גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: מנחם קיסטר, מגילת מקצת מעשי התורה, אורי ארליך, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח קטלוניה, נוסח רומניא, סביליה, עניית אמן (הלכה), פעמים, צוואות השבטים, רמב"ם, רש"י, שולחן ערוך, תפילת ערבית, תרביץ, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תכלאל, טולדו, חתימת הברכה, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכות קריאת שמע, גניזת קהיר, דוד אבודרהם, הרמ"א.
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מגילת מקצת מעשי התורה
ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »
אורי ארליך
אורי ארליך (נולד ב-28 ביולי 1956) הוא פרופסור במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכהן כממלא מקום ראש המחלקה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ואורי ארליך · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח קטלוניה
נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ונוסח קטלוניה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ונוסח רומניא · ראה עוד »
סביליה
סביליה (בספרדית: Sevilla, סֶבִייָה) היא בירת הקהילה האוטונומית אנדלוסיה ומחוז סביליה בדרום-מערב ספרד.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וסביליה · ראה עוד »
עניית אמן (הלכה)
עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ועניית אמן (הלכה) · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ופעמים · ראה עוד »
צוואות השבטים
ספר צוואות השבטים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר (בפסאודואפיגרפיה) את צוואותיהם של בני יעקב אבינו לבניהם.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וצוואות השבטים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ורמב"ם · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ורש"י · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ושולחן ערוך · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ותפילת ערבית · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ותכלאל · ראה עוד »
טולדו
טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וטולדו · ראה עוד »
חתימת הברכה
#הפניה ברכה#פותח בברוך וחותם בברוך.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וחתימת הברכה · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו וגניזת קהיר · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו ודוד אבודרהם · ראה עוד »
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: ברכת השכיבנו והרמ"א · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברכת_השכיבנו
