סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית המדרש (קובצי מדרשים)

מַדָד בית המדרש (קובצי מדרשים)

בית המדרש הוא שמם של קובצי מדרשים קטנים, ספרים חיצוניים ומאמרים קבליים בהם פורסמו למעלה ממאה מדרשים נדירים. [1]

24 יחסים: HebrewBooks, משה אידל, מדרש, אספנות, אגדה (יהדות), אהרן ילינק, אוניברסיטת פוטסדאם, עלי יסיף, פמפלט, פעמים, תרכ"ח, תרכ"ה, לייפציג, בית המדרש לרבנים בווינה, גרמנית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרים החיצוניים, וינה, כתב עת, יום-טוב ליפמן צונץ, 1853, 1865, 1868, 1877.

HebrewBooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) וHebrewBooks · ראה עוד »

משה אידל

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ומשה אידל · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ומדרש · ראה עוד »

אספנות

שוש" משנת 1996 שבלולים במוזיאון טבע אספנות היא סוג של תחביב או עיסוק פנאי בו האספן עוסק באגירת פריטים שונים, בדרך כלל תוך התמקדות בתחום ואף בתת-תחום מסוים.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ואספנות · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן ילינק

אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ואהרן ילינק · ראה עוד »

אוניברסיטת פוטסדאם

אוניברסיטת פוטסדאם (בגרמנית: Universität Potsdam) היא אוניברסיטה בעיר פוטסדאם במדינת המחוז ברנדנבורג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ואוניברסיטת פוטסדאם · ראה עוד »

עלי יסיף

עלי יסיף (נולד ב-1946, בוקרשט, רומניה) הוא חוקר פולקלור יהודי והסיפור העברי של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ועלי יסיף · ראה עוד »

פמפלט

חלוקת פמפלטים ברחוב פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ופמפלט · ראה עוד »

פעמים

פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ופעמים · ראה עוד »

תרכ"ח

#הפניה ה'תרכ"ח.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ותרכ"ח · ראה עוד »

תרכ"ה

#הפניה ה'תרכ"ה.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ותרכ"ה · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ולייפציג · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בווינה

בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד  לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) וגרמנית · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) והספרים החיצוניים · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ווינה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) וכתב עת · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ו1853 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ו1865 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ו1868 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המדרש (קובצי מדרשים) ו1877 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המדרש_(קובצי_מדרשים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »