סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

גמרא סדורה המאיר

מַדָד גמרא סדורה המאיר

גמרא סדורה גמרא סדורה המאיר היא מהדורה של התלמוד הבבלי המתאפיינת בעימוד על פי פסקאות ופיסוק המשפטים (תוך נטישת צורת הדף המסורתית), ובתיקון של נוסח התלמוד, על פי כתבי יד. [1]

32 יחסים: מסורת הש"ס, מסכת, מסכת מועד קטן, מסכת סוכה, מסכת ראש השנה, מסכת חגיגה, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מפתח העניינים, משנה סדורה (הוצאת ספרים), מותג, אמוראים, אחרונים, פסוק, פירוש רש"י לתלמוד, צנזורה על ספרים עבריים, צורת הדף, קושיא, ראשונים, ש"ס וילנא, שיטה מקובצת, תנאים, תשע"ב, גמרא סדורה, דפוס ראשון, דפוסי התלמוד, דקדוקי סופרים, התלמוד הבבלי, הגאון מווילנה, כתב סת"ם, כתב יד (העתק), יואל סירקיש.

מסורת הש"ס

מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומסכת ביצה · ראה עוד »

מפתח העניינים

מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומפתח העניינים · ראה עוד »

משנה סדורה (הוצאת ספרים)

ברטנורא בסט קטן וסט גדול. אברכים כותבים סיכום הגמרא כהערות בתוך ספרי "משנה סדורה" שלהם משנה סדורה היא הוצאת ספרים שייחודה בהוצאת מהדורה של המשנה שמפוסקת ומחולקת לשורות באופן שנועד להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומשנה סדורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מותג

מוּתָג הוא סך כל העמדות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לחברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ומותג · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ואמוראים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ואחרונים · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ופסוק · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צורת הדף

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וצורת הדף · ראה עוד »

קושיא

#הפניה קושיה.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וקושיא · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וראשונים · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וש"ס וילנא · ראה עוד »

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ושיטה מקובצת · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ותנאים · ראה עוד »

תשע"ב

#הפניה ה'תשע"ב.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ותשע"ב · ראה עוד »

גמרא סדורה

גמרא סדורה היא הוצאת ספרים שמוציאה מהדורה של הגמרא בעריכה מבארת, מנוקדת, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, על מנת להקל על ההבנה והשינון.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וגמרא סדורה · ראה עוד »

דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ודפוס ראשון · ראה עוד »

דפוסי התלמוד

#הפניה דפוסי התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ודפוסי התלמוד · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר והגאון מווילנה · ראה עוד »

כתב סת"ם

#הפניה אותיות סת"ם.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וכתב סת"ם · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: גמרא סדורה המאיר ויואל סירקיש · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גמרא_סדורה_המאיר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »