גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
88 יחסים: מאכלות אסורות, מנחם מנדל שניאורסון, מרסיי, משה פרידמן, מלחמת העולם השנייה, מועצת גדולי התורה, מוריה (כתב עת), אפיית מצות, אריה צבי פרומר, אלחנן הלפרין, אלול, אב"ד, אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ, אהרן רוקח, נחום ווידנפלד, סמיכה לרבנות, ספר הצאצאים, סרטיפיקט, סיביר, פסח, פרשת שלח, פריז, פודגוז'ה, צ'כיה, קפריסין, קראסנה, קרקוב, ראש חודש, ראש ישיבה, ראדומסק, רדומישל ויילקי, שמואל פירר, שניאור זלמן מלאדי, שבץ מוחי, שו"ת הרשב"א, שיעור פתיחה, תרע"ג, תרצ"א, תש"ז, תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"א, תשט"ז, תשכ"ו, תשי"ב, תלמוד בבלי, תורה, לבוב, לוד, לודז', ..., טיפוס הבטן, חמץ, חנה הלברשטאם, חסידות קשאנוב, חסידות זידיטשוב, חסידות חב"ד, חסידות בעלז, חסידות בלאז'וב, חסידות בויאן, חסידות גור, חסידות הורניסטייפול, חכם צבי, ברוך טעם, בוכרה, דרשנות, דב בריש וידנפלד, האדמו"ר האמצעי, הר המנוחות, הרוקח, היברובוקס, ועד הישיבות, ווילנה, כ"ה באב, כ"ה בסיוון, יעקב ווידנפלד, יעקב ישראל מצ'רקס, יצחק ישעיה הלברשטאם, ישראל אלתר, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל, ישיבת טשעבין, ישיבת חכמי לובלין, יהודה מאיר שפירא, יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש), 16 ביוני, 1913, 1966, 2001, 28 באוגוסט. להרחיב מדד (38 יותר) »
מאכלות אסורות
#הפניה מאכלים אסורים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומאכלות אסורות · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מרסיי
נמל מרסיי על רקע "כנסיית נוטרדאם גארדה" בזיליקה מפוארת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, שבראשה פסל מוזהב – הבתולה מריה של לוקן. מבט כללי על מרסיי הכנסייה הרפורמית מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומרסיי · ראה עוד »
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומשה פרידמן · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואפיית מצות · ראה עוד »
אריה צבי פרומר
הרב מקוז'יגלוב (יושב ראשון מצד ימין) מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884 – 2 במאי 1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואריה צבי פרומר · ראה עוד »
אלחנן הלפרין
#הפניה אלחנן היילפרין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואלחנן הלפרין · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואלול · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואב"ד · ראה עוד »
אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ
הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ (ר' שימעל'ה זעליחובער, תרל"ו, 1876 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ואהרן רוקח · ראה עוד »
נחום ווידנפלד
#הפניה נחום ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ונחום ווידנפלד · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר הצאצאים
#הפניה שניאור זלמן מלאדי#איגוד הצאצאים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וספר הצאצאים · ראה עוד »
סרטיפיקט
ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וסרטיפיקט · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וסיביר · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ופסח · ראה עוד »
פרשת שלח
#הפניה פרשת שלח לך.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ופרשת שלח · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ופריז · ראה עוד »
פודגוז'ה
פודגוז'ה (בפולנית: Podgórze) היא מחוז של קרקוב, פולין, על הגדה הימנית (הדרומית) של נהר הוויסלה, למרגלות גבעת לאסוטה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ופודגוז'ה · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וצ'כיה · ראה עוד »
קפריסין
הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וקפריסין · ראה עוד »
קראסנה
קראסנה (בבלארוסית: Краснае, קראסנאיה; בפולנית: Krasne nad Uszą, קראסנה נאד אושון, "קראסנה על האושה"; ביידיש: קראַסנע) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, על גדת נהר אושה (Usza), בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וקראסנה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וקרקוב · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וראש חודש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וראש ישיבה · ראה עוד »
ראדומסק
ראדומסק (בפולנית: Radomsko, ביידיש: ראַדאָמסק) היא עיירה בדרום פולין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וראדומסק · ראה עוד »
רדומישל ויילקי
רדומישל ויילקי (בפולנית: Radomyśl Wielki) היא עיירה במחוז מיילץ שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ורדומישל ויילקי · ראה עוד »
שמואל פירר
הרב שמואל פירר (1863–1942) היה רב גליציאני, רבה של קרוסנו.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ושמואל פירר · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שבץ מוחי
צילום טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בה נראים סימני איסכמיה בהמיספרה הימנית של המוח (כתם כהה בצד שמאל) שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי, שעלול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ושבץ מוחי · ראה עוד »
שו"ת הרשב"א
שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »
שיעור פתיחה
#הפניה שיעור כללי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ושיעור פתיחה · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותרע"ג · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותרצ"א · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותש"ז · ראה עוד »
תשמ"ט
#הפניה ה'תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשמ"ט · ראה עוד »
תשנ"ט
#הפניה ה'תשנ"ט.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשנ"ט · ראה עוד »
תשס"א
#הפניה ה'תשס"א.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשס"א · ראה עוד »
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשט"ז · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשכ"ו · ראה עוד »
תשי"ב
#הפניה ה'תשי"ב.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותשי"ב · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ותורה · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ולבוב · ראה עוד »
לוד
חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ולוד · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ולודז' · ראה עוד »
טיפוס הבטן
טיפוס הבטן (באנגלית: Typhoid fever, ידועה גם כ"קדחת הטיפואיד") היא מחלה זיהומית קשה של מערכת העיכול הנגרמת על ידי החיידק Salmonella typhi.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וטיפוס הבטן · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחמץ · ראה עוד »
חנה הלברשטאם
#הפניה אלחנן (חנה) הלברשטאם.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחנה הלברשטאם · ראה עוד »
חסידות קשאנוב
חסידות קשאנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות קשאנוב · ראה עוד »
חסידות זידיטשוב
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות זידיטשוב · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות בלאז'וב
חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות בלאז'וב · ראה עוד »
חסידות בויאן
ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות בויאן · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות הורניסטייפול
חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם הכפר הורנוסטייפל שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחסידות הורניסטייפול · ראה עוד »
חכם צבי
#הפניה צבי הירש אשכנזי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וחכם צבי · ראה עוד »
ברוך טעם
#הפניה ברוך תאומים-פרנקל.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וברוך טעם · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ובוכרה · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ודרשנות · ראה עוד »
דב בריש וידנפלד
#הפניה דב בריש ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »
האדמו"ר האמצעי
#הפניה דובער שניאורי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון והאדמו"ר האמצעי · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון והר המנוחות · ראה עוד »
הרוקח
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון והרוקח · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון והיברובוקס · ראה עוד »
ועד הישיבות
משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וועד הישיבות · ראה עוד »
ווילנה
#הפניה וילנה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וווילנה · ראה עוד »
כ"ה באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה אב היא פרשת ראה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וכ"ה באב · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
יעקב ווידנפלד
#הפניה יעקב ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ויעקב ווידנפלד · ראה עוד »
יעקב ישראל מצ'רקס
#הפניה יעקב ישראל טברסקי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ויעקב ישראל מצ'רקס · ראה עוד »
יצחק ישעיה הלברשטאם
רבי ישעיה הלברשטאם רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב - קראקא רבי יצחק ישעיה הלברשטאם (ר' שעי'לה טשכויבער, תרכ"ד, 1864 - ג' באלול תש"ג, 1943) היה בנו הצעיר של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, כיהן באדמו"רות ורבנות בעיירה צ'כוב שבגליציה, על שמה התפרסם.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ויצחק ישעיה הלברשטאם · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וישראל אלתר · ראה עוד »
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל
#הפניה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל).
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל · ראה עוד »
ישיבת טשעבין
כולל אוהל ישראל שליד הישיבה ישיבת כוכב מיעקב - טשעבין, היא ישיבה כלל חסידית ותיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וישיבת טשעבין · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש)
#הפניה יוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש).
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ויוסף יצחק שניאורסון (מאוורוטש) · ראה עוד »
16 ביוני
16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ו16 ביוני · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ו1913 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ו1966 · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ו2001 · ראה עוד »
28 באוגוסט
28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.
חָדָשׁ!!: ברוך שמעון שניאורסון ו28 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_שמעון_שניאורסון
