סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בניינים בעברית

מַדָד בניינים בעברית

הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש. [1]

67 יחסים: Ynet, מנחם מורשת, מקוריות, משקל (בלשנות), משה זיידל, משה גושן-גוטשטיין, מטפורה, מגילת איכה, מוספית, מושא, מיכאל אביעוז, ארמית, אכדית, נ, ס, סמיכות, סגול (ניקוד), סימטריה, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, פרוטושמית, פתח (ניקוד), פועל (בלשנות), פיטורים, צ, צדק (מוסר), צירה, ציווי, קמץ, קריית ספר (הוצאת ספרים), קובוץ, רפאל ניר, ש, שם עצם, שם פרטי, שם תואר, שם הפועל, שפה, שפות שמיות, שורש (שפות שמיות), שיכול עיצורים, ת, תנועה (פונולוגיה), תחביר עברי, לקות שמיעה, לשון חז"ל, לבן, ..., ט, ז, חוק פיליפי, חיריק מלא, בניין (שפה), גזרה (דקדוק), גוף (בלשנות), ד, דקדוק, דקדוק עברי, דגש חזק, ה, הוצאת שוקן, הידמות, יהושע בלאו, 2 (מספר), 7 (מספר). להרחיב מדד (17 יותר) »

Ynet

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וYnet · ראה עוד »

מנחם מורשת

מנחם מורשת (11 בספטמבר 1927 - 20 ביולי 1980) היה מרצה בכיר במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומנחם מורשת · ראה עוד »

מקוריות

מקוריות היא ההיבט של יצירת או המצאת עבודות שהן חדשות או מקוריות, ולכן ניתן להבדיל אותן משכפולים, זיופים והעתקים.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומקוריות · ראה עוד »

משקל (בלשנות)

המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »

משה זיידל

ד"ר משה זיידל (ז' באדר א' תרמ"ו, פברואר 1886 – כ"ה בכסלו תשל"א, 24 בדצמבר 1970) היה בלשן וחוקר מקרא, מנהל סמינר מזרחי למורות ומתלמידיו הקרובים של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומשה זיידל · ראה עוד »

משה גושן-גוטשטיין

משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומשה גושן-גוטשטיין · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומטפורה · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומגילת איכה · ראה עוד »

מוספית

בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומוספית · ראה עוד »

מושא

בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומושא · ראה עוד »

מיכאל אביעוז

פרופ' מיכאל אביעוז מיכאל אביעוז (נולד ב־1967) הוא חוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ומיכאל אביעוז · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וארמית · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ואכדית · ראה עוד »

נ

נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ונ · ראה עוד »

ס

ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וס · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וסמיכות · ראה עוד »

סגול (ניקוד)

סֶגּוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וסגול (ניקוד) · ראה עוד »

סימטריה

דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וסימטריה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ועיצור · ראה עוד »

פרוטושמית

#הפניה פרוטו-שמית.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ופרוטושמית · ראה עוד »

פתח (ניקוד)

פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ופתח (ניקוד) · ראה עוד »

פועל (בלשנות)

בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ופועל (בלשנות) · ראה עוד »

פיטורים

פיטורים הוא תהליך הפסקה יזום מצד המעסיק את עבודתו של שכיר שעבד אצלו עד אותו זמן.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ופיטורים · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וצ · ראה עוד »

צדק (מוסר)

צדק - ציור של Jürgen Ovens משנת 1662 צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון, מידתיות ושוויון.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וצדק (מוסר) · ראה עוד »

צירה

#הפניה צירי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וצירה · ראה עוד »

ציווי

הציווי (imperative) הוא מודוס המביע הוראה, דרישה ולפעמים גם בקשה או הצעה, המכוונות באופן ישיר מן הדובר אל הנמען.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וציווי · ראה עוד »

קמץ

קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וקמץ · ראה עוד »

קריית ספר (הוצאת ספרים)

הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטפנסקי (סיון), ופרסמה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן-שושן.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

קובוץ

#הפניה קובוץ ושורוק.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וקובוץ · ראה עוד »

רפאל ניר

רפאל ניר (9 בספטמבר 1930 - 21 באוגוסט 2012) היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ורפאל ניר · ראה עוד »

ש

ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וש · ראה עוד »

שם עצם

שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושם עצם · ראה עוד »

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושם פרטי · ראה עוד »

שם תואר

בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושם תואר · ראה עוד »

שם הפועל

שם הפועל (או: צורת המקור) לדוגמה לשמור או להשתמר משורש שמ"ר, מהווה חלק מנטיית הפועל.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושם הפועל · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושפה · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושפות שמיות · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »

שיכול עיצורים

בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ושיכול עיצורים · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ות · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תחביר עברי

תחביר עברי הוא שם כולל למערכת כללי התחביר של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ותחביר עברי · ראה עוד »

לקות שמיעה

לקות שמיעה היא אובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ולקות שמיעה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבן

ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ולבן · ראה עוד »

ט

ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וט · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וז · ראה עוד »

חוק פיליפי

חוק פִילִיפִּי (בתחום הבלשנות ההיסטורית) הוא השערה של הבלשן פ' פיליפי, לגבי כלל קבוע של מעתק הגאים קדום, שחל בשפות שמיות עתיקות, לפיו התנועה הקדומה הקצרה i (חיריק חסר), ברבות הימים עברה תהליך שבו היא הפכה לתנועת - a (פתח) ב.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וחוק פיליפי · ראה עוד »

חיריק מלא

#הפניה חיריק.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וחיריק מלא · ראה עוד »

בניין (שפה)

הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ובניין (שפה) · ראה עוד »

גזרה (דקדוק)

בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »

גוף (בלשנות)

בבלשנות, גוף הוא צורת הטיה של מספר סוגי מילים המבחינה בין האדם הדובר ובין אנשים שאליהם מדברים ואנשים שעליהם מדברים.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וגוף (בלשנות) · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וד · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ודקדוק · ראה עוד »

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ודקדוק עברי · ראה עוד »

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ודגש חזק · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית וה · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית והוצאת שוקן · ראה עוד »

הידמות

בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית והידמות · ראה עוד »

יהושע בלאו

יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ויהושע בלאו · ראה עוד »

2 (מספר)

2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ו2 (מספר) · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: בניינים בעברית ו7 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בנין נפעל, בנין קל, בנין שפעל, בנין הפעיל, בנין התפעל, בנין הופעל, בניינים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בניינים_בעברית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »