גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
288 יחסים: Galaxy Zoo, LIGO, מאדים, מאיה, מסופוטמיה, מסכת עירובין, מערכת השמש, מעבורת החלל קולומביה, מצפה כוכבים, מצרים, מקדש, משנה תורה, מטאוריט, מטון, מזג אוויר, מחזור מטון, מחזור חייו של כוכב, מחזור החיים של כוכב, מבנה, מבנה היקום, מדע, מדעי הטבע, מדעים פלנטריים, מהירות האור, מונרך, מופעי הירח, מולד הלבנה, מודל (מדע), מודל למדא-CDM, מכ"ם, מכניקת הקוונטים, מיתולוגיה, אמונה, אמוראים, אאודוקסוס מקנידוס, אנני ג'אמפ קאנון, אנרגיה אפלה, אנטנה, אנטי-חומר, אנגליה, אסלאם, אסטרומטריה, אסטרואינפורמטיקה, אסטרואיד, אסטרונומיה חוץ גלקטית, אסטרונומיה גלקטית, אסטרונומיית ניוטרינו, אסטרונומיית חובבים, אסטרונומיית גלי כבידה, אסטרונום, ..., אסטרוסטטיסטיקה, אסטרופדיה, אסטרופיזיקה, אסטרופיזיקה חישובית, אסטרולוגיה, אסטרוביולוגיה, אפקט דופלר, אפולו 11, אפיציקל, אצטרולב, ארמית, ארם נהריים, ארנו פנזיאס, ארץ ישראל, ארבע התקופות, ארכאולוגיה, אריסטרכוס, אריסטו, אריבהאטה, אל, אלברט איינשטיין, אלדברן, אטמוספירה, אבולוציה, אדווין האבל, אוניברסיטת חיפה, אורנוס, אינטרנט, אינטרפרומטריה, איטליה, אייזק ניוטון, ננס לבן, ננס חום, נפטון, נקודת השוויון, נקודת היפוך, נקיפה, נהרדעא, נובה, ניסוי, ניסוי מייקלסון-מורלי, ניקולאוס קופרניקוס, ניווט אסטרונומי, נייטרינו, סנהדרין, ספקטרום פליטה, ספקטרום בליעה, ספקטרוסקופ, ספקטרוסקופיה, סטונהנג', סביבון, סופרנובה, סין (אזור), סינים, סיריוס, סילבסטר השני, סיווג ספקטרלי, עמנואל קאנט, על-סגול, עדשה אכרומטית, עונות השנה, עיבור השנה, פרהיסטוריה, פליקס דותן, פודקאסט, פיתגוראים, פילוסוף, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, פיזיקה, פיזיקה קלאסית, צביר גלקסיות, צביר-על, צדק (כוכב לכת), קפאיד, קרני רנטגן, קרינת גמא, קרינת הרקע הקוסמית, קרינה אלקטרומגנטית, קליידוסקופ, קבוע קוסמולוגי, קבוצת כוכבים, קו רוחב, קו המימן, קוסמולוגיה, קוסמוגוניה, קוואזר, קיץ, קיטוב, קידוש החודש, רמב"ם, ראש חודש, רנסאנס, רסלינג, רקיע, רבן גמליאל דיבנה, רדיו, רדיו-אסטרונומיה, רדיו-טלסקופ, רדיוס, רוברט וילסון, שמואל (אמורא), שמי הלילה, שמים, שנת אור, שנה, שנה טרופית, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שקיעה, שקילות המסה והאנרגיה, שבתאי, שביל החלב, שביט, שדה מגנטי, שומר, שומרונים, שיגור לחלל, תאלס איש מילטוס, תנועה (פיזיקה), תעופה, תצפית (מדע), תרבות, תת אדום, תלמוד, תלמי (אסטרונום), תגלית גלי הכבידה, תורת היחסות, תורת היחסות הפרטית, תורת היחסות הכללית, לוח שנה, לוויין, לוויין המחקר WMAP, ליקוי מאורות, ליקוי חמה, ליקוי ירח, לילה, טמפרטורה, טלסקופ, טלסקופ החלל האבל, טיכו ברהה, זריעה, זריחה, חקר החלל, חרישה, חללית, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חומר, חוקי קפלר, חור שחור, חודש, בעיות פתוחות באסטרונומיה, ברזל, בלאזר, בבל, בדה ונרביליס, גרם שמיים, גלאי נייטרינו, גלקסיה, גלקסיית גלגל הרוח, גלגל המזלות, גלי רדיו, גלילאו גליליי, גורל היקום, גיאופיזיקה, גיל היקום, גיגה-הרץ, דרך המשי, דואליות גל-חלקיק, דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-20, המפץ הגדול, המצב היציב, המהפכה המדעית, המהפכה הנאוליתית, המהפכה הקופרניקאית, המודל הסטנדרטי, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, האקדמיה ללשון העברית, הארצת מאדים, האימפריה הרומית, הנרייטה ליוויט, הספקטרום האלקטרומגנטי, הספקטרום הנראה, הסדרה הראשית, העולם ההלניסטי, הפירמידות במצרים, הצד הרחוק של הירח, הר, השמש, התאוריה של הכול, התפרצות גמא, התפשטות היקום, התפתחות הפיזיקה במאה ה-20, הלחם, הלוח העברי, הלוח הבבלי, הלוח היוליאני, הליוס, הוצאת מאגנס, הודו, היפרכוס, היקום, הירח, ויליאם הרשל, כריסטיאן הויגנס, כבידה, כדור פורח, כדור הארץ, כוכב, כוכב משתנה, כוכב לכת, כיפת השמים, יגאל פת-אל, יהדות קראית, יום, יוליוס קיסר, יוזף פראונהופר, יוהאן גלה, יוהאנס קפלר, יוהנס דה סקרובוסקו, יוון, יוון הקלאסית, יוונית, 11 בפברואר, 1543, 1605, 1610, 1659, 1781, 1846, 2016. להרחיב מדד (238 יותר) »
Galaxy Zoo
גלקסי זוּ (באנגלית: Galaxy Zoo, תרגום חופשי לעברית: גן חיות לגלקסיות) הוא אתר אינטרנט ויישומון מבית היוצר של Zooniverse project.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וGalaxy Zoo · ראה עוד »
LIGO
המחשה דו־ממדית של גלי כבידה מתפשטים במרחב־זמן כתוצאה ממערכת כוכבים בינארית חדר הבקרה של הפרויקט LIGO (ראשי תיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory) הוא ניסוי בפיזיקה ומצפה גלי כבידה בארצות הברית, אשר מנסים לגלות גלי כבידה באופן ישיר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וLIGO · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומאדים · ראה עוד »
מאיה
פירמידה בעיר המאיה העתיקה טיקאל (גואטמלה של ימינו) מאיה הייתה ציוויליזציה במסו-אמריקה שהתפתחה בקרב בני המאיה, קבוצות אתניות של ילידים בני יבשת אמריקה הקרובות זו לזו בלשונן ובתרבותן, שישבו במשך למעלה מ-3,000 שנה באזורים נרחבים במרכז אמריקה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומאיה · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומסופוטמיה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומסכת עירובין · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומערכת השמש · ראה עוד »
מעבורת החלל קולומביה
תצלום מעבורת החלל קולומביה לקראת שיגורה הראשון לחלל מעבורת החלל קולומביה משוגרת לטיסתה האחרונה, STS-107 מעבורת החלל קולומביה (כינוי מקצועי: OV-102) הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א, והמעבורת הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומעבורת החלל קולומביה · ראה עוד »
מצפה כוכבים
מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומצפה כוכבים · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומצרים · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומקדש · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומשנה תורה · ראה עוד »
מטאוריט
מוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק מכתש המטאור, או בשמו המדעי "מכתש בארינגר" מטאוריט הוא עצם סלעי או מתכתי שהגיע לפני השטח של כדור הארץ או כל כוכב לכת אחר מן החלל החיצון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומטאוריט · ראה עוד »
מטון
מֶטוֹן (ביוונית: Μέτων ὁ Ἀθηναῖος) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני שפעל באתונה בתקופה הקלאסית, במאה ה-5 לפנה"ס, הידוע כמי שהכניס לתוך לוח השנה האטי את ההתאמה בין השנה השמשית לשנה הירחית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומטון · ראה עוד »
מזג אוויר
288 פיקסלים מפה בה משתמשים חזאי מזג אוויר הסופה והשלג הכבד ב-2013 הביטוי מזג אוויר הוא תיאור למצב האוויר המשתנה באטמוספירה בסמוך לפני הקרקע בין חום לקור, יובש ללחות, סערה או רגיעה, עננות או בהירות ועוד במקום ובזמן נתון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומזג אוויר · ראה עוד »
מחזור מטון
#הפניה מחזור מטוני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומחזור מטון · ראה עוד »
מחזור חייו של כוכב
#הפניה מחזור החיים של כוכב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומחזור חייו של כוכב · ראה עוד »
מחזור החיים של כוכב
מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »
מבנה
מבנה (בלועזית: סְטְרוּקְטוּרָה) הוא מערך של פריטים המסודר לפי כללים מוגדרים, בין אם הוא טבעי, למשל בגאולוגיה, ובין אם הוא יזום, למשל בהנדסה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומבנה · ראה עוד »
מבנה היקום
מבנה היקום הוא אחד הנושאים בתולדות המדע שבהם תפיסת העולם של האדם עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד, והוא אחד מהנושאים המרכזיים באסטרונומיה ובקוסמולוגיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומבנה היקום · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומדע · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעים פלנטריים
גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16. מדעים פלנטריים או פלנטולוגיה (מיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומדעים פלנטריים · ראה עוד »
מהירות האור
מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומהירות האור · ראה עוד »
מונרך
הוקון השביעי, מלך נורווגיה, ורעייתו, הנסיכה מוד מוויילס, בשנת 1906 מונרך הוא ראש המדינה, במדינות בעלות ממשל מונרכי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומונרך · ראה עוד »
מופעי הירח
#הפניה מופע הירח.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומופעי הירח · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומולד הלבנה · ראה עוד »
מודל (מדע)
במדע, מודל (בעברית: דגם) הוא ייצוג תאורטי של מערכת מורכבת, שמטרתו לחקות את המערכת בהיבטים מהותיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומודל (מדע) · ראה עוד »
מודל למדא-CDM
למדא-CDM, התרחבות מואצת של היקום. ציר הזמן בתרשים סכמטי זה משתרע על פני המפץ הגדול / עידן האינפלציה כ-13.7 מיליארד שנה לפני הזמן הקוסמולוגי הנוכחי. מודל למדא-CDM (ΛCDM) הוא פרמטריזציה של המודל הקוסמולוגי "המפץ הגדול" שבו היקום מכיל קבוע קוסמולוגי, המסומן על ידי האות היוונית למדא (Λ), הקשור לאנרגיה אפלה, וחומר אפל קר (CDM- cold dark matter).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומודל למדא-CDM · ראה עוד »
מכ"ם
אנטנות מכ"ם של האונייה קראון איריסמכ"ם (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק), או רדאר (באנגלית: RADAR, ראשי תיבות של Radio Detection And Ranging או Radio Direction And Ranging), הוא מערכת אלקטרונית לגילוי ומעקב אחר מיקומם של עצמים במרחב באמצעות שימוש בגלי רדיו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומכ"ם · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ומיתולוגיה · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואמונה · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואמוראים · ראה עוד »
אאודוקסוס מקנידוס
אֵאוּדוֹקְסוֹס מִקְּנִידוֹס (ביוונית עתיקה: Εύδοξος, 408 או 410 לפנה"ס - 347 או 355 לפנה"ס) היה אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי ומלומד יווני, מתלמידי אפלטון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואאודוקסוס מקנידוס · ראה עוד »
אנני ג'אמפ קאנון
אנני ג'אמפ קאנון והנרייטה ליוויט, 1913 אנני ג'אמפ קאנון (אנגלית: Annie Jump Cannon, 11 בדצמבר 1863 - 13 באפריל 1941) הייתה אסטרונומית אמריקאית משפיעה, זוכת מדליית הנרי דרייפר לשנת 1931.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואנני ג'אמפ קאנון · ראה עוד »
אנרגיה אפלה
יקום אנרגיה אפלה היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל המסה-אנרגיה של היקום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואנרגיה אפלה · ראה עוד »
אנטנה
סוגים נפוצים של אנטנות. העיר העתיקה בירושלים שלושה רכיבי RFID מבפנים, ניתן לראות את הסליל המשמש כאנטנה NFC וכדומה אנטנה (מאיטלקית: Antenna, בעברית: מְשׁוֹשָׁה) היא מתמר, רכיב חשמלי או מתקן המורכב ממוליכים המיועד לשדר או לקלוט גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואנטנה · ראה עוד »
אנטי-חומר
אטום אנטי-מימן הוא "תמונת מראה" של אטום המימן. אטום המימן מורכב מפרוטון (מטען חשמלי p+) ואלקטרון (e-), בעוד שאנטי-מימן מורכב מאנטי-פרוטון (p-) ומפוזיטרון (אנטי-אלקטרון בעל מטען e+). אַנְטִי-חֹמֶר הוא חומר שמרכיביו הם אנטי-חלקיקים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואנטי-חומר · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואנגליה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסלאם · ראה עוד »
אסטרומטריה
אסטרומטריה היא ענף באסטרונומיה המשמש למדידת מרחקים בין גרמי השמיים ולמדידת שינויי המיקום שלהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרומטריה · ראה עוד »
אסטרואינפורמטיקה
גילוי צביר-על ראשׁוֹנִי היפריון על ידי מדידות ובחינת נתוני ארכיון אסטרואינפורמטיקה (באנגלית: Astroinformatics), (אסטרונומיה חישובית) עוסקת בחקר המידע האסטרונומי באמצעות מחשב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרואינפורמטיקה · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרואיד · ראה עוד »
אסטרונומיה חוץ גלקטית
#הפניה אסטרונומיה חוץ-גלקטית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונומיה חוץ גלקטית · ראה עוד »
אסטרונומיה גלקטית
אסטרונומיה גלקטית היא ענף של האסטרונומיה החוקר את גלקסיית הבית של כדור הארץ ומערכת השמש, שביל החלב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונומיה גלקטית · ראה עוד »
אסטרונומיית ניוטרינו
#הפניה אסטרונומיית נייטרינו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונומיית ניוטרינו · ראה עוד »
אסטרונומיית חובבים
חובבי אסטרונומיה מתארגנים לליל תצפית בנגב תצפית לחובבי אסטרונומיה לאחר ערב הרצאות בנושא הפרסאידים במרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה אסטרונומיית חובבים היא עיסוק באסטרונומיה לשם הנאה ולא מתוך עניין מקצועי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונומיית חובבים · ראה עוד »
אסטרונומיית גלי כבידה
אסטרונומית גלי כבידה היא תחום חדש יחסית של האסטרונומיה התצפיתית שמטרתו להשתמש בגלי כבידה כדי לאסוף נתונים על גופים רחוקים כגון כוכבי ניטרונים וחורים שחורים, על סופרנובות ועל תהליכים שונים שקרו שברירי שנייה לאחר המפץ הגדול.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונומיית גלי כבידה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרונום · ראה עוד »
אסטרוסטטיסטיקה
אסטרוסטטיסטיקה (באנגלית: Astrostatistics), הוא ענף מחקרי רב-תחומי המשלב בין אסטרופיזיקה, ניתוח סטטיסטי וכריית נתונים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרוסטטיסטיקה · ראה עוד »
אסטרופדיה
האסטרופדיה העברית היא מיזם אנציקלופדי ואתר אינטרנט שמופעל על ידי המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרופדיה · ראה עוד »
אסטרופיזיקה
קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרופיזיקה · ראה עוד »
אסטרופיזיקה חישובית
אסטרופיזיקה חישובית (באנגלית: Computational astrophysics) מתייחסת לשיטות ולכלי המחשוב שפותחו ומשמשים במחקר האסטרופיזיקה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרופיזיקה חישובית · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אסטרוביולוגיה
מאדימי ALH 84001 בו נראות צורות שיכולות להצביע על קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון – כוכבים; βίοςλογία, ביולוגיה – מדע החיים) היא מדע העוסק במקור, התפתחות, ותפוצת החיים ביקום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואסטרוביולוגיה · ראה עוד »
אפקט דופלר
אֵפֵקְט דוֹפְּלֶר או תּוֹצָא דוֹפְּלֶר (באנגלית: Doppler effect) הוא תופעת שינוי התדירות הנצפית של גל, כתוצאה מתנועה יחסית בין מקור הגל לצופה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואפקט דופלר · ראה עוד »
אפולו 11
אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה טיסת חלל שבמסגרתה נחתו לראשונה בני אדם על הירח.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואפולו 11 · ראה עוד »
אפיציקל
המודל הגאוצנטרי של תלמי (כוכב חמה) אפיציקל - ביוונית "על המעגל", והכוונה היא לגוף שנע במעגל סביב גוף אחר שגם הוא נע במעגל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואפיציקל · ראה עוד »
אצטרולב
האצטרולב נמצא באוסף המוזיאון הבריטי; מוצג לפרטיו בhttps://www.youtube.com/watch?v.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואצטרולב · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארמית · ראה עוד »
ארם נהריים
ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארם נהריים · ראה עוד »
ארנו פנזיאס
אַרנו אלן פֶּנזיאס (באנגלית: Arno Allan Penzias; נולד ב-26 באפריל 1933) הוא פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1978.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארנו פנזיאס · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארבע התקופות · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וארכאולוגיה · ראה עוד »
אריסטרכוס
#הפניה אריסטרכוס מסאמוס.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואריסטרכוס · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואריסטו · ראה עוד »
אריבהאטה
#הפניה אריאבהטה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואריבהאטה · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואל · ראה עוד »
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואלברט איינשטיין · ראה עוד »
אלדברן
אַלְדֶּבַּרַן (בלועזית: Aldebaran) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים שור והוא גם אחד מהכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואלדברן · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואטמוספירה · ראה עוד »
אבולוציה
אבולוציה (באנגלית: Evolution) היא תאוריה מדעית המסבירה כיצד כל המינים התפתחו מאב קדמון משותף על ידי תהליכים של התאמה הדרגתית לסביבה ושינויים בסחף הגנטי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואבולוציה · ראה עוד »
אדווין האבל
אֵדווין פאוול האבל (באנגלית: Edwin Powell Hubble; 20 בנובמבר 1889 – 28 בספטמבר 1953) היה אסטרונום אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות שתי תגליות מדעיות מרכזיות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואדווין האבל · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
אורנוס
אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואורנוס · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואינטרנט · ראה עוד »
אינטרפרומטריה
אינטרפרומטריה (באנגלית: Interferometry) היא משפחה של שיטות מדידה המאפשרות קבלת מידע מתבניות ההתאבכות של גלים, בדרך כלל גלים של השדה האלקטרומגנטי (או פונקצית הגל של חלקיקים).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואינטרפרומטריה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואיטליה · ראה עוד »
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ואייזק ניוטון · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וננס לבן · ראה עוד »
ננס חום
מסות צדק ננס חום (Brown Dwarf, מכונה גם Failed Star - כוכב כושל או Ultracool Dwarf ובקיצור UCD) הוא גוף תת-כוכבי שגדול מכוכב לכת וקטן מכוכב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וננס חום · ראה עוד »
נפטון
נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונפטון · ראה עוד »
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונקודת השוויון · ראה עוד »
נקודת היפוך
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך. נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונקודת היפוך · ראה עוד »
נקיפה
ציר הסיבוב של הגירוסקופ סביב עצמו משנה כיוון ו"מצייר" מעגלים באוויר. נקיפה (בלעז: פרצסיה; באנגלית: Precession) היא שינוי של כיוון ציר הסיבוב של גוף מסתובב (הכוונה ב"שינוי" היא שינוי בכיוון מרחבי ביחס לזמן).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונקיפה · ראה עוד »
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונהרדעא · ראה עוד »
נובה
הננס הלבן (מימין) סופח חומר משכנו נובה (בלטינית: Nova) היא התפרצות דרמטית המתרחשת במערכת כוכבים כפולה (בינארית) המורכבת מננס לבן וכוכב סדרה ראשית או ענק אדום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונובה · ראה עוד »
ניסוי
מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וניסוי · ראה עוד »
ניסוי מייקלסון-מורלי
ניסוי מייקלסון-מורלי היה בנוי בדומה לאינטרפרומטר מודרני זה האינטרפרומטר של מייקלסון ומורלי באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בקליבלנד אוהיו, 1887 "רוח האתר" שכדור הארץ נע בתוכה, על פי התאוריה שהייתה מקובלת עד תחילת המאה ה-20 ניסוי מייקלסון-מורלי הוא ניסוי פיזיקלי אשר נערך לראשונה בשנת 1887 על ידי אלברט אברהם מייקלסון ואדוארד מורלי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וניסוי מייקלסון-מורלי · ראה עוד »
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »
ניווט אסטרונומי
ניווט אסטרונומי משתמש בגרמי השמים על מנת למצוא את המיקום, וזאת בניגוד לשיטות ניווט אחרות כגון ניווט חופי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וניווט אסטרונומי · ראה עוד »
נייטרינו
נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ונייטרינו · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסנהדרין · ראה עוד »
ספקטרום פליטה
פוטון הנפלט מאלקטרון העובר מרמת האנרגיה השנייה לראשונה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום פליטה של ברזל בתחום האור הנראה ספקטרום פליטה של מימן בתחום האור הנראה ספקטרום פליטה של חנקן בתחום האור הנראה ספקטרום הפליטה של חומר הוא קבוצת תדרי הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטים ממנו, כתוצאה מחימום, פגיעת אלקטרונים, הקרנת פוטונים מאורכי גל שונים או כל עירור אנרגטי אחר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וספקטרום פליטה · ראה עוד »
ספקטרום בליעה
שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה. הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ה-melanopsin הוא תא נוסף הרגיש לאור. ספקטרום הבליעה של חומר הוא קבוצת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הנבלעת באותו חומר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וספקטרום בליעה · ראה עוד »
ספקטרוסקופ
#הפניה ספקטרומטר אופטי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וספקטרוסקופ · ראה עוד »
ספקטרוסקופיה
ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וספקטרוסקופיה · ראה עוד »
סטונהנג'
סטונהנג' (באנגלית: Stonehenge) הוא מונומנט פרהיסטורי השוכן במישור סולסברי שבמחוז וילטשייר באנגליה, כ-8 קילומטרים צפונית לעיר סולסברי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסטונהנג' · ראה עוד »
סביבון
טקסט.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסביבון · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסופרנובה · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסין (אזור) · ראה עוד »
סינים
1,000 + סינים הוא שם כללי לאנשים וקבוצות אתניות המזוהות עם סין, התרבות הסינית או היסטוריה של סין.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסינים · ראה עוד »
סיריוס
סיריוס (יוונית: Σείριος) הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון (כְּסִיל) וגליזה 244.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסיריוס · ראה עוד »
סילבסטר השני
האפיפיור סילבסטר השני (Pope Sylvester II; סביבות 946 – 12 במאי 1003) נולד בשם גרברט מאוריאק או ז'רבר מאוריאק (Gerbert d'Aurillac) היה מלומד נוצרי בן המאה העשירית, האפיפיור הצרפתי הראשון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסילבסטר השני · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
עמנואל קאנט
פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ועמנואל קאנט · ראה עוד »
על-סגול
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ועל-סגול · ראה עוד »
עדשה אכרומטית
עדשה אכרומטית היא עדשה שמתוכננת באופן שמפחית את העיוותים האופטיים שנגרמים לתמונה שנוצרת על ידה, יחסית לעדשה כדורית פשוטה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ועדשה אכרומטית · ראה עוד »
עונות השנה
ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ועונות השנה · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ועיבור השנה · ראה עוד »
פרהיסטוריה
"מערת הידיים", מערה עם ציורים ידי אדם מהתקופה הפרהיסטורית גבקליטפה - אתר בן 11,500 שנה פרהיסטוריה (נכתב גם פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה) היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה להיסטוריה, דהיינו התקופה שלפני המצאת הכתב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופרהיסטוריה · ראה עוד »
פליקס דותן
פליקס דותן (דויטש) (1924–2005) היה פרופסור מן המניין לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והגה ויזם את תוכנית תלפיות יחד עם פרופ' שאול יציב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופליקס דותן · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופודקאסט · ראה עוד »
פיתגוראים
#הפניה האסכולה הפיתגוראית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופיתגוראים · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה יוונית
הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופיזיקה · ראה עוד »
פיזיקה קלאסית
פיזיקה קלאסית הוא שם כולל לתורות פיזיקליות שאינן מתחשבות בתורת הקוונטים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ופיזיקה קלאסית · ראה עוד »
צביר גלקסיות
צביר הבתולה צביר גלקסיות הוא אוסף של גלקסיות רבות אשר מוחזקות ביחד על ידי כוח כבידה משותף.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וצביר גלקסיות · ראה עוד »
צביר-על
מפה של צבירי העל הקרובים ביותר אלינו צביר-על הוא קבוצה של כמה צבירי גלקסיות וקבוצות גלקסיות יחד.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וצביר-על · ראה עוד »
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »
קפאיד
#הפניה משתנה קפאידי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקפאיד · ראה עוד »
קרני רנטגן
צילום רנטגן רפואי מתקן רפואי לצילום בקרני רנטגן אחד מצילומי הרנטגן הראשונים צילום רנטגן מודרני קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת בעלת אורך גל בתחום 5 פיקומטר עד 10 ננומטר, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקרני רנטגן · ראה עוד »
קרינת גמא
קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי איור של קרינת גמא מגרעין אטום קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקרינת גמא · ראה עוד »
קרינת הרקע הקוסמית
קרינת הרקע (הידועה גם בשם קרינת הרקע הקוסמית) היא קרינה אלקטרומגנטית, כזו שמקרין גוף שחור בטמפרטורה של K 2.7 (C° 270.45−).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקרינת הרקע הקוסמית · ראה עוד »
קרינה אלקטרומגנטית
הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »
קליידוסקופ
קליידוסקופ לילדים צורה אותה יצר הקליידוסקופ קָלֵידוֹסְקוֹפּ (באנגלית: kaleidoscope, על בסיס היוונית, מילולית: "צופה בתמונה יפה"; על פי האקדמיה ללשון העברית: גְּלִילוֹר), הוא מכשיר אופטי, שנועד להמחיש צורות סימטריות, וכיום משמש בעיקר לשעשוע.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקליידוסקופ · ראה עוד »
קבוע קוסמולוגי
#הפניה הקבוע הקוסמולוגי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקבוע קוסמולוגי · ראה עוד »
קבוצת כוכבים
אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקבוצת כוכבים · ראה עוד »
קו רוחב
קו רוחב (גם: חוג או רוחב גאוגרפי) מציין עד כמה נקודה על פני כדור הארץ נמצאת מדרום או מצפון לקו המשווה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקו רוחב · ראה עוד »
קו המימן
קו המימן או קו 21 ס"מ הוא קו פליטה ספקטרלי המתאים למעבר של אלקטרון באטום מימן נייטרלי בין שתי תת-רמות הראשונות של (1s).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקו המימן · ראה עוד »
קוסמולוגיה
ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקוסמולוגיה · ראה עוד »
קוסמוגוניה
קוֹסְמוֹגוֹנְיָה (המילה גנסיס ביוונית פירושה לידה, והמילה קוסמו פירושה יקום) היא התורה בתחום מדעי החלל אשר עוסקת באופן היווצרות היקום מראשיתו ועד למצבו הנוכחי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקוסמוגוניה · ראה עוד »
קוואזר
קווזאר, במרחק של 10 מיליארד שנות מכדור הארץ קוואזר (באנגלית: Quasar, נקרא גם גוף מעין כוכבי Quasi-Stellar Object, או QSO כראשי תיבות) הוא גרם שמים אנרגטי במידה יוצאת דופן - בין האנרגטיים ביותר הקיימים ביקום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקוואזר · ראה עוד »
קיץ
חוף ים בקיץ עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה והחמה שבהן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקיץ · ראה עוד »
קיטוב
בפיזיקה, קִיטוּב הוא תכונה המאפיינת גל רוחבי במרחב תלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקיטוב · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וראש חודש · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורנסאנס · ראה עוד »
רסלינג
רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורסלינג · ראה עוד »
רקיע
277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורקיע · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רדיו
אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורדיו · ראה עוד »
רדיו-אסטרונומיה
אינטרפרומטר רדיו בניו מקסיקו, ארצות הברית רדיו-אסטרונומיה הוא תת-תחום במדע האסטרונומיה העוקב אחרי גרמי השמיים ביחס לקרינת גלי הרדיו הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורדיו-אסטרונומיה · ראה עוד »
רדיו-טלסקופ
טלסקופ הרדיו בקוטר 64 מטר במצפה פארקס, ניו סאות' וולס, אוסטרליה תכנון נפוץ נוסף של טלסקופי רדיו הוא פארבולואיד גלילי ''cylindrical paraboloid'' שהוא למעשה קולט רדיו בצורה של עדשה פרבולית. במקרה זה היא בנויה מסבך חוטים המערך הגדול מאוד. כמו טלסקופי רדיו רבים זהו מערך אינטרפרומטרי הנוצר מטלסקופים קטנים רבים רדיו-טלסקופ הוא מתקן הצופה בעצמים המצויים בחלל באמצעות קרינת רדיו (קרינה אלקטרומגנטית המאופיינת בתדירות נמוכה יחסית ואורך גל ארוך).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורדיו-טלסקופ · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורדיוס · ראה עוד »
רוברט וילסון
רוברט וודרו וילסון (באנגלית: Robert Woodrow Wilson; נולד ב-10 בינואר 1936) הוא אסטרונום אמריקאי וחתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1978.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ורוברט וילסון · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמי הלילה
שביל החלב כפי שצולם ממצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה שמי הלילה הם מראה השמיים מכדור הארץ בלילה, כשהם אפלים וזרועים בגרמי שמיים: כוכבים, כוכבי לכת, אסטרואידים, הירח ועוד.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושמי הלילה · ראה עוד »
שמים
#הפניה שמיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושמים · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנת אור · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנה · ראה עוד »
שנה טרופית
שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנה טרופית · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושקיעה · ראה עוד »
שקילות המסה והאנרגיה
#הפניה E.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושקילות המסה והאנרגיה · ראה עוד »
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושבתאי · ראה עוד »
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושביל החלב · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושביט · ראה עוד »
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושדה מגנטי · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושומר · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושומרונים · ראה עוד »
שיגור לחלל
קולומביה לחלל, אפריל 1981 שיגור אפולו 11 שיגור לחלל הוא תהליך שבו גוף, בדרך כלל חללית או לוויין, משוגר מפני כדור הארץ אל החלל החיצון, ושוהה שם זמן רב (ולעיתים אף אינו חוזר לעולם לכדור הארץ).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ושיגור לחלל · ראה עוד »
תאלס איש מילטוס
#הפניה תאלס.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותאלס איש מילטוס · ראה עוד »
תנועה (פיזיקה)
תנועה היא מושג מרכזי בפיזיקה, שמשמעותו שינוי במיקום של גוף במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותנועה (פיזיקה) · ראה עוד »
תעופה
מטוס 400–747 של חברת התעופה היפנית JAL תעופה הוא התחום העוסק בטיסה באמצעות כלי טיס, מכונות שתוכננו על ידי בני אדם לטיסה אטמוספירית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותעופה · ראה עוד »
תצפית (מדע)
תצפיות מדעיות הן קבוצה של שיטות מחקר במדעי הטבע, במדעי החברה ובמדעי הרפואה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותצפית (מדע) · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותרבות · ראה עוד »
תת אדום
#הפניה תת-אדום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותת אדום · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותלמוד · ראה עוד »
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »
תגלית גלי הכבידה
תגלית גלי הכבידה התרחשה ב-14 בספטמבר 2015, והייתה הגילוי הישיר הראשון אי פעם של גלי כבידה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותגלית גלי הכבידה · ראה עוד »
תורת היחסות
מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותורת היחסות · ראה עוד »
תורת היחסות הפרטית
תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »
תורת היחסות הכללית
המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ולוח שנה · ראה עוד »
לוויין
הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ולוויין · ראה עוד »
לוויין המחקר WMAP
לוויין המחקר WMAP, או בשמו המלא Wilkinson Microwave Anisotropy Probe, הוא לוויין ששוגר על ידי נאס"א על מנת לסקור את קרינת הרקע הקוסמית הבאה מכל עבר על פני השמים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ולוויין המחקר WMAP · ראה עוד »
ליקוי מאורות
ליקוי חמה משנת 2006 כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית ליקוי מאורות הוא אירוע אסטרונומי המתרחש כאשר גרם שמים נע אל תוך צילו של גרם שמים אחר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וליקוי מאורות · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וליקוי חמה · ראה עוד »
ליקוי ירח
ליקוי ירח באזור ירושלים ב-27 ביולי 2018. לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וליקוי ירח · ראה עוד »
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ולילה · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וטמפרטורה · ראה עוד »
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וטלסקופ · ראה עוד »
טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »
טיכו ברהה
טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe,, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וטיכו ברהה · ראה עוד »
זריעה
מזרעה חודש מרץ בשעת זריעה בשדות, באחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וזריעה · ראה עוד »
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וזריחה · ראה עוד »
חקר החלל
האסטרונאוט-גאולוג האריסון שמיט בוחן סלע גדול על פני הירח במהלך משימת אפולו 17. צולם ב-13 בדצמבר 1972חקר החלל הוא תחום שעוסק בגילוי וחקירה של גרמי שמיים ושל החלל החיצון באמצעות אסטרונומיה וטכנולוגיית חלל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחקר החלל · ראה עוד »
חרישה
החריש העמוק הראשון באדמות בית חנן 1929 חרישה בעזרת סוסים מבויתים, 2004 חרישה בטרקטור ציור ממצרים העתיקה של חריש מקברו של Sennedjem בדיר אל-מדינה שעת חריש, דף לוח חודש אוקטובר מאת "אמן הצללים" בלוח השנה שבספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" חרישה היא פעולה חקלאית שנעשית בעזרת מחרשה ומשמשת כשלב הראשון בעיבודי היסוד במטרה להגיע בסוף התהליך למצע זריעה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחרישה · ראה עוד »
חללית
סויוז, סויוז TMA-6, מביאה צוות לתחנת החלל הבינלאומית מעבורת החלל הייתה חללית ששימשה למשימות רבות, בניגוד לשאר החלליות המיועדות לשימוש חד־פעמי. בתמונה נראית מעבורת החלל דיסקברי בעת ההובלה אל כן השיגור במרכז החלל קנדי מסלול סביב כדור הארץ, ומשם לייעדיה השונים חללית היא כלי המשוגר לחלל למשימות מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה, ניווט ועוד.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחללית · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחז"ל · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומר
מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחומר · ראה עוד »
חוקי קפלר
יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחוקי קפלר · ראה עוד »
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחור שחור · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וחודש · ראה עוד »
בעיות פתוחות באסטרונומיה
חלק נכבד מן הבעיות הפתוחות באסטרונומיה הן תאורטיות, כלומר התאוריות הקיימות נראות כבלתי מסוגלות להסביר תופעה נצפית מסוימת או תוצאה ניסיונית מסוימת.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ובעיות פתוחות באסטרונומיה · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וברזל · ראה עוד »
בלאזר
הדמיית אמן של בלאזר בלאזר (באנגלית: Blazar) הוא קוואזר בלבה של גלקסיה אליפטית שפניה מופנות אל כדור הארץ, כך שסילון הקרינה שנפלט מהקוואזר מכוון אל כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ובלאזר · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ובבל · ראה עוד »
בדה ונרביליס
בֶּדָה וֶנֶרַבִּילִיס (מלטינית: Beda Venerabilis, באנגלית: Bede), הידוע כבִּיד המכובד או הקדוש ביד (לערך 672 – 25 במאי 735) היה נזיר נורתמברי במנזר הקדוש פטרוס בוֶרמוּת ומנזר הקדוש פאולוס ביָארוּ (Jarrow).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ובדה ונרביליס · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגרם שמיים · ראה עוד »
גלאי נייטרינו
גלאי נייטרינו הוא גלאי חלקיקים שנועד לזהות חלקיקי נייטרינו ולמדוד את תכונותיהם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלאי נייטרינו · ראה עוד »
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלקסיה · ראה עוד »
גלקסיית גלגל הרוח
גלקסיית גלגל הרוח (נקראת גם M101 מ-Messier 101, וכן NGC 5457) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-21 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלקסיית גלגל הרוח · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלי רדיו
ממוזער אות רדיו סימן אזהרה (אידאוגרמה) מפני קרינה בלתי מייננת (אשר גלי רדיו נמנים עם סוגיה) גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלי רדיו · ראה עוד »
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגלילאו גליליי · ראה עוד »
גורל היקום
גלקסיה ביקום גורל היקום הוא מונח בקוסמולוגיה המתייחס לבחינת האפשרויות השונות לגבי מצבו של היקום וצורתו בטווח ארוך.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגורל היקום · ראה עוד »
גיאופיזיקה
#הפניהגאופיזיקה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגיאופיזיקה · ראה עוד »
גיל היקום
התפשטות היקום לאחר המפץ הגדול גיל היקום הוא הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגיל היקום · ראה עוד »
גיגה-הרץ
#הפניה הרץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וגיגה-הרץ · ראה עוד »
דרך המשי
דרך המשי (בסינית מסורתית: 絲綢之路; בסינית פשוטה: 丝绸之路; בפרסית: راه ابریشم) היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ודרך המשי · ראה עוד »
דואליות גל-חלקיק
דואליות גל-חלקיק (ובעברית: שניוּת גל-חלקיק), היא מושג בפיזיקה הגורס כי אנרגיה וחומר יכולים להציג הן תכונות של גל והן תכונות של חלקיק.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ודואליות גל-חלקיק · ראה עוד »
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמאה ה-20 · ראה עוד »
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמפץ הגדול · ראה עוד »
המצב היציב
#הפניה תאוריית המצב היציב.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמצב היציב · ראה עוד »
המהפכה המדעית
השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמהפכה המדעית · ראה עוד »
המהפכה הנאוליתית
כלים נאוליתיים המהפכה הנאוליתית (המוכרת גם בשם "המהפכה החקלאית") היא תהליך שאפיין את התקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה): המעבר ההדרגתי של בני אדם מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות, החל כ־12,000 שנים לפני זמננו (דהיינו, כ־10000 לפני הספירה) באזור הסהר הפורה, ובתקופות שונות ומאוחרות יותר בשאר העולם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמהפכה הנאוליתית · ראה עוד »
המהפכה הקופרניקאית
מערכת השמש על פי המודל ההליוצנטרי ועל פי המודל הגאוצנטרי המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה באופן המחשבה באסטרונומיה בראשית העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמהפכה הקופרניקאית · ראה עוד »
המודל הסטנדרטי
המודל הסטנדרטי (תקין) של פיזיקת החלקיקים הוא מסגרת תאורטית המתארת את הטבע בסדרי גודל קטנים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמודל הסטנדרטי · ראה עוד »
המודל הגאוצנטרי
סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »
המודל ההליוצנטרי
איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארצת מאדים
המחשת אמן: הארצת כוכב הלכת מאדים. הארצת מאדים הוא התהליך ההיפותטי לשינוי מכוון של האקלים ושל פני השטח במאדים, במטרה ליצור שטחים גדולים במאדים, המתאימים להתיישבות בני אדם.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והארצת מאדים · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הנרייטה ליוויט
הנרייטה סוון ליוויט (באנגלית: Henrietta Swan Leavitt; 4 ביולי 1868 - 12 בדצמבר 1921) הייתה אסטרונומית אמריקנית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והנרייטה ליוויט · ראה עוד »
הספקטרום האלקטרומגנטי
מיקרומטר (10−6 מטר)שmmכ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והספקטרום האלקטרומגנטי · ראה עוד »
הספקטרום הנראה
מנסרה המפרקת אור לבן לאורכי הגל השונים של הספקטרום הנראה הספקטרום הנראה הוא החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והספקטרום הנראה · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והסדרה הראשית · ראה עוד »
העולם ההלניסטי
העולם ההלניסטי שנוצר כתוצאה מהקולוניזציה היוונית וממלחמותיו של אלכסנדר הגדול הקיף את כל אגן המזרחי של הים התיכון, חלקים מהאגן המערבי, את כל המזרח התיכון וחלקים מאסיה המרכזית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והעולם ההלניסטי · ראה עוד »
הפירמידות במצרים
הנקרופוליס של גיזה, מאחורי שיירת גמלים הפירמידות במצרים, שאחדות מהן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והפירמידות במצרים · ראה עוד »
הצד הרחוק של הירח
הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי החללית LRO השוואת הטופוגרפיה בין שני צידי הירח, הקרוב משמאל והצד הרחוק מימין. ניתן לראות כי פני הצד הרחוק מכוסים במספר רב יותר של מכתשים ופחות ימות מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין. האזורים הכהים הם המַארִיָה (ימות), והאזורים הבהירים הם הרמות. במרכז התמונה הצד הקרוב של הירח ובצדדיה הצד הרחוק הצד הרחוק של הירח הוא צדו של הירח שאותו לא ניתן לראות מכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והצד הרחוק של הירח · ראה עוד »
הר
נוף אווירי של המאצ'אפוצ'רה, מהרי האנאפורנה, שבהימלאיה. פארק הלאומי טורס דל פיינה האוורסט, ההר הגבוה בעולם החרמון, הגבוה בהרי ישראל. הר מהרי אלפים של אוסטריה. הר הוא מבנה גאולוגי הבנוי מסלעים ואדמה המתנשא לגובה של כמאות מטרים מעל לסביבתו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והר · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והשמש · ראה עוד »
התאוריה של הכול
התאוריה של הכול (באנגלית: Theory Of Everything, בראשי תיבות: TOE) היא תאוריה משוערת בפיזיקה אשר תהיה מסוגלת להסביר ולקשור בין כל התופעות הפיזיקליות הידועות.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והתאוריה של הכול · ראה עוד »
התפרצות גמא
בתמונה מימין (הגדלה של האזור הנראה בריבוע משמאל) ניתן לראות הבזק אור הבא לאחר התפרצות גמא מיום 23 בינואר 1999, שסומנה GRB 990123. האור הבהיר מעליה, בצורת אצבעות, היא הגלקסיה שבה התרחשה ההתפרצות ואשר צורתה מעוותת כנראה עקב התנגשות בגלקסיה אחרת הדמיה של התפרצות גמא התפרצות גמא (באנגלית: Gamma-ray burst, ובקיצור GRB) היא תופעה קוסמולוגית שבמהלכה משתחררת בחלל כמות אדירה של קרינת גמא הנפלטת בתהליך של התפרקות רדיואקטיבית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והתפרצות גמא · ראה עוד »
התפשטות היקום
היסטוריית היקום התפשטות היקום בעקבות המפץ הגדול התפשטות היקום הוא מונח שמתאר את גידול המרחקים בין נקודות שונות ביקום לאורך הזמן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והתפשטות היקום · ראה עוד »
התפתחות הפיזיקה במאה ה-20
הפיזיקה עברה בתחילת המאה ה-20 שלוש מהפכות גדולות ששינו את פניה: גילוי תורת היחסות, גילוי תורת הקוונטים וכן חקר החלקיקים הבסיסיים ביותר של החומר: גילוי האלקטרון, הגרעין ומרכיביו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והתפתחות הפיזיקה במאה ה-20 · ראה עוד »
הלחם
#הפניה הלחם בסיסים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והלחם · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והלוח הבבלי · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והלוח היוליאני · ראה עוד »
הליוס
במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והליוס · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והודו · ראה עוד »
היפרכוס
הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והיפרכוס · ראה עוד »
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והיקום · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה והירח · ראה עוד »
ויליאם הרשל
סר פרדריק ויליאם הרשל (באנגלית: Sir William Herschel; 15 בנובמבר 1738 – 25 באוגוסט 1822) היה אסטרונום ומלחין בריטי שנולד בגרמניה, והתפרסם הודות לגילוי כוכב הלכת אורנוס.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וויליאם הרשל · ראה עוד »
כריסטיאן הויגנס
כריסטיאן הויגנס (בהולנדית:, מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 – 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכריסטיאן הויגנס · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכבידה · ראה עוד »
כדור פורח
חגיגת הכדורים הפורחים הבינלאומית באלבקרקי, ניו מקסיקו, 2005 המראת כדור פורח ליד בית השיטה כדור פורח מעל בריסטול כדור פורח מעוצב בדמות הקתדרלה של מנזר סנט גלן פסטיבל כדורים פורחים בקולורדו ספרינגס כדור פורח הוא כלי טיס המורכב מבלון גדול (מעטפת) מלא אוויר חם או גז שמחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכדור פורח · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכוכב · ראה עוד »
כוכב משתנה
כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכוכב משתנה · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכוכב לכת · ראה עוד »
כיפת השמים
#הפניה כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה וכיפת השמים · ראה עוד »
יגאל פת-אל
יגאל פת-אל (נולד ב-1959) הוא חבר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויגאל פת-אל · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויהדות קראית · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויום · ראה עוד »
יוליוס קיסר
גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוליוס קיסר · ראה עוד »
יוזף פראונהופר
יוזף פון פְרַאוּנהוֹפֶר (בגרמנית: Joseph von Fraunhofer; 6 במרץ 1787 – 7 ביוני 1826) היה פיזיקאי ואופטיקאי גרמני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוזף פראונהופר · ראה עוד »
יוהאן גלה
יוהאן גוטפריד גלה (בגרמנית: Johann Gottfried Galle; 9 ביוני 1812 – 10 ביולי 1910) היה אסטרונום גרמני, אשר ידוע בזכות חלקו בגילוי כוכב הלכת נפטון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוהאן גלה · ראה עוד »
יוהאנס קפלר
#הפניה יוהנס קפלר.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוהאנס קפלר · ראה עוד »
יוהנס דה סקרובוסקו
יוהנס דה סקרובוסקו (בלטינית: Johannes de Sacrobosco או Ioannis de Sacro Bosco; 1195–1256 לערך), ידוע גם בכינוי ג'ון מהוליווד, היה מלומד, נזיר ואסטרונום שלימד באוניברסיטת פריז.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוהנס דה סקרובוסקו · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוון · ראה עוד »
יוון הקלאסית
יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה היסטורית בת כ־150–200 שנה בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה־5 לפנה"ס וסופה במאה ה־4 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוון הקלאסית · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ויוונית · ראה עוד »
11 בפברואר
11 בפברואר הוא היום ה-42 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו11 בפברואר · ראה עוד »
1543
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1543 · ראה עוד »
1605
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1605 · ראה עוד »
1610
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1610 · ראה עוד »
1659
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1659 · ראה עוד »
1781
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1781 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו1846 · ראה עוד »
2016
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסטרונומיה ו2016 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אסטרונומיה
