גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם אוסישקין, מפקד אוכלוסין, מרדכי רוקח, מרוקו, משה קליערס, מלחמת העולם הראשונה, ארצות הברית, אשתורי הפרחי, אחרית הימים, אברהם דב אוירבך (טבריה), אברהם הכהן מקליסק, אבוחצירא, נחמן מברסלב, נחמן מהורדנקא, נחום סוקולוב, עליית החסידים, ציזיא חנה מזל, קבר הרמב"ם, קברי צדיקים, קדמוניות היהודים, רמב"ם, רבי אמי, רבי אסי, רבי שמעון בר יוחאי, שמעון שלום קאליש, שמעון ברמן, שמחה בונים קאליש, שאטוראליאויהיי, שלמה פיינגולד, תרצ"ב, תל אביב-יפו, תחיית המתים, תורמוס, טבריה, זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, חסידות אמשינוב, חסידות קרלין, חסידות וסלוי, חובבי ציון, חיפה, חיים אבולעפיה (השני), בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בית קברות, גירוש תל אביב, דוד הנגיד, המאה ה-18, הר ברניקי, השל"ה הקדוש, השיטפון בטבריה (1934), ..., הטבח בטבריה, הזורעים, הבעל שם טוב, הונגריה, הורדוס אנטיפס, הכנרת, יעקב אבוחצירא, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב שמשון משיפיטובקה, יעקב בירב (המאה ה-18), יצחק קאליש (אמשינוב), ישראל משקלוב, ישראל פרידמן מהוסיאטין, ישראל זאב הלוי הורביץ, יהודים, יומני כרמל, יוחנן פרלוב, יוחנן זרחי, יוחנן בן זכאי, 1744, 1756, 1788, 1801, 1810, 1822, 1837, 1839, 1861, 1884, 1893, 1898, 1907, 1934, 1935, 1938, 1948, 1949, 1954, 1955, 1956, 1957, 1993. להרחיב מדד (42 יותר) »
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מפקד אוכלוסין
סובייטית מ-1937 לעידוד שיתוף הפעולה במפקד האוכלוסין מִפקד אוכלוסין הוא ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע על האוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומפקד אוכלוסין · ראה עוד »
מרדכי רוקח
הרב מרדכי רוקח (ה'תרס"א, 1901 – כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומרדכי רוקח · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומרוקו · ראה עוד »
משה קליערס
#הפניה משה קלירס.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומשה קליערס · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וארצות הברית · ראה עוד »
אשתורי הפרחי
שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ואשתורי הפרחי · ראה עוד »
אחרית הימים
קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין, או סוף העולם) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות ולעיתים גם סוף היקום לפי דתות ומיתולוגיות שונות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ואחרית הימים · ראה עוד »
אברהם דב אוירבך (טבריה)
הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935 – א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ואברהם דב אוירבך (טבריה) · ראה עוד »
אברהם הכהן מקליסק
רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »
אבוחצירא
#הפניה משפחת אבוחצירא.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ואבוחצירא · ראה עוד »
נחמן מברסלב
רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ונחמן מברסלב · ראה עוד »
נחמן מהורדנקא
רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ונחום סוקולוב · ראה עוד »
עליית החסידים
מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ועליית החסידים · ראה עוד »
ציזיא חנה מזל
הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וציזיא חנה מזל · ראה עוד »
קבר הרמב"ם
מראה קבר הרמב"ם בשנת 1927 קבר הרמב"ם נמצא בטבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וקבר הרמב"ם · ראה עוד »
קברי צדיקים
#הפניה קברי צדיקים ביהדות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וקברי צדיקים · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ורמב"ם · ראה עוד »
רבי אמי
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ורבי אמי · ראה עוד »
רבי אסי
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ורבי אסי · ראה עוד »
רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »
שמעון שלום קאליש
רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג, 1883 - י"ט באב תשי"ד, 18 באוגוסט 1954) היה האדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ושמעון שלום קאליש · ראה עוד »
שמעון ברמן
שמעון בֶּרְמַן (בכתיב ארכאי: בערמאן; תקע"ח, 1818, קרקוב – כ"ח בטבת תרמ"ד, 26 בינואר 1884, טבריה) היה מחובבי ציון, מהראשונים שפעלו באופן מעשי להתיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ושמעון ברמן · ראה עוד »
שמחה בונים קאליש
הרב שמחה בונים קאליש (תרי"א – ב' בשבט תרס"ז 17 בינואר 1907) היה אחד מאדמו"רי וורקא.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ושמחה בונים קאליש · ראה עוד »
שאטוראליאויהיי
שאטוראָלְיָאוּיהֶיי, (בהונגרית: Sátoraljaújhely, ביידיש: איהעל או אויהעל) היא עיר בצפון־מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ושאטוראליאויהיי · ראה עוד »
שלמה פיינגולד
חצר בית פיינגולד בירושלים, המהווה מרכז בילוי שֶׁלְּמָה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935) היה יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ושלמה פיינגולד · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ותרצ"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ותחיית המתים · ראה עוד »
תורמוס
תֻּרְמוּס (שם מדעי: Lupinus) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים הנפוץ בעיקר באמריקה, צפון אפריקה, אגן הים התיכון והאי הדרומי של ניו זילנד.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ותורמוס · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וטבריה · ראה עוד »
זאב וולף מצ'רני-אוסטראה
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (1823)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וזאב וולף מצ'רני-אוסטראה · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות וסלוי
בית האדמו"ר ב-וסלוי, רומניה חסידות וסלוי היא חצר חסידית שנוסדה בעיר הרומנית וסלוי על ידי רבי שלום הלפרין, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ופעילה כיום בעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחסידות וסלוי · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחובבי ציון · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחיפה · ראה עוד »
חיים אבולעפיה (השני)
רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ובית קברות · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וגירוש תל אביב · ראה עוד »
דוד הנגיד
רבי דוד הנגיד (כ"ד בטבת ד'תתקע"ג, 1212 − א' באלול ה'ס', 1300) היה בנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, שימש כנגיד לקהילות היהודים במצרים, סוריה וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ודוד הנגיד · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והמאה ה-18 · ראה עוד »
הר ברניקי
מבנה הכנסייה והמבנים לידו הר בֶּרֶנִיקי הוא הר בגליל, הנמצא סמוך לכנרת דרומית לטבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והר ברניקי · ראה עוד »
השל"ה הקדוש
#הפניה ישעיה הלוי הורוביץ.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והשל"ה הקדוש · ראה עוד »
השיטפון בטבריה (1934)
השיטפון בטבריה התחולל ב-14 במאי 1934, כאשר שבר ענן, המלווה בברד וסופות ברקים ורעמים, גרם לזרימת סחף ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר טבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והשיטפון בטבריה (1934) · ראה עוד »
הטבח בטבריה
הבית בו משפחות יהודיות נשרפו חיים מתרס שהוקם באחת הכניסות לטבריה למניעת כניסת כלי רכב של הצבא הבריטי נרצחי הפרעות מובאים לקבורה הטבח בטבריה היה התקפה של פורעים ערבים על היהודים תושבי שכונת קריית שמואל בטבריה, שאירעה בליל 2 באוקטובר 1938 (ח' בתשרי ה'תרצ"ט), כחלק ממאורעות תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והטבח בטבריה · ראה עוד »
הזורעים
הזורעים הוא מושב דתי השוכן בשיפולי בקעת יבנאל שמדרום-מערב לטבריה, ומשתייך למועצה האזורית הגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והזורעים · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והבעל שם טוב · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והונגריה · ראה עוד »
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והורדוס אנטיפס · ראה עוד »
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה והכנרת · ראה עוד »
יעקב אבוחצירא
רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »
יעקב פרידמן (אדמו"ר)
רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »
יעקב שמשון משיפיטובקה
#הפניה יעקב שמשון משפיטובקה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויעקב שמשון משיפיטובקה · ראה עוד »
יעקב בירב (המאה ה-18)
רבי יעקב בן חיים בירב ממחדשי היישוב היהודי בטבריה וחתנו של רבי חיים אבולעפיה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויעקב בירב (המאה ה-18) · ראה עוד »
יצחק קאליש (אמשינוב)
רבי יצחק קאליש (1920 - י"ט באייר תשנ"ג, 1993) היה האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויצחק קאליש (אמשינוב) · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישראל פרידמן מהוסיאטין
#הפניה ישראל פרידמן (הוסיאטין).
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וישראל פרידמן מהוסיאטין · ראה עוד »
ישראל זאב הלוי הורביץ
המצבה משמאל, בבית הקברות העתיק בטבריה, היא המצבה המקורית שהונחה על קברו של הרב ישראל זאב הלוי הורביץ, טרם חידושה לפני כ-20 שנים. במצבה נכתב: "פ"נ (.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה וישראל זאב הלוי הורביץ · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויהודים · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויומני כרמל · ראה עוד »
יוחנן פרלוב
רבי יוחנן מלוצק רבי יוחנן פרלוב (ז' באב תר"ס, אוגוסט 1900 – כ"א בכסלו תשט"ז, דצמבר 1955) היה האדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין לאחר השואה, בנו הצעיר של רבי ישראל מסטולין.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויוחנן פרלוב · ראה עוד »
יוחנן זרחי
הרב יוחנן זרחי 1940 הרב יוחנן זרחי (במקור, "זופוביץ") (ה'תרל"ד, 1874 – כ"ב בכסלו ה'תש"ז, דצמבר 1946) היה רב בליטא ומזכיר אגודת הרבנים בליטא, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויוחנן זרחי · ראה עוד »
יוחנן בן זכאי
#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ויוחנן בן זכאי · ראה עוד »
1744
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1744 · ראה עוד »
1756
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1756 · ראה עוד »
1788
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1788 · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1801 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1810 · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1822 · ראה עוד »
1837
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1837 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1839 · ראה עוד »
1861
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1861 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1884 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1893 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1898 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1907 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1934 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1935 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1938 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1949 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1954 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1955 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1956 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1957 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: בית הקברות היהודי העתיק בטבריה ו1993 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הקברות_היהודי_העתיק_בטבריה
