גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
162 יחסים: מ"ר, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מנשה (מלך יהודה), מסכת כלים (כלי המקדש), מצרים, מצרים העתיקה, מקדש, מקדש מגדול, משכן גבעון, מלקרת, מטה אהרן, מזבח הנחושת, מזבח הזהב, מבנה בית המקדש, מוסר, מוצא, מוזיאון ישראל, אמה (מידת אורך), אמה (יחידת מידה), ארז, ארז הלבנון, ארון הברית, ארוונה, אש, אשרה (אלה), אשור, אטלס כרטא, אחז, אב, אבן השתייה, אדריכלות, אולם (בית המקדש), איסור עריות, איסור הטיית משפט, אייר, נבוזראדן, נבוכדנצר השני, נביאים, ניאוף, סנחריב, ספר מלכים, ספר שמואל, סדר עולם, סוריה, סוכות, ערב חג, עשתרת, עבודה זרה, ..., עבודה זרה (יהדות), עבירה, עין דארה (אתר ארכאולוגי), פרעה, פודקאסט, פיניקים, פילון מגבל, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, צור (לבנון), קורבן, קודש הקודשים, רפאל פטאי, רפורמת יאשיהו, רצח, רשימת כתובות כנעניות וארמיות, רחבעם, רבשקה, רבי יוחנן, ריכוז הפולחן, שמן, שמן המשחה, שמואל אברמסקי, שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט, שר צבא, שלמה, שלמה גורן, שושן צחור, שושנק הראשון, שולחן לחם הפנים, שוחד, תנ"ך, תנ"כ, תקופת בית ראשון, תקופת הברזל, תשעה באב, תל ערד, תל טאיינאט, תלמוד בבלי, לוקיאנוס מסאמוסאטה, לוחות הברית, ט' באב, ז' באב, זית, ח' בתשרי, חפירות ארכאולוגיות, חשוון, חטא, חז"ל, חזקיהו, חורבן בית המקדש, חירם ממטה נפתלי, חירם מלך צור, חירם הראשון מצור, במות, בעל (אל), ברוש, בבל, ביקורת המקרא, בית המקדש, בית המקדש השני, גנבה, גלות בבל, גלי צה"ל, גזית (אבן), דברי הימים, דוד, דויטרונומיזם, המאה ה-7 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האלה העבריה, האימפריה הנאו-בבלית, הר הבית, הרה, הרודוטוס, השנים החסרות, החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים, ההיכל, הוצאת כרטא, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היסטוריות (הרודוטוס), כניסה להר הבית (הלכה), כרובים, כלי המקדש, כהן, כיפת הסלע, י' באב, יאשיהו, ים הנחושת, יעקב מלכין, יצחק אבישור, ירמיהו, ירח זיו, ירח בול, ירח האיתנים, ירושלים, ישיבת הר ברכה, יבוסים, יהודים, יואש (מלך ישראל), יום הכיפורים, יוסף גרפינקל, יוחנן אהרוני, יכין ובועז, 1584, 420-429 לפנה"ס, 422 לפנה"ס, 586 לפנה"ס, 820-829 לפנה"ס, 830-839 לפנה"ס. להרחיב מדד (112 יותר) »
מ"ר
#הפניהמטר רבוע.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומ"ר · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וממלכת יהודה · ראה עוד »
מנשה (מלך יהודה)
מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »
מסכת כלים (כלי המקדש)
מראה הכפר עכברה ומצוק עכברה שממזרח לו, ואשר למרגלותיו לכאורה נטמנו הכלים מסכת כלים הוא שמו של חיבור שפורסם לראשונה במאה ה-17, המתאר, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומסכת כלים (כלי המקדש) · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומצרים · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומקדש · ראה עוד »
מקדש מגדול
מקדש מִגְדּוֹל (כתיב חסר: מגדל) הוא סוג ארכיטקטוני של מקדש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומקדש מגדול · ראה עוד »
משכן גבעון
משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומשכן גבעון · ראה עוד »
מלקרת
260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומלקרת · ראה עוד »
מטה אהרן
פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומטה אהרן · ראה עוד »
מזבח הנחושת
#הפניה מזבח העולה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומזבח הנחושת · ראה עוד »
מזבח הזהב
תיאור מזבח הזהב מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבַּח הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומזבח הזהב · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוסר · ראה עוד »
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוצא · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »
ארז
חלקת עצי ארז בהר דבורה בדרך נוף יער בית קשת תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארז · ראה עוד »
ארז הלבנון
עלים של ארז הלבנון דגל לבנון, כשבתוכו נראה ארז הלבנון ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani) הוא מין עץ ארז במשפחת האורניים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארז הלבנון · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארון הברית · ראה עוד »
ארוונה
דוד המלך רוכש את הר המוריה, ציור מאת ויליאם הול אֲרַוְנָה (נכתב גם ארונה, ארניה, אָרְנָן, וכן האורנה) הוא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ובספר דברי הימים והוא מכונה מלך.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וארוונה · ראה עוד »
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואש · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואשור · ראה עוד »
אטלס כרטא
#הפניה הוצאת כרטא#אטלס כרטא.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואטלס כרטא · ראה עוד »
אחז
אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה היה מלך יהודה אשר שלט בממלכת יהודה במשך תקופה של כמעט 20 שנה, לאחר שלטונם של עוזיהו סבו ויותם אביו ולפני שלטונו של חזקיהו בנו.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואחז · ראה עוד »
אב
אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואב · ראה עוד »
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואבן השתייה · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואדריכלות · ראה עוד »
אולם (בית המקדש)
המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואיסור עריות · ראה עוד »
איסור הטיית משפט
איסור הטיית משפט הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, האוסרת לעשות עָוֶל במשפט, כלומר להביא במזיד לידי תוצאה שגויה בדין.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואיסור הטיית משפט · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ואייר · ראה עוד »
נבוזראדן
נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ונבוזראדן · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ונביאים · ראה עוד »
ניאוף
השפלה פומבית לאחר שהורשעו בניאוף ניאוף הוא קיום יחסי מין בהסכמה בין בני אדם שאינם נשואים זה לזה ולפחות אחד מהם נשוי לאחר.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וניאוף · ראה עוד »
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסנחריב · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וספר מלכים · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וספר שמואל · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסדר עולם · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסוריה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וסוכות · ראה עוד »
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וערב חג · ראה עוד »
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועשתרת · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועבודה זרה · ראה עוד »
עבודה זרה (יהדות)
#הפניה עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועבודה זרה (יהדות) · ראה עוד »
עבירה
עבירה היא הפרה של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועבירה · ראה עוד »
עין דארה (אתר ארכאולוגי)
עין דארה (בערבית: عين دارة) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בעמק האפרין (Afrin) בצפון סוריה, כ-67 ק"מ צפון מערבית לעיר חלב ובסמוך לגבול עם טורקיה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ועין דארה (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופרעה · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופודקאסט · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופיניקים · ראה עוד »
פילון מגבל
#הפניה פילון איש גבל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופילון מגבל · ראה עוד »
פילוג ממלכת ישראל המאוחדת
פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ופילוג ממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וצור (לבנון) · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וקורבן · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וקודש הקודשים · ראה עוד »
רפאל פטאי
רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורפאל פטאי · ראה עוד »
רפורמת יאשיהו
רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורצח · ראה עוד »
רשימת כתובות כנעניות וארמיות
quote.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורשימת כתובות כנעניות וארמיות · ראה עוד »
רחבעם
מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורחבעם · ראה עוד »
רבשקה
לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה (מאכדית: Rab šaqē – "שר המשקים") הוא תוארו של שר בכיר בממלכת אשור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורבשקה · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ורבי יוחנן · ראה עוד »
ריכוז הפולחן
חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וריכוז הפולחן · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושמן · ראה עוד »
שמן המשחה
שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושמן המשחה · ראה עוד »
שמואל אברמסקי
שמואל אברמסקי (1913 – 11 בפברואר 2004, י"ט בשבט ה'תשס"ד) היה היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי, ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממייסדי "החברה לחקר המקרא".
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושמואל אברמסקי · ראה עוד »
שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט · ראה עוד »
שר צבא
#הפניה שר צבא (תנ"ך).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושר צבא · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושלמה · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושלמה גורן · ראה עוד »
שושן צחור
שושן צחור פורח מעל נחל כלח בכרמל. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה. שושן צחור, כל הצמח, בגן בוטני נתיב הל"ה. שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים הגדל באזורים בהם הטמפרטורה אינה עולה על 20 מעלות.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושושן צחור · ראה עוד »
שושנק הראשון
פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי. שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו (גובה השבר 42.5 ס"מ), מוצבת כיום במוזיאון רוקפלר שושנק הראשון היה מלך מצרים, מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית, שושלת בובסטיס).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושושנק הראשון · ראה עוד »
שולחן לחם הפנים
#הפניה שולחן הפנים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושולחן לחם הפנים · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ושוחד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותנ"ך · ראה עוד »
תנ"כ
#הפניה תנ"ך.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותנ"כ · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותקופת הברזל · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותשעה באב · ראה עוד »
תל ערד
תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-8 ק"מ מערבית לעיר ערד.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותל ערד · ראה עוד »
תל טאיינאט
תצלום אוויר של תל טאיינאט מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של פלישתין בוורוד במרכז פסלו של המלך שופליוליומה המקדש מתקופת הברזל פסל מאבן של אריה תל טאיינאט (בטורקית: Tell Tayinat Höyüğü; בעברית נקרא גם תל תעינת) הוא אתר ארכאולוגי, תלולית נמוכה, על גדתו הצפונית-מזרחית של נהר האורונטס, במקום שבו הנהר פונה מערבה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותל טאיינאט · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לוקיאנוס מסאמוסאטה
לוקיאנוס מסאמוסאטה (ביוונית: Λουκιανὸς ὁ Σαμοσατεύς; 120 לערך – אחרי 180 לספירה) היה רטוריקן וסאטיריקן יווני ממוצא אשורי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ולוקיאנוס מסאמוסאטה · ראה עוד »
לוחות הברית
ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ולוחות הברית · ראה עוד »
ט' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וט' באב · ראה עוד »
ז' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וז' באב · ראה עוד »
זית
#הפניה זית אירופי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וזית · ראה עוד »
ח' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וח' בתשרי · ראה עוד »
חפירות ארכאולוגיות
#הפניה חפירה ארכאולוגית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחפירות ארכאולוגיות · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחשוון · ראה עוד »
חטא
בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחטא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחז"ל · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחזקיהו · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חירם ממטה נפתלי
דמות חירם, כנסיית סנט ג'ון הבפטיסט, בצ'סטר חִירָם (ולפעמים חִירוֹם) הוא דמות מקראית, אמן עברי, בן העיר צור, שנשלח על ידי חירם מלך צור (אין לבלבל ביניהם) אל שלמה המלך, לצורך בנייתו של בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחירם ממטה נפתלי · ראה עוד »
חירם מלך צור
#הפניה חירם הראשון מצור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחירם מלך צור · ראה עוד »
חירם הראשון מצור
חירם הראשון או חורם הראשון היה מלך צור בשנים 980–947 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וחירם הראשון מצור · ראה עוד »
במות
#הפניה במה (פולחן).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובמות · ראה עוד »
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובעל (אל) · ראה עוד »
ברוש
ברוש (שם מדעי: Cupressus) הוא סוג של עצים מחטניים, המצויים באזורי האקלים החם של חצי הכדור הצפוני, בהם צפון אמריקה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, ההימלאיה, דרום סין וצפון וייטנאם.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וברוש · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובבל · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ובית המקדש השני · ראה עוד »
גנבה
פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931 גְּנֵבָה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגנבה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגלות בבל · ראה עוד »
גלי צה"ל
לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגלי צה"ל · ראה עוד »
גזית (אבן)
#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וגזית (אבן) · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ודברי הימים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ודוד · ראה עוד »
דויטרונומיזם
#הפניה האסכולה הדויטרונומיסטית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ודויטרונומיזם · ראה עוד »
המאה ה-7 לפנה"ס
המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-9 לפנה"ס
המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »
המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)
נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
האלה העבריה
האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והאלה העבריה · ראה עוד »
האימפריה הנאו-בבלית
#הפניה האימפריה הבבלית החדשה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והאימפריה הנאו-בבלית · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והר הבית · ראה עוד »
הרה
490 - 480 לפנה"ס מאטרוריה. מוזיאון הישן בברלין הֶרָה (ביוונית Ἥρα) היא מלכת האולימפוס, אשתו ואחותו של זאוס, ראש האלים, במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והרה · ראה עוד »
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והרודוטוס · ראה עוד »
השנים החסרות
http://ivri.org.il/2014/03/in-search-of-lost-time-1 "בעקבות הזמן האבוד" - חלק 1 השנים החסרות הוא מונח המתייחס לפער של כ-169 שנים בין הכרונולוגיה המקראית והמסורתית לבין הכרונולוגיה המקובלת במחקר ההיסטורי המודרני.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והשנים החסרות · ראה עוד »
החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים
ארון הברית החזרת ארון הברית לישראל הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל א' פרק ו', והמשכו - העלאת הארון לירושלים - מופיע ב.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והחזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים · ראה עוד »
ההיכל
ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וההיכל · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והוצאת כרטא · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
היסטוריות (הרודוטוס)
קטע פפירוס מתוך הספר השמיני של ההיסטוריות הרודוטוס היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון והיסטוריות (הרודוטוס) · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כרובים
#הפניה הכרובים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכרובים · ראה עוד »
כלי המקדש
#הפניה:קטגוריה:כלי המקדש.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכלי המקדש · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכהן · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וכיפת הסלע · ראה עוד »
י' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וי' באב · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויאשיהו · ראה עוד »
ים הנחושת
אנציקלופדיה היהודית ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וים הנחושת · ראה עוד »
יעקב מלכין
יעקב מַלכּין (3 באוגוסט 1926 – 21 ביולי 2019) היה סופר ומחזאי, עורך, מתרגם, מבקר תרבות ומחנך ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לאמנויות וממייסדי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויעקב מלכין · ראה עוד »
יצחק אבישור
יצחק אבישור (נולד ב-1939) הוא בלשן, היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויצחק אבישור · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירמיהו · ראה עוד »
ירח זיו
#הפניה אייר.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירח זיו · ראה עוד »
ירח בול
#הפניה חשוון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירח בול · ראה עוד »
ירח האיתנים
#הפניה תשרי.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירח האיתנים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וירושלים · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יבוסים
יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויבוסים · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויהודים · ראה עוד »
יואש (מלך ישראל)
יוֹאָשׁ (במקרא גם יְהוֹאָשׁ) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויואש (מלך ישראל) · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף גרפינקל
יוסף גרפינקל (נולד ב-23 ביולי 1956 בחיפה) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בארכאולוגיה מקראית ובתקופה הפרוטו-היסטורית.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויוסף גרפינקל · ראה עוד »
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויוחנן אהרוני · ראה עוד »
יכין ובועז
יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ויכין ובועז · ראה עוד »
1584
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו1584 · ראה עוד »
420-429 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 429 – 420 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו420-429 לפנה"ס · ראה עוד »
422 לפנה"ס
#הפניה420-429 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו422 לפנה"ס · ראה עוד »
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו586 לפנה"ס · ראה עוד »
820-829 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 829 - 820 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו820-829 לפנה"ס · ראה עוד »
830-839 לפנה"ס
פסלו של שלמנאסר השלישי. המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 839 - 830 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית המקדש הראשון ו830-839 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש_הראשון
