גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: מנחם נחום קפלן, מנורת הכנסת, מס, מסכת פאה, מסכת שקלים, מסכת בבא בתרא, מצוות עשה, מרא דאתרא, מרדכי בן הלל, משנה, משנה תורה, מחניים (כתב עת), מהר"ם מרוטנבורג, אמן (אמנות), ארבעה טורים, אור זרוע, אוכל, אירופה, ספר המצוות לרמב"ם, ספרד, עם הארץ, ערוך השולחן, עשרת הרוגי מלכות, פרנקפורט, פוסק, צרפת, צדקה (יהדות), קידושין, ר"י הזקן, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רשב"א, רב יוסף, רבא, רבנו תם, רבנו גרשום, רבי עקיבא, רבי חנינא בן תרדיון, רדב"ז, שאלות ותשובות, שלהי ימי הביניים, שבעת טובי העיר, שד"ר, שולחן ערוך, שיטה מקובצת, שיטה לא נודע למי, תנ"ך, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, ..., תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, טורקיה, חז"ל, בנו אלקן, בצלאל אשכנזי, בצלאל לנדוי, ברייתא, בבא קמא, בבא בתרא, בית תמחוי, בית דין, בית המקדש, בית יוסף, גרמניה, דברים, דוד לייב שוורץ, דיין (הלכה), המאה ה-19, הקהילה היהודית, התרת נדרים, הלכה, כסף (אמצעי תשלום), יצחק בן אברהם, ישראל מאיר הכהן, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות, יהדות תימן, יורה דעה. להרחיב מדד (31 יותר) »
מנחם נחום קפלן
הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומס · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומצוות עשה · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומשנה תורה · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
אמן (אמנות)
#הפניה אמן (תרבות).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ואמן (אמנות) · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וארבעה טורים · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ואור זרוע · ראה עוד »
אוכל
#הפניה מזון.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ואוכל · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ואירופה · ראה עוד »
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וספרד · ראה עוד »
עם הארץ
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ועם הארץ · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ופרנקפורט · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ופוסק · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וצרפת · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וקידושין · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורשב"א · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורב יוסף · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורבא · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ורדב"ז · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלהי ימי הביניים
שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »
שבעת טובי העיר
#הפניה פרנס.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושבעת טובי העיר · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושד"ר · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושיטה מקובצת · ראה עוד »
שיטה לא נודע למי
הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ושיטה לא נודע למי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותנ"ך · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ותוספות · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וטורקיה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וחז"ל · ראה עוד »
בנו אלקן
מנורת הכנסת - פסל של בנו אלקן פסל "קינה על הגיבורים". האם המקוננת על בנה שנפל במלחמה. נוצר בשנים 1913-14 וניצב בפרנקפורט מ-1920. בֶּנוֹ אלְקַן (גרמנית: Benno Elkan; 2 בדצמבר 1877 – 10 בינואר 1960) היה פסל יהודי-גרמני-בריטי, אמן הפיסול במתכת, הידוע במיוחד בדיוקנאותיהם של מנהיגים ואישים שעיצב, באנדרטאות ומצבות שפיסל, וכן ביצירת מנורת הכנסת.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובנו אלקן · ראה עוד »
בצלאל אשכנזי
רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובצלאל אשכנזי · ראה עוד »
בצלאל לנדוי
מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובצלאל לנדוי · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וברייתא · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובבא קמא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובבא בתרא · ראה עוד »
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובית תמחוי · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובית דין · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובית המקדש · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ובית יוסף · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וגרמניה · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ודברים · ראה עוד »
דוד לייב שוורץ
מצבת ר' דוד לייב בבית הקברות ויז'ניץ בבני ברק דוד לייב שוורץ (נפטר בט"ז בכסלו תשנ"ט 1998) היה גבאי צדקה מפורסם בבני ברק.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ודוד לייב שוורץ · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ודיין (הלכה) · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה והמאה ה-19 · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה והקהילה היהודית · ראה עוד »
התרת נדרים
ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה והתרת נדרים · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה והלכה · ראה עוד »
כסף (אמצעי תשלום)
שטרות כסף בכלכלה, כסף הוא אמצעי-חליפין פיזי או רשומה ממוחשבת שתמורתה ניתן לקבל טובין.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וכסף (אמצעי תשלום) · ראה עוד »
יצחק בן אברהם
#הפניה ריצב"א.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ויצחק בן אברהם · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ויהדות · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ויהדות תימן · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: גבאי צדקה ויורה דעה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גבאי_צדקה
