גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
33 יחסים: מסכת שבת, מסכת ברכות, משנה, מוצאי שבת, אריה ליב פרומקין, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח פרובאנס, נוסח קטלוניה, נוסח הספרדים, נוסח הרומניוטים, סדר רב עמרם גאון, עמרם גאון, רא"ש, רש"י, רב (אמורא), רב יוסף, רבי אליעזר, רבי עקיבא, שמואל (אמורא), תנא קמא, תענית, תפילת שמונה עשרה, תפילה (יהדות), תשעה באב, תלמוד בבלי, תוספות, תכלאל, חול המועד, ברכת חונן הדעת, הבדלה, ותודיענו.
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ומסכת ברכות · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ומשנה · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ומוצאי שבת · ראה עוד »
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ואריה ליב פרומקין · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח פרובאנס
נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה בו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי פרובאנס ודרום צרפת.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח פרובאנס · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נוסח הרומניוטים
#הפניה נוסח רומניא.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ונוסח הרומניוטים · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
עמרם גאון
#הפניה רב עמרם גאון.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ועמרם גאון · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורא"ש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורש"י · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורב יוסף · ראה עוד »
רבי אליעזר
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורבי אליעזר · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ורבי עקיבא · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
תנא קמא
תַּנָּא קַמָּא בארמית, ובתרגום לעברית - התנא הראשון, הוא התנא שדבריו מוזכרים ראשונה במשנה שבה עוסקים.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותנא קמא · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותענית · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותוספות · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו ותכלאל · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו וחול המועד · ראה עוד »
ברכת חונן הדעת
ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו וברכת חונן הדעת · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו והבדלה · ראה עוד »
ותודיענו
"ותודיענו" היא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית למוצאי שבת שהיא גם ערבית של יום טוב, במקום תפילת "אתה חוננתנו" שנאמרת במוצאי שבת רגילים.
חָדָשׁ!!: אתה חוננתנו וותודיענו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אתה_חוננתנו
