סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אנטוניו גיזלנצוני

מַדָד אנטוניו גיזלנצוני

אנטוניו גיזלנצוני (באיטלקית: Antonio Ghislanzoni; 25 בנובמבר 1824 – 16 ביולי 1893) היה עיתונאי, משורר וסופר איטלקי, שכתב לבריות בשביל ורדי ובשביל מלחינים אחרים. [1]

36 יחסים: משורר, מלחין, מילאנו, אמילקארה פונקיילי, אאידה, אריגו בויטו, אלפרדו קאטאלאני, אופרה, איטלקית, איטליה, ספרות, סופר, עיתון, עיתונאי, צרפת, קורסיקה, רפואה, רפובליקה, רומן, רומא, שווייץ, לברית, לומברדיה, זמר, ברגמו, בוהמה, ג'וזפה מציני, ג'וזפה ורדי, המאה ה-19, המאה ה-20, כומר, כוחו של גורל, 16 ביולי, 1824, 1893, 25 בנובמבר.

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ומשורר · ראה עוד »

מלחין

גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ומלחין · ראה עוד »

מילאנו

מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ומילאנו · ראה עוד »

אמילקארה פונקיילי

אמילקארה פונקיילי (באיטלקית: Amilcare Ponchielli; 31 באוגוסט 1834 - 16 בינואר 1886), מלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואמילקארה פונקיילי · ראה עוד »

אאידה

אָאִידָה (Aida) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית מאת אנטוניו גיזלנצוני המבוססת על עלילה שנכתבה על ידי האגיפטולוג והארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט ("ארוסת הנילוס") ושוכתבה בפרוזה על ידי קמי דו לוקל.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואאידה · ראה עוד »

אריגו בויטו

אריגו בויטו (באיטלקית: Arrigo Boito; 24 בפברואר 1842, פדובה - 10 ביוני 1918, מילאנו) היה איש ספרות, משורר, מבקר, ליבריתן ומלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואריגו בויטו · ראה עוד »

אלפרדו קאטאלאני

אלפרדו קאטאלאני (באיטלקית: Alfredo Catalani; 19 ביוני 1854 - 7 באוגוסט 1893) היה מלחין אופרות איטלקי.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואלפרדו קאטאלאני · ראה עוד »

אופרה

שירת אופרה (פרנץ להאר) במוזיאון תל אביב Giulio Cesare (Händel) של גאורג פרידריך הנדל, ברלין (1970) האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן בתי אופרה באירופה בית האופרה בפרנקפורט תיאטרון לה סקאלה במילאנו, איטליה נוסד בשנת 1778, אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם בית האופרה של סידני הוא אחד המפורסמים בעולם וסימן היכר של העיר אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואופרה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואיטלקית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ואיטליה · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וספרות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וסופר · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ועיתון · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ועיתונאי · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וצרפת · ראה עוד »

קורסיקה

קורסיקה (בצרפתית: Corse, בקורסיקאית: Corsica) הוא האי הרביעי בגודלו בים התיכון (אחרי סיציליה, סרדיניה וקפריסין) ומהווה חבל של צרפת.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וקורסיקה · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ורפואה · ראה עוד »

רפובליקה

הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ורפובליקה · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ורומן · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ורומא · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ושווייץ · ראה עוד »

לברית

לִבְרִית, ובלעז לִיבְּרֶטּוֹ (libretto), היא השם הכולל לטקסט של יצירה מוזיקלית ווקאלית-בימתית, כגון: אופרה, אופרטה, אורטוריה או מחזמר.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ולברית · ראה עוד »

לומברדיה

לומברדיה (באיטלקית: Lombardia) הוא אחד מ-20 המחוזות באיטליה ונמצא בצפון מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ולומברדיה · ראה עוד »

זמר

הזמר אריק איינשטיין זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וזמר · ראה עוד »

ברגמו

ברגמו (באיטלקית) היא עיר במחוז לומברדיה באיטליה, מזרחית למילאנו ומערבית לוורונה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וברגמו · ראה עוד »

בוהמה

איור של רובודי לספר של אנרי מירז'ה - "סצנות מחיי הבוהמה", 1913 אנשי הבּוֹהֶמָה (מצרפתית: La bohème) הוא כינוי ליוצרים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים החורג מהשגרה, ומאופיין בהיעדר קביעות, נדודים ושינויים תכופים.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ובוהמה · ראה עוד »

ג'וזפה מציני

ג'וזפה מציני (באיטלקית: Giuseppe Mazzini; 22 ביוני 1805 - 10 במרץ 1872) היה פטריוט, פילוסוף ופוליטיקאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וג'וזפה מציני · ראה עוד »

ג'וזפה ורדי

ג'וזפה פורטונינו פרנצ'סקו ורדי (באיטלקית: Giuseppe Fortunino Francesco Verdi; 10 באוקטובר 1813 – 27 בינואר 1901) היה מלחין איטלקי, נחשב לאחד מגדולי מחברי האופרות בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וג'וזפה ורדי · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני והמאה ה-20 · ראה עוד »

כומר

קתולים בלבוש מסורתי ברומא כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וכומר · ראה עוד »

כוחו של גורל

כוחו של גורל (באיטלקית: La forza del destino) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית באיטלקית מאת פרנצ'סקו מריה פיאבה המבוססת על הדרמה "Don Álvaro, o La fuerza del sino" מאת אנחל דה סאבדרה (1835), וסצנה מתוך המחזה וולנשטיין של פרידריך שילר.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני וכוחו של גורל · ראה עוד »

16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ו16 ביולי · ראה עוד »

1824

|.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ו1824 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ו1893 · ראה עוד »

25 בנובמבר

25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: אנטוניו גיזלנצוני ו25 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אנטוניו_גיזלנצוני

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »