סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ברוך יצחק ליפשיץ

מַדָד ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג. [1]

53 יחסים: מפעל הביבליוגרפיה העברית, משנה, משה וינשטוק, מביא לבית הדפוס, מונקאטש, אתרוג קורפו, אלעזר הכהן (פולטוסק), אדמו"ר, אהרן מרקוס, סופר, סכין שחיטה, עקיבא איגר, פולמוס אתרוגי קורפו, פולטוסק, פוזנן, קרקוב, רב, רב ראשי, ש"ס וילנא, שמעון סופר (מכתב סופר), שלום רוזנברג, שחיטה (מצווה), שוחט, תנועת החסידות, תפארת ישראל (פירוש למשנה), תפילין, תלמוד בבלי, לימודים אקדמיים, חופה וקידושין, חיים אלעזר שפירא, ברלין, בוסקוביצה, גרמנית, גדול הדור, גוז'וב ויילקופולסקי, דסאו, דוקטור, ה'תקע"ב, ה'תרל"ח, המבורג, הצופה מארץ הגר, הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין, י"ח באב, י"ב בטבת, יעקב לורברבוים, ישראל ליפשיץ, ישורון (מאסף תורני), יחזקאל דוקקעס, 18 בדצמבר, 1812, ..., 1867, 1877, 27 ביולי. להרחיב מדד (3 יותר) »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ומשנה · ראה עוד »

משה וינשטוק

משה וינשטוק (נולד ב-27 בנובמבר 1972) הוא איש חינוך ישראלי, סופר, וד"ר למחשבת החינוך, ששימש בתפקיד יושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך בשנים 2016–2018.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ומשה וינשטוק · ראה עוד »

מביא לבית הדפוס

ברוך מרדכי פרלוב מקוידנוב המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש".

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ומביא לבית הדפוס · ראה עוד »

מונקאטש

#הפניה מוקצ'בו.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ומונקאטש · ראה עוד »

אתרוג קורפו

אתרוג קורפו או אתרוג יווני (ביוונית: Κιτριά) הוא אחד משלושה זנים חומציים מתועדים של המין אתרוג (citrus medica).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ואתרוג קורפו · ראה עוד »

אלעזר הכהן (פולטוסק)

#הפניה אלעזר הכהן מפולטוסק.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ואלעזר הכהן (פולטוסק) · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן מרקוס

הרב אהרן מרקוס (י"ב בשבט תר"ג, 1843, המבורג – ל' באדר א' תרע"ו, 1916, פרנקפורט) היה סופר, מחבר ספרים ובלשן, מראשוני התנועה הציונית בגליציה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ואהרן מרקוס · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וסופר · ראה עוד »

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וסכין שחיטה · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ועקיבא איגר · ראה עוד »

פולמוס אתרוגי קורפו

פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »

פולטוסק

פולטוסק (בפולנית: Pułtusk) היא עיר בפולין השוכנת במחוז מזוביה, כ-70 ק"מ צפונית לוורשה, על גדות הנרב.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ופולטוסק · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ופוזנן · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וקרקוב · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ורב · ראה עוד »

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ורב ראשי · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמעון סופר (מכתב סופר)

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, 1820 – י"ז באדר ב' תרמ"ג, 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ושמעון סופר (מכתב סופר) · ראה עוד »

שלום רוזנברג

שלום רוזנברג (1935 – י"ב באדר ה'תשפ"ג, 5 במרץ 2023) היה הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ושלום רוזנברג · ראה עוד »

שחיטה (מצווה)

#הפניה שחיטה (הלכה).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ושחיטה (מצווה) · ראה עוד »

שוחט

שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ושוחט · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפארת ישראל (פירוש למשנה)

#הפניה ישראל ליפשיץ.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ותפארת ישראל (פירוש למשנה) · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ותפילין · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »

לימודים אקדמיים

#הפניה מוסד להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ולימודים אקדמיים · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וחופה וקידושין · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וברלין · ראה עוד »

בוסקוביצה

בוסקוביצה (בגרמנית בהגייה צ'כית: ˈBoskovɪtsɛ) היא עיירה צ'כית במחוז בלנסקו שבדרום מורביה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ובוסקוביצה · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וגרמנית · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וגדול הדור · ראה עוד »

גוז'וב ויילקופולסקי

גוז'וב ויילקופולסקי (בפולנית:; בגרמנית: Landsberg an der Warthe, נהגה: לנדסברג אן דר ורתה, מילולית: "לנדסברג על הוורטה"), או בקיצור גוז'וב, היא אחת משתי ערי הבירה של פרובינציית לובוש בפולין (ביחד עם ז'לונה גורה), כאשר היא מקום מושבו של מושל הפרובינציה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וגוז'וב ויילקופולסקי · ראה עוד »

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ודסאו · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ודוקטור · ראה עוד »

ה'תקע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וה'תקע"ב · ראה עוד »

ה'תרל"ח

יואל משה סלומון.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וה'תרל"ח · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ והמבורג · ראה עוד »

הצופה מארץ הגר

דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ והצופה מארץ הגר · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין

הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין (מגרמנית: Großherzogtum Mecklenburg-Schwerin) הייתה דוכסות היסטורית בצפון גרמניה לחופי הים הבלטי, כיום חלק ממדינת מקלנבורג-מערב פומרניה.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ והדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין · ראה עוד »

י"ח באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וי"ח באב · ראה עוד »

י"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא, ברוב השנים, פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וי"ב בטבת · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וישראל ליפשיץ · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

יחזקאל דוקקעס

הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ויחזקאל דוקקעס · ראה עוד »

18 בדצמבר

18 בדצמבר הוא היום ה־352 בשנה (353 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ו18 בדצמבר · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ו1812 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ו1867 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ו1877 · ראה עוד »

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ברוך יצחק ליפשיץ ו27 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_יצחק_ליפשיץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »