סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אפרים שמואל לרנר

מַדָד אפרים שמואל לרנר

הרב אפרים שמואל לרנר (פפרמן; י"ב בתשרי תרל"ט, 9 באוקטובר 1878 - כ"א בתמוז תשכ"ב, 23 ביולי 1962) היה מקובל וראש ישיבת המקובלים שער השמים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה והחזן בו. [1]

66 יחסים: מאיר גולדוויכט, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנכין היילפרין, מקובל, מרדכי אוירבך, מזכרת בתיה, מושבות הברון, אסטוניה, אריז"ל, אריה לוין, אברהם יצחק הכהן קוק, נס ציונה, נפתלי צבי פרוש-גליקמן, נוסח ספרד, עשרת ימי תשובה, פרשת אחרי מות, קדיש, ראשון לציון, ראובן גפני (חוקר), רחובות, שמעון צבי הורוביץ, שמואל סלנט, שמואל תפילינסקי, שמואל יצחק הילמן, שנות ה-40 של המאה ה-20, שערי חסד, שקיעת החמה, שריה דבליצקי, שלמה זלמן אוירבך, שלום שרעבי, שלום שבדרון, שלוחי חב"ד, שליח ציבור, שובבי"ם, תפילת שמונה עשרה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תורת הנסתר, חיים לייב אוירבך, בעל קורא, ברוך מרקוס, בריסק דליטא, בתי ברוידא, בית הכנסת הגר"א (שערי חסד), ה'תרל"ט, ה'תשכ"ב, העיר העתיקה, הגאון מווילנה, כ"א בתמוז, י"ב בתשרי, ..., ימים נוראים, יעקב משה חרל"פ, יפו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק וינוגרד, ירושלים, ישיבת מעלות התורה, ישיבת קול תורה לצעירים, ישיבת תורת חיים, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת המקובלים שער השמים, יהושע ליב דיסקין, 1878, 1962, 23 ביולי, 9 באוקטובר. להרחיב מדד (16 יותר) »

מאיר גולדוויכט

הרב מאיר גולדוויכט הוא מראשי הישיבה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומאיר גולדוויכט · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנכין היילפרין

הרב מנחם מנכין (מענכין) היילפרין (לעיתים: הלפרין; תר"ד, 1844 – ו' בניסן תרפ"ד, 1924) היה מקובל ירושלמי, ומחבר הוספות, הגהות וביאורים לספר "עץ חיים" של הרב חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומנחם מנכין היילפרין · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומקובל · ראה עוד »

מרדכי אוירבך

250px הרב מרדכי אוירבך (נולד בג' באדר ה'תש"ב, מרץ 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב", ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומרדכי אוירבך · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מושבות הברון

#הפניה העלייה הראשונה#מושבות חדשות.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ומושבות הברון · ראה עוד »

אסטוניה

עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ואסטוניה · ראה עוד »

אריז"ל

#הפניה האר"י.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ואריז"ל · ראה עוד »

אריה לוין

הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ואריה לוין · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ונס ציונה · ראה עוד »

נפתלי צבי פרוש-גליקמן

נפתלי צבי פרוש-גליקמן (א' באב תרל"א, יולי 1871 - כ"ג בשבט תשי"ב, פברואר 1952) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונות רבות בירושלים ובראשן שכונת שערי חסד.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ונפתלי צבי פרוש-גליקמן · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ונוסח ספרד · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

פרשת אחרי מות

השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ופרשת אחרי מות · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וקדיש · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וראשון לציון · ראה עוד »

ראובן גפני (חוקר)

ספרו של גפני, "נוסח ירושלים" ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וראובן גפני (חוקר) · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ורחובות · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל תפילינסקי

שמואל תפילנסקי (1888, תרמ"ו - 24 במרץ 1945, י' בניסן תש"ה) רב ירושלמי, מרבני ישיבת עץ חיים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושמואל תפילינסקי · ראה עוד »

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושערי חסד · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושקיעת החמה · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום שבדרון

הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושלום שבדרון · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015מדינות שלוחים, 2023 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושליח ציבור · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ושובבי"ם · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ותלמוד תורה · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ותורת הנסתר · ראה עוד »

חיים לייב אוירבך

#הפניה חיים יהודה לייב אוירבך.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וחיים לייב אוירבך · ראה עוד »

בעל קורא

קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ובעל קורא · ראה עוד »

ברוך מרקוס

הרב ברוך מרקוס (תר"ל, 1870 - י"ט בסיוון תשכ"א, 3 ביוני 1961) היה הרב הראשי הראשון של העיר חיפה בעידן המודרני (1906–1961) ודמות בולטת בניהול ענייני הדת והרבנות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וברוך מרקוס · ראה עוד »

בריסק דליטא

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ובריסק דליטא · ראה עוד »

בתי ברוידא

מראה כללי של החצר בבית ברוידא בתי ברוידא, 2008 בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ובתי ברוידא · ראה עוד »

בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)

בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי בשכונת שערי חסד בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ובית הכנסת הגר"א (שערי חסד) · ראה עוד »

ה'תרל"ט

ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וה'תרל"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וה'תשכ"ב · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר והעיר העתיקה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר והגאון מווילנה · ראה עוד »

כ"א בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וכ"א בתמוז · ראה עוד »

י"ב בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וי"ב בתשרי · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וימים נוראים · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ויפו · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

יצחק וינוגרד

הרב יצחק וינוגרד (1851 - ט"ו בכסלו תרע"ג, 1912) היה מייסד וראש ישיבת תורת חיים, שישבה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ויצחק וינוגרד · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וירושלים · ראה עוד »

ישיבת מעלות התורה

ישיבת מעלות התורה היא ישיבת קיבוץ בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וישיבת מעלות התורה · ראה עוד »

ישיבת קול תורה לצעירים

ישיבת קול תורה לצעירים היא ישיבה קטנה חרדית-ליטאית, שהינה חלק מישיבת קול תורה, הממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וישיבת קול תורה לצעירים · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים

לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וישיבת תורת חיים · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »

יהושע ליב דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ויהושע ליב דיסקין · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ו1878 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ו1962 · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ו23 ביולי · ראה עוד »

9 באוקטובר

9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אפרים שמואל לרנר ו9 באוקטובר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפרים_שמואל_לרנר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »