גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
121 יחסים: מנדעית, מסכת, מסכת מעילה, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת כריתות, משפטים, מודיעין צבאי, מיסטיקה יהודית, מילון, מילית, מיכאל סוקולוף, אמוראים, אנגלית, אקדמות, ארמים, ארמית, ארמית גלילית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, אתר ארכאולוגי, אלפבית עברי, אוניברסיטת בר-אילן, אכדית, איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, אירופה, נפקא מינה, נטיית הפועל, ניפור, ספר השאילתות, ספר הזוהר, סבוראים, סורית, סוריה, סוגיא, עזרא ציון מלמד, עברית, עברית מקראית, עברית רבנית, עדין אבן ישראל, עיראק, פסוק, פרסית, פשיטא, פונולוגיה, פועל (בלשנות), פורטל הדף היומי, פיוט, ..., ציווי, קספר לויאס, קערת השבעה, קריאת התורה, קדיש, קושיה, קוטר, קים ליה בדרבה מיניה, רמת גן, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רב אחא משבחא, שאלות ותשובות, שם עצם, שניים אוחזין בטלית, שלמה מורג, שבועות, שווא, שיבת ציון, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרגום אונקלוס, תלמוד בבלי, לשון חז"ל, לבנון, לינגואה פרנקה, ליל הסדר, טורקיה, חד גדיא, חוכא ואטלולא, בניין (שפה), בסייעתא דשמיא, ברייתא, בבא מציעא, גאונים, גניזת קהיר, גירסא דינקותא, דקדוק, דיני ממונות, המאה ה-11, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-6, המזרח התיכון, הא לחמא עניא, האלף הראשון, השם המפורש, התלמוד הבבלי, הלכה, הלכות פסוקות, הלכות גדולות, הגאונים, הגדה של פסח, הגייה תימנית, כתב עברי עתיק, כתיב, כל נדרי, ימי הביניים, יעקב נחום אפשטיין, יקום פורקן, ישראל, ישיבת סורא, יחיאל קארה, יד רמה, יהדות בבל, יהודאי גאון, יוונית, יידיש, 2002. להרחיב מדד (71 יותר) »
מנדעית
#הפניה מנדאית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומנדעית · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת · ראה עוד »
מסכת מעילה
מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת מעילה · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת תמורה · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת תמיד · ראה עוד »
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומסכת כריתות · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומשפטים · ראה עוד »
מודיעין צבאי
המודיעין הצבאי נועד לספק לגוף הממונה (מדרג הגדוד ועד לדרג המדינה) בזמנים שנקבעו ורלוונטיים, מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר, כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומודיעין צבאי · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומילון · ראה עוד »
מילית
בדקדוק, מילית היא מילה שאינה שייכת לקבוצת השמות, שמות התואר, הפעלים או תוארי הפועל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומילית · ראה עוד »
מיכאל סוקולוף
מיכאל סוקולוף (אנגלית: Michael Sokoloff) הוא פרופסור אמריטוס לשפות שמיות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ומיכאל סוקולוף · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואמוראים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואנגלית · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואקדמות · ראה עוד »
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וארמים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וארמית · ראה עוד »
ארמית גלילית
ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וארמית גלילית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וארכאולוגיה · ראה עוד »
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואלפבית עברי · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואכדית · ראה עוד »
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא
תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) "אִסְתְּרָא בִּלְגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" הוא פתגם בארמית שמופיע בתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואיסתרא בלגינא קיש קיש קריא · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ואירופה · ראה עוד »
נפקא מינה
נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ונפקא מינה · ראה עוד »
נטיית הפועל
נטיית הפועל היא אופן השינוי של פעלים בחלק מהשפות, כאשר הפועל מתייחס לאחד או יותר ממאפייניו, לדוגמה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ונטיית הפועל · ראה עוד »
ניפור
יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדאד של היום, בעיראק).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וניפור · ראה עוד »
ספר השאילתות
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וספר השאילתות · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וספר הזוהר · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וסבוראים · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וסורית · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וסוריה · ראה עוד »
סוגיא
#הפניה סוגיה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וסוגיא · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית רבנית
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועברית רבנית · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ועיראק · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופסוק · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופרסית · ראה עוד »
פשיטא
פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופשיטא · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופונולוגיה · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
פורטל הדף היומי
פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופורטל הדף היומי · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ופיוט · ראה עוד »
ציווי
הציווי (imperative) הוא מודוס המביע הוראה, דרישה ולפעמים גם בקשה או הצעה, המכוונות באופן ישיר מן הדובר אל הנמען.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וציווי · ראה עוד »
קספר לויאס
קספר לויאס (ליטאית: Caspar Levias) חוקר הלשון העברית והארמית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקספר לויאס · ראה עוד »
קערת השבעה
קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7 קערת השבעה היא סוג של חפץ מאגי או קמיע העשוי מקערת חרס עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות סגולות שונות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקערת השבעה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקריאת התורה · ראה עוד »
קדיש
קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקדיש · ראה עוד »
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקושיה · ראה עוד »
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקוטר · ראה עוד »
קים ליה בדרבה מיניה
#הפניה קם ליה בדרבה מיניה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וקים ליה בדרבה מיניה · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ורמת גן · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ורש"י · ראה עוד »
רב אחא משבחא
ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786 רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תק"כ (760)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ורב אחא משבחא · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושם עצם · ראה עוד »
שניים אוחזין בטלית
שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ושניהם אוחזים בו בפועל, אך ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושניים אוחזין בטלית · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושלמה מורג · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושבועות · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושווא · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ושיבת ציון · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ולבנון · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וליל הסדר · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וטורקיה · ראה עוד »
חד גדיא
גדי עיזים חַד גַּדְיָא הוא פיוט מסורתי בלשון ארמי המושר לאחר השלמה של הגדת הפסח, בערב ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וחד גדיא · ראה עוד »
חוכא ואטלולא
חוּכָא וְאִטְלוּלָא (לפי הערוך: חוכא וטלולא) הוא ביטוי תלמודי, שמופיע גם בספרות ההלכה ופירושו "צחוק וליצנות".
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וחוכא ואטלולא · ראה עוד »
בניין (שפה)
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ובניין (שפה) · ראה עוד »
בסייעתא דשמיא
#הפניה בסיעתא דשמיא.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ובסייעתא דשמיא · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וברייתא · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ובבא מציעא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וגניזת קהיר · ראה עוד »
גירסא דינקותא
גירסא דינקותא הוא ביטוי ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, שמשמעותו היא השינון שנלמד בגיל הינקות.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וגירסא דינקותא · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ודקדוק · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ודיני ממונות · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמאה ה-6 · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והמזרח התיכון · ראה עוד »
הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והא לחמא עניא · ראה עוד »
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והאלף הראשון · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והשם המפורש · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והלכה · ראה עוד »
הלכות פסוקות
הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות".
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והלכות פסוקות · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והלכות גדולות · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והגאונים · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והגדה של פסח · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית והגייה תימנית · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וכתיב · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וכל נדרי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יקום פורקן
יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויקום פורקן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וישראל · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית וישיבת סורא · ראה עוד »
יחיאל קארה
יחיאל קארה (ח' בשבט ה'תש"ה, 22 בינואר 1945, תימן) הוא בלשן ישראלי שכיהן כראש המדור לספרות הגאונים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויחיאל קארה · ראה עוד »
יד רמה
#הפניה מאיר הלוי אבולעפיה.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויד רמה · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויהדות בבל · ראה עוד »
יהודאי גאון
רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויהודאי גאון · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ויידיש · ראה עוד »
2002
2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.
חָדָשׁ!!: ארמית בבלית ו2002 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארמית_בבלית
