גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: و, מ, מס, מסופוטמיה, מצרים, מצרים העתיקה, משקל (בלשנות), מלחמה, מורפולוגיה (בלשנות), מכתבי אל-עמארנה, מיתוס, מילון, אנומה אליש, ארך, ארמית, אשור, אשורולוגיה, אתרחסיס, אתיופיה, אחנתון, אבג'ד, אורתוגרפיה, אוגרית, אוגריתית, נ, נינוה, ניב (סיווג שפה), ס, סנחריב, סרגון מאכד, סלנג, סוריה, סותם סדקי, עלילות גילגמש, עברית, עברית מקראית, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצורים נחציים, עיצורים צידיים, עיצורים שורקים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיראק, עיבוד שפה טבעית, פ, פרעה, פרוטו-שמית, פונמה, פונולוגיה, ק, ..., ר, רשת קונבולוציה, ש, שמשי-אדד הראשון, שפה, שפה בין-לאומית, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות שמיות, שפות שמיות מזרחיות, שפות כנעניות, שרפה, שומר, שומרוגרמה, שומרית, שירה אפית, ת, תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), ל, לבנון, לבלר, לוגוגרמה, לינגואה פרנקה, ט, טורקיה, ז, חמורבי, חקר המקרא, חרס, חוקי חמורבי, ב, בראשית, בריאת העולם, בבל, ג, ד, דת, דיפלומטיה, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-11 לפנה"ס, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-14 לפנה"ס, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המזרח הקדום, האלף ה-1 לפנה"ס, האלף הראשון, האימפריה האשורית החדשה, האימפריה האכדית, האימפריה הבבלית הראשונה, הנרי רולינסון, הברה, הומוגרף, היסטוריה של ארץ ישראל, כ, כנען, כתב הברות, כתב יתדות, י, יחסה, יוליוס אופרט, خ, ص. להרחיב מדד (63 יותר) »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אכדית וو · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית ומ · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: אכדית ומס · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: אכדית ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: אכדית ומצרים · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: אכדית ומצרים העתיקה · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: אכדית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
מלחמה
חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.
חָדָשׁ!!: אכדית ומלחמה · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: אכדית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: אכדית ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מיתוס
האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אכדית ומיתוס · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אכדית ומילון · ראה עוד »
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
חָדָשׁ!!: אכדית ואנומה אליש · ראה עוד »
ארך
שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר. המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק. השערה נפוצה היא שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ, אף שחוקרים זיהו את עיראק עם משמעות "אדמות שפלה" בפרסית אמצעית, והאזכור המוקדם ביותר לעיראק כאזור בבל והדרום מופיע בערבית רק בשנת 1200 לערך. בקערת השבעה קדומה בעברית שנמצאה בעיראק מופיע אזור הקרוי אירג: גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.
חָדָשׁ!!: אכדית וארך · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אכדית וארמית · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: אכדית ואשור · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: אכדית ואשורולוגיה · ראה עוד »
אתרחסיס
מוזיאון הבריטי. אַתְרַחַסִס (Atra-hasis) הוא שמה של הדמות הראשית מתוך האפוס המסופוטמי על בריאת האדם והמבול אשר נכתב על שלושה לוחות בתקופה הבבלית העתיקה (במאה 18-17 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אכדית ואתרחסיס · ראה עוד »
אתיופיה
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.
חָדָשׁ!!: אכדית ואתיופיה · ראה עוד »
אחנתון
אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.
חָדָשׁ!!: אכדית ואחנתון · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: אכדית ואבג'ד · ראה עוד »
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
חָדָשׁ!!: אכדית ואורתוגרפיה · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: אכדית ואוגרית · ראה עוד »
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
חָדָשׁ!!: אכדית ואוגריתית · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית ונ · ראה עוד »
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
חָדָשׁ!!: אכדית ונינוה · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: אכדית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: אכדית וס · ראה עוד »
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
חָדָשׁ!!: אכדית וסנחריב · ראה עוד »
סרגון מאכד
סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.
חָדָשׁ!!: אכדית וסרגון מאכד · ראה עוד »
סלנג
סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.
חָדָשׁ!!: אכדית וסלנג · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: אכדית וסוריה · ראה עוד »
סותם סדקי
#הפניה עיצור סדקי, סותם, אטום.
חָדָשׁ!!: אכדית וסותם סדקי · ראה עוד »
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אכדית ועלילות גילגמש · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אכדית ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אכדית ועברית מקראית · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצורים נחציים · ראה עוד »
עיצורים צידיים
עיצורים צידיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם האוויר משתחרר מצד אחד או משני צידי הלשון כאשר לרוב נוצר קשר בין קצה הלשון לבין השיניים העליונות או בין הלשון למכתש, בשונה משאר העיצורים שהם מרכזיים ובהם האוויר משתחרר מעל מרכז הלשון.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצורים צידיים · ראה עוד »
עיצורים שורקים
עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצורים שורקים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיראק · ראה עוד »
עיבוד שפה טבעית
עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing - NLP) הוא תת-תחום של בינה מלאכותית ובלשנות.
חָדָשׁ!!: אכדית ועיבוד שפה טבעית · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית ופ · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: אכדית ופרעה · ראה עוד »
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: אכדית ופרוטו-שמית · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: אכדית ופונמה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: אכדית ופונולוגיה · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וק · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית ור · ראה עוד »
רשת קונבולוציה
רשת קונבולוציה (לפי האקדמיה ללשון העברית: רשת עצבית מתקפלת; באנגלית: CNN – Convolutional Neural Network, נקראת גם Space Invariant Artificial Neural Networks או SIANN) היא סוג של רשת נוירונים המשתמשת בפעולת הקונבלוציה במקום בכפל מטריצות כללי לפחות באחת מהשכבות שלה.
חָדָשׁ!!: אכדית ורשת קונבולוציה · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וש · ראה עוד »
שמשי-אדד הראשון
אזור הממלכה המשוער שהקים שמשי אדד הראשון שַמְשִי-אַדַד או שמשי-הדּוּ הראשון מלך בין השנים 1776-1808 לפנה"ס בתקופת הקדומה של אשור, היה שליט עיר המדינה המספוטמית אֶכַּלַתוּם, מעט לפני שלטונו של חמורבי בבבל.
חָדָשׁ!!: אכדית ושמשי-אדד הראשון · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: אכדית ושפה · ראה עוד »
שפה בין-לאומית
שפה בין-לאומית או שפה עולמית (באנגלית: World language) היא שפה הנמצאת בשימוש על ידי רבים ובאזורים גאוגרפים שונים ומאפשרת לחברים בקהילות שפה שונות לתקשר.
חָדָשׁ!!: אכדית ושפה בין-לאומית · ראה עוד »
שפות אפרו-אסיאתיות
#הפניה שפות אפרו-אסייתיות.
חָדָשׁ!!: אכדית ושפות אפרו-אסיאתיות · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אכדית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות שמיות מזרחיות
השפות השמיות המזרחיות הן אחד הענפים במשפחת השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: אכדית ושפות שמיות מזרחיות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: אכדית ושפות כנעניות · ראה עוד »
שרפה
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.
חָדָשׁ!!: אכדית ושרפה · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: אכדית ושומר · ראה עוד »
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
חָדָשׁ!!: אכדית ושומרוגרמה · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: אכדית ושומרית · ראה עוד »
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
חָדָשׁ!!: אכדית ושירה אפית · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: אכדית ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אכדית ותנ"ך · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: אכדית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית ול · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אכדית ולבנון · ראה עוד »
לבלר
לבלר כותב קודקס בחצר שליט, ימי הביניים פסל הלבלר היושב, מצרים העתיקה לַבְלָר היה איש מקצוע שידע קרוא וכתוב ועסק לפרנסתו בכתיבת מכתבים רשמיים, כרוניקות, טקסטים ארוכים, כמו גם מסמכים משפטיים כגון חוזים, צוואות וחוקים.
חָדָשׁ!!: אכדית ולבלר · ראה עוד »
לוגוגרמה
סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.
חָדָשׁ!!: אכדית ולוגוגרמה · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: אכדית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: אכדית וט · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אכדית וטורקיה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: אכדית וז · ראה עוד »
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
חָדָשׁ!!: אכדית וחמורבי · ראה עוד »
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: אכדית וחקר המקרא · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: אכדית וחרס · ראה עוד »
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אכדית וחוקי חמורבי · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וב · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אכדית ובראשית · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: אכדית ובריאת העולם · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אכדית ובבל · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וג · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וד · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: אכדית ודת · ראה עוד »
דיפלומטיה
"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.
חָדָשׁ!!: אכדית ודיפלומטיה · ראה עוד »
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-11 לפנה"ס
המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-14 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
המזרח הקדום
#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום.
חָדָשׁ!!: אכדית והמזרח הקדום · ראה עוד »
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אכדית והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
חָדָשׁ!!: אכדית והאלף הראשון · ראה עוד »
האימפריה האשורית החדשה
האימפריה האשורית החדשה או האימפריה הנאו־אשורית הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית.
חָדָשׁ!!: אכדית והאימפריה האשורית החדשה · ראה עוד »
האימפריה האכדית
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.
חָדָשׁ!!: אכדית והאימפריה האכדית · ראה עוד »
האימפריה הבבלית הראשונה
האימפריה הבבלית הישנה או האימפריה הבבלית הראשונה (1894–1595 לפני הספירה) הייתה אימפריה שקמה לאחר נפילת שומר.
חָדָשׁ!!: אכדית והאימפריה הבבלית הראשונה · ראה עוד »
הנרי רולינסון
אלוף סר הנרי רולינסון (באנגלית Sir Henry Creswicke Rawlinson, 1st Baronet; 5 באפריל 1810 - 5 במרץ 1895) היה קצין בחברת הודו המזרחית, פוליטיקאי בריטי ומזרחן, המתואר לעיתים כאבי האשורולוגיה.
חָדָשׁ!!: אכדית והנרי רולינסון · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: אכדית והברה · ראה עוד »
הומוגרף
בבלשנות, הומוגרף (בלועזית: Homograph, מיוונית: ὁμός (homós) – "זהה", ו-γράφω (gráphō) – "כתיבה") הוא מילה שהכתיב שלה זהה למילה אחרת בעלת משמעות שונה.
חָדָשׁ!!: אכדית והומוגרף · ראה עוד »
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
חָדָשׁ!!: אכדית והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אכדית וכ · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אכדית וכנען · ראה עוד »
כתב הברות
כתב הברות (באנגלית: syllabary) הוא כתב שבו כל אחד מהסימנים מייצג הברה שלמה, כלומר צירוף של פונמות.
חָדָשׁ!!: אכדית וכתב הברות · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: אכדית וכתב יתדות · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: אכדית וי · ראה עוד »
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
חָדָשׁ!!: אכדית ויחסה · ראה עוד »
יוליוס אופרט
יוליוס אופרט יוליוס (ז'ול) אוֹפֶּרט (Julius (Jules) Oppert; 9 ביולי 1825 – 19 באוגוסט 1905) היה מזרחן, בלשן ואשורולוג יהודי גרמני-צרפתי.
חָדָשׁ!!: אכדית ויוליוס אופרט · ראה עוד »
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אכדית וخ · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אכדית וص · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אכדית
