גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת ייחוס, מעגל, מרכז מסה, משפט ברטראן, מטען חשמלי, מהירות, מכניקה, מכניקה קלאסית, מימן, מישור (גאומטריה), אנרגיה, אנרגיה פוטנציאלית, אנרגיה קינטית, אסטרואיד, אסטרונום, אפהליון, אקסצנטריות (מתמטיקה), אלקטרון, אליפסה, אטום המימן, אינסוף, אינטגרל, אייזק ניוטון, נקיפה, נגזרת, סימטריה, פרבולה, פרוטון, פריהליון, פונקציה אלמנטרית, פוטנציאל אפקטיבי, פיזיקה, קבוע הכבידה, קואורדינטות קוטביות, ריבוע (חזקה), שמורה (מתמטיקה), שטח, תנאי התחלה, תנע זוויתי, תגלית, תורת היחסות, זמן, חתכי חרוט, חזקה (מתמטיקה), חוק קולון, חוק שימור, חוקי ניוטון, חוקי קפלר, ..., בעיה דו-גופית, גאומטריה, גרמני, גרם שמים, גזרה (עיגול), הפרדת משתנים, החלפת משתנה, החבורה הסימטרית, היפרבולה, וקטור לפלס-רונגה-לנץ, וקטור יחידה, כבידה, כוח (פיזיקה), כוח מרכזי, כוח צנטריפוגלי, כוח חשמלי, כוכב, כוכב לכת, ישר, יחס (בין מספרים), יוהאנס קפלר. להרחיב מדד (21 יותר) »
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומסלול (פיזיקה) · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומסה · ראה עוד »
מערכת ייחוס
בפיזיקה, מערכת ייחוס (באנגלית: Frame Of Reference) היא מערכת צירים, שבה נבחרים המיקום של ראשית הצירים (נקודת המוצא של המרחב והזמן) וכוון הצירים במרחב, כך שביחס אליה ניתן לתאר גדלים מסוימים, כמו למשל מיקומו, מהירותו או תאוצתו של עצם בתנועה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומערכת ייחוס · ראה עוד »
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומעגל · ראה עוד »
מרכז מסה
הנקודה בה צעצוע זה מוחזק היא מרכז המסה שלו, מה שגורם לשיווי משקל על האצבעות בפיזיקה ובמכניקה, מרכז המסה (או מרכז כובד) של גוף או מערכת גופים הוא נקודה במרחב המהווה את הממוצע משוקלל של מיקום המסה במערכת.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומרכז מסה · ראה עוד »
משפט ברטראן
כאן אין מדובר בכוח מרכזי. ציור 2 - דוגמה למסלול לא סגור - אליפסה המבצעת נקיפה משפט ברטראן בפיזיקה, דן בתנאים לקיומם של מסלולים סגורים יציבים עבור תנועת גוף בהשפעת פוטנציאל מרכזי.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומשפט ברטראן · ראה עוד »
מטען חשמלי
180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומטען חשמלי · ראה עוד »
מהירות
בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומהירות · ראה עוד »
מכניקה
מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומכניקה · ראה עוד »
מכניקה קלאסית
המכניקה הקלאסית היא תאוריה מדעית המתארת את הסטטיקה והדינמיקה של גופים מאקרוסקופים תחת השפעה של כוחות הפועלים עליהם.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומכניקה קלאסית · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומימן · ראה עוד »
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ומישור (גאומטריה) · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה פוטנציאלית
אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּאלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו, או בתוכו.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »
אנרגיה קינטית
כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואנרגיה קינטית · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואסטרואיד · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואסטרונום · ראה עוד »
אפהליון
#הפניה אפהליון ופריהליון.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואפהליון · ראה עוד »
אקסצנטריות (מתמטיקה)
חתכי חרוט במתמטיקה, אקסצנטריות של חתך חרוט היא ערך מספרי המודד עד-כמה העקום רחוק מלהיות מעגל.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואקסצנטריות (מתמטיקה) · ראה עוד »
אלקטרון
אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואלקטרון · ראה עוד »
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואליפסה · ראה עוד »
אטום המימן
אטום המימן הוא האטום הפשוט ביותר, ובו שני גופים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואטום המימן · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואינסוף · ראה עוד »
אינטגרל
עבור פונקציה חיובית f(x), האינטגרל המסוים \int_a^b f(x) \,dx הוא השטח S הכלוא מתחת לגרף הפונקציה. אִינְטֶגְרָל או אַסְכֶּמֶת הוא מושג מתמטי בתחום החשבון האינפיניטסימלי, המהווה (עבור פונקציה ממשית) הכללה מתמטית של מושג הסכום.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואינטגרל · ראה עוד »
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ואייזק ניוטון · ראה עוד »
נקיפה
ציר הסיבוב של הגירוסקופ סביב עצמו משנה כיוון ו"מצייר" מעגלים באוויר. נקיפה (בלעז: פרצסיה; באנגלית: Precession) היא שינוי של כיוון ציר הסיבוב של גוף מסתובב (הכוונה ב"שינוי" היא שינוי בכיוון מרחבי ביחס לזמן).
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ונקיפה · ראה עוד »
נגזרת
משיק לגרף פונקציה (הנגזרת בנקודת ההשקה היא שיפוע המשיק) אנימציה הממחישה את מושג הנגזרת כשיפוע המשיק לגרף הפונקציה בכל נקודה בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את ההשתנות של פונקציה ביחס לשינוי הפרמטר שהיא מוגדרת לפיו.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ונגזרת · ראה עוד »
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וסימטריה · ראה עוד »
פרבולה
פרבולה פָּרָבּוֹלָה (מיוונית: παραβολή) היא המקום הגאומטרי של הנקודות במישור שמרחק כל אחת מהן מנקודה נתונה (המוקד) שווה למרחקה מישר נתון (המדריך).
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופרבולה · ראה עוד »
פרוטון
פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופרוטון · ראה עוד »
פריהליון
#הפניה אפהליון ופריהליון.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופריהליון · ראה עוד »
פונקציה אלמנטרית
פונקציה מרוכבת או ממשית (במשתנה אחד) היא פונקציה אלמנטרית אם ניתן לבנות אותה על ידי מספר סופי של פעולות האריתמטיקה הבסיסיות והרכבה ממספר פונקציות בסיסיות.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופונקציה אלמנטרית · ראה עוד »
פוטנציאל אפקטיבי
במכניקה, פוטנציאל אפקטיבי (או: אנרגיה פוטנציאלית אפקטיבית) מאפשר להעביר בעיה רב ממדית למימד אחד, על ידי שימוש בתכונות שימור של מערכות פיזיקליות, בפרט שימור תנע זוויתי ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופוטנציאל אפקטיבי · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ופיזיקה · ראה עוד »
קבוע הכבידה
F הוא כוח המשיכה, G הוא קבוע הכבידה, M היא המסה של כל אחד מהגופים, R הוא המרחק בין מרכזי הכובד קבוע הכבידה העולמי, קבוע הגרביטציה האוניברסלי או קבוע ניוטון המסומן לרוב באות G, הוא קבוע פיזיקלי אמפירי המבטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא מחוללת במרחב בהתאם למרחק ממנה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וקבוע הכבידה · ראה עוד »
קואורדינטות קוטביות
המחשת קואורדינטות קוטביות 1 \ \theta.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וקואורדינטות קוטביות · ראה עוד »
ריבוע (חזקה)
#הפניהחזקה (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וריבוע (חזקה) · ראה עוד »
שמורה (מתמטיקה)
במתמטיקה ובמדעים מתמטיים, שְׁמוּרָה (בלועזית: אִינְווָריִאָנְט) היא תכונה של מחלקת עצמים שאינה משתנה תחת הפעלת טרנספורמציה מסוימת (או משפחת טרנספורמציות).
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ושמורה (מתמטיקה) · ראה עוד »
שטח
שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ושטח · ראה עוד »
תנאי התחלה
#הפניה תנאי שפה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ותנאי התחלה · ראה עוד »
תנע זוויתי
תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ותנע זוויתי · ראה עוד »
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ותגלית · ראה עוד »
תורת היחסות
מהירות האור תימדד באופן שווה אצל שני הצופים. גם זה שעומד וגם זה שמתקדם לעבר האור, השוני בין מדידותיהם יתבטא בצבע אותו יראה כל צופה. תורת היחסות הוא שמן המשותף של שתי תאוריות מדעיות פיזיקליות – תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית – שפותחו על ידי אלברט איינשטיין בראשית המאה ה־20 ושינו את תפיסת העולם האנושית בכל הנוגע למושגי היסוד של הפיזיקה – זמן, מרחב, מסה ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ותורת היחסות · ראה עוד »
זמן
את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וזמן · ראה עוד »
חתכי חרוט
#הפניה חתך חרוט.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחתכי חרוט · ראה עוד »
חזקה (מתמטיקה)
במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »
חוק קולון
חוק קולון קובע כי מטענים דומים, בין אם חיוביים או שליליים, דוחים זה את זה. מטענים הפוכים, כלומר שלילי וחיובי, מושכים זה את זה. בכל המקרים גודל הכוחות הפועלים על שני המטענים זהה. חוק קוּלוֹן (בצרפתית: Loi de Coulomb) הוא חוק פיזיקלי בסיסי בתחום האלקטרוסטטיקה, אשר נקרא על-שם הפיזיקאי הצרפתי שארל-אוגוסטן דה קולון שגילה אותו בשנות ה-80 של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחוק קולון · ראה עוד »
חוק שימור
בפיזיקה, חוק שימור מציין כי תכונה מדידה מסוימת של מערכת פיזיקלית מבודדת, אינה משתנה עם התפתחות המערכת.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחוק שימור · ראה עוד »
חוקי ניוטון
#הפניה חוקי התנועה של ניוטון.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחוקי ניוטון · ראה עוד »
חוקי קפלר
יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וחוקי קפלר · ראה עוד »
בעיה דו-גופית
שני גופים נעים במסלולים אליפטיים סביב מרכז מסה משותף במסתם נעים סביב מרכז מסה משותף, הנמצא בתוך הגוף הגדול. בעיה דו-גופית היא בעיה פיזיקלית העוסקת בתיאור תנועתם של שני גופים המפעילים כוח כלשהו זה על זה וללא כוחות חיצוניים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ובעיה דו-גופית · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וגאומטריה · ראה עוד »
גרמני
#הפניה גרמנים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וגרמני · ראה עוד »
גרם שמים
#הפניה גרם שמיים.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וגרם שמים · ראה עוד »
גזרה (עיגול)
#הפניה מעגל#חלקים של העיגול.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וגזרה (עיגול) · ראה עוד »
הפרדת משתנים
הפרדת משתנים היא שיטה לפתרון משוואות דיפרנציאליות.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר והפרדת משתנים · ראה עוד »
החלפת משתנה
החלפת משתנה היא הליך מתמטי בו מוחלף חלק מביטוי מתמטי נתון (בכלל זאת, אחד מהמשתנים המאפיינים בעיה מסוימת) במשתנה עזר אשר לא הופיע בתיאור הבעיה המקורית.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר והחלפת משתנה · ראה עוד »
החבורה הסימטרית
במתמטיקה, החבורה הסימטרית של קבוצה \ X היא החבורה שאבריה הם הפונקציות החד-חד ערכיות ועל מ-\ X ל- \ X, עם פעולת הרכבת פונקציות.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר והחבורה הסימטרית · ראה עוד »
היפרבולה
ההיפרבולה y.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר והיפרבולה · ראה עוד »
וקטור לפלס-רונגה-לנץ
במכניקה קלאסית, וקטור לפלס-רונגה-לנץ הוא וקטור המשמש בעיקר לתיאור מסלולי תנועה של גרמי שמים, דוגמת מסלול התנועה של כוכבי הלכת סביב השמש.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ווקטור לפלס-רונגה-לנץ · ראה עוד »
וקטור יחידה
במרחב נורמי (מרחב וקטורי עם נורמה), וקטור יחידה הוא וקטור שאורכו 1.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ווקטור יחידה · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכבידה · ראה עוד »
כוח (פיזיקה)
הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »
כוח מרכזי
בפיזיקה, כוח מרכזי הוא כוח שגודלו תלוי רק במרחק ממקור הכוח, וכיוונו רדיאלי, כלומר ככיוון הוקטור המחבר בין מקור הכוח לבין הנקודה עליה פועל הכוח.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוח מרכזי · ראה עוד »
כוח צנטריפוגלי
בפיזיקה, כּוֹחַ צֶנְטְרִיפוּגָלִי (מלטינית, "בורח מהמרכז": centrum - מרכז, fugere - לברוח; לפי האקדמיה ללשון העברית: כּוֹחַ סִרְכּוּזִי) הוא כוח מדומה המושך גוף הנתון בתנועה מעגלית לאורך רדיוס הסיבוב בכיוון הפונה החוצה ממרכז המעגל.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוח צנטריפוגלי · ראה עוד »
כוח חשמלי
#הפניה כוח לורנץ.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוח חשמלי · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוכב · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וכוכב לכת · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר וישר · ראה עוד »
יחס (בין מספרים)
יחס בין מספרים הוא המנה של חלוקתם זה בזה.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ויחס (בין מספרים) · ראה עוד »
יוהאנס קפלר
#הפניה יוהנס קפלר.
חָדָשׁ!!: בעיית קפלר ויוהאנס קפלר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בעיית_קפלר
