גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
142 יחסים: מאור עיניים (צ'רנוביל), מנשה קליין, מנחם מנדל מרימנוב, מנחם נחום מצ'רנוביל, מעריב, מצוות לאו להנות נתנו, משנה הלכות, משה אביגדור עמיאל, משה בלוי, מתמטיקה, מלחמת העולם הראשונה, מחבר, מוסד הרב קוק, מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות, אב, אב בית דין, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת ישראל, אדמו"ר, אדמונד ספרא, אדר, אוצר החכמה, אוקראינה, אורח חיים (שולחן ערוך), איסר זלמן מלצר, אייר, נמירוב, נובוהרד-וולינסקי, סמיכה לרבנות, ספירת העומר, סימון פטליורה, סיוון, עלייה לארץ ישראל, עובדיה יוסף, עיר בירה, עירוב, עילוי (לימוד), פסיקת הלכה, פרעות פטליורה, פוסק, פייר ג'ומאייל, צבא הגנה לישראל, קדם (בית מכירות פומביות), ראש חודש, ראש ישיבה, שאלות ותשובות, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שבתי בחבוט, שבתי בוחבוט, ..., שבט (חודש), שולחן ערוך, שוחט, תאומים, תנועת המזרחי, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תורה, לבנון, ליטא, ז' בחשוון, ז'יטומיר, זיכרון משה, חסידות, חסידות ראדוויל, חוץ לארץ, חיפה, בן ציון חי עוזיאל, בראילוב, ברדיצ'ב, ברוקלין, בית כנסת, בית יעקב (כתב עת), ביירות, גבעת מרדכי, גירושין, דרשנות, דיין (הלכה), ה'ת"ף, ה'תק"ם, ה'תרנ"ז, ה'תרנ"ב, ה'תרפ"ח, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ג, ה'תש"ך, ה'תש"א, ה'תש"ט, ה'תש"ו, ה'תשמ"ב, ה'תשנ"ה, ה'תשט"ו, ה'תשכ"ב, ה'תשכ"ד, ה'תשי"ט, ה'תשי"ז, ה'תשי"ב, ה'תשי"ד, המנדט הבריטי, המכבי הצעיר, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העשור השני של המאה ה-21, הפועל המזרחי, הצופה, הר המנוחות, הלכות שבת, הבעל שם טוב, ההעפלה, הוסיאטין, היברובוקס, כפר בלום, כל ישראל חברים, י"א בתשרי, י"ח בכסלו, י"ב באדר, יצחק מאיר לוין, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק יונגרלייב, ירושלים, ישיבת מיר, ישיבת סלוצק - קלצק, ישיבת ראדין, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבה, יהדות לבנון, יהודה לייב פישמן מימון, יין נסך, 10 ביוני, 1892, 1897, 1919, 1932, 1945, 1955, 1959, 1964, 1982, 1999, 25 בפברואר. להרחיב מדד (92 יותר) »
מאור עיניים (צ'רנוביל)
מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומאור עיניים (צ'רנוביל) · ראה עוד »
מנשה קליין
האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומנשה קליין · ראה עוד »
מנחם מנדל מרימנוב
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומעריב · ראה עוד »
מצוות לאו להנות נתנו
מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה, שכן "מצוות לאו ליהנות ניתנו".
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומצוות לאו להנות נתנו · ראה עוד »
משנה הלכות
#הפניה מנשה קליין.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומשנה הלכות · ראה עוד »
משה אביגדור עמיאל
הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומשה בלוי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומתמטיקה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחבר
מחבר של יצירה ספרותית הוא האדם שכתב אותה, הסופר.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומחבר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ומוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות · ראה עוד »
אב
אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואב · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואדמו"ר · ראה עוד »
אדמונד ספרא
אדמונד יעקב ספרא (בערבית: إدموند يعقوب صفرا; בפורטוגזית: Edmond Jacob Safra; 6 באוגוסט 1932 – 3 בדצמבר 1999) היה יהודי יליד ביירות, לבנון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואדמונד ספרא · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואדר · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואוצר החכמה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואוקראינה · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ואייר · ראה עוד »
נמירוב
נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ונמירוב · ראה עוד »
נובוהרד-וולינסקי
#הפניה זוויאהל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ונובוהרד-וולינסקי · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וספירת העומר · ראה עוד »
סימון פטליורה
סימון פֶּטְליוּרָה (באוקראינית: Си́мон Васи́льович Петлю́ра, נהגה: סִימוֹן וַסִילוֹבִיץ' פֶּטְליוּרַה; ידוע גם בצורה הרוסית של שמו, סמיון פטליורה; 10 במאי 1879 – 25 במאי 1926) היה מדינאי אוקראיני ונשיאה האחרון של הרפובליקה העממית של אוקראינה, הישות המדינית האוקראינית שהוקמה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה וקרסה תוך זמן קצר.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וסימון פטליורה · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וסיוון · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ועיר בירה · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ועירוב · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרעות פטליורה
יהודי העיירה חודורקוב, הסמוכה לז'יטומיר, בקיץ 1919. פרעות פֶּטְליוּרָה הוא הכינוי הנפוץ בספרות העברית לפוגרומים רחבי-ההיקף שהתחוללו כנגד היהודים בשטח אוקראינה בין 1917 ל-1920, ובייחוד בשנת 1919, במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ופרעות פטליורה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ופוסק · ראה עוד »
פייר ג'ומאייל
פייר ג'ומאייל (בערבית: الشيخ بيار الجميّل, בצרפתית: Cheikh Pierre Gemayel, תעתיק מדויק מערבית: אלשיח' ביאר אלג'מיל, 6 בנובמבר 1905 – 29 באוגוסט 1984), רוקח ופוליטיקאי לבנוני.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ופייר ג'ומאייל · ראה עוד »
צבא הגנה לישראל
סרטונים צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו צבא הגנה לישראל (ידוע בעיקר בראשי התיבות צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »
קדם (בית מכירות פומביות)
בית המכירות הפומביות קדם (באנגלית: Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וראש חודש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וראש ישיבה · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שבתי בחבוט
#הפניה שבתי בוחבוט.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושבתי בחבוט · ראה עוד »
שבתי בוחבוט
הרב שבתי בוחבוט (1870, כ"ג בשבט ה'תר"ל – 26 באפריל 1948) היה אב בית דין ביפו, רב הקהילה היהודית בקיליס שבסוריה, הרב הראשי של חלב שבסוריה, ובהמשך הרב הראשי של יהדות לבנון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושבתי בוחבוט · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושבט (חודש) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ושוחט · ראה עוד »
תאומים
האחים וויזלי רעייתו לורה בוש, המופיעה משמאל תאומים הם אחים שתקופות ההריון שלהם חפפו זו לזו.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ותאומים · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ותלמוד תורה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ותורה · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ולבנון · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וליטא · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וז' בחשוון · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וז'יטומיר · ראה עוד »
זיכרון משה
זיכרון משה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, ישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וזיכרון משה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וחסידות · ראה עוד »
חסידות ראדוויל
חסידות ראדוויל או ראדיוויל היא שושלת חסידית שנוסדה בווהלין (כיום אוקראינה) באמצע המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וחסידות ראדוויל · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וחוץ לארץ · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וחיפה · ראה עוד »
בן ציון חי עוזיאל
#הפניה בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ובן ציון חי עוזיאל · ראה עוד »
בראילוב
בראילוב (באוקראינית: Браїлів, בראיליב; בפולנית: Brajłów; ביידיש: בראלוב) הוא כפר עירוני במערב אוקראינה, כ-17 מיילים מהעיר ויניצה, אשר השתייך בעבר לחבל ארץ פודוליה, אך כיום משתייך למחוז ויניצה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ובראילוב · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וברוקלין · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ובית כנסת · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וביירות · ראה עוד »
גבעת מרדכי
הקמת בית הכנסת 'אוהל משה אליהו' בשכונה, 1955 הכניסה לשכונה מכיוון רחוב בייט גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וגבעת מרדכי · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וגירושין · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ודרשנות · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'ת"ף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'ת"ף · ראה עוד »
ה'תק"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תק"ם · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרנ"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרצ"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תש"א · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשמ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשמ"ב · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשט"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשכ"ב · ראה עוד »
ה'תשכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשכ"ד · ראה עוד »
ה'תשי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשי"ט · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשי"ז · ראה עוד »
ה'תשי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשי"ב · ראה עוד »
ה'תשי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וה'תשי"ד · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המכבי הצעיר
המכבי הצעיר היא תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והמכבי הצעיר · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-21
עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 היה העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והעשור השני של המאה ה-21 · ראה עוד »
הפועל המזרחי
הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והפועל המזרחי · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והצופה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והר המנוחות · ראה עוד »
הלכות שבת
הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והלכות שבת · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והבעל שם טוב · ראה עוד »
ההעפלה
ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וההעפלה · ראה עוד »
הוסיאטין
הוסיאטין (באוקראינית: Гусятин), הנקראת גם גוסיאטין, היא עיר במחוז טרנופול, אשר בדרום-מערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והוסיאטין · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן והיברובוקס · ראה עוד »
כפר בלום
חברי קיבוץ כפר בלום, בסמוך למקום בו עתיד הקיבוץ לעלות על הקרקע, ליד נהר הירדן, 1943 כְּפַר בְּלוּם הוא קיבוץ באצבע הגליל, מדרום מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וכפר בלום · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וכל ישראל חברים · ראה עוד »
י"א בתשרי
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וי"א בתשרי · ראה עוד »
י"ח בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וי"ח בכסלו · ראה עוד »
י"ב באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וי"ב באדר · ראה עוד »
יצחק מאיר לוין
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק יונגרלייב
רבי יצחק יונגרלייב (מכונה גם יצחק מראדוויל ע"ש עיר פעילותו או האור יצחק על שם ספרו; ה'תקי"א - י"א באייר ה'תקצ"ה) היה אבי שושלת חסידות ראדוויל.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויצחק יונגרלייב · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וירושלים · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת סלוצק - קלצק
ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וישיבת סלוצק - קלצק · ראה עוד »
ישיבת ראדין
המבנה היום ישיבת ראדין הייתה ישיבתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וישיבת ראדין · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן וישיבה · ראה עוד »
יהדות לבנון
300px תלמידים יהודים בלבנון (1970) יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויהדות לבנון · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ויין נסך · ראה עוד »
10 ביוני
10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו10 ביוני · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1892 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1897 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1919 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1932 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1945 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1955 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1959 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1964 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1982 · ראה עוד »
1999
חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו1999 · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן ציון ליכטמן ו25 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בן_ציון_ליכטמן
