סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ארד אל-יהוד

מַדָד ארד אל-יהוד

ארד אל-יהוד בשנת 1925 אָרְד אַל-יָהוּד (בערבית: ارض اليهود; תעתיק מדויק: ארץ' אליהוד; מילולית: אדמת היהודים) הייתה השכונה היהודית הראשונה שבנו יהודי חיפה מחוץ לחומות העיר שבנה דאהר אל-עומר שנקראה "העיר החדשה". [1]

71 יחסים: מאורעות 1929, מאורעות 1939-1936, מרוקו, מלחמת העולם השנייה, מזרחים, מועצת הפועלות, מוריס הירש, אנגליה, אשראי, אשכנזים, אלכס כרמל, אוגוסט, איסטנבול, נווה צדק, סלוניקי, סוריה, ערבים, ערבית, שנות ה-20 של המאה ה-20, שוטר, שכונת הרצליה, תלמוד תורה, תחנת משטרה, לבנון, חלב (עיר), חומר גלם, חומה, חיפה, חיפה אל עתיקה, בית מרחץ, בית קברות, בית כנסת, ביוב, גשר רושמיה, דאהר אל-עומר, דונם, דוקטורט, המנדט הבריטי, האוניברסיטה העברית בירושלים, הנוער העובד, העיר התחתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הדר הכרמל, הוצאת אריאל, ואדי ניסנאס, ואדי סאליב, ואדי רושמיה, כביש, כורדים, יפו, ..., ירושלים, ישיבה, יד בן צבי, יהודה הלוי, יהודים, יוסי בן-ארצי, 1891, 1907, 1910, 1918, 1925, 1929, 1932, 1936, 1937, 1938, 1939, 1940, 2005, 2009, 22 באפריל. להרחיב מדד (21 יותר) »

מאורעות 1929

#הפניה מאורעות תרפ"ט.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומאורעות 1929 · ראה עוד »

מאורעות 1939-1936

#הפניה המרד הערבי הגדול.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומאורעות 1939-1936 · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומרוקו · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומזרחים · ראה עוד »

מועצת הפועלות

#הפניה נעמת.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומועצת הפועלות · ראה עוד »

מוריס הירש

הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ומוריס הירש · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואנגליה · ראה עוד »

אשראי

בכלכלה, אַשְׁרַאי הוא הלוואה הניתנת לאדם או לחברה על ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר (לרוב כחודש) או לשיעורין ("קרדיט", לרוב במהלך מספר חודשים).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואשראי · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואשכנזים · ראה עוד »

אלכס כרמל

אלכס כרמל (17 ביוני 1931, ברלין – 18 בדצמבר 2002, חיפה) היה היסטוריון ישראלי ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואלכס כרמל · ראה עוד »

אוגוסט

אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואוגוסט · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ואיסטנבול · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ונווה צדק · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וסלוניקי · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וסוריה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וערבית · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שוטר

שוטרי סיור של משטרת ישראל. כמעט בכל העולם מזוהים השוטרים עם מדים בצבעי כחול, תכלת וגווניהם. רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית המבוססת לייזר שוטר הולנדי רכוב על אופנוע שוטר הוא עובד במשטרה שתפקידו ליישם, ישירות או בעקיפין, אחד או יותר מיעדיה המרכזיים של המשטרה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ושוטר · ראה עוד »

שכונת הרצליה

#הפניה הדר הכרמל#שכונת הרצליה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ושכונת הרצליה · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחנת משטרה

מצודת טגארט, אחת מרשת של תחנות משטרה שהקימו בארץ ישראל שלטונות המנדט הבריטי תחנת משטרה שוטרים עם עציר בתחנת משטרה תחנת משטרה היא מטה משטרה מקומי המופקד על פעילות המשטרה באזור מוגדר.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ותחנת משטרה · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ולבנון · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וחלב (עיר) · ראה עוד »

חומר גלם

חומר גֶּלֶם הוא חומר המשמש לייצורם של מוצרים.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וחומר גלם · ראה עוד »

חומה

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וחומה · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וחיפה · ראה עוד »

חיפה אל עתיקה

#הפניה תחנת הכרמל#חיפה אל-עתיקה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וחיפה אל עתיקה · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ובית מרחץ · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ובית קברות · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ובית כנסת · ראה עוד »

ביוב

התקנת צינור ביוב מ-PVC באונטריו, קנדה מכלית לשאיבת מי ביוב. משמשת בעיקר לטיפול בסתימות עקב עומס יתר, או, כבמקרה זה, לצורך שיפוץ המערכת באתר בנייה ביוב הוא מערכת צינורות תת-קרקעיים, אשר מיועדת לנקז את השפכים העירוניים, ולהוביל אותם למקום שבו לא יהוו מטרד, בעיקר למכון טיהור שפכים.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וביוב · ראה עוד »

גשר רושמיה

גשר רושמיה בשנות ה-30 של המאה ה-20. ניתן להבחין במסילת הרכבת מתחת לגשר בית 'איחוד השכונות הערביות' (נקרא בטעות בית הנאג'אדה) ליד גשר רושמיה הגשר מבט מכוון שכונת חליסה להדר. ברקע "בית התעשייה" המבנה שימש במלחמת העצמאות כעמדה הקיצונית של ההגנה. מבית זה יצאה המחלקה לכבוש את בית הנאג'אדה גשר רושמיה (גשר הגיבורים) הוא גשר ותיק מעל נחל גיבורים (ואדי רושמיה) בשכונת חליסה בחיפה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וגשר רושמיה · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ודונם · ראה עוד »

דוקטורט

#הפניהדוקטור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ודוקטורט · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הנוער העובד

חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945 חברי הנוער העובד, סניף טייבה, צועדים בחוצות תל אביב באחד במאי 1964 הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והנוער העובד · ראה עוד »

העיר התחתית

העיר התחתית, או העיר, הוא שמו של הרובע בחיפה הממוקם בחלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות העסקית של חיפה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והעיר התחתית · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הדר הכרמל

הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והדר הכרמל · ראה עוד »

הוצאת אריאל

#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד והוצאת אריאל · ראה עוד »

ואדי ניסנאס

תיאטרון בית הגפן המרכז היהודי-ערבי בית הגפן פסל בחצר בית בשדרות הציונות ואדי ניסנאס, במהלך פסטיבל החג של החגים ה-20, 2013 ואדי ניסנאס (בערבית: وادي النسناس) היא שכונה בעיר התחתית של חיפה, שנמצאת בין שדרות הציונות במערב, רחוב שבתאי לוי בדרום, רחוב הנביאים במזרח ורחוב אלנבי בצפון.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וואדי ניסנאס · ראה עוד »

ואדי סאליב

ואדי סאליב (בערבית: وادي الصليب, תעתיק: ואדי אלצליב) היא שכונה בעיר התחתית של חיפה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וואדי סאליב · ראה עוד »

ואדי רושמיה

#הפניה נחל גיבורים.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וואדי רושמיה · ראה עוד »

כביש

כביש כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") סלילת כביש בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בהוד השרון כבישים במרכז תל אביב בניית כביש במיאנמר כביש הוא נתיב תחבורה סלול - לרוב באספלט או בטון - המשמש לתנועת כלי תחבורה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וכביש · ראה עוד »

כורדים

כורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם חברי קבוצה אתנית ולאום המהווים חלק מהעמים האיראניים.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וכורדים · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וירושלים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד וישיבה · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ויד בן צבי · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ויהודים · ראה עוד »

יוסי בן-ארצי

יוסי בן-ארצי (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא היסטוריון וגאוגרף ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ויוסי בן-ארצי · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1891 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1907 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1910 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1918 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1925 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1929 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1932 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1936 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1937 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו1940 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו2005 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו2009 · ראה עוד »

22 באפריל

22 באפריל הוא היום ה-112 בשנה (113 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ארד אל-יהוד ו22 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארד_אל-יהוד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »