גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
191 יחסים: מאחז, מנחם אבידום, מעבר קרני, מפד"ל, מרא דאתרא, מרצה, משרד החינוך, משטרת ישראל, משה סולובייצ'יק, מתרגם, מלחין, מחנך, מחנה ריכוז, מחנה השמדה, מגילות מדבר יהודה, מועצת הרבנות הראשית, מועצה אזורית מטה בנימין, מילונאי, ארתור רובינשטיין, אשר גרוניס, אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי), אלוף, אב"ד, אברהם שוער, אברהם בר בירנבאום, אברהם ברתנא, אדמו"ר, אהרן שמש, אוסטרוב מזובייצקי, איש עסקים, איטליה, נוטרות, סנהדריה, סופר, סופר ילדים, עמונה, עליית הנאצים לשלטון, עליית הנוער, עברית, עבדאללה, מלך ערב הסעודית, עכו, פרשת בא, פרשת השבוע, פרשת וארא, פוסק, פוסטאט, פולאצק, פינחס בן יהודה אלטשול, פיגוע, פיגוע התאבדות, ..., צ'רנוביץ, צה"ל, ציונות, קרב ג' בשבט, רן דנקר, ראסייני, ראש ישיבה, רחה פריאר, רוס של קייב, שמעון אליטוב, שמואל בן הושענא, שנת זחא, שנת זחג, שלמה אומברטו נכון, שחקן, שבת, שבט (חודש), תענית ציבור, תלמוד, ל' בשבט, לוויה, לייפציג, טבריה, ז' באדר, זמר, ח' בטבת, ח' בחשוון, ח'ליפה, חסלוביץ', חסידות אמשינוב, חזן (מקצוע), חבר הכנסת, חבלן, חיים משה אלישר, חיים סולובייצ'יק, ב' בשבט, בנימין אריה וייס, בר מצווה, ברוך ישר, בת ים, בלשנות, בד"ץ העדה החרדית, בית המשפט העליון, ג' בכסלו, גוש עציון, ד' בשבט, ד'תש"ן, ד'תשע"ב, דניאל קריגר, דרשן, דורון רובין, דוגמנות, דיין (הלכה), ה'ת"ש, ה'תק"ז, ה'תקפ"ג, ה'תר"ע, ה'תר"ץ, ה'תר"ב, ה'תר"ה, ה'תרמ"ז, ה'תרנ"ו, ה'תרס"ח, ה'תרס"ב, ה'תרס"ו, ה'תרע"ג, ה'תרפ"ט, ה'תרפ"ג, ה'תרפ"ד, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ט, ה'תרל"ח, ה'תרכ"ט, ה'תרכ"ב, ה'תרכ"ו, ה'תש"א, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תש"ד, ה'תש"ה, ה'תש"י, ה'תשמ"ט, ה'תשמ"ג, ה'תשמ"ד, ה'תשנ"ב, ה'תשנ"ו, ה'תשס"א, ה'תשס"ח, ה'תשס"ג, ה'תשס"ה, ה'תשס"ו, ה'תשע"ט, ה'תשע"ח, ה'תשע"ג, ה'תשע"ה, ה'תשפ"ג, ה'תשל"ד, ה'תשכ"ז, ה'תשי"ג, המאה ה-20, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הסוכנות היהודית, הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב (2003), הראשון לציון, הרצליה, השואה, השושלת הפאטמית, התנחלות, התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, הלוח העברי, הלוח היוליאני, הגר"א, הגימנסיה העברית רחביה, הוועד הפועל הציוני, ו' באייר, ו' בתשרי, ועידת טאבה, י"א באלול, י"ט בחשוון, י"ח באייר, י"ג באלול, יס"מ, יעקב בלוי, יצחק יחיאל יעקובוביץ, ירושלים, ישראלי, ישיבת פורת יוסף, ישיבת רבי יצחק אלחנן, יגאל ביבי, יהדות מצרים, יהדות אורתודוקסית, יהדות איטליה, יהדות פולין, יהדות ליטא, יהודה צדקה, יהודה גור, יהודה דקל, יוסף קאליש, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יידיש. להרחיב מדד (141 יותר) »
מאחז
מאחז חוות גלעד שבלב השומרון חוות סקאלי מאחז הוא כינוי להתנחלות בלתי מאושרת, שהוקמה ללא החלטת ממשלה, בלא תוכנית בניין עיר, והבנייה בה אינה חוקית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומאחז · ראה עוד »
מנחם אבידום
שטאנד 7 בתל אביב מנחם אֲבִידוֹם (6 בינואר 1908 - 5 באוגוסט 1995) היה מלחין ישראלי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומנחם אבידום · ראה עוד »
מעבר קרני
מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומעבר קרני · ראה עוד »
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומפד"ל · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרצה
מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומרצה · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומשרד החינוך · ראה עוד »
משטרת ישראל
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומשטרת ישראל · ראה עוד »
משה סולובייצ'יק
הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומתרגם · ראה עוד »
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומלחין · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומחנך · ראה עוד »
מחנה ריכוז
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומחנה ריכוז · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומחנה השמדה · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מועצת הרבנות הראשית
מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »
מועצה אזורית מטה בנימין
אדם. בניין המועצה הישן בפסגות (שימש עד דצמבר 2020) מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומועצה אזורית מטה בנימין · ראה עוד »
מילונאי
#הפניה מילונאות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ומילונאי · ראה עוד »
ארתור רובינשטיין
ארתור רובינשטיין (בפולנית: Artur Rubinstein; 28 בינואר 1887 – 20 בדצמבר 1982) היה פסנתרן יהודי-פולני שהתאזרח בארצות הברית, מגדולי הווירטואוזים בדורו.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וארתור רובינשטיין · ראה עוד »
אשר גרוניס
אשר דן גְרוּניס (נולד ב-17 בינואר 1945) הוא משפטן ישראלי, שכיהן כנשיא העשירי של בית המשפט העליון בשנים 2012–2015.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואשר גרוניס · ראה עוד »
אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)
אל-חאכִּם בִּאמר אללה (בערבית: الحاكمبأمر الله - "השולט בצו האל", בספרות הרבנית נקרא הכליף עלי אלחכים ובעברית המתחדשת החליף עלי אל חכים) היה הח'ליף השישי מהשושלת הפאטִמית, ושלט בין 996–1021 במצרים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) · ראה עוד »
אלוף
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואלוף · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואב"ד · ראה עוד »
אברהם שוער
אברהם שׁוֹעֵר (באנגלית: סוֹיֶר, Abraham Soyer; ח' בחשוון תרכ"ט, 24 באוקטובר 1868, לוצין, לטביה, האימפריה הרוסית – ג' בשבט ת"ש, 13 בינואר 1940, ניו יורק) היה סופר יידיש ועברית, מורה, מרצה וסופר ילדים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואברהם שוער · ראה עוד »
אברהם בר בירנבאום
אברהם בר בירנבאום (לעיתים: בירנבוים; ג' בשבט ה'תרכ"ו, 19 בינואר 1866 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ג, 10 בנובמבר 1922) היה חזן, מייסד בית ספר לחזנות ומו"ל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואברהם בר בירנבאום · ראה עוד »
אברהם ברתנא
אברהם ברתנא (גם: בר-תנא; 11 בינואר 1902, ג' בשבט ה'תרס"ב – 16 בנובמבר 1966, ג' בכסלו ה'תשכ"ז) היה מחנך עברי, מנהלה של הגימנסיה העברית רחביה וסמנכ"ל משרד החינוך.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואברהם ברתנא · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן שמש
אהרן שמש (תשי"ג, 1953 – ג' בשבט תשע"ח, 19 בינואר 2018) היה פרופסור במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואהרן שמש · ראה עוד »
אוסטרוב מזובייצקי
#הפניה אוסטרוב מזובייצקה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואוסטרוב מזובייצקי · ראה עוד »
איש עסקים
איש עסקים על סוס, פסל ארד, טורונטו, William McElcheran, 1989 איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואיש עסקים · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ואיטליה · ראה עוד »
נוטרות
אנשי "משטרת היישובים העבריים" במסדר, מאי 1945 נוטרוּת היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים".
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ונוטרות · ראה עוד »
סנהדריה
סנהדריה במפה מימי המנדט, 1938 קברי הסנהדרין, סוף המאה ה-19 בית הכנסת פאג"י בשכונת סנהדריה צומת סנהדריה, מימין בית העלמין וברקע, הכניסה לשכונה סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ומעלות דפנה, וכן לבית הקברות סנהדריה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וסנהדריה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וסופר · ראה עוד »
סופר ילדים
#הפניהספרות ילדים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וסופר ילדים · ראה עוד »
עמונה
עמונה היה מאחז ויישוב קהילתי, שהוקם בנובמבר 1996, על שלוחה של הר בעל חצור, בגובה של 901 מטרים מעל פני הים, כקילומטר מזרחית לעפרה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועמונה · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
עליית הנוער
הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועליית הנוער · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועברית · ראה עוד »
עבדאללה, מלך ערב הסעודית
עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעוד (בערבית: عبد الله بن عبد العزيز آل سعود; 1 באוגוסט 1924 – 23 בינואר 2015) היה מלכה השישי של ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועבדאללה, מלך ערב הסעודית · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ועכו · ראה עוד »
פרשת בא
273x273px פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופרשת בא · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת וארא
משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופרשת וארא · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופוסק · ראה עוד »
פוסטאט
#הפניה קהיר קטגוריה:מצרים: ערי בירה לשעבר קטגוריה:קהיר: גאוגרפיה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופוסטאט · ראה עוד »
פולאצק
פולאצק (בבלארוסית: По́лацк; ברוסית: По́лоцк; בפולנית: Połock) היא עיר בבלארוס, כ-250 ק"מ מצפון למינסק וכ-100 ק"מ ממערב לוויטבסק.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופולאצק · ראה עוד »
פינחס בן יהודה אלטשול
רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »
פיגוע
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, הפיגוע הגדול בהיסטוריה פיגוע, התקפת מחבלים, פעולת איבה ואירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) הוא פעולה חבלנית אלימה אשר בשונה מפשע רגיל אינה מכוונת כלפי אדם מסוים אלא מכוונת כלפי קבוצה או קהילה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופיגוע · ראה עוד »
פיגוע התאבדות
פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ופיגוע התאבדות · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וצ'רנוביץ · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וצה"ל · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וציונות · ראה עוד »
קרב ג' בשבט
קרב ג' בשבט התרחש כחלק ממלחמת העצמאות ביום ג' בשבט ה'תש"ח (14 בינואר 1948).
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וקרב ג' בשבט · ראה עוד »
רן דנקר
רן חליל יוסף דנקר (נולד ב-7 בינואר 1984) הוא זמר-יוצר ושחקן ישראלי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ורן דנקר · ראה עוד »
ראסייני
#הפניה ראסייניאי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וראסייני · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וראש ישיבה · ראה עוד »
רחה פריאר
לוח זיכרון לכבוד רחה פריאר בברלין–שרלוטנבורג הכיכר על שם רחה פריאר בשכונת קטמון בירושלים בית רחה פריאר בקיבוץ יקום בתכנון אדריכל מנחם באר רֶחָה פְרַיֶאר (בגרמנית: Recha Freier; 29 באוקטובר 1892, נוֹרְדֶן, גרמניה – 2 באפריל 1984, ירושלים) הייתה מייסדת עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הקרן למלחינים ישראלים והטסטמוניום.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ורחה פריאר · ראה עוד »
רוס של קייב
רוס של קייב או רוס הקייבית או נסיכות קייב (בסלאבונית עתיקה: Рѹсь, "רוס") הייתה ישות פוליטית סלאבית מזרחית שהתקיימה בשטחים הנמצאים בימינו בתחומי אוקראינה, בלארוס ורוסיה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ורוס של קייב · ראה עוד »
שמעון אליטוב
הרב שמעון גד אליטוב (י"ד באדר ה'תרצ"ז, 24 בפברואר 1937 – ג' בשבט ה'תשפ"ג, 25 בינואר 2023) היה רב המועצה האזורית מטה בנימין, חבר מועצת הרבנות הראשית, יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות, חבר מועצת הנשיאות של "איחוד הרבנים במדינות האסלאם", מרבני חסידות חב"ד בירושלים ורבה של מבשרת ציון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושמעון אליטוב · ראה עוד »
שמואל בן הושענא
רבי שמואל בן הושענא (מכונה גם רבי שמואל השלישי) היה פייטן ומשורר ארץ ישראלי ואחד ממנהיגי ישיבת ארץ הצבי בשלהי המאה העשירית ובתחילת המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושמואל בן הושענא · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושנת זחג · ראה עוד »
שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושלמה אומברטו נכון · ראה עוד »
שחקן
אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושחקן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושבת · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ושבט (חודש) · ראה עוד »
תענית ציבור
#הפניה תענית#תעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ותענית ציבור · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ותלמוד · ראה עוד »
ל' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ול' בשבט · ראה עוד »
לוויה
#הפניה הלוויה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ולוויה · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ולייפציג · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וטבריה · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וז' באדר · ראה עוד »
זמר
הזמר אריק איינשטיין זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וזמר · ראה עוד »
ח' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וח' בטבת · ראה עוד »
ח' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וח' בחשוון · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וח'ליפה · ראה עוד »
חסלוביץ'
#הפניה חיסלוויצ'י.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחסלוביץ' · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חזן (מקצוע)
#הפניה חזנות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחזן (מקצוע) · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחבר הכנסת · ראה עוד »
חבלן
#הפניה חבלה וסילוק פצצות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחבלן · ראה עוד »
חיים משה אלישר
הרב חיים משה אלישר (חמ"א; ג' בשבט ה'תר"ה, 11 בינואר 1845, ירושלים - ד' בשבט ה'תרפ"ד, 10 בינואר 1924, ירושלים) היה הראשון לציון, ומרבני ירושלים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחיים משה אלישר · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
ב' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וב' בשבט · ראה עוד »
בנימין אריה וייס
רבי בנימין אריה הכהן וייס (ג' בשבט תר"ב, 14 בינואר 1842 - ח' בטבת תרע"ג, 18 בדצמבר 1912) היה רבה של קניהניטש בגליציה, ולאחר מכן אב בית הדין של צ'רנוביץ בירת בוקובינה ורבה של הקהילה האורתודוקסית בעיר במשך ארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובנימין אריה וייס · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובר מצווה · ראה עוד »
ברוך ישר
הרב ברוך ישר (שליכטר; ז' באדר תרנ"ו, 21 בפברואר 1896 - ג' בשבט תשמ"ט, 9 בינואר 1989) היה רבה הראשון של עכו לאחר הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וברוך ישר · ראה עוד »
בת ים
האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובת ים · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובלשנות · ראה עוד »
בד"ץ העדה החרדית
שכונת גאולה בירושלים, בו יושבים משרדי העדה החרדית ומושב בית הדין שלה. ברחבה שלפני הבניין מתקיימות עצרות העדה החרדית בית דין צדק של העדה החרדית נקרא גם בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים הוא בית דין רבני ותיק, שתחת סמכותה נתונות קהילות העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ובית המשפט העליון · ראה עוד »
ג' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וג' בכסלו · ראה עוד »
גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וגוש עציון · ראה עוד »
ד' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וד' בשבט · ראה עוד »
ד'תש"ן
בשנים ד'תשמ"ה-ד'תשס"ב חלו כל 14 הקביעויות בתוך 18 שנים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וד'תש"ן · ראה עוד »
ד'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וד'תשע"ב · ראה עוד »
דניאל קריגר
דניאל קריגר (תשרי תר"ע, אוקטובר 1908 - ג' בשבט תש"י, 21 בינואר 1950) היה ממקימי העיר בת ים, חבר ההגנה כנוטר ושימש אחראי על הנשק ועל הסליקים בעיר.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ודניאל קריגר · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ודרשן · ראה עוד »
דורון רובין
תת-אלוף רובין כמפקד עוצבת להב, 1983 דורון רובין (1 בספטמבר 1944 – 19 בינואר 2018) היה אלוף בצה"ל ואיש עסקים ישראלי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ודורון רובין · ראה עוד »
דוגמנות
דוגמניות מסלול בתצוגת אופנה בווינה אוסטריה 2013 דוגמן ביגוד בצילום בטבע. דוגמנות היא מקצוע שהעוסקים והעוסקות בו מסייעים לשיווק מוצרים ולפרסומם, תוך ניצול מראה ייחודי של היא ארבעת התחומים העיקריים של הדוגמנות הם.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ודוגמנות · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תק"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תק"ז · ראה עוד »
ה'תקפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תקפ"ג · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תר"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תר"ץ · ראה עוד »
ה'תר"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תר"ב · ראה עוד »
ה'תר"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תר"ה · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרנ"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרס"ח · ראה עוד »
ה'תרס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרס"ב · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרע"ג · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרפ"ט · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ח
יואל משה סלומון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרל"ח · ראה עוד »
ה'תרכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרכ"ט · ראה עוד »
ה'תרכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרכ"ב · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"א · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"ה · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשמ"ט · ראה עוד »
ה'תשמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשמ"ג · ראה עוד »
ה'תשמ"ד
כדי להשתמש בלשון נקייה, רבים נוהגים לקרוא לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשמ"ד · ראה עוד »
ה'תשנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשנ"ב · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשס"א · ראה עוד »
ה'תשס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשס"ח · ראה עוד »
ה'תשס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשס"ג · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשס"ו
מלחמת לבנון השנייה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשס"ו · ראה עוד »
ה'תשע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשע"ט · ראה עוד »
ה'תשע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשע"ח · ראה עוד »
ה'תשע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשע"ג · ראה עוד »
ה'תשע"ה
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשע"ה · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשפ"ג · ראה עוד »
ה'תשל"ד
אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשל"ד · ראה עוד »
ה'תשכ"ז
אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשכ"ז · ראה עוד »
ה'תשי"ג
לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וה'תשי"ג · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והמאה ה-20 · ראה עוד »
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והסוכנות היהודית · ראה עוד »
הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב (2003)
הפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב היה פיגוע התאבדות כפול שביצעו שני מחבלים פלסטיניים ביום ראשון לפנות ערב, 5 בינואר 2003, אור לג' בשבט ה'תשס"ג במתחם התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והפיגוע בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב (2003) · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והראשון לציון · ראה עוד »
הרצליה
הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והרצליה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והשואה · ראה עוד »
השושלת הפאטמית
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והשושלת הפאטמית · ראה עוד »
התנחלות
מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והתנחלות · ראה עוד »
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות, והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה. ב-18 באוגוסט 1993 עברה פעילות האוטובוסים והמוניות לתחנה המרכזית החדשה, ושמה של התחנה המרכזית שונה לשמה הנוכחי "התחנה המרכזית הישנה של תל אביב". ב-31 ביולי 2009, לאחר 67 שנות פעילות, הפסיקה "אגד" את פעילות הקווים שעוד נותרו בתחנה והעבירה אותם לתחנה המרכזית החדשה ולתחנות אחרות. באופן זה, סיים המקום את תפקודו כתחנת אוטובוסים. באוגוסט 2009 נהרסו חלק מהתחנות שנותרו על הרציפים בתחנה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והתחנה המרכזית הישנה של תל אביב · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והלוח היוליאני · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והגר"א · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
ו' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וו' באייר · ראה עוד »
ו' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וו' בתשרי · ראה עוד »
ועידת טאבה
ישראל וגבולותיה ועידת טאבה (ידועה גם כפסגת טאבה) הייתה ועידה של שיחות ישירות בדרג מנהיגים בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, שהתקיימה בין ה-21 בינואר ל-27 בינואר 2001 בטאבה שבחצי האי סיני.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וועידת טאבה · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וי"א באלול · ראה עוד »
י"ט בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וי"ט בחשוון · ראה עוד »
י"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וי"ח באייר · ראה עוד »
י"ג באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וי"ג באלול · ראה עוד »
יס"מ
שוטרי יס"מ רכובים על אופנוע, ירושלים, יולי 2014 יס"מ - יחידת הסיור המיוחדת של משטרת ישראל - הוקמה במקור ומשמשת עד היום כיחידה המקצועית והעיקרית לטיפול בהפרות סדר והתפרעויות המוניות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויס"מ · ראה עוד »
יעקב בלוי
הרב יעקב ישעיה בלוי (בלויא) (י"א באלול תרפ"ט, 16 בספטמבר 1929-ג' בשבט תשע"ג, 14 בינואר 2013) היה דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויעקב בלוי · ראה עוד »
יצחק יחיאל יעקובוביץ
הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ (ו' באייר תר"צ, מאי 1930 – ג' בשבט תשע"ט, 9 בינואר 2019) היה רבה הראשי האשכנזי של הרצליה במשך 66 שנה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויצחק יחיאל יעקובוביץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וירושלים · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וישראלי · ראה עוד »
ישיבת פורת יוסף
ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »
ישיבת רבי יצחק אלחנן
#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט וישיבת רבי יצחק אלחנן · ראה עוד »
יגאל ביבי
יגאל ביבי (נולד ב-21 בינואר 1942) הוא איש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויגאל ביבי · ראה עוד »
יהדות מצרים
יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהדות מצרים · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהדות איטליה · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהודה צדקה
הרב יהודה יהושע חיים צַדְקָה (ג' בשבט ה'תר"ע, 13 בינואר 1910 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, 20 באוקטובר 1991) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהודה צדקה · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהודה גור · ראה עוד »
יהודה דקל
יהודה דקל (29 במאי 1929 – 10 בינואר 2008) היה מבוני חבל לכיש והנגב, מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, ממייסדי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ויושב ראש הוועד המנהל שלה, מלוחמי הפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויהודה דקל · ראה עוד »
יוסף קאליש
רבי יוסף קאליש (תרל"ח, 1878 – ג' בשבט תרצ"ו, ינואר 1936) היה האדמו"ר השלישי מאמשינוב, ורבה של אוסטרוב מזובייצקה.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויוסף קאליש · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ג' בשבט ויידיש · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ג'_בשבט
