גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
121 יחסים: מאסטריכט, מנזר, מרטיר, מז, מחוזות צרפת, מכלן, אאכן, אנציקלופדיסטים, אנטוורפן, אפיפיור, ארצות השפלה, ארצות השפלה הספרדיות, ארצות השפלה הבורגונדיות, אואי, אורבנוס הרביעי, אוטרכט, אירופה, נאמור, נסיך, נסיך-בישוף, נפוליון, נצרות קתולית, נורמנים, סורבון, עמים גרמאניים, פאולוס הרביעי, פרנקים, פגאניות, פיליפ הטוב, פיוס השביעי, צרפת, צרפתית, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קתדרלה, קלן, קורפוס כריסטי, רפובליקת לייז', שארל האמיץ, שארלמאן, שפות רומאניות, שבעה-עשר המחוזות, לייז', טרואה, טריר, בראבנט, בריסל, בלגיה, בזיליקה, בישוף, בית הבסבורג, ..., גרמנית, גטו רומא, דן בוס, דוכסות לורן התחתית, דוכסות בורגונדיה, דיאקון, דינאן (בלגיה), דיוקסיה, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה העשירית, המאה הרביעית, המאה השביעית, המאה השישית, המדינות הבלגיות המאוחדות, המהפכה הצרפתית, האימפריה הרומית הקדושה, הקיסרות הראשונה, הרפורמציה הפרוטסטנטית, הרפובליקה ההולנדית, הולנד, הולנדית, היסטוריה של בלגיה, ואלונית, ולוניה, כובע היהודים, ימי הביניים, 1008, 1096, 1316, 1366, 1384, 1456, 1466, 1468, 1482, 1500, 1505, 1538, 1559, 1568, 1678, 1772, 1784, 1789, 1791, 1792, 1793, 1794, 1795, 18 באוגוסט, 1801, 344, 345, 359, 360, 384, 406, 647, 650, 660, 669, 700, 705, 768, 784, 785, 810, 959, 972, 980. להרחיב מדד (71 יותר) »
מאסטריכט
מאסטריכט (בהולנדית: Maastricht) היא עיר בהולנד, בירת מחוז לימבורג בדרום הולנד.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומאסטריכט · ראה עוד »
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומנזר · ראה עוד »
מרטיר
סטפנוס הקדוש - הקדוש המעונה הראשון, ציור של קרלו קריוולי קדוש מעונה או מַרְטִיר (ביוונית: Μάρτυς; מילולית: עֵד, בבחינת "אדם אשר מעשיו מעידים על אמונתו") הוא אדם שמוכן לסבול ואף למות - למען אמונתו הדתית.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומרטיר · ראה עוד »
מז
מז (צרפתית: Meuse; הולנדית וגרמנית: Maas; ולונית: Mouze, נהגה מוּז) הוא נהר חשוב בצפון אירופה, הנובע בצרפת, חוצה את בלגיה ונשפך לים הצפוני בהולנד.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומז · ראה עוד »
מחוזות צרפת
מחוזות צרפת (בצרפתית: Départements, "דפרטמן") הם יחידות אדמיניסטרטיביות בצרפת ובחלק מהטריטוריות שלה מעבר לים.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומחוזות צרפת · ראה עוד »
מכלן
הכיכר הגדולה מכלן (בהולנדית: Mechelen; בצרפתית: Malines, מאלין) היא עיר באזור פלנדריה שבבלגיה, במחוז אנטוורפן.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ומכלן · ראה עוד »
אאכן
ממוזער אָאכֵן (בגרמנית: Aachen,; בניב הריפוארי המקומי: Oche, אוֹכֶה; בצרפתית: Aix-la-Chapelle, אֶקְס-לַה-שַׁאפֵּל) היא עיר בגרמניה, במדינת נורדריין-וסטפאליה, השוכנת על הגבול עם הולנד ועם בלגיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואאכן · ראה עוד »
אנציקלופדיסטים
פסל ד'למבר במוזיאון הלובר האנציקלופדיסטים היו הוגי דעות צרפתים שחיו במאה ה-18, והיו בין עורכי וכותבי האנציקלופדיה הגדולה למדעים, האמנויות והמלאכות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואנציקלופדיסטים · ראה עוד »
אנטוורפן
אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואנטוורפן · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואפיפיור · ראה עוד »
ארצות השפלה
תמונת לוויין של ארצות השפלה ארצות השפלה הן ארצות אירופה הנמצאות במישור הנמוך של הדלתה של הנהרות ריין, סכלדה ומז.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וארצות השפלה · ראה עוד »
ארצות השפלה הספרדיות
ארצות השפלה הספרדיות (בספרדית: Países Bajos españoles; בהולנדית: Spaanse Nederlanden; בצרפתית: Pays-Bas espagnols) היה שמה של בלגיה בין השנים 1581–1714.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וארצות השפלה הספרדיות · ראה עוד »
ארצות השפלה הבורגונדיות
ארצות השפלה הבורגונדיות הוא מונח המתייחס לתקופה שבה ארצות השפלה היו בשלטון דוכסי בורגונדיה בשנים 1384 עד 1477, וכן לוקסמבורג וחלקים בצפון צרפת של ימינו ("פלנדריה הצרפתית").
