גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
108 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מסעות בנימין השלישי, מקס צוויג, מקס צוייג, מקס ברוד, מקובל, מהר"ל מפראג, מוסקבה, מועצת פועלים, מולייר, מייקל צ'כוב, אמיל פוירשטיין, אנוסים, ארץ ישראל, אברהם גולדפדן, אהרן מסקין, אהרן אשמן, אוקראינה, אודסה, אירווין שו, נחום סוקולוב, ניקולאי גוגול, ניו יורק, סיפורי התנ"ך, עלי כינור, עברית, עיריית תל אביב-יפו, פרץ הירשביין, פרידריך שילר, פודוליה, צבי פרידלנד, קארל גוצקוב, קרל צ'אפק, קובנה, רפרטואר, רביזור, רוסית, ריגה, ש. אנ-סקי, שמות רחובות בישראל, שם עט, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שלמה שנהוד, שלמה בר-שביט, שלום עליכם, שלילת הגלות, שטעטל, שחקן, ..., שידוכים (מחזה), תמימה יודלביץ, תנועת החסידות, תרמ"ט, תש"ו, תל אביב-יפו, לאופולד לינדטברג, לאופולד לינדברג, ליון פויכטוונגר, טוביה החולב, ז' באלול, זמורה-ביתן, חנה רובינא, חיים נחמן ביאליק, במאי תיאטרון, ברלין, בית מדרש, בית העלמין נחלת יצחק, גלריה, גבאי, דרמטורג, דבר (עיתון), דוד פינסקי, ה. לייוויק, המנורה (הוצאת ספרים), האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הסוחר מוונציה, העלייה הרביעית, הלילה השנים עשר, החולה המדומה, הבימה, הגולם (מחזה), הדיבוק, היפוכונדר, היהודי זיס (רומן), היהודי הנצחי (מחזה), ורשה, ויניצה, וילהלם טל, ויליאם שייקספיר, כנרת זמורה-ביתן דביר, כתריאליבקה, כתובים (כתב עת), י' בניסן, יעקב גורדין, יצחק דב ברקוביץ, יבגני וכטנגוב, יהדות מזרח אירופה, יהושע ברטונוב, יידיש, 11 באפריל, 1889, 1920, 1928, 1933, 1946, 3 בספטמבר. להרחיב מדד (58 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסעות בנימין השלישי
"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »
מקס צוויג
#הפניה מקס צווייג.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומקס צוויג · ראה עוד »
מקס צוייג
#הפניה מקס צווייג.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומקס צוייג · ראה עוד »
מקס ברוד
לוחית זיכרון על ביתו של מקס ברוד ברח' הירדן 16 בתל אביב מקס ברוד (ימין) עם במאי הבימה: ברוך צ'מרינסקי (מרכז) וצבי פרידלנד (שמאל), 2 באפריל 1942 שלט ארד המנציח את מקס ברוד בפראג מקס ברוד עם פאול בן-חיים ואשתו הלה מקס בְּרוֹד (נכתב גם: מכס ברוד; בגרמנית: Max Brod; 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין ישראלי יליד בוהמיה (חלק מצ'כיה), אז חלק מאוסטרו-הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומקס ברוד · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומקובל · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומוסקבה · ראה עוד »
מועצת פועלים
בניין מועצת פועלי ראשון לציון מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומועצת פועלים · ראה עוד »
מולייר
ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin; 15 בינואר 1622 – 17 בפברואר 1673), שנודע בפסבדונים מוֹלְיֵיר (Molière), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, גדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומולייר · ראה עוד »
מייקל צ'כוב
מיכאיל אלכסנדרוביץ' "מייקל" צ'כוב (ברוסית: Михаил Александрович Чехов; 29 באוגוסט 1891, מוסקבה, רוסיה – 30 בספטמבר 1955, בוורלי הילס, קליפורניה, ארצות הברית) היה שחקן, במאי תיאטרון וסופר רוסי-אמריקאי-יהודי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ומייקל צ'כוב · ראה עוד »
אמיל פוירשטיין
אמיל (מנחם) פוירשטיין (21 באפריל 1912 – 17 בספטמבר 1993) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומבקר תרבות ומוזיקה ישראלי, מחבר פורה של ספרי מידע, אנציקלופדיות ולקסיקונים במגוון נושאים של ההיסטוריה והתרבות העולמית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואמיל פוירשטיין · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואנוסים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וארץ ישראל · ראה עוד »
אברהם גולדפדן
#הפניה אברהם גולדפאדן.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואברהם גולדפדן · ראה עוד »
אהרן מסקין
"דיוקן אהרון מסקין" (1935) מאת זאב בן-צבי אהרן מסקין ודוד בן-גוריון, פרס ישראל, 1960 אהרן מֶסקין (22 במרץ 1898 – 11 בנובמבר 1974) היה שחקן תיאטרון ישראלי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואהרן מסקין · ראה עוד »
אהרן אשמן
לוחית זיכרון לאהרון אשמן אהרן אשמן (4 באפריל 1896 – 8 במאי 1981) היה משורר, מחזאי, לבריתן ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואהרן אשמן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואודסה · ראה עוד »
אירווין שו
אירווין שו (באנגלית: Irwin Shaw; 27 בפברואר 1913 – 16 במאי 1984) היה סופר ומחזאי יהודי-אמריקאי, הנחשב לאחד מטובי כותבי הסיפור הקצר בשפה האנגלית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ואירווין שו · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ונחום סוקולוב · ראה עוד »
ניקולאי גוגול
ניקולאי גוגול ניקולאי וסילייביץ' גוגול (ברוסית: Никола́й Васи́льевич Го́голь; 1 באפריל 1809 – 4 במרץ 1852) היה סופר ומחזאי רוסי, יליד אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וניקולאי גוגול · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וניו יורק · ראה עוד »
סיפורי התנ"ך
סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וסיפורי התנ"ך · ראה עוד »
עלי כינור
"עלי כינור" הוא אחד מסיפורי הילדות של הסופר שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ועלי כינור · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ועברית · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
פרץ הירשביין
מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 "הבימה" מציגה את "ילדי השדה" של הירשביין, 1935 פרץ הירשביין (7 בנובמבר 1880 – 16 באוגוסט 1948) היה משורר מחזאי וסופר יידיש, מן היוצרים הידועים ביידיש, ומן הפוריים שביניהם.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ופרץ הירשביין · ראה עוד »
פרידריך שילר
יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר – 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ופרידריך שילר · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ופודוליה · ראה עוד »
צבי פרידלנד
צבי פרידלנד במרכז (בשורה השנייה, חמישי משמאל) ותלמידי המחזור הראשון בבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה" סרפנד ב-1942 (במרכז, מצביע, צבי פרידלנד) פרוג 29 בתל אביב צבי פרידלנד (10 במרץ 1898 – 1 ביוני 1967) היה במאי ושחקן תיאטרון ישראלי, ממייסדי הבימה וזוכה בפרס התיאטרון מטעם עיריית תל אביב לשנת 1966.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וצבי פרידלנד · ראה עוד »
קארל גוצקוב
קרל גוצקוב קרל פרדיננד גוצקוב (בגרמנית: Karl Ferdinand Gutzkow; 17 במרץ 1811, ברלין - 16 בדצמבר 1878, זקסנהאוזן) היה סופר גרמני, מחזאי ועיתונאי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וקארל גוצקוב · ראה עוד »
קרל צ'אפק
#הפניה קארל צ'אפק.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וקרל צ'אפק · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וקובנה · ראה עוד »
רפרטואר
רֶפֶּרְטוּאָר (באנגלית: Repertoire) הוא מונח המתייחס לרשימה או קבוצה של דרמות, אופרות, יצירות מוזיקליות או תפקידים שחברה או אדם ערוכים לבצע מיד.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ורפרטואר · ראה עוד »
רביזור
עטיפת המהדורה הראשונה של "רביזור" רביזור (ברוסית: Ревизор; שמשמעו: מבקר), הוא מחזה סאטירי פרי עטו של המחזאי הרוסי יליד אוקראינה ניקולאי גוגול.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ורביזור · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ורוסית · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וריגה · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וש. אנ-סקי · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושם עט · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה שנהוד
שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושלמה שנהוד · ראה עוד »
שלמה בר-שביט
שלמה בר-שביט משמאל ומישא אשרוב מימין בהצגה "הבט אחורה בזעם", 1959 שלמה בר-שביט, 1965 שלמה בר-שביט, 1965 שלמה (שלוימל'ה) בר-שביט (במקור: פרידמן; 7 בדצמבר 1928, כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט – 8 בספטמבר 2019, ח' באלול ה'תשע"ט) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, מדבב, במאי ומנהל ישראלי, מגדולי השחקנים של תיאטרון הבימה, זוכה פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושלמה בר-שביט · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושלום עליכם · ראה עוד »
שלילת הגלות
שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושלילת הגלות · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושטעטל · ראה עוד »
שחקן
אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושחקן · ראה עוד »
שידוכים (מחזה)
שידוכים: מעשה שלא ייאמן בשתי מערכות (בעברית קרוי גם שידוכין או נישואים, ברוסית: Женитьба) הוא מחזה מסוגת הפארסה פרי עטו של ניקולאי גוגול.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ושידוכים (מחזה) · ראה עוד »
תמימה יודלביץ
תמימה יודלביץ (1892 – 18 באוקטובר 1967) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית מראשוני שחקני "הבימה".
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ותמימה יודלביץ · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרמ"ט
#הפניה ה'תרמ"ט.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ותרמ"ט · ראה עוד »
תש"ו
#הפניה ה'תש"ו.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ותש"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לאופולד לינדטברג
לאופולד לינדטברג (Leopold Lindtberg; 1 ביוני 1902 – 18 באפריל 1984) היה במאי קולנוע ותיאטרון יהודי שפעל בשווייץ.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ולאופולד לינדטברג · ראה עוד »
לאופולד לינדברג
#הפניה לאופולד לינדטברג.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ולאופולד לינדברג · ראה עוד »
ליון פויכטוונגר
ליון פויכטוונגר, צולם ב-1910 בערך לִיוֹן פוֹיכְטְוַונְגֶר (בגרמנית Lion Feuchtwanger; 7 ביולי 1884, מינכן – 21 בדצמבר 1958, לוס אנג'לס) היה סופר, מחזאי ומתרגם יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וליון פויכטוונגר · ראה עוד »
טוביה החולב
כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וטוביה החולב · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וז' באלול · ראה עוד »
זמורה-ביתן
#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וזמורה-ביתן · ראה עוד »
חנה רובינא
חנה רובינא בחברת המפיק האמריקאי הידוע סול יורוק, 1954 פריטים של חנה רובינא המוצגים ב'משכן חנה רובינא', באכסדרת אולם תיאטרון הבימה רובינא ב"הדיבוק", 1922 לוחית זיכרון ליד ביתה של חנה רובינא בתל אביב חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית וממייסדיי "תיאטרון הבימה".
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וחנה רובינא · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
במאי תיאטרון
הבמאית אריאן מנושקין הבמאי פיטר ברוק במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשייה התיאטרונית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ובמאי תיאטרון · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וברלין · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ובית מדרש · ראה עוד »
בית העלמין נחלת יצחק
#הפניה בית הקברות נחלת יצחק.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ובית העלמין נחלת יצחק · ראה עוד »
גלריה
#הפניה גלריה לאמנות.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וגלריה · ראה עוד »
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וגבאי · ראה עוד »
דרמטורג
#הפניה דרמטורגיה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ודרמטורג · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד פינסקי
דוד פינסקי (5 באפריל 1872, ט בניסן תרל"ב – 11 באוגוסט 1959, ז' באב תשי"ט) היה מחזאי וסופר יידיש, מגדולי מחזאי היידיש של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ודוד פינסקי · ראה עוד »
ה. לייוויק
לייויק בשנת 1940, לערך ה. לייוויק (במרכז השורה הראשונה, לצד הבמאי משה הלוי) בעת ביקור בתיאטרון האהל בשנת 1937 ה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וה. לייוויק · ראה עוד »
המנורה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת "המנורה" מרדכי זונשיין המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והמנורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסוחר מוונציה
שיילוק וג'סיקה. צייר: מאוריצי גוטליב הסוחר מוונציה הוא מחזה מאת ויליאם שייקספיר, שנכתב במועד לא ידוע בין 1594 ו-1597.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והסוחר מוונציה · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הלילה השנים עשר
הלילה השנים עשר (באנגלית: Twelfth Night; נקרא לעיתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והלילה השנים עשר · ראה עוד »
החולה המדומה
"החולה המדומה" (בצרפתית: Le Malade imaginaire) היא קומדיה מאת מולייר, והמחזה האחרון שכתב, שהוצג לראשונה ב-1673.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והחולה המדומה · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והבימה · ראה עוד »
הגולם (מחזה)
הגולם הוא מחזה פרי עטו של הסופר היידי ה. לֵיוִיק משנת 1920.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והגולם (מחזה) · ראה עוד »
הדיבוק
בין שני עולמות: הדיבוק (ברוסית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והדיבוק · ראה עוד »
היפוכונדר
#הפניה היפוכונדריה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והיפוכונדר · ראה עוד »
היהודי זיס (רומן)
היהודי זיס (בגרמנית: Jud Süß) הוא רומן מאת הסופר היהודי גרמני ליון פויכטוונגר מ-1925.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והיהודי זיס (רומן) · ראה עוד »
היהודי הנצחי (מחזה)
קטע מתוך ההצגה "היהודי הנצחי" בגטו וילנה היהודי הנצחי (ביידי: דער אייביגער איד) הוא מחזה יידי שפרסם דוד פינסקי ב-1906.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי והיהודי הנצחי (מחזה) · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וורשה · ראה עוד »
ויניצה
מראה הבוג הדרומי הזורם דרך העיר וינּיצָה (בכתיב ארכאי: ויניצא; באוקראינית: Вінниця, ויניציה) היא עיר באוקראינה, מרכז מחוז ויניצה.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וויניצה · ראה עוד »
וילהלם טל
פסלו של וילהלם טל באלטדורף עירו איור של וילהלם טל והרמן גסלר (1880) וילהלם טל (בגרמנית: Wilhelm Tell) היה גיבור אגדתי אשר לפי מיתוסים שונים חי בקנטון אורי שבשווייץ בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ווילהלם טל · ראה עוד »
ויליאם שייקספיר
ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – נפטר ב־23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי, משורר ושחקן תיאטרון אנגלי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וויליאם שייקספיר · ראה עוד »
כנרת זמורה-ביתן דביר
כנרת זמורה־ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ היא קבוצת הוצאת ספרים ישראלית המאוגדת כתאגיד, מהוצאות הספרים הגדולות בישראל והיא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וכנרת זמורה-ביתן דביר · ראה עוד »
כתריאליבקה
שלום עליכם כתריאליבקה (ביידיש: כתרילעווקע, נהגה: Kasrilevke) הוא שמה הספרותי של עיירת ילדותו של הסופר היידי שלום עליכם, שנקראה וורונקוב (Вороньков).
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וכתריאליבקה · ראה עוד »
כתובים (כתב עת)
כתובים - שבועון לשאלות התרבות הספרות והאמנות, היה כתב עת ספרותי עברי, שיצא לאור בתל אביב במשך כשבע שנים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וכתובים (כתב עת) · ראה עוד »
י' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי וי' בניסן · ראה עוד »
יעקב גורדין
יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויעקב גורדין · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
יבגני וכטנגוב
יבגני בגרטיונוביץ' וכטנגוב (ברוסית: Евге́ний Багратио́нович Вахта́нгов; 13 בפברואר 1883 – 29 במאי 1922) היה שחקן ובמאי תיאטרון רוסי ממוצא ארמני.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויבגני וכטנגוב · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהושע ברטונוב
יהושע זאב ברטונוב (י"ב בניסן ה'תרל"ט, 5 באפריל 1879 – ג' באלול ה'תשל"א, 24 באוגוסט 1971) היה שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון "הבימה", וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת ה'תשי"ח (1959).
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויהושע ברטונוב · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ויידיש · ראה עוד »
11 באפריל
11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו11 באפריל · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו1889 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו1920 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו1928 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו1933 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו1946 · ראה עוד »
3 בספטמבר
3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ברוך צ'מרינסקי ו3 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_צ'מרינסקי
