סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ברכת המזון

מַדָד ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית). [1]

105 יחסים: מן, מסכת ברכות, מערבית, מצווה, מרד בר כוכבא, משנה, מזון, מחלוקת, מחלוקת הלכתית, מדרבנן, מדבר, מהרש"ם, מהדורה מדעית, אמונה, אפרים בן יעקב מבון, אקרוסטיכון, אלעזר בירבי קליר, אלהים צוית לידידך בחירך, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אברהם מאיר הברמן, אברהם יוסף, אוניברסיטת בר-אילן, אורח חיים, נטילת ידיים, סעודה (הלכה), ספר אהבה, סוכות, סידור, על הנסים, עזרא פליישר, פסח, פסוק, פת הבאה בכיסנין, פוסק, פורים, פירט (עיר), פיוט, קרקע, קרובות (פיוט), קדושת ציון (כתב עת), ראש חודש, ראש השנה, רצה (ברכת המזון), רב מתנא, רב נחמן, רבן גמליאל דיבנה, רבי עקיבא, שמחת תורה, שמואל השלישי, ..., שמיני עצרת, שלמה, שבעת המינים, שבת, שבועות, תנאים, תפילה בציבור, תלמוד תורה, תורה, לחם, ליבורנו, חנוכה, חזרת הש"ץ, חורבן בית שני, בעלי חיים, ברכת בורא פרי הגפן, ברכה, ברכה אחרונה, ברכות קריאת שמע, ברית מילה, בית המקדש הראשון, ביתר, גניזת קהיר, גוף האדם, דאורייתא, דעת (אתר אינטרנט), דרבנן, דוד, המאה ה-11, המאה ה-5, הקדוש ברוך הוא, השגחה, התלמוד הבבלי, הלכה, הזמנה לפיוט, הוצאת מאגנס, היברובוקס, הידברות (ארגון), כף החיים, כזית, כוס של ברכה, יעלה ויבוא, יצחק ברנד, ירק, יבנה, יהדות לוב, יהדות בוכרה, יהדות כורדיסטן, יהושע בן נון, יהודי גאורגיה, יהודים, יום כיפור, יוצר (פיוט), יין, יידיש. להרחיב מדד (55 יותר) »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומן · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומסכת ברכות · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומערבית · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומצווה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומשנה · ראה עוד »

מזון

מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומזון · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומחלוקת · ראה עוד »

מחלוקת הלכתית

#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומחלוקת הלכתית · ראה עוד »

מדרבנן

#הפניה דרבנן.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומדרבנן · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם נוף ממדבר נמיב דיונות במדבר לוב מדבר גובי מדבר אטקמה נוף ממדבר יהודה מִדְבָּר (ברבים: מִדְבָּרוֹת או מִדְבָּרִיּוֹת; נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור נרחב שהאקלים בו יבש ביותר ולעיתים קרובות גם חם במשך היום.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומדבר · ראה עוד »

מהרש"ם

#הפניה שלום מרדכי שבדרון.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומהרש"ם · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ומהדורה מדעית · ראה עוד »

אמונה

אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואמונה · ראה עוד »

אפרים בן יעקב מבון

רבי אפרים ברבי יעקב מבונא (ד'תתצ"ב - ד'תתקנ"ז, 1132–1197) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן, פייטן ופוסק.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואפרים בן יעקב מבון · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואקרוסטיכון · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלהים צוית לידידך בחירך

אלהים צוית לידידך בחירך הוא פיוט לברכת המזון של סעודת ברית מילה, שחיבר רבינו אפרים מבונא.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואלהים צוית לידידך בחירך · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם יוסף

הרב אברהם יוסף (נולד בכ"ה בתמוז ה'תש"ט, 22 ביולי 1949) הוא אב בית דין רב ופוסק הלכה ספרדי ששימש כרבה הראשי הספרדי של חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואברהם יוסף · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אורח חיים

#הפניה חיים אישיים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ואורח חיים · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ונטילת ידיים · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וספר אהבה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וסוכות · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וסידור · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ועל הנסים · ראה עוד »

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ועזרא פליישר · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופסח · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופסוק · ראה עוד »

פת הבאה בכיסנין

בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופוסק · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופורים · ראה עוד »

פירט (עיר)

פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת במחוז המנהלי פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופירט (עיר) · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ופיוט · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וקרקע · ראה עוד »

קרובות (פיוט)

#הפניה קרובה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וקרובות (פיוט) · ראה עוד »

קדושת ציון (כתב עת)

#הפניה אגודת קדושת ציון#כתב העת "קדושת ציון".

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וקדושת ציון (כתב עת) · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וראש השנה · ראה עוד »

רצה (ברכת המזון)

רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים".

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ורצה (ברכת המזון) · ראה עוד »

רב מתנא

#הפניה רב מתנה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ורב מתנא · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ורב נחמן · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ורבי עקיבא · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל השלישי

#הפניה שמואל בן הושענא.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושמואל השלישי · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושמיני עצרת · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושלמה · ראה עוד »

שבעת המינים

מועדים לשמחה תשי"ט (ארבעת הבולים העליונים) ותש"ך (שלושת הבולים התחתונים) בעיצובו של צבי נרקיס שבעת המינים, או "פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל", הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושבעת המינים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושבת · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ושבועות · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ותנאים · ראה עוד »

תפילה בציבור

#הפניה מניין#מצוות המצריכות מניין.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ותפילה בציבור · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ותלמוד תורה · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ותורה · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ולחם · ראה עוד »

ליבורנו

מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וליבורנו · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וחנוכה · ראה עוד »

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וחזרת הש"ץ · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וחורבן בית שני · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ובעלי חיים · ראה עוד »

ברכת בורא פרי הגפן

על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וברכה · ראה עוד »

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וברכה אחרונה · ראה עוד »

ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וברכות קריאת שמע · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וברית מילה · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וביתר · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וגניזת קהיר · ראה עוד »

גוף האדם

האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וגוף האדם · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ודאורייתא · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ודרבנן · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ודוד · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והמאה ה-5 · ראה עוד »

הקדוש ברוך הוא

#הפניה אלוהים (יהדות).

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והקדוש ברוך הוא · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והשגחה · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והלכה · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והזמנה לפיוט · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והוצאת מאגנס · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והיברובוקס · ראה עוד »

הידברות (ארגון)

הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".

חָדָשׁ!!: ברכת המזון והידברות (ארגון) · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וכף החיים · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וכזית · ראה עוד »

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וכוס של ברכה · ראה עוד »

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויעלה ויבוא · ראה עוד »

יצחק ברנד

הרב יצחק ברנד (נולד בכ"ד בכסלו ה'תש"ט, 26 בדצמבר 1949) הוא רב חרדי, מחבר ספרי "בריתי יצחק".

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויצחק ברנד · ראה עוד »

ירק

הכנת ירקות למאכל, ציור משנת 1886 מדפי ירקות בסופרמרקט שוק בכרתים יְרָקוֹת הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר מספר סוגים של צמחים אכילים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון וירק · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויבנה · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהדות בוכרה · ראה עוד »

יהדות כורדיסטן

יהדות כורדיסטן היא קהילה יהודית עתיקה אשר התקיימה בעבר באזור ארם נהריים, בין שלוחות הפרת והחידקל עד ימת אורמיה.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהדות כורדיסטן · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהודי גאורגיה

#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהודי גאורגיה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויהודים · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויום כיפור · ראה עוד »

יוצר (פיוט)

#הפניהיוצרות.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויוצר (פיוט) · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ברכת המזון ויידיש · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברכת_המזון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »