גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: CIS, KTU, מצבת ישראל, מלקרת, מחיית שבעה עממין, מגילת ון אמון, מהר"ל מפראג, מילטוס, אסיה הקטנה, ארץ ישראל, אתנאיוס, אלוהים (יהדות), אלכסנדר הרכבי, אברהם אבן דאוד, אונומסטיקון, אוסביוס מקיסריה, נצח ישראל (ספר), ספר נחמיה, סוסיתא (אתר ארכאולוגי), עם, ערבית, עשתרת, עבר הירדן, פרסית, פריגיה, פוסידון, קסנופון, קרתחדשת, קרב קרקר, קרב קדש, רעמסס השני, שלמנאסר השלישי, שבעת העממים, שבטי ישראל, ת'כר, תנ"ך, תרגום השבעים, תל דור, לסבוס, טרויה, טורקית עות'מאנית, חתים, בנימין מטודלה, בנימין מזר, בראשית, בלשנות, גנאלוגיה, גשור (ממלכה), גויי הים, גילי חסקין, ..., גיחון (נהר מקראי), המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-13, האונומסטיקון של אמנופה, הרודוטוס, התנחלות השבטים, הים האגאי, כנען, כנען (דמות מקראית), כרייה, כתבי אוגרית, כתובת זכור, כושר וחסיס, יהושע בן נון, יהודי גאורגיה, יוספוס. להרחיב מדד (16 יותר) »
CIS
#הפניה קורפוס הכתובות השמיות.
חָדָשׁ!!: גרגשי וCIS · ראה עוד »
KTU
#הפניה Keilalphabetische Texte aus Ugarit.
חָדָשׁ!!: גרגשי וKTU · ראה עוד »
מצבת ישראל
מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומצבת ישראל · ראה עוד »
מלקרת
260x260 פיקסליםמֶלְקַרְת (באלפבית פיניקי: 𐤌𐤋𐤒𐤓𐤕) היה האל הראשי של העיר הכנענית־פיניקית צור.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומלקרת · ראה עוד »
מחיית שבעה עממין
#הפניה מחיית שבעה עממים.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומחיית שבעה עממין · ראה עוד »
מגילת ון אמון
#הפניה מגילת ון-אמון.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומגילת ון אמון · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מילטוס
תיאטרון במילטוס מילֵטוֹס (ביוונית: Μίλητος) הייתה פוליס באיוניה (טורקיה של היום), לחופי הים האיגאי.
חָדָשׁ!!: גרגשי ומילטוס · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: גרגשי ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: גרגשי וארץ ישראל · ראה עוד »
אתנאיוס
סאפפו ואלקאיוס, ציור מעשה ידי לורנס אלמה-טדמה על פי חרוז משירו של הרמסיאנקס שנשתמר ביצירתו של אתנאיוס אתנאיוס מנאוקרטיס (ביוונית: Ἀθήναιος Nαυκρατίτης, בלטינית: Athenaeus) היה רטוריקן ופילולוג יווני יליד נאוקרטיס שבמצרים, שפעל בסביבות 200 לספירה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ואתנאיוס · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: גרגשי ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלכסנדר הרכבי
אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: גרגשי ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »
אברהם אבן דאוד
רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: גרגשי ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »
אונומסטיקון
אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.
חָדָשׁ!!: גרגשי ואונומסטיקון · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: גרגשי ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
נצח ישראל (ספר)
נצח ישראל הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'שנ"ט (1599), העוסק בגלות ישראל, ובגאולתו העתידה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ונצח ישראל (ספר) · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: גרגשי וספר נחמיה · ראה עוד »
סוסיתא (אתר ארכאולוגי)
תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.
חָדָשׁ!!: גרגשי וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
עם
קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.
חָדָשׁ!!: גרגשי ועם · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: גרגשי וערבית · ראה עוד »
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
חָדָשׁ!!: גרגשי ועשתרת · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: גרגשי ועבר הירדן · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: גרגשי ופרסית · ראה עוד »
פריגיה
פריגיה (ביוונית: Φρυγία - "פרייה"; בטורקית: Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא בימינו במערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ופריגיה · ראה עוד »
פוסידון
ים הטירני. דוריה מחזיק בידו קלשון משולש, סמלו של פוסידון פוסידון בחצר ארמון קאדריורג בטאלין פוסידון (ביוונית: Ποσειδών) הוא אל הימים, האוקיינוסים, הסוסים ורעידות האדמה, הוא אחד משנים-עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: גרגשי ופוסידון · ראה עוד »
קסנופון
קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon; לערך 428 לפנה"ס – 354 לפנה"ס) היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.
חָדָשׁ!!: גרגשי וקסנופון · ראה עוד »
קרתחדשת
#הפניה קרתגו.
חָדָשׁ!!: גרגשי וקרתחדשת · ראה עוד »
קרב קרקר
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, סמוך לעיר שבצפון מערב סוריה של ימינו.
חָדָשׁ!!: גרגשי וקרב קרקר · ראה עוד »
קרב קדש
קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש.
חָדָשׁ!!: גרגשי וקרב קדש · ראה עוד »
רעמסס השני
רַעְמְסֵס הַשֵּׁנִי (1303 לפנה"ס - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 לפנה"ס - 1247 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה), היה פרעה ומלך מצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ורעמסס השני · ראה עוד »
שלמנאסר השלישי
שלמנאסר השלישי היה מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 858 עד 824 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: גרגשי ושלמנאסר השלישי · ראה עוד »
שבעת העממים
שבעת העממים או שבעת עמי כנען הם העמים ששכנו בארץ ישראל בזמן יציאת מצרים, ומידם נכבשה הארץ, בידי בני ישראל.
חָדָשׁ!!: גרגשי ושבעת העממים · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: גרגשי ושבטי ישראל · ראה עוד »
ת'כר
חלק מתאור הקרב בין המצרים הפלשתים והת'כר מהתבליט של רעמסס השלישי במדינת האבו. הת'כר הם בעלי הקסדה הכוללת רצועת נוצות סביב הראש התֶ'כֱּר או סִיקוּלוּ (וגם סכל) היו אחד מעמי גויי הים.
חָדָשׁ!!: גרגשי ות'כר · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: גרגשי ותנ"ך · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ותרגום השבעים · ראה עוד »
תל דור
תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).
חָדָשׁ!!: גרגשי ותל דור · ראה עוד »
לסבוס
לֶסְבּוֹס (ביוונית: Λέσβος, הגייה מודרנית לֶסְווֹס; בטורקית: מידילי אדאסי - Midilli Adası) הוא אחד מאיי יוון, הממוקם בצפון מזרח הים האגאי, ומהווה את אחת מחמש היחידות האזורית של מחוז צפון הים האגאי.
חָדָשׁ!!: גרגשי ולסבוס · ראה עוד »
טרויה
טרויה או איליון (ביוונית: Τροία או Ίλιον; בלטינית: Troia או Ilium; בטורקית: Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: גרגשי וטרויה · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: גרגשי וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: גרגשי וחתים · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: גרגשי ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בנימין מזר
בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
חָדָשׁ!!: גרגשי ובנימין מזר · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: גרגשי ובראשית · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: גרגשי ובלשנות · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: גרגשי וגנאלוגיה · ראה עוד »
גשור (ממלכה)
כנרת גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך.
חָדָשׁ!!: גרגשי וגשור (ממלכה) · ראה עוד »
גויי הים
שרטוט תבליט הקרב בין רעמסס השלישי לגויי הים על קיר המקדש במדינת האבו גויי הים הוא שם כולל לקבוצות עמים חמושות שפשטו במאה ה-13 לפנה"ס ממערב הים התיכון על התרבויות המבוססות במזרח – הפיניקית, החיתית, המיקנית, המצרית.
חָדָשׁ!!: גרגשי וגויי הים · ראה עוד »
גילי חסקין
גלעד (גילי) חַסקין (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא מורה דרך ישראלי העוסק גם בכתיבת מדריכי טיולים ובכתיבה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: גרגשי וגילי חסקין · ראה עוד »
גיחון (נהר מקראי)
איור מהמאה ה-12 המתאר את ארבעת הנהרות היוצאים מגן העדן גיחון הוא נהר מקראי המוזכר בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: גרגשי וגיחון (נהר מקראי) · ראה עוד »
המאה ה-12 לפנה"ס
המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: גרגשי והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: גרגשי והמאה ה-13 · ראה עוד »
האונומסטיקון של אמנופה
האונומסטיקון של אמנופה הוא מסמך ממצרים העתיקה המתוארך לסוף המאה ה-12 לפנה"ס או ראשית המאה ה-11 לפנה"ס, ימי השושלת ה-20.
חָדָשׁ!!: גרגשי והאונומסטיקון של אמנופה · ראה עוד »
הרודוטוס
הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: גרגשי והרודוטוס · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: גרגשי והתנחלות השבטים · ראה עוד »
הים האגאי
הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.
חָדָשׁ!!: גרגשי והים האגאי · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכנען · ראה עוד »
כנען (דמות מקראית)
נח מקלל את כנען, גוסטב דורה כְנַעַן הוא דמות מקראית הנזכרת בפרשת נח שבספר בראשית כאחד מבניו של חם, בן נח, שהיה אבי העמים הכנענים.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכנען (דמות מקראית) · ראה עוד »
כרייה
מכרה הנחושת הגדול בעולם בצ'ילה. זהו מכרה מטיפוס בור פתוח קרונית כרייה כרייה היא פעולה של הפקת מחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכרייה · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתובת זכור
מצבת זכור, בבסיסה הכתובת. מוזיאון הלובר הכתובת הקדמית במצבה כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם מצבת זכור או אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא אסטלה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת וחדרך (הידועה גם בשם לֻעַש) בשטח סוריה של היום.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכתובת זכור · ראה עוד »
כושר וחסיס
כושר-וחסיס (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎟𐎆𐎃𐎒𐎒 – כתֿר וחֿסס) היה אל האוּמנויות והטכנולוגיה הכנעני, היוצר דברים נפלאים.
חָדָשׁ!!: גרגשי וכושר וחסיס · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: גרגשי ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודי גאורגיה
#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.
חָדָשׁ!!: גרגשי ויהודי גאורגיה · ראה עוד »
יוספוס
#הפניה יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: גרגשי ויוספוס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גרגשי
