורעמסס השלישי · ראה עוד »
רעב
נשים וילדים הסובלים מרעב בבנגלור, הודו, בשנות ה-70 של המאה ה-19. רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת.
חָדָשׁ!!: אמורים ורעב · ראה עוד »
רפאים
דוד מחזיק את ראשו הכרות של גולית. לפרשנות חלק מחז"ל גולית ואחיו הענקים היו מצאצאי הרפאים. השם "רפאים" במקרא מתייחס לשתי קבוצות נבדלות.
חָדָשׁ!!: אמורים ורפאים · ראה עוד »
שמש-שום-אוכין
שמש-שום-אוכין היה מלך בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית של בבל.
חָדָשׁ!!: אמורים ושמש-שום-אוכין · ראה עוד »
שאע'ר בזאר
#הפניה תל שאע'ר בזאר.
חָדָשׁ!!: אמורים ושאע'ר בזאר · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אמורים ושאול · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אמורים ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
חָדָשׁ!!: אמורים ושפות שמיות צפון-מערביות · ראה עוד »
שלמנאסר השלישי
שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ושלמנאסר השלישי · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: אמורים ושלמה · ראה עוד »
שבעת העממים
שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אמורים ושבעת העממים · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: אמורים ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבטים גרמאניים
השבטים הגרמאניים עד 750 לפנה"ס (אדום), 500 לפנה"ס (כתום), 250 לפנה"ס (צהוב) והמאה ה-1 לספירה (ירוק) שבטים גרמאניים (מלטינית: Germani) הוא מונח המתייחס לשבטים שישבו באירופה ובמיוחד בדרום סקנדינביה ובצפון-מערב גרמניה של היום והובחנו כישות מובחנת מבחינה אתנית ולשונית כבר בין 1000–500 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ושבטים גרמאניים · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: אמורים ושומר · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ושומרון (עיר) · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: אמורים ושומרית · ראה עוד »
שורופק
שוּרוּפָּק או שורופג (בשומרית: "מקום הריפוי"; תעתיק נוסף בעברית שורופךּ) הייתה עיר שומרית עתיקה.
חָדָשׁ!!: אמורים ושורופק · ראה עוד »
שכתוב ההיסטוריה
שכתוב ההיסטוריה הוא סוג של רוויזיוניזם היסטורי שמטרתו היא עיוות ההיסטוריה הכתובה מתוך מטרה להכחיש אירועים שהתרחשו, לגמד פשעים או להמעיט בחשיבותם ובהשפעתם, מתוך כוונה פוליטית או אידאולוגית.
חָדָשׁ!!: אמורים ושכתוב ההיסטוריה · ראה עוד »
שיירה
שיירת אוניות מלווה במטוסי קרב בדרכה לקייפטאון שיירה היא קבוצה של כלי רכב, כלי שיט, אנשים או בעלי חיים נהוגים, הנעים ביחד כדי לסייע זה בזה.
חָדָשׁ!!: אמורים ושיירה · ראה עוד »
תאופורי
#הפניה שם תאופורי.
חָדָשׁ!!: אמורים ותאופורי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אמורים ותנ"ך · ראה עוד »
תסובת הפרת
#הפניה אגם אסד מאחר שאגם אסד נמצא על תסובת הפרת המערבית.
חָדָשׁ!!: אמורים ותסובת הפרת · ראה עוד »
תקופת אור 3
אימפריה של השושלת השלישית של אור תקופת אור 3 היא תקופה בהיסטוריה של שומר, שהתקיימה בין המאה ה-22 לפנה"ס לבין המאה ה-21 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ותקופת אור 3 · ראה עוד »
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
חָדָשׁ!!: אמורים ותקופת הברזל · ראה עוד »
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
חָדָשׁ!!: אמורים ותקופת הברונזה · ראה עוד »
תרקה
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס תִרְקַה היתה עיר עתיקה על גדתו המערבית של נהר הפרת בחלקו האמצעי.
חָדָשׁ!!: אמורים ותרקה · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אמורים ותרגום השבעים · ראה עוד »
תל א-רימאח
תל א-רימאח הוא אתר ארכאולוגי במחוז נינוה בעיראק, כ-80 ק"מ ממערב לנינוה, באזור העיר סינג'אר. זיהויה של העיר העתיקה ששכנה באתר אינו ודאי; החוקרים הציעו את קטרה או קראנה.
חָדָשׁ!!: אמורים ותל א-רימאח · ראה עוד »
תל חצור
תל חצור מקדש כנעני בתל חצור ארמון המלך המשוחזר מן התקופה הכנענית טקסט.
חָדָשׁ!!: אמורים ותל חצור · ראה עוד »
תגלת-פלאסר הראשון
תגלת-פלאסר הראשון היה מלך אשור בשנים 1115 לפנה"ס – 1076 לפנה"ס בתקופת הממלכה התיכונה.
חָדָשׁ!!: אמורים ותגלת-פלאסר הראשון · ראה עוד »
תדמור
תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: אמורים ותדמור · ראה עוד »
תותול
מרכזו של התל לכיוון מזרח תוּתּוּל (באכדית: tu-ut-tu-ulki, באוגריתית: 𐎚𐎚𐎍 – תתל) היתה עיר עתיקה בצפון הפרת התיכון, בנקודת המפגש של נהרות הפרת והבליח.
חָדָשׁ!!: אמורים ותותול · ראה עוד »
תימא (חצי האי ערב)
תימא, היה עם שישב בסביבות המקום הקרוי היום תימא, בצפון סעודיה כ-400 קילומטרים ממזרח למצרי טיראן.
חָדָשׁ!!: אמורים ותימא (חצי האי ערב) · ראה עוד »
לרסה
מסופוטמיה בתקופת חמורבי רשימת מלכי לרסה (מוזיאון הלובר) לרסה הייתה עיר חשובה בשומר העתיקה, נמצאה בתל סנקרה (Tell Sankarah) בדרום עיראק, כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לארך.
חָדָשׁ!!: אמורים ולרסה · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אמורים ולבנון · ראה עוד »
לגש (עיר)
בתקופת חמורבי לגש הייתה קרובה יותר למפרץ. שבר חרס, כתובת הקדשה לאורוקגינה: "הוא (אורומינגינה) חפר (...) התעלה לעיר של נינה. בהתחלה, הוא בנה את אנינו; לבסוף הוא בנה את אסירארן (מוצג במוזיאון הלובר בפריז) פסל של שליט לגש, גודאה לַגַש הייתה עיר-מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל אשר שכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אמורים ולגש (עיר) · ראה עוד »
זמרי-לים
ארמון זמרי-לים במארי מכתב של זמרי-לים, בנוגע לייסוד בית בתרקה זמרי-לים (נכתב גם זִימְרִי-לִים, זימרילים או זִמרִלִם) היה מלך מארי בערך בין השנים 1761-1775 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים וזמרי-לים · ראה עוד »
חמת
#הפניה חמה (עיר).
חָדָשׁ!!: אמורים וחמת · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים וחתים · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: אמורים וחלב (עיר) · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אמורים וחברון · ראה עוד »
חבור
נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּר (באכדית: ḫa-bur;KAI 309 בארמית: חבור;KAI 309 בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.
חָדָשׁ!!: אמורים וחבור · ראה עוד »
חורים
מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.
חָדָשׁ!!: אמורים וחורים · ראה עוד »
חיקסוס
יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".
חָדָשׁ!!: אמורים וחיקסוס · ראה עוד »
בני ימין
בני ימין (בִּנִי יַמִינַ - Bini Yamina, במשמעות "בני הדרום"; בניגוד ל"בני שמאל", במשמעות "בני הצפון") היו קבוצה של שבטים נודדים (לפחות ארבעה) מהמאה ה-18 לפנה"ס בצפון מסופוטמיה באזור נהר הפרת התיכון ליד נהר הבליח.
חָדָשׁ!!: אמורים ובני ימין · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: אמורים ובנימין מזר · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמורים ובראשית · ראה עוד »
ברית (מקרא)
בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).
חָדָשׁ!!: אמורים וברית (מקרא) · ראה עוד »
ברית בין הבתרים
מפת ארץ ישראל שהובטחה בברית בין הבתרים. הגבול הצפוני והגבול הדרומי מסומנים באדום. בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים היא סיפור מקראי מכונן בחיי אבות האומה של בני ישראל, הנזכר בפרשת לך לך בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: אמורים וברית בין הבתרים · ראה עוד »
בריטניה הגדולה
בריטניה הגדולה (באנגלית: Great Britain, בסקוטית: Great Breetain, בוולשית: Prydain Fawr, בגאלית סקוטית: Breatainn Mhòr) הוא אי השוכן צפונית-מערבית מחופה של יבשת אירופה, ומזרחית לאירלנד, ומהווה את שטחה העיקרי של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אמורים ובריטניה הגדולה · ראה עוד »
בחריין
גורדי שחקים בבירה מנאמה ממלכת בחריין (בערבית: مملكة البحرين, ממלכת אלבחרין – ממלכת שני הימים) היא מדינת אי מזרח תיכונית, הממוקמת בארכיפלג במפרץ הפרסי, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: אמורים ובחריין · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אמורים ובבל · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אמורים ובגדאד · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: אמורים וגנאלוגיה · ראה עוד »
גבעונים
הגבעונים היו, לפי סיפורי המקרא, קבוצה אתנית נבדלת בארץ ישראל בתקופת המקרא, צאצאי חיווים שכרתו ברית במרמה עם יהושע בן נון בתקופת התנחלות השבטים.
חָדָשׁ!!: אמורים וגבעונים · ראה עוד »
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אמורים וגבל · ראה עוד »
גותים (מסופוטמיה)
אזור הגותים ממזרח לבבל במאה ה-18 לפנה"ס השבטים הגותים והאימפריה האכדית הגוּתים היו עם נוודי שמקורו במערב פרס.
חָדָשׁ!!: אמורים וגותים (מסופוטמיה) · ראה עוד »
גודאה
גודאה שליט לגש מסופוטמיה הגלילים עם הכתובות גודֶאָה היה שליט לגש, עיר-המדינה בשומר באזור הדרומי של מסופוטמיה, במאה ה-22 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים וגודאה · ראה עוד »
גויי הים
שרטוט תבליט הקרב בין רעמסס השלישי לגויי הים על קיר המקדש במדינת האבו גויי הים הוא שם כולל לקבוצות עמים חמושות שפשטו במאה ה-13 לפנה"ס ממערב הים התיכון על התרבויות המבוססות במזרח – הפיניקית, החיתית, המיקנית, המצרית.
חָדָשׁ!!: אמורים וגויי הים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: אמורים ודמשק · ראה עוד »
דיאלא
מחוז דיאלא (בערבית: محافظة ديالى) הוא מחוז בעיראק, הנמצא צפונית לבגדאד ובירתו היא העיר בעקובה.
חָדָשׁ!!: אמורים ודיאלא · ראה עוד »
המדבר הסורי
תוכנת "NASA World Wind" נוף במדבר הסורי באזור שבין דיר א-זור לתדמור המדבר הסורי (בערבית: بادية الشام), ידוע גם בשם המדבר הסורי-ערבי, הוא אזור המתאפיין בשילוב של מדבר וערבות המתפרס על שטח של כ-500,000 קמ"ר בצפון חצי האי ערב בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: אמורים והמדבר הסורי · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אמורים והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אמורים והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף ה-3 לפנה"ס
כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אמורים והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
האימפריה המצרית
#הפניה היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה חדשה - תקופת האימפריה.
חָדָשׁ!!: אמורים והאימפריה המצרית · ראה עוד »
האימפריה האכדית
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.
חָדָשׁ!!: אמורים והאימפריה האכדית · ראה עוד »
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
חָדָשׁ!!: אמורים והאימפריה החתית · ראה עוד »
הסהר הפורה
אזור הסהר הפורה ומצרים תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית הסהר הפורה (באנגלית: Fertile Crescent) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי המדינות הבאות: ישראל, קפריסין, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים.
חָדָשׁ!!: אמורים והסהר הפורה · ראה עוד »
הר הלבנון
ארז הלבנון בהר הלבנון נהר איברהים פסגת הרכס - קורנת אסוודא הר הלבנון (מפיניקית: 𐤋𐤁𐤍𐤍, באכדית:.lab-na-na, בערבית: جبل لبنان, תעתיק מדויק: ג'בל לבנאן) הוא רכס ההרים המרכזי והגבוה ביותר בלבנון.
חָדָשׁ!!: אמורים והר הלבנון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אמורים והר הבית · ראה עוד »
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
חָדָשׁ!!: אמורים והרי יהודה · ראה עוד »
התקופה הבבלית הקדומה
#הפניה בבל#התקופה הבבלית הקדומה.
חָדָשׁ!!: אמורים והתקופה הבבלית הקדומה · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: אמורים והבשן · ראה עוד »
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
חָדָשׁ!!: אמורים והגלעד · ראה עוד »
הגזע הארי
מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).
חָדָשׁ!!: אמורים והגזע הארי · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: אמורים והגייה · ראה עוד »
הכרונולוגיה הנמוכה
#הפניה כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק.
חָדָשׁ!!: אמורים והכרונולוגיה הנמוכה · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: אמורים והים התיכון · ראה עוד »
וסאל
המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.
חָדָשׁ!!: אמורים ווסאל · ראה עוד »
ויילס
ויילס (בוולשית: Cymru - "קַמְרִי", באנגלית: Wales) היא חבל ארץ באי הבריטי המהווה חלק מהממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אמורים וויילס · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אמורים וכנען · ראה עוד »
כנען (דמות מקראית)
נח מקלל את כנען, גוסטב דורה כְנַעַן הוא דמות מקראית הנזכרת בפרשת נח שבספר בראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, שהיה אבי העמים הכנענים.
חָדָשׁ!!: אמורים וכנען (דמות מקראית) · ראה עוד »
כפר
הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.
חָדָשׁ!!: אמורים וכפר · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: אמורים וכתב יתדות · ראה עוד »
כתבי אבלה
#הפניה ארכיון אבלה.
חָדָשׁ!!: אמורים וכתבי אבלה · ראה עוד »
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
חָדָשׁ!!: אמורים וכורש · ראה עוד »
כיש
מסופוטמיה בתקופת חמורבי שרידי הזיקורת בעיר כיש כיש הייתה עיר שומרית.
חָדָשׁ!!: אמורים וכיש · ראה עוד »
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
חָדָשׁ!!: אמורים וימחד · ראה עוד »
ים המלח
גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.
חָדָשׁ!!: אמורים וים המלח · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אמורים וירושלים · ראה עוד »
יבוסי
#הפניה יבוסים.
חָדָשׁ!!: אמורים ויבוסי · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: אמורים ויד בן צבי · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אמורים ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהובידי
האשורים פושטים את עורו של יהובידי – תבליט מארמון סרגון השני בדור-שרוכין יׇהוּבִידִי (מוכר גם בשם אִילֻבִדִ ויׇאֻבִדִ) היה מלכה האחרון של ממלכת חמת, בסוף המאה השמינית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ויהובידי · ראה עוד »
יואש (מלך ישראל)
יוֹאָשׁ (במקרא גם יְהוֹאָשׁ) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אמורים ויואש (מלך ישראל) · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אמורים ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
1280-1289 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1289 - 1280 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אמורים ו1280-1289 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אמורים
