סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית הכנסת החורבה

מַדָד בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק. [1]

257 יחסים: מאי, מאיר אוירבך, מאיר רוזין, מנחם מנדל משקלוב, מסגד, מערת המכפלה, מעשה מגונה, מקווה, מרפסת, משפטים, משפחת רוטשילד, משה מונטיפיורי, משה רוסנק, משה יהודה לייב זילברברג, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מלחמת יום הכיפורים, מגן דוד, מגדל דוד, מוסלמים, מוחמד עלי (שליט מצרים), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, אנגלית, אפרים כהן-רייס, אצ"ל, ארץ ישראל, ארון קודש, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אריה מורגנשטרן, אלחנן ריינר, אלי אשד, אליהו שלמה זלמן בסאן, אב בית דין, אברהם משה לונץ, אברהם שלמה זלמן צורף, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אגן הים התיכון, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אדריכל, אדון עולם, אוסטרליה, אוקראינה, נחום מלצר, נהר, נוסח אשכנז, נוף, ספר תורה, ספרייה תורנית, ..., סליק, סולטאן, סולטאן עות'מאני, סיני (כתב עת), עמוד קלון, עפרה לקס, ערבה (צמח), ערבים, ערבית, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עשרת הדיברות, עלה, עלות השחר, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לתורה, עזרת נשים (בית כנסת), עבר הירדן, עברית, עבדאללה א-תל, עוזי ברוך, עובדיה מברטנורא, פרח, פרושים (היישוב הישן), פרויקט בן-יהודה, פוסק, פולין, פוליטיקה, פירמאן, פילדלפיה, צאת הכוכבים, צפת, ציור קיר, קנטוניסטים, קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קשת (מבנה), קבר רחל, קהילת אדרת אליהו, קונסול דיפלומטי, קידוש לבנה, ראובן גפני (חוקר בתי כנסת), רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רחובות, רב, רוחות השמים, שמעון אליטוב, שמשון ורטהיימר, שמחה קוק, שמחה הכהן קוק, שמואל סלנט, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שבת נחמו, שבטי ישראל, שבועות, שד"ר, שדליץ, שואת יהודי פולין, שיפוץ, שיש, תפילה לשלום המלכות, תקצ"ז, תרנ"א, תרי"ד, תלמוד תורה עץ חיים, תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה, תהילים, לואי קאהן, לוחות הברית, לוגו, לימודי קודש, טאלר, טבריה, טדי קולק, טורקיה, טיח, זאב וולפנזון, זאב וילנאי, זרח ורהפטיג, ח' בחשוון, חפירה ארכאולוגית, חצות הלילה (הלכה), חרסון, חוקי עומר, חורבות, חיים סלומון, ברלין, ברכת מציב גבול אלמנה, בגדאד, בימה, בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, בית הבסבורג, בית הכנסת מנחם ציון, בית הכנסת צמח צדק (ירושלים), בית הכנסת תפארת ישראל, בית כנסת, בית כנסת הרמב"ן, ג'ון רוי קרלסון, ג'יימס מאיר רוטשילד, ג'יימס פין, גרמניה הנאצית, גלויות האחים אליהו, גזבר, גבאי, דוד קאסוטו, דוד קרויאנקר, דירקטוריון, ה'תפ"א, ה'תרכ"ד, ה'תרי"ז, ה'תש"ע, ה'תשע"א, המאה ה-15, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המנדט הבריטי, המנורה, המגיד, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרומית הקדושה, הנציב העליון, הספד, העיר העתיקה, הפטרה, הצלב האדום, הקרן למורשת הכותל המערבי, הקדש ציבורי, הר סיני, הר הבית, הרב קוק, הרברט סמואל, הרובע היהודי, הרובע היהודי במלחמת העצמאות, השלטון העות'מאני בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלגיון הערבי, הלכה ברורה (ספר), החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הגאון מווילנה, הגדודים העבריים, הוצאת פלדהיים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הושענה רבה, הודו, הכנסת אורחים, הכנסת ספר תורה, הכותל המערבי, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ויטראז', כ"ט באדר, כ"ד באלול, כלי נגינה, כותל המזרח, כיפה (מבנה), כיכר החורבה, י"ז בניסן, יעקב ספיר, יעקב סלומון (עורך דין), ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, ישיבת עץ חיים, יהדות אשכנז, יהדות אירופה, יהדות חרדית, יהודה החסיד (ירושלים), יהודי אשכנז, יהודי החצר, יונה משה נבון, יוסף רוזנבלט, יוסף ריבלין, יוסף שלום אלישיב, יוסף זונדל מסלנט, יוסף יואל ריבלין, יידיש, 14 באוקטובר, 1474, 15 במרץ, 1621, 1692, 1700, 1716, 1724, 1804, 1836, 1837, 1856, 1857, 1859, 1864, 1890, 1901, 1912, 1920, 1927, 1933, 1942, 1948, 2003, 2006, 2007, 2010. להרחיב מדד (207 יותר) »

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומאי · ראה עוד »

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומאיר אוירבך · ראה עוד »

מאיר רוזין

משחיז סכינים, רישום של רוזין מאיר רוזין (תרל"ו, 1876, ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ח באייר תרע"ז, 1917, ירושלים) היה אמן ביישוב, צייר, יצרן מזכרות, צייר שלטים, ליטוגרף ובונה מודלים של מבנים מפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומאיר רוזין · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומסגד · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומערת המכפלה · ראה עוד »

מעשה מגונה

מעשה מגונה הוא מעשה שבו עוסק סעיף 348 לחוק העונשין הישראלי, והגדרתו היא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", שהופך להיות עבירת מין אם נעשה ללא הסכמה בוגרת של אחד מהצדדים – הגדרה המכסה מגוון רחב של מעשים, מנגיעה באיברים מוצנעים ועד לאוננות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומעשה מגונה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומקווה · ראה עוד »

מרפסת

מרפסת בבניין ברומא מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט ממנו כלפי חוץ.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומרפסת · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומשפטים · ראה עוד »

משפחת רוטשילד

Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה רוסנק

משה רוסנק (י"ז באייר ה'תרפ"ד - כ"א בתמוז ה'תשס"ו; 21 במאי 1924 – 17 ביולי 2006) היה מפקד הרובע היהודי במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומשה רוסנק · ראה עוד »

משה יהודה לייב זילברברג

הרב משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא (תקנ"ד, 1794 - ג' בשבט תרכ"ה, 30 בינואר 1865) היה רב מפורסם בפולין ובירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומשה יהודה לייב זילברברג · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומגן דוד · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומגדל דוד · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומוסלמים · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואנגלית · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואצ"ל · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וארון קודש · ראה עוד »

ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אלחנן ריינר

אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואלחנן ריינר · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואלי אשד · ראה עוד »

אליהו שלמה זלמן בסאן

אליהו שלמה זלמן בסאן (1800 - כ"ד בשבט תרמ"ב, 13 בפברואר 1882) היה נפח ידוע ביישוב הישן בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואליהו שלמה זלמן בסאן · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם שלמה זלמן צורף

הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851), נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואברהם שלמה זלמן צורף · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואדריכל · ראה עוד »

אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל בטרם תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואדון עולם · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואוסטרליה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ואוקראינה · ראה עוד »

נחום מלצר

נחום מלצר (נולד ב-1945) הוא אדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ונחום מלצר · ראה עוד »

נהר

נהר באירלנד סין גשר על נהר קולומביה נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ונהר · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוף

הנוף הנשקף ממלון סטלהיים מציג את הצמחייה של נרייפיורד האופיינית למרחבי הטבע של נורווגיה הרי האלפים בשווייץ נוף הוא סך-כל התכונות הצורניות שמאפיינות מרחב כלשהו (כארץ או חלק ממנה), כשמכלול זה נתפס ומפורש בידי צופה או צופים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ונוף · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וספר תורה · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וספרייה תורנית · ראה עוד »

סליק

סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וסליק · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וסולטאן · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

עמוד קלון

#הפניה עמוד הקלון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועמוד קלון · ראה עוד »

עפרה לקס

עפרה לקס (נולדה בב' בטבת ה'תשל"ו, 6 בדצמבר 1975) היא עיתונאית ישראלית, כתבת לענייני חינוך, תרבות וחברה ובעלת טור בעיתון בשבע, ומשתתפת בתוכנית מהצד השני עם גיא זהר בערוץ כאן 11.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועפרה לקס · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וערבה (צמח) · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וערבית · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלה

עלים שונים עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועלה · ראה עוד »

עלות השחר

השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועלות השחר · ראה עוד »

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועבר הירדן · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועברית · ראה עוד »

עבדאללה א-תל

עבדאללה א-תל (בערבית: عبد الله التل, תעתיק מדויק: עבד אללה אלתל; 17 ביולי 1918 - 14 באוגוסט 1973) היה קצין צבא ופוליטיקאי ירדני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועבדאללה א-תל · ראה עוד »

עוזי ברוך

עוזי ברוך הוא מנכ"ל ועורך ראשי באתר ערוץ 7.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועוזי ברוך · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

פרח

פרחים מסוגים וממינים שונים מבנה הפרח (פשטני)-ציור מס' 1 פרח הוא איבר הרבייה בצמחים מכוסי-זרע.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופרח · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופולין · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופוליטיקה · ראה עוד »

פירמאן

פירמאנים מוצגים בכנסייה יוונית באיסטנבול. מכוח הוראותיהם, הוענקה הכנסייה לקהילה פירמאן (מפרסית فرمان; טורקית Ferman) הוא צו מלכותי שנהג במספר מדינות מוסלמיות בתקופות שונות בהיסטוריה, ובהן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוגולית ובאיראן בתקופתו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופירמאן · ראה עוד »

פילדלפיה

פעמון החירות פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ופילדלפיה · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וצפת · ראה עוד »

ציור קיר

ציור קיר על בניין הסוכנות היהודית בתל אביב ציור קיר הוא כל יצירת אמנות אשר מצוירת או צבועה ונמשחת ישירות על קיר, תקרה, או משטח גדול קבוע אחר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וציור קיר · ראה עוד »

קנטוניסטים

סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקנטוניסטים · ראה עוד »

קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פטרונו קארלו בורומאו קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Karl VI, Heiliger Römischer Kaiser; 1 באוקטובר 1685 וינה – 20 באוקטובר 1740 וינה), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה במשך קרוב ל-30 שנה מ-1711 ועד 1740.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

קשת (מבנה)

אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקשת (מבנה) · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקבר רחל · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

קידוש לבנה

#הפניה ברכת הלבנה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וקידוש לבנה · ראה עוד »

ראובן גפני (חוקר בתי כנסת)

#הפניה ראובן גפני (חוקר).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וראובן גפני (חוקר בתי כנסת) · ראה עוד »

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ורחובות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ורב · ראה עוד »

רוחות השמים

#הפניה רוחות השמיים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ורוחות השמים · ראה עוד »

שמעון אליטוב

הרב שמעון גד אליטוב (י"ד באדר ה'תרצ"ז, 24 בפברואר 1937 – ג' בשבט ה'תשפ"ג, 25 בינואר 2023) היה רב המועצה האזורית מטה בנימין, חבר מועצת הרבנות הראשית, יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות, חבר מועצת הנשיאות של "איחוד הרבנים במדינות האסלאם", מרבני חסידות חב"ד בירושלים ורבה של מבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושמעון אליטוב · ראה עוד »

שמשון ורטהיימר

רבי שמשון וֶרטהַיימר (י"ג בשבט ה'תי"ח, 17 בינואר 1658 – י"ז באב ה'תפ"ד, 6 באוגוסט 1724) היה רב, מדינאי ונדבן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושמשון ורטהיימר · ראה עוד »

שמחה קוק

#הפניה שמחה הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושמחה קוק · ראה עוד »

שמחה הכהן קוק

הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930 – כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושמחה הכהן קוק · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושמואל סלנט · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שבת נחמו

#הפניה שבע דנחמתא קטגוריה:אירועים בחודש אב.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושבת נחמו · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושבועות · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושד"ר · ראה עוד »

שדליץ

שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושדליץ · ראה עוד »

שואת יהודי פולין

מפת שואת יהודי פולין שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושואת יהודי פולין · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושיפוץ · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ושיש · ראה עוד »

תפילה לשלום המלכות

הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה. אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910 קונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.שעל פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים. הקהילה היהודית תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותפילה לשלום המלכות · ראה עוד »

תקצ"ז

#הפניה ה'תקצ"ז.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותקצ"ז · ראה עוד »

תרנ"א

#הפניה ה'תרנ"א.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותרנ"א · ראה עוד »

תרי"ד

#הפניה ה'תרי"ד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותרי"ד · ראה עוד »

תלמוד תורה עץ חיים

#הפניה ישיבת עץ חיים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותלמוד תורה עץ חיים · ראה עוד »

תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה

כרזה על אספת מחאה בתל אביב, ב-28 במרץ 1933 תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ותהילים · ראה עוד »

לואי קאהן

בניין הפקולטה להנדסה ע"ש וולפסון באוניברסיטת תל אביב, על שער גיליון כתב העת "ארכיטקטורה", 1986 מכון סאלק (Salk Institute) בקליפורניה בניין הממשלה של בנגלדש, דאקה פנים ספריית אקסטר בניו המפשייר לואי קאהן (באנגלית: Louis Isadore Kahn, נולד בשם איצ'ה לייב שמואלובסקי; 20 בפברואר 1901 – 17 במרץ 1974) היה אדריכל אמריקאי יהודי נודע, מחשובי האדריכלים המודרניסטים האמריקאים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ולואי קאהן · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ולוחות הברית · ראה עוד »

לוגו

#הפניה סמליל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ולוגו · ראה עוד »

לימודי קודש

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ולימודי קודש · ראה עוד »

טאלר

אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וטאלר · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וטבריה · ראה עוד »

טדי קולק

טדי קולק (שני מימין) בין חלוצי עין גב, שנות ה-30 טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956 טדי (תיאודור) קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וטדי קולק · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וטורקיה · ראה עוד »

טיח

קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וטיח · ראה עוד »

זאב וולפנזון

זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וזאב וולפנזון · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וזאב וילנאי · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

ח' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וח' בחשוון · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חצות הלילה (הלכה)

חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »

חרסון

חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחרסון · ראה עוד »

חוקי עומר

#הפניה תנאי עומר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחוקי עומר · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחורבות · ראה עוד »

חיים סלומון

חיים זלמן סלומון (שלמון) (ח' באב תרל"ט, 28 ביולי 1879 – ה' בניסן תש"כ, 2 באפריל 1960) היה תעשיין ופעיל ציבור ארץ ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וחיים סלומון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וברלין · ראה עוד »

ברכת מציב גבול אלמנה

בית אל ברכת מציב גבול אלמנה היא ברכה שתקנו חכמים על ראיית יישוב חדש שהוקם בארץ ישראל לאחר שעם ישראל גלה מארצו וכעת מיישבה מחדש, כאשה שנותרה עזובה מבעלה כגרושה (בלשון חז"ל גם גרושה נקראת "אלמנה"), וכעת שבה אל ביתו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וברכת מציב גבול אלמנה · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובגדאד · ראה עוד »

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובימה · ראה עוד »

בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים

בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים (בשמו הרשמי: בית דין צדק דקהל הקודש אשכנזים, כונה גם בד"ץ פרושים) היה בית הדין האשכנזי הראשי בירושלים, שעסק בעיקר בענייניה של הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים ובישראל, והיה אחד המוסדות החשובים ביישוב הישן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית הבסבורג · ראה עוד »

בית הכנסת מנחם ציון

בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית הכנסת מנחם ציון · ראה עוד »

בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

כתובת ההקדשה בית הכנסת צמח צדק הוא בית כנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית הכנסת צמח צדק (ירושלים) · ראה עוד »

בית הכנסת תפארת ישראל

תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 פנים בית הכנסת לפני 1948 בית הכנסת לאחר שנפגע מהפגזות הלגיון הערבי במלחמת העצמאותתפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית הכנסת תפארת ישראל · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית כנסת · ראה עוד »

בית כנסת הרמב"ן

#הפניה בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ובית כנסת הרמב"ן · ראה עוד »

ג'ון רוי קרלסון

ג'ון רוי קרלסון (באנגלית John Roy Carlson; 1909 - 23 באפריל 1991) היה עיתונאי חוקר וסופר פוליטי אמריקאי ממוצא ארמני שערך תחקירים על פעילותם של חוגים פשיסטיים ופרו-נאציים בארצות הברית, לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וג'ון רוי קרלסון · ראה עוד »

ג'יימס מאיר רוטשילד

סמל משפחת רוטשילד הברון ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד (בצרפתית: Jakob James de Rothschild; 15 במאי 1792 – 15 בנובמבר 1868) היה בנקאי יהודי, מייסד הענף הצרפתי של שושלת רוטשילד.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וג'יימס מאיר רוטשילד · ראה עוד »

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וג'יימס פין · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גלויות האחים אליהו

גלויה, כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון, ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 צד ימין של גלויה, רחוב אלנבי בסמוך לים בית הכנסת "החורבה" גלויות האחים אליהו הן סדרות גלויות, שהוציאו לאור האחים מתתיהו אליהו ויוסף אליהו בארץ ישראל המנדטורית, מראשית שנות העשרים עד 1939.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וגלויות האחים אליהו · ראה עוד »

גזבר

גזבר הוא אדם המנהל את ענייניו הכספיים של ארגון.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וגזבר · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וגבאי · ראה עוד »

דוד קאסוטו

דוד קאסוטו (נולד ב-27 בספטמבר 1937) הוא אדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ודוד קאסוטו · ראה עוד »

דוד קרויאנקר

דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ודוד קרויאנקר · ראה עוד »

דירקטוריון

ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ודירקטוריון · ראה עוד »

ה'תפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וה'תפ"א · ראה עוד »

ה'תרכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וה'תרכ"ד · ראה עוד »

ה'תרי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וה'תרי"ז · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וה'תשע"א · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמאה ה-21 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמנורה · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והמגיד · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והנציב העליון · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והספד · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והעיר העתיקה · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והפטרה · ראה עוד »

הצלב האדום

הצלב האדום (מכונה גם תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי, ומונה מעל ל-16 מיליון מתנדבים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והצלב האדום · ראה עוד »

הקרן למורשת הכותל המערבי

הקרן למורשת הפלג המערבי הוא גוף שאחראי על הפלג המערבי של מצנק"ש מטעם משרד ראש הממשלה, וכפוף גם לרשות החברות הממשלתיות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והקרן למורשת הכותל המערבי · ראה עוד »

הקדש ציבורי

הקדש ציבורי הוא מוסד משפטי, חוקי, המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בעלות אופי הומניטרי, בתחום החינוך, התרבות, המדע, הבריאות, הדת, הצדקה, הביטחון והספורט.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והקדש ציבורי · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והר סיני · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והר הבית · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והרב קוק · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והרברט סמואל · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והרובע היהודי · ראה עוד »

הרובע היהודי במלחמת העצמאות

#הפניה הקרב על הרובע היהודי בירושלים קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והרובע היהודי במלחמת העצמאות · ראה עוד »

השלטון העות'מאני בארץ ישראל

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והשלטון העות'מאני בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלגיון הערבי

הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והלגיון הערבי · ראה עוד »

הלכה ברורה (ספר)

הלכה ברורה הוא ספר שחיבר הרב דוד יוסף.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והלכה ברורה (ספר) · ראה עוד »

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, ידועה גם בשמה הרשמי - החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1968 כדי לשקם את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ולפתחו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והגדודים העבריים · ראה עוד »

הוצאת פלדהיים

הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והוצאת פלדהיים · ראה עוד »

הוצאת יד יצחק בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

הושענה רבה

#הפניה הושענא רבה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והושענה רבה · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והודו · ראה עוד »

הכנסת אורחים

שלושת המלאכים, איור מהמאה ה-16הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות, הנוגע לאירוח אדם שהזדמן לבית או מקום שאינו שלו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והכנסת אורחים · ראה עוד »

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והכנסת ספר תורה · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, באנגלית: Victoria; 24 במאי 1819 – 22 בינואר 1901) הייתה מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

ויטראז'

קתדרלת נוטרדאם דה פארי. חלון ויטראז' גותי בקתדרלת לינקולן. ויטראז' או חלון מסכית הוא אמנות שמשתמשת בטכניקות שונות לחיבור זכוכיות צבעוניות לכדי מוצר שלם וצבעוני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וויטראז' · ראה עוד »

כ"ט באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכ"ט באדר · ראה עוד »

כ"ד באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכ"ד באלול · ראה עוד »

כלי נגינה

ציור של כלי נגינה שונים ציור של נשים המנגנות בכלי נגינה - נבל ופסנתר כְּלֵי נגינה הם חפצים המשמשים להפקת מוזיקה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכלי נגינה · ראה עוד »

כותל המזרח

כותל המזרח הוא הקיר המזרחי של בית הכנסת.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכותל המזרח · ראה עוד »

כיפה (מבנה)

כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכיפה (מבנה) · ראה עוד »

כיכר החורבה

כיכר החורבה ע"ש משה רוסנק (נקראה בעבר גם כיכר צ'ארלס קלור,על שם הנדבן צ'ארלס קלור שמימן את הקמתה) היא כיכר עירונית מרכזית ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וכיכר החורבה · ראה עוד »

י"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וי"ז בניסן · ראה עוד »

יעקב ספיר

הרב יעקב הלוי ספיר (התקפ"ב, 1822 אשמיאני, האימפריה הרוסית – ה'תרמ"ה, 1885 ירושלים) היה תלמיד חכם, שד"ר, חוקר כתבי יד ותייר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויעקב ספיר · ראה עוד »

יעקב סלומון (עורך דין)

יעקב סלומון (1905 – 16 בינואר 1980) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט ובהמשך במדינת ישראל, ממקימי משרד עורכי הדין "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'".

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויעקב סלומון (עורך דין) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ירושלים, ירושלים

ירושלים, ירושלים (באנגלית: !O Jerusalem - או ירושלים) הוא ספר שנכתב על ידי לארי קולינס ודומיניק לאפייר, עיתונאי אמריקאי וסופר צרפתי, ומתאר את האירועים והקרבות שהתרחשו בירושלים ובסביבתה הקרובה בתקופת מלחמת העצמאות ואת האישים הקשורים לאירועים אלו.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וירושלים, ירושלים · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודי אשכנז

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהודי אשכנז · ראה עוד »

יהודי החצר

דניאל איציג, יהודי החצר של פרידריך הגדול ושל פרידריך וילהלם השני, מלכי פרוסיה יהודי החצר (בגרמנית: Hofjuden) היו יהודים ששימשו כחצרנים וסוכנים של חצרות שליטי מדינות אירופאיות שונות, בעיקר גרמניה.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויהודי החצר · ראה עוד »

יונה משה נבון

הרב יונה משה נבון (נפטר בירושלים, בכ"ג בטבת ה'תר"א) היה רב ארץ-ישראלי ששימש בתפקיד הראשון לציון באמצע המאה ה־19.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויונה משה נבון · ראה עוד »

יוסף רוזנבלט

יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »

יוסף ריבלין

רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויוסף ריבלין · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ויידיש · ראה עוד »

14 באוקטובר

14 באוקטובר הוא היום ה-287 בשנה, (288 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו14 באוקטובר · ראה עוד »

1474

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1474 · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו15 במרץ · ראה עוד »

1621

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1621 · ראה עוד »

1692

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1692 · ראה עוד »

1700

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1700 · ראה עוד »

1716

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1716 · ראה עוד »

1724

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1724 · ראה עוד »

1804

12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1804 · ראה עוד »

1836

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1836 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1837 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1856 · ראה עוד »

1857

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1857 · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1859 · ראה עוד »

1864

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1864 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1890 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1901 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1912 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1920 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1927 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1933 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1942 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו1948 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו2003 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו2006 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו2007 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הכנסת החורבה ו2010 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חורבת ר' יהודה חסיד, חורבת ר' יהודה החסיד, חורבת רבי יהודה חסיד, חורבת רבי יהודה החסיד, בית כנסת החורבה, החורבה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הכנסת_החורבה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »