סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בוריסוב

מַדָד בוריסוב

בוריסוב (בבלארוסית: Барысаў (בָּארִיסָאוּ), ברוסית: Борисов, בפולנית: Borysów; בעברית נכתבת הצורה "בּוֹרִיסוֹב" - בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מינסק בבלארוס. [1]

34 יחסים: מרטין דין, מלחמת רוסיה–צרפת (1812), מחוז מינסק, מחוזות משנה של בלארוס, מחוזות בלארוס, מינסק, עיר, פולנית, רוס של קייב, רוסית, זכויות מגדבורג, חלוקת פולין, חובבי ציון, חיים זונדל מכבי, בלארוס, בלארוסית, בוריסוב (מחוז משנה), גרמנים, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-16, האימפריה הרוסית, הדוכסות הגדולה של ליטא, יולי, 1563, 1776, 1793, 1798, 1805, 1887, 1939, 1941, 20 באוקטובר, 2009.

מרטין דין

מרטין כריסטופר דין (באנגלית: Martin Christopher Dean; נולד ב-14 במרץ 1962) הוא היסטוריון בריטי העובד במכון המחקר של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומרטין דין · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–צרפת (1812)

מלחמת רוסיה–צרפת פרצה ב-1812 עם פלישת נפוליאון לרוסיה.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומלחמת רוסיה–צרפת (1812) · ראה עוד »

מחוז מינסק

#הפניה מינסק (מחוז).

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומחוז מינסק · ראה עוד »

מחוזות משנה של בלארוס

חלוקת בלארוס למחוזות משנה מחוזות משנה של בלארוס (ברבים: ראיוני, וביחיד: ראיון) הם יחידות החלוקה המנהלית ברמה השנייה, בחלוקה המנהלית של בלארוס.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומחוזות משנה של בלארוס · ראה עוד »

מחוזות בלארוס

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת בלארוס לשישה מחוזות (וובלסט, בבלארוסית: Вобласць) ולעיר מינסק.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומחוזות בלארוס · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ומינסק · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ועיר · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ופולנית · ראה עוד »

רוס של קייב

רוס של קייב או רוס הקייבית או נסיכות קייב (בסלאבונית עתיקה: Рѹсь, "רוס") הייתה ישות פוליטית סלאבית מזרחית שהתקיימה בשטחים הנמצאים בימינו בתחומי אוקראינה, בלארוס ורוסיה.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ורוס של קייב · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ורוסית · ראה עוד »

זכויות מגדבורג

זכויות מגדבורג (בגרמנית: Magdeburger Recht) היא כינוי לזכויות ממשל עצמי שניתנו לתושבי ערים רבות ברחבי מרכז אירופה, בהתאם לדגם שהנהיג אוטו הראשון, קיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה ב-1188 במגדבורג המבוסס על החוק הפלמי.

חָדָשׁ!!: בוריסוב וזכויות מגדבורג · ראה עוד »

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: בוריסוב וחלוקת פולין · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בוריסוב וחובבי ציון · ראה עוד »

חיים זונדל מכבי

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קוברין – א' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".

חָדָשׁ!!: בוריסוב וחיים זונדל מכבי · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ובלארוס · ראה עוד »

בלארוסית

מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ובלארוסית · ראה עוד »

בוריסוב (מחוז משנה)

מחוז משנה בוריסוב (בבלארוסית: Бары́саўскі раён) הוא אחד מ-22 מחוזות משנה המרכיבים את מחוז מינסק שבמרכז בלארוס.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ובוריסוב (מחוז משנה) · ראה עוד »

גרמנים

גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.

חָדָשׁ!!: בוריסוב וגרמנים · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: בוריסוב והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: בוריסוב והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: בוריסוב והמאה ה-16 · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: בוריסוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של ליטא

הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: בוריסוב והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »

יולי

יולי (מלטינית: Iulius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ויולי · ראה עוד »

1563

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1563 · ראה עוד »

1776

4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1776 · ראה עוד »

1793

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1793 · ראה עוד »

1798

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1798 · ראה עוד »

1805

קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1805 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1887 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו1941 · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו20 באוקטובר · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בוריסוב ו2009 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בוריסוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »