גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
16 יחסים: מסכת ברכות, משנה ברורה, אברהם יצחק קוק, ספר מצוות גדול, שם ומלכות, שולחן ערוך, תלמוד, חז"ל, ברכה, ברכה ראשונה, בית יוסף, דוד אבודרהם, דוד הלוי סגל, הפסק (הלכה), הקזת דם, יוסף קארו.
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ומסכת ברכות · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ומשנה ברורה · ראה עוד »
אברהם יצחק קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ואברהם יצחק קוק · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים וספר מצוות גדול · ראה עוד »
שם ומלכות
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ושם ומלכות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ושולחן ערוך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ותלמוד · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים וחז"ל · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים וברכה · ראה עוד »
ברכה ראשונה
בהלכה, ברכה ראשונה היא קבוצת ברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילת כל אוכל, בכל כמות, למעט מאכל שאינו ראוי למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים וברכה ראשונה · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ובית יוסף · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ודוד אבודרהם · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
הפסק (הלכה)
בהלכה, הפסק הוא ביטוי למצב בו יש המתנה פסיבית או שנעשית פעולה אקטיבית זרה בזמן עשיית מצווה, לדוגמה המתנה משמעותית בין ברכה על מאכל לבין אכילתו.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים והפסק (הלכה) · ראה עוד »
הקזת דם
Hans von Gersdorff, ''Feldbuch der Wundarznei'', 1517 נקודות להקזת דם הקזת דם (בלועזית: פלבוטומיה, Flebotomia) הייתה טיפול רפואי נפוץ מן העת העתיקה ועד לשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים והקזת דם · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: ברכת רופא חולים ויוסף קארו · ראה עוד »