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וארצות השפלה הבורגונדיות · ראה עוד »
אואי
אואי (בצרפתית: Huy; בהולנדית (פלמית): Hoei; בוולונית: Hu) היא עיר בבלגיה, במחוז לייז' שבוולוניה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואואי · ראה עוד »
אורבנוס הרביעי
אורבנוס הרביעי (בלטינית: Urbanus IV; 1195 – 2 באוקטובר 1264) היה אפיפיור מ-29 באוגוסט 1261 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואורבנוס הרביעי · ראה עוד »
אוטרכט
אוּטְרֶכְט (בהולנדית: Utrecht) היא העיר הרביעית בגודלה בהולנד עם אוכלוסייה של כ-368,000 איש.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואוטרכט · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ואירופה · ראה עוד »
נאמור
נאמור (בצרפתית: Namur, בהולנדית: Namen, בוולונית: Nameûr) היא בירת אזור ולוניה ובירת המחוז נאמור בבלגיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונאמור · ראה עוד »
נסיך
לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה על פי רוב המונח נסיכה מתייחס לביתו של שליט נסיך (בלטינית: princeps) הוא תואר שניתן לחבר באצולה הגבוהה, ולעיתים לבעל תואר רם מעלה בארץ או מדינה כלשהי.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונסיך · ראה עוד »
נסיך-בישוף
היינריך פון לוקסמבורג למלך הרומאים בשנת 1312. משמאל בתמונה, המוכרים בזכות כיסוי ראשם, שלושת הבוחרים, שהם גם ארכיבישופים. (קלן, מיינץ, טרייר) תבנית שלט אצולה של נסיך-בישוף מפת הישויות בהן שלט נסיך-בישוף באימפריה הרומית הקדושה יוהאן אוטו פון גמינגן, הנסיך הבישוף של אוגסבורג (1591–1598) אלברכט זיגיסמונד פון באיירן (1623–1685), הנסיך-הבישוף של פרייזינג. יוהאן השני פון בלנקנפלד (1471–1527), הארכיבישוף של ריגה. לאחר מותו, בשנת 1561, במהלך מלחמת לבוניה, יבוטל תואר הנסיך-הבישוף. נסיך-בישוף (בגרמנית: Fürstbischof) היה בישוף או ארכיבישוף, שבנוסף לסמכותו הרוחנית היה גם השליט האזרחי על שטח, שאותו ניהל כריבון.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונסיך-בישוף · ראה עוד »
נפוליון
#הפניה נפוליאון בונפרטה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונפוליון · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונצרות קתולית · ראה עוד »
נורמנים
הנורמנים (בנורדית עתיקה: Norðmaðr - "איש (מן) צפון (נור)") היו פולשים סקנדינבים (בעיקר ויקינגים-דנים) אשר במהלך המחצית השנייה של המאה ה-9 לספירה החלו בכיבוש החלק הצפוני של צרפת הידוע כיום בשם נורמנדי, ממנו התפשטו לאיטליה; הם ידועים גם בשל הכיבוש הנורמני של אנגליה, שהחל עם קרב הייסטינגס ב-1066.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ונורמנים · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וסורבון · ראה עוד »
עמים גרמאניים
#הפניה שבטים גרמאניים.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ועמים גרמאניים · ראה עוד »
פאולוס הרביעי
פאולוס הרביעי (28 ביוני 1476 – 18 באוגוסט 1559) היה אפיפיור מ-1555 עד מותו ב-1559.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ופאולוס הרביעי · ראה עוד »
פרנקים
שטחי השליטה של האימפריה הפרנקית, 481–841 מפה מדינית של אירופה ואסיה בתחילת המאה השישית. הפרנקים (בלטינית: Franci או gens Francorum) היו איחוד של מספר שבטים גרמאניים שחלקו סממנים תרבותיים משותפים בתקופת נדידת העמים.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ופרנקים · ראה עוד »
פגאניות
#הפניה פגניות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ופגאניות · ראה עוד »
פיליפ הטוב
#הפניה פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ופיליפ הטוב · ראה עוד »
פיוס השביעי
סמלו פסל של פיוס השביעי מאת מאת ברטל תורוואלסן האפיפיור פיוס השביעי (בלטינית: Pius VII; 14 באוגוסט 1742 – 20 באוגוסט 1823) כיהן כאפיפיור מ-14 במרץ 1800 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ופיוס השביעי · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וצרפתית · ראה עוד »
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
שלט האצולה של קרל ה-5 קרל החמישי (בגרמנית: Karl der Fünfte, בלטינית: Carolus Quintus, בספרדית: Carlos Primero de España), שחי בשנים 24 בפברואר 1500 – 21 בספטמבר 1558, היה מלך ספרד בשנים 1516–1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1519–1556.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
קתדרלה
סגנון גותי היא אחת הקתדרלות המפורסמות ביותר בעולם. צריחים התמירים היא הגדולה בעולם. קָתֶדְרָלָה (בלטינית: Cathedrālis, Cathedrāle; מהמילה היוונית Καθέδρα, קָתֶדְרָה), היא כנסייה נוצרית המשמשת מושב לבישוף (הגמון) שהוא הרועה הרוחני של הקהילה הטריטוריאלית (דיוקסיה).
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וקתדרלה · ראה עוד »
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא וכן קוילן בפי יהודי אשכנז) היא העיר הגדולה ביותר במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה והרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של מעל כמיליון תושבים.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וקלן · ראה עוד »
קורפוס כריסטי
קורפוס כריסטי (באנגלית: Corpus Christi) היא עיר נמל בדרום מדינת טקסס שבארצות הברית, 250 קילומטרים צפונית לגבול עם מקסיקו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וקורפוס כריסטי · ראה עוד »
רפובליקת לייז'
רפובליקת לייז' (בצרפתית: République liégeoise) הייתה מדינה קצרת מועד שבמרכזה העיר לייז' בבלגיה של ימינו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ורפובליקת לייז' · ראה עוד »
שארל האמיץ
#הפניה שארל הראשון, דוכס בורגונדיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ושארל האמיץ · ראה עוד »
שארלמאן
#הפניה קרל הגדול.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ושארלמאן · ראה עוד »
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ושפות רומאניות · ראה עוד »
שבעה-עשר המחוזות
ארצות השפלה ההבסבורגיות או שבעה-עשר המחוזות היו אוניה פרסונלית של מדינות בארצות השפלה במאות ה-15 וה-16, פחות או יותר בשטחן של הולנד, בלגיה ולוקסמבורג של ימינו, וכן חלקים מצפון צרפת וחלק קטן ממערב גרמניה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ושבעה-עשר המחוזות · ראה עוד »
לייז'
לייז' (בצרפתית: Liège, אך עד 1946 נכתב השם Liége; בהולנדית Luik; בגרמנית Lüttich; בוולונית Lidje) היא העיר השלישית בגודלה בבלגיה והעיר דוברת הצרפתית הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ולייז' · ראה עוד »
טרואה
טרואה (בצרפתית: Troyes) מכונה בספרות הרבנית גם בשם טרוייש היא עיר הבירה של מחוז אוב שבחבל גראנד אסט בצרפת.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וטרואה · ראה עוד »
טריר
טריר (גרמנית:; צרפתית: Trèves; לוקסמבורגית: Tréier; לטינית: Augusta Treverorum) היא עיר במערב גרמניה במדינת ריינלנד-פפאלץ, השוכנת סמוך לגבול עם לוקסמבורג.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וטריר · ראה עוד »
בראבנט
#הפניה דוכסות בראבנט.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובראבנט · ראה עוד »
בריסל
בית עיריית בריסל, עוטה צבעים חגיגיים בערב השנה החדשה מיקום בריסל על מפת האיחוד האירופי בריסל (בהולנדית: Brussel, בצרפתית: Bruxelles, בגרמנית: Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והמרכז האדמיניסטרטיבי של האיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובריסל · ראה עוד »
בלגיה
עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובלגיה · ראה עוד »
בזיליקה
תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות חתך רוחב של מבנה בזיליקה בזיליקה או בסילקי (מיוונית: βασιλικὴ στοά - בסיליקה סטואה), סטיו מלכותי.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובזיליקה · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובישוף · ראה עוד »
בית הבסבורג
בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ובית הבסבורג · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וגרמנית · ראה עוד »
גטו רומא
סמטה בגטו רומא, 1880 ANNO 1598 DIE 24 XBRIS CLEMENTE VII IL TEVERE ARIVI AQVESTO SEGNO - הטיבר הגיע עד כאן גטו רומא היה גטו שהוקם ברומא בשנת 1555, ברובע סנטאנג'לו שבעיר, כשלושים שנה לאחר הקמת הגטו היהודי הראשון - בוונציה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וגטו רומא · ראה עוד »
דן בוס
דן בוס (בהולנדית); בשמה הרשמי "'ס-הרטוחנבוס" היא בירת מחוז צפון בראבנט שנמצא בדרום הולנד, כ-80 קילומטרים מאמסטרדם.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודן בוס · ראה עוד »
דוכסות לורן התחתית
דוכסות לורן התחתית, הייתה דוכסות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 959 בעקבות חלוקת לותרינגיה לשתי דוכסויות, וכללה את כל הולנד ולוקסמבורג של ימינו, רוב בלגיה, וחלקים מגרמניה וצרפת.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודוכסות לורן התחתית · ראה עוד »
דוכסות בורגונדיה
שלט אצולה של דוכסות בורגונדיה פיליפ השני דוכס בורגונדיה דוכסות בורגונדיה (בצרפתית: Duché de Bourgogne) היא דוכסות היסטורית שנוסדה ב-888, כאשר אודו מלך צרפת הסמיך את רישאר רוזן אוטן לאחד את רוזנויות סנס, אוסר וטרואה תחת שלטונו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודוכסות בורגונדיה · ראה עוד »
דיאקון
דיאקון או דיאקונוס (מיוונית: διακονος) הוא שמה של אחת משלוש המשרות של הכמורה הנוצרית בכנסייה הקתולית, האורתודוקסית והאנגליקנית.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודיאקון · ראה עוד »
דינאן (בלגיה)
דינאן (בצרפתית: Dinant) היא עיר הממוקמת על הנהר מז במחוז נאמור באזור ולוניה שבבלגיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודינאן (בלגיה) · ראה עוד »
דיוקסיה
דיוקסיות של הכנסייה הרומית-קתולית כיום דיוקסיה (בעברית "הגמונות" או "בישופות") הוא כינוי ליחידת מנהל טריטוריאלית המנוהלת בידי בישוף, בחלק מהכנסיות הנוצריות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ודיוקסיה · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה העשירית
#הפניההמאה ה-10.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה העשירית · ראה עוד »
המאה הרביעית
#הפניההמאה ה-4.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה הרביעית · ראה עוד »
המאה השביעית
#הפניההמאה ה-7.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה השביעית · ראה עוד »
המאה השישית
#הפניההמאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמאה השישית · ראה עוד »
המדינות הבלגיות המאוחדות
המדינות הבלגיות המאוחדות (בהולנדית: Verenigde Nederlandse Staten או Verenigde Belgische Staten, בצרפתית États-Belgiques-Unis) היו קונפדרציה קצרת ימים של ארצות השפלה הדרומיות שהתקיימה בין ינואר לדצמבר 1790, במרד כושל נגד הקיסר האוסטרי יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הבסבורג.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמדינות הבלגיות המאוחדות · ראה עוד »
המהפכה הצרפתית
נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והמהפכה הצרפתית · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
הקיסרות הראשונה
הקיסרות הראשונה (מכונה גם האימפריה הצרפתית הראשונה) הייתה מערכת שלטונית שהתקיימה בצרפת, אשר תחילתה בהכתרת נפוליאון בונפרטה לקיסר בשנת 1804 וסופה בהדחתו ובגירושו בשנת 1814.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והקיסרות הראשונה · ראה עוד »
הרפורמציה הפרוטסטנטית
מפת הרפורמציה באירופה בשנים 1545–1618 הרפורמציה הפרוטסטנטית (בלטינית: Reformatio, מוכרת גם בשם Protestant Reformation, ובשם European Reformation - "הרפורמציה האירופאית") הייתה תמורה רחבת היקף בנצרות-המערבית, שהתחוללה באירופה במאות ה-16 וה-17, במהלכה קמו והתבססו פלגים נוצריים חדשים שדחו את סמכותם של הכנסייה הקתולית והאפיפיור מטעמה, הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והרפורמציה הפרוטסטנטית · ראה עוד »
הרפובליקה ההולנדית
הרפובליקה של שבע ארצות-השפלה המאוחדות (בהולנדית: Republiek der Zeven Verenigde Nederlanden), או הרפובליקה של שבעת המחוזות המאוחדים (Republiek der Zeven Verenigde Provinciën; ידועה גם בקיצור בשם הרפובליקה ההולנדית או המחוזות המאוחדים; בלטינית: Belgica fœderata, "ארצות השפלה הפדרליות"), הייתה מדינה אירופית בשנים 1581–1795, באזור שבו שוכנת כיום הולנד.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והרפובליקה ההולנדית · ראה עוד »
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והולנד · ראה עוד »
הולנדית
הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והולנדית · ראה עוד »
היסטוריה של בלגיה
ההיסטוריה של בלגיה, בדומה להיסטוריה של מדינות אחרות ביבשת אירופה, מתחילה באופן פורמלי עם התפשטות האימפריה הרומית לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' והיסטוריה של בלגיה · ראה עוד »
ואלונית
#הפניה ולונית.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וואלונית · ראה עוד »
ולוניה
ולוניה (בצרפתית: Wallonie, בהולנדית: Wallonië, בגרמנית: Wallonien, בוולונית: Walonreye) היא אזור של דוברי צרפתית בדרום בלגיה ואחד משלושת האזורים המרכיבים את בלגיה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וולוניה · ראה עוד »
כובע היהודים
כובע היהודים (בגרמנית Judenhut; בלטינית pilleus cornutus, כלומר "כיפה בעלת קרן") היה כובע חרוטי צהוב בעל חוד, שגברים יהודים נדרשו לחבוש בצאתם מהגטו באירופה של ימי הביניים לאות קלון.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וכובע היהודים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' וימי הביניים · ראה עוד »
1008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1008 · ראה עוד »
1096
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1096 · ראה עוד »
1316
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1316 · ראה עוד »
1366
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1366 · ראה עוד »
1384
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1384 · ראה עוד »
1456
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1456 · ראה עוד »
1466
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1466 · ראה עוד »
1468
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1468 · ראה עוד »
1482
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1482 · ראה עוד »
1500
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1500 · ראה עוד »
1505
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1505 · ראה עוד »
1538
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1538 · ראה עוד »
1559
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1559 · ראה עוד »
1568
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1568 · ראה עוד »
1678
אנטוניו ויוואלדי, 1678 - 1741.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1678 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1772 · ראה עוד »
1784
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1784 · ראה עוד »
1789
14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1789 · ראה עוד »
1791
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1791 · ראה עוד »
1792
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1792 · ראה עוד »
1793
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1793 · ראה עוד »
1794
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1794 · ראה עוד »
1795
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1795 · ראה עוד »
18 באוגוסט
18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו18 באוגוסט · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו1801 · ראה עוד »
344
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו344 · ראה עוד »
345
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו345 · ראה עוד »
359
בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו359 · ראה עוד »
360
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו360 · ראה עוד »
384
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו384 · ראה עוד »
406
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו406 · ראה עוד »
647
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו647 · ראה עוד »
650
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו650 · ראה עוד »
660
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו660 · ראה עוד »
669
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו669 · ראה עוד »
700
אין אירועים.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו700 · ראה עוד »
705
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו705 · ראה עוד »
768
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו768 · ראה עוד »
784
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו784 · ראה עוד »
785
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו785 · ראה עוד »
810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו810 · ראה עוד »
959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו959 · ראה עוד »
972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו972 · ראה עוד »
980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בישופות לייז' ו980 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בישופות_לייז'
