סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אסטרופיזיקה

מַדָד אסטרופיזיקה

קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם. [1]

162 יחסים: CCD, LIGO, WMAP, Ynet, מאיץ חלקיקים, מערכת השמש, מצפה רמון, מצפה הכוכבים על שם וייז, מצפה כוכבים, מצלמה דיגיטלית, מתמטיקה, מחזור חייו של כוכב, מגנטר, מדען, מדעים מדויקים, מדעים פלנטריים, מודל מתמטי, מכניקת הקוונטים, מכניקה, מכניקה סטטיסטית, מכניקה קוונטית, מכון ויצמן למדע, מימן, מיקרוגל, מילימטר, אנרגיה אפלה, אנליזה נומרית, אסטרונומיה, אסטרופדיה, אסטרוביולוגיה, אריסטרכוס מסמוס, אריסטו, אלקטרומגנטיות, אליה ליבוביץ, אטמוספירה, אבי בליזובסקי, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אופטיקה, אור, אור נראה, אורך גל, אינפלציה קוסמית, אינטרפרומטריה, אייזק ניוטון, נסים וידאל, נוקליאוסינתזה, ניסוי, ניקולאוס קופרניקוס, ..., ניווט, נייטרינו, ספקטרום, ספקטרוסקופ, ספקטרוסקופיה, סופרנובה, עמרי ונדל, ערפילית, על-סגול, פולסאר, פילוסופיה, פיזיקת חלקיקים, פיזיקת החלקיקים, פיזיקה, פיזיקה מולקולרית, פיזיקה אסטרו חלקיקית, פיזיקה גרעינית, צפריר קולת, צפיפות החומר, צפיפות היקום, צביר כוכבים, צדק (כוכב לכת), קרני רנטגן, קרינת צ'רנקוב, קרינת גמא, קרינת הרקע הקוסמית, קרינה אלקטרומגנטית, קרינה קוסמית, קריסה כבידתית, קבוצת כוכבים, קוסמולוגיה, קובי (לוויין), רדיו-טלסקופ, שנות אור, שערות ברניקי, שעון, שבירה, שדה מגנטי, שור (קבוצת כוכבים), תארים מתקדמים, תאוצה, תנודה קוונטית, תרמודינמיקה, תת-אדום, תל אביב-יפו, תורת המיתרים, תורת היחסות, תורת היחסות הכללית, לפני הספירה, לחץ, טמפרטורה, טלסקופ, טלסקופ חלל, טלסקופ החלל האבל, טיכו ברהה, חלל, חומר, חומר אפל, חומר בין-כוכבי, חוקי ניוטון, חוקי קפלר, חור שחור, חישוב (מדעי המחשב), בהירות נראית, גרם שמיים, גלקסיה, גלקסיית אנדרומדה, גלי רדיו, גלי כבידה, גלילאו גליליי, גז, גיל היקום, דינמיקה (מכניקה), המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-20, המפץ הגדול, המרכז למחקר גרעיני, המודל הגאוצנטרי, המודל ההליוצנטרי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הספקטרום האלקטרומגנטי, הר חרמון, הרכב כימי, השמש, השיטה המדעית, התפשטות היקום, הליום, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הכנסייה הקתולית, היסט לאדום, היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע, היקום, היתוך גרעיני, הידען, כבידה, כבידה עצמית, כדור הארץ, כוכב, כוכב נייטרונים, כוכב לכת, כוכב זוגי, כימיה, יסוד כימי, ירח, ישראל, יוונית, 1609, 1670, 2016. להרחיב מדד (112 יותר) »

CCD

CCD שפותח במיוחד לצילומי אולטרה סגול. CCD, ראשי תיבות של Charge Coupled Device, (בעברית: הַצַ"ם, ראשי תיבות של התקן צְמוּד-מִטְעָן) הוא חיישן אלקטרואופטי שמכיל מעגל משולב ובו מערך ("מטריצה") של רכיבים בעלי קיבול, שהמטען הנצבר בהם ניתן להזרמה ולקריאה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וCCD · ראה עוד »

LIGO

המחשה דו־ממדית של גלי כבידה מתפשטים במרחב־זמן כתוצאה ממערכת כוכבים בינארית חדר הבקרה של הפרויקט LIGO (ראשי תיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory) הוא ניסוי בפיזיקה ומצפה גלי כבידה בארצות הברית, אשר מנסים לגלות גלי כבידה באופן ישיר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וLIGO · ראה עוד »

WMAP

#הפניה לוויין המחקר WMAP.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וWMAP · ראה עוד »

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וYnet · ראה עוד »

מאיץ חלקיקים

מאיץ החלקיקים על שם קופלר במכון ויצמן למדע, בתכנון האדריכל משה הראל מאיץ חלקיקים הוא מתקן המגביר את מהירותם של חלקיקים על ידי העברתם בשדות חשמליים ומגנטיים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומאיץ חלקיקים · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומערכת השמש · ראה עוד »

מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומצפה רמון · ראה עוד »

מצפה הכוכבים על שם וייז

הטלסקופ המשני, בקוטר 45 ס"מ. מצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז הוא מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומצפה הכוכבים על שם וייז · ראה עוד »

מצפה כוכבים

מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומצפה כוכבים · ראה עוד »

מצלמה דיגיטלית

קנון EOS 5D מצלמה דיגיטלית היא מצלמה המשתמשת בטכנולוגיה דיגיטלית כדי ליצור תמונות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומצלמה דיגיטלית · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומתמטיקה · ראה עוד »

מחזור חייו של כוכב

#הפניה מחזור החיים של כוכב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומחזור חייו של כוכב · ראה עוד »

מגנטר

מגנטר בעיני אמן, עם קווי שדה מגנטי מגנטר (באנגלית: Magnetar) הוא סוג ייחודי של כוכב נייטרונים, הדומה במאפיינים רבים לפולסר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומגנטר · ראה עוד »

מדען

מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומדען · ראה עוד »

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים (באנגלית: Exact sciences) הוא תחום אקדמי ושם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומדעים מדויקים · ראה עוד »

מדעים פלנטריים

גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16. מדעים פלנטריים או פלנטולוגיה (מיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומדעים פלנטריים · ראה עוד »

מודל מתמטי

מודל מתמטי הוא מודל, המשתמש בשפה מתמטית על מנת לתאר מערכת.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומודל מתמטי · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

מכניקה

מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומכניקה · ראה עוד »

מכניקה סטטיסטית

#הפניה פיזיקה סטטיסטית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומכניקה סטטיסטית · ראה עוד »

מכניקה קוונטית

#הפניה מכניקת הקוונטים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומכניקה קוונטית · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומימן · ראה עוד »

מיקרוגל

הספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ. תנור מיקרוגל שימושו בקרינת המיקרו גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומיקרוגל · ראה עוד »

מילימטר

סרגל מדידה רגיל ובו הסמנים הגבוהים מסמנים סנטימטרים והסמנים הקצרים מסמנים מילימטרים ספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר. מילימטר (בראשי תיבות מ"מ ולפי מערכת היחידות הבינלאומית mm) היא יחידת מידה של אורך המייצגת אלפית של המטר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ומילימטר · ראה עוד »

אנרגיה אפלה

יקום אנרגיה אפלה היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל המסה-אנרגיה של היקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואנרגיה אפלה · ראה עוד »

אנליזה נומרית

אָנָלִיזָה נוּמֶרִית היא ענף של המתמטיקה השימושית, אשר עוסק בשיטות יעילות לפתרון מקורב של בעיות מספריות של המתמטיקה הרציפה, כולל הערכת השגיאה הכרוכה בחישובים מקורבים שכאלה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואנליזה נומרית · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרופדיה

האסטרופדיה העברית היא מיזם אנציקלופדי ואתר אינטרנט שמופעל על ידי המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואסטרופדיה · ראה עוד »

אסטרוביולוגיה

מאדימי ALH 84001 בו נראות צורות שיכולות להצביע על קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון – כוכבים; βίοςλογία, ביולוגיה – מדע החיים) היא מדע העוסק במקור, התפתחות, ותפוצת החיים ביקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואסטרוביולוגיה · ראה עוד »

אריסטרכוס מסמוס

#הפניה אריסטרכוס מסאמוס.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואריסטרכוס מסמוס · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואריסטו · ראה עוד »

אלקטרומגנטיות

אֱלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִיּוּת היא הענף בפיזיקה העוסק בתופעות הקשורות למטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואלקטרומגנטיות · ראה עוד »

אליה ליבוביץ

אליהו מנחם "אליה" ליבוביץ (נולד ב-21 במרץ 1941) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואליה ליבוביץ · ראה עוד »

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואטמוספירה · ראה עוד »

אבי בליזובסקי

אָבִי בֵּלִיזוֹבְסְקִי (נולד ב-4 בנובמבר 1961) הוא כתב לענייני מדע ומחשבים, מייסד ועורך של אתר האינטרנט "הידען".

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואבי בליזובסקי · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון

#הפניה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואוניברסיטת בן-גוריון · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אופטיקה

קרני השמש דרך זכוכית מגדלת אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואופטיקה · ראה עוד »

אור

אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואור · ראה עוד »

אור נראה

#הפניה הספקטרום הנראה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואור נראה · ראה עוד »

אורך גל

גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואורך גל · ראה עוד »

אינפלציה קוסמית

היסטוריית היקום אינפלציה קוסמית היא תהליך פיזיקלי היפותטי שהתרחש ביקום הקדום, חלקיק זמן לאחר המפץ הגדול.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואינפלציה קוסמית · ראה עוד »

אינטרפרומטריה

אינטרפרומטריה (באנגלית: Interferometry) היא משפחה של שיטות מדידה המאפשרות קבלת מידע מתבניות ההתאבכות של גלים, בדרך כלל גלים של השדה האלקטרומגנטי (או פונקצית הגל של חלקיקים).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואינטרפרומטריה · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נסים וידאל

נסים וידאל (נולד ב-30 ביולי 1939) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי שעוסק בהבנת האסטרונומיה שעמדה לנגד עיני הרמב"ם ושאר חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ונסים וידאל · ראה עוד »

נוקליאוסינתזה

בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) הם תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

ניסוי

מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וניסוי · ראה עוד »

ניקולאוס קופרניקוס

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »

ניווט

לוח של גאוגרפיה, הידרוגרפיה וניווט מאנציקלופדיה ב-1728 ניווט הוא הפעילות למציאת דרך בין נקודות שנבחרו, תוך שימוש בעזרים המשמשים לכך.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וניווט · ראה עוד »

נייטרינו

נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ונייטרינו · ראה עוד »

ספקטרום

ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום (מאנגלית: Spectrum; על פי האקדמיה ללשון העברית: מִקְשֶׁתֶת) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וספקטרום · ראה עוד »

ספקטרוסקופ

#הפניה ספקטרומטר אופטי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וספקטרוסקופ · ראה עוד »

ספקטרוסקופיה

ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וספקטרוסקופיה · ראה עוד »

סופרנובה

טקסט.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וסופרנובה · ראה עוד »

עמרי ונדל

עַמרִי ונדל (Amri Wandel; נולד ב-1954) הוא מדען בכיר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ועמרי ונדל · ראה עוד »

ערפילית

ערפילית עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וערפילית · ראה עוד »

על-סגול

בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ועל-סגול · ראה עוד »

פולסאר

#הפניה פולסר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופולסאר · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופילוסופיה · ראה עוד »

פיזיקת חלקיקים

מאיץ החלקיקים בסרן פִיזִיקַת חֶלְקִיקִים היא ענף בפיזיקה שחוקר את המבנים הבסיסיים של החומר והקרינה ואת התגובות ביניהם.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקת חלקיקים · ראה עוד »

פיזיקת החלקיקים

#הפניה פיזיקת חלקיקים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקת החלקיקים · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקה · ראה עוד »

פיזיקה מולקולרית

פיזיקה מולקולרית היא חקר המאפיינים הפיזיקליים של מולקולות והקשרים הכימיים בין אטומים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקה מולקולרית · ראה עוד »

פיזיקה אסטרו חלקיקית

אסטרופיזיקה חלקיקית, הידועה גם בתור אסטרופיזיקה חלקיקית, היא ענף בפיזיקת חלקיקים העוסק בחלקיקים יסודיים שמקורם בחלל ועל הקשר של החלקיקים הללו לאסטרופיזיקה וקוסמולוגיה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקה אסטרו חלקיקית · ראה עוד »

פיזיקה גרעינית

פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »

צפריר קולת

צפריר קולת הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ספרי מדע פופולרי, מחזאי ישראלי ויו"ר "אייר" (המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וצפריר קולת · ראה עוד »

צפיפות החומר

מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וצפיפות החומר · ראה עוד »

צפיפות היקום

הרכב היקום - 380,000 שנה לאחר היווצרותו ועת הנוכחית צפיפות היקום או ליתר דיוק צפיפות המסה-אנרגיה ביקום היא ההתפלגות של מסה, אנרגיה, לחץ ומאמץ-מעוות ברחבי היקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וצפיפות היקום · ראה עוד »

צביר כוכבים

הרקולס צביר כוכבים (Star cluster) הוא מצבור גדול של כוכבים, שגדלו יכול לנוע בין עשרות למיליוני כוכבים, כאשר הכוכבים בו קשורים זה לזה בהשפעת כוח כבידה הדדי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וצביר כוכבים · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

קרני רנטגן

צילום רנטגן רפואי מתקן רפואי לצילום בקרני רנטגן אחד מצילומי הרנטגן הראשונים צילום רנטגן מודרני קַרְנֵי רֶנְטְגֶּן (או קרני X) הן קרינה אלקטרומגנטית מייננת בעלת אורך גל בתחום 5 פיקומטר עד 10 ננומטר, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרני רנטגן · ראה עוד »

קרינת צ'רנקוב

קרינת צ'רנקוב הנפלטת מליבה של כור גרעיני מחקריReed קרינת צ'רנקוב היא הקרינה הנפלטת כאשר חלקיק נע מהר יותר ממהירות הפאזה של אור בתווך כלשהו.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרינת צ'רנקוב · ראה עוד »

קרינת גמא

קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי איור של קרינת גמא מגרעין אטום קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרינת גמא · ראה עוד »

קרינת הרקע הקוסמית

קרינת הרקע (הידועה גם בשם קרינת הרקע הקוסמית) היא קרינה אלקטרומגנטית, כזו שמקרין גוף שחור בטמפרטורה של K 2.7 (C° 270.45−).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרינת הרקע הקוסמית · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

קרינה קוסמית

#הפניה קרן קוסמית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקרינה קוסמית · ראה עוד »

קריסה כבידתית

מנוון. קריסה כבידתית (אנגלית Gravitational collapse) הוא תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת הכבידה של עצמו.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקריסה כבידתית · ראה עוד »

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקבוצת כוכבים · ראה עוד »

קוסמולוגיה

ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה · ראה עוד »

קובי (לוויין)

סמל משימת הלוויין קובי קובי (באנגלית: COBE, ראשי תיבות של Cosmic Background Explorer) הוא לוויין מחקר ששוגר ב־18 בנובמבר 1989 לחלל על ידי נאס"א כדי לחקור את קרינת הרקע הקוסמית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וקובי (לוויין) · ראה עוד »

רדיו-טלסקופ

טלסקופ הרדיו בקוטר 64 מטר במצפה פארקס, ניו סאות' וולס, אוסטרליה תכנון נפוץ נוסף של טלסקופי רדיו הוא פארבולואיד גלילי ''cylindrical paraboloid'' שהוא למעשה קולט רדיו בצורה של עדשה פרבולית. במקרה זה היא בנויה מסבך חוטים המערך הגדול מאוד. כמו טלסקופי רדיו רבים זהו מערך אינטרפרומטרי הנוצר מטלסקופים קטנים רבים רדיו-טלסקופ הוא מתקן הצופה בעצמים המצויים בחלל באמצעות קרינת רדיו (קרינה אלקטרומגנטית המאופיינת בתדירות נמוכה יחסית ואורך גל ארוך).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ורדיו-טלסקופ · ראה עוד »

שנות אור

#הפניהשנת אור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושנות אור · ראה עוד »

שערות ברניקי

שערות ברניקי (Coma Berenices) היא קבוצת כוכבים בחצי הצפוני של כיפת השמים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושערות ברניקי · ראה עוד »

שעון

המגדל של ביג בן - מגדל שעון בלונדון, אנגליה קומפלקס של גורדי שחקים אשר במרכזם מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן גם בעל השעון הגדול בעולם שעון הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זמן ולהצגתו.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושעון · ראה עוד »

שבירה

החזרה ושבירה במעבר בין שני תווכים אופטיים שונים. שבירה היא תופעה פיזיקלית שבה גל עובר מתווך אחד אל תווך שני.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושבירה · ראה עוד »

שדה מגנטי

קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושדה מגנטי · ראה עוד »

שור (קבוצת כוכבים)

שור היא קבוצת כוכבים המזוהה עם מזל שור, השני בגלגל המזלות, בין טלה לתאומים, שסמלו הוא ♉︎.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ושור (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A, M.D, D.M.D, D.V.M), דוקטור (J.S.D, LL.D,Ph.D) או בתר-דוקטור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותארים מתקדמים · ראה עוד »

תאוצה

התאוצה הרגעית מתוארת בגרף זה על ידי המשיק (הירוק) לעקומת המהירות (הכחולה). העקומה הכחולה מראה את המהירות (בציר האנכי) כפונקציה של הזמן (בציר האופקי). בכל רגע נתון התאוצה, שהיא קצב השינוי של המהירות, היא השיפוע של העקומה באותו רגע. את השיפוע בנקודת זמן מסוימת מוצאים דרך מציאת המשיק לעקומה באותה נקודת זמן, והוא שווה לנגזרת באותה נקודה. שלושת הגרפים מתארים את המרחק (מקום), מהירות ותאוצה (אדום, ירוק וכחול בהתאמה) של אותו גוף ביחס לזמן (כך למשל, בנקודת ההתחלה, כאשר t.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותאוצה · ראה עוד »

תנודה קוונטית

#הפניה תנועת רעדוד.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותנודה קוונטית · ראה עוד »

תרמודינמיקה

מערכת תרמודינמית טיפוסית. חום עובר מדוד חימום למעבה והופך אנרגיית חום לעבודה תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה הקלאסית העוסק בחקר האנרגיה, בתמורות שהיא עוברת בין מופעיה השונים וביכולתה לבצע עבודה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותרמודינמיקה · ראה עוד »

תת-אדום

בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותת-אדום · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תורת המיתרים

תורת המיתרים או תאוריית המיתרים (באנגלית: String theory) היא תאוריה פיזיקלית הגורסת כי הצורה הגאומטרית של כל חלקיק אינה נקודה (בעלת אפס ממדים), אלא צורה חד-ממדית הקרויה "מיתר" (כמו-כן קיימות ממברנות בעלות מספר רב יותר של ממדים - דו-ממדית, תלת-ממדית עד אחד-עשר ממדים).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותורת המיתרים · ראה עוד »

תורת היחסות

מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותורת היחסות · ראה עוד »

תורת היחסות הכללית

המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »

לפני הספירה

#הפניה ספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ולפני הספירה · ראה עוד »

לחץ

כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ולחץ · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וטמפרטורה · ראה עוד »

טלסקופ

טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וטלסקופ · ראה עוד »

טלסקופ חלל

טלסקופ החלל האבלטלסקופ חלל הוא מצפה כוכבים נייד המורכב על גבי לוויין ומטרתו לבצע תצפיות אסטרונומיות למטרות מדעיות ומחקריות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וטלסקופ חלל · ראה עוד »

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »

טיכו ברהה

טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe,, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וטיכו ברהה · ראה עוד »

חלל

הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחלל · ראה עוד »

חומר

מסך הגביש הנוזלי פועל בעזרת חומר שנמצא במצב צבירה של גביש נוזלי, בעוד שאר החומרים במצב מוצק. חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחומר · ראה עוד »

חומר אפל

איור של "חומר אפל", אם אמנם הוא קיים, מסביב לגלקסיית שביל החלב שלנו הרכב היקום 380,000 שנה לאחר היווצרותו וכיום, לפי מידע ממרץ 2013 ובהנחה שתאוריית "החומר האפל" נכונה בפיזיקה, חומר אפל (מכונה גם מסה אפלה, וליתר דיוק: גרביטציה אפלה) הוא השם שניתן לכך שלמעלה מ-85% מהגרביטציה ביקום אינה ניתנת להסבר על ידי קיומה של מסה מוכרת.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחומר אפל · ראה עוד »

חומר בין-כוכבי

#הפניה תווך בין-כוכבי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחומר בין-כוכבי · ראה עוד »

חוקי ניוטון

#הפניה חוקי התנועה של ניוטון.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחוקי ניוטון · ראה עוד »

חוקי קפלר

יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחוקי קפלר · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחור שחור · ראה עוד »

חישוב (מדעי המחשב)

חישוב במשמעותו הרחבה של מושג זה המקובלת במדעי המחשב, הוא כל תהליך של עיבוד מידע שניתן לייצוג באופן מתמטי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וחישוב (מדעי המחשב) · ראה עוד »

בהירות נראית

נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ובהירות נראית · ראה עוד »

גרם שמיים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגרם שמיים · ראה עוד »

גלקסיה

גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגלקסיה · ראה עוד »

גלקסיית אנדרומדה

גלקסיית אנדרומדה (נקראת גם M31 או NGC 224) היא גלקסיה ספירלית בהירה והיא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו, שביל החלב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגלקסיית אנדרומדה · ראה עוד »

גלי רדיו

ממוזער אות רדיו סימן אזהרה (אידאוגרמה) מפני קרינה בלתי מייננת (אשר גלי רדיו נמנים עם סוגיה) גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגלי רדיו · ראה עוד »

גלי כבידה

המחשה תלת־ממדית של גלי כבידה מתפשטים במרחב־זמן כתוצאה ממערכת כוכבים בינארית גל כבידה (להלן גרסאות שונות למונח) הוא הפרעה של עקמומיות במרחב־זמן, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגלי כבידה · ראה עוד »

גלילאו גליליי

גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגלילאו גליליי · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגז · ראה עוד »

גיל היקום

התפשטות היקום לאחר המפץ הגדול גיל היקום הוא הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וגיל היקום · ראה עוד »

דינמיקה (מכניקה)

דינמיקה היא ענף במכניקה קלאסית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ודינמיקה (מכניקה) · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המפץ הגדול

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמפץ הגדול · ראה עוד »

המרכז למחקר גרעיני

#הפניה המרכז למחקר גרעיני שורק.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמרכז למחקר גרעיני · ראה עוד »

המודל הגאוצנטרי

סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמודל הגאוצנטרי · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והמודל ההליוצנטרי · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הספקטרום האלקטרומגנטי

מיקרומטר (10−6 מטר)שmmכ.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והספקטרום האלקטרומגנטי · ראה עוד »

הר חרמון

הנוף מהר החרמון עץ קפוא במעלה אתר החרמון הַר חֶרְמוֹן (בערבית: جبل الشيخ) הוא ההר הגבוה ביותר בישראל ובסוריה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והר חרמון · ראה עוד »

הרכב כימי

הרכב כימי של חומר מתאר את מרכיביו היסודיים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והרכב כימי · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והשמש · ראה עוד »

השיטה המדעית

השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והשיטה המדעית · ראה עוד »

התפשטות היקום

היסטוריית היקום התפשטות היקום בעקבות המפץ הגדול התפשטות היקום הוא מונח שמתאר את גידול המרחקים בין נקודות שונות ביקום לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והתפשטות היקום · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והליום · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

היסט לאדום

#הפניה הסחה לאדום.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והיסט לאדום · ראה עוד »

היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע

#הפניה עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והיסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע · ראה עוד »

היקום

ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והיקום · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והיתוך גרעיני · ראה עוד »

הידען

אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר הידען (באנגלית: Hayadan) הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה והידען · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכבידה · ראה עוד »

כבידה עצמית

כבידה עצמית הוא הכוח הכבידתי המופעל על גוף, שמונע ממנו להתפרק ושומר עליו כגוף שלם.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכבידה עצמית · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכוכב · ראה עוד »

כוכב נייטרונים

התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכוכב נייטרונים · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב זוגי

#הפניה כוכב כפול.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכוכב זוגי · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וכימיה · ראה עוד »

יסוד כימי

אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ויסוד כימי · ראה עוד »

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וירח · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה וישראל · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ויוונית · ראה עוד »

1609

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ו1609 · ראה עוד »

1670

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ו1670 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אסטרופיזיקה ו2016 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אסטרופיסיקה, אסטרופיזיקאי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אסטרופיזיקה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »