גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
127 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מנשה (מלך יהודה), מסורת (יהדות), מסכת בבא בתרא, מר זוטרא, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מוסד ביאליק, אמציה, אמון (מלך יהודה), אסא, אפרים, ארכיון האינטרנט, אשר (דמות מקראית), אלוהים, אחז, אחזיה (מלך יהודה), אבא בנדויד, אברהם, אביה (מלך יהודה), אדם הראשון, אדם וחוה, נפתלי, נצרות, נרבונא, נחמיה, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר דברי הימים למלכי יהודה, ספר יוחסין, ערן ויזל, עשו, עתליה, עזרא הסופר, עוזיהו, פחה, פודקאסט, פירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים, צפורה טלשיר, צדקיהו, רש"י, רשימות היחש של יהודה, רחבעם, רבינו חננאל, רבינו גרשום, רד"ק, שמואל, שמואל מסנות, ..., שאול, שאול המלך, שם הגדולים, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, שרה יפת, שלמה, שלמה לוריא, שבט מנשה, שבט ראובן, שבט שמעון, שבט לוי, שבט בנימין, שבט גד, שבט יהודה, שבטי ישראל, שיבת ציון, תנ"ך, תרגום דברי הימים, תרגום השבעים, תלמוד, תלמוד בבלי, לטינית, ליידן, טבריה, זרובבל, חז"ל, חזקיהו, חזרה בתשובה, חיים יוסף דוד אזולאי, בעלי המסורה, בריאת העולם (יהדות), בבא בתרא, בבל, בוסטון, ביקורת המקרא, בית מקרא, בית דוד, בית המקדש הראשון, ביבליה, גנאלוגיה, גלות בבל, דוד, המאה ה-13, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-8, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התרבות ההלניסטית, הברית הישנה, הוצאת מאגנס, הכרזת כורש, היסטוריה, היסטוריוגרפיה, הירונימוס, וולגטה, כרטא, כתובים, יאשיהו, יאירה אמית, יעקב, יצחק אברבנאל, ירושלים, ישמעאל, יששכר, יהדות, יהואחז (מלך יהודה), יהושפט, יהוד מדינתא, יהודים, יהויקים המלך, יהויכין המלך, יואש (מלך יהודה), יוסף קרא, יורם (מלך יהודה), יותם המלך, יוליוס ולהאוזן, יוונית. להרחיב מדד (77 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וממלכת יהודה · ראה עוד »
מנשה (מלך יהודה)
מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מר זוטרא
קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומר זוטרא · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אמציה
#הפניה אמציהו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואמציה · ראה עוד »
אמון (מלך יהודה)
אָמוֹן, מלך יהודה הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (641 לפנה"ס – 642 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואמון (מלך יהודה) · ראה עוד »
אסא
אלילים. איור משנת 1392 אָסָא היה מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואסא · ראה עוד »
אפרים
אֶפְרַיִם הוא דמות מקראית, בנו השני של יוסף.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואפרים · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: דברי הימים וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אשר (דמות מקראית)
פורטוגזי אָשֵׁר היה דמות מקראית, בנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואשר (דמות מקראית) · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואלוהים · ראה עוד »
אחז
אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה היה מלך יהודה אשר שלט בממלכת יהודה במשך תקופה של כמעט 20 שנה, לאחר שלטונם של עוזיהו סבו ויותם אביו ולפני שלטונו של חזקיהו בנו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואחז · ראה עוד »
אחזיה (מלך יהודה)
#הפניה אחזיהו (מלך יהודה).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואחזיה (מלך יהודה) · ראה עוד »
אבא בנדויד
אַבָּא בֶּנְדָּוִיד (פָאיֶרְשְׁטֵין, י"ב בכסלו ה'תרע"א, 3 בדצמבר 1911 – כ"ה בטבת ה'תשנ"ה, 28 בדצמבר 1994) היה חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959–1982.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואבא בנדויד · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואברהם · ראה עוד »
אביה (מלך יהודה)
אֲבִיָּה (אֲבִיָּם) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. בנם של רחבעם מלך יהודה ומעכה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואביה (מלך יהודה) · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואדם הראשון · ראה עוד »
אדם וחוה
רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ואדם וחוה · ראה עוד »
נפתלי
פורטוגזי נַפְתָּלִי הוא בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ונפתלי · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ונצרות · ראה עוד »
נרבונא
#הפניה נרבון.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ונרבונא · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ונחמיה · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר מלכים · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר עזרא · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר שמואל · ראה עוד »
ספר דברי הימים למלכי יהודה
ספר דברי הימים למלכי יהודה הוא חיבור אבוד המוזכר בספר מלכים 15 פעמים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר דברי הימים למלכי יהודה · ראה עוד »
ספר יוחסין
ספר יוחסין הוא רשימה שבה מופיע סדר שושלת הדורות של משפחה או משפחות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וספר יוחסין · ראה עוד »
ערן ויזל
ערן ויזל (Eran Viezel; נולד ב-18 ביוני 1972) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר המקרא, סופר ומשורר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וערן ויזל · ראה עוד »
עשו
בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ועשו · ראה עוד »
עתליה
מות עתליה, ציור מאת גוסטב דורה עֲתַלְיָה היא דמות מקראית, מלכה על יהודה בשנים 842 עד 836 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ועתליה · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ועזרא הסופר · ראה עוד »
עוזיהו
עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ (באכדית: az-ri-ya-ú או az-ri-ya-a-úHayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76) היה מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ועוזיהו · ראה עוד »
פחה
פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ופחה · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ופודקאסט · ראה עוד »
פירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים
פירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים הוא פירוש קדמון לספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ופירוש תלמיד רס"ג לדברי הימים · ראה עוד »
צפורה טלשיר
צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וצפורה טלשיר · ראה עוד »
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וצדקיהו · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורש"י · ראה עוד »
רשימות היחש של יהודה
רשימות היחש של יהודה המופיעות ב ו;.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורשימות היחש של יהודה · ראה עוד »
רחבעם
מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורחבעם · ראה עוד »
רבינו חננאל
#הפניה רבנו חננאל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורבינו חננאל · ראה עוד »
רבינו גרשום
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורבינו גרשום · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ורד"ק · ראה עוד »
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושמואל · ראה עוד »
שמואל מסנות
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושמואל מסנות · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושאול · ראה עוד »
שאול המלך
#הפניה שאול.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושאול המלך · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושם הגדולים · ראה עוד »
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא כתב-עת אקדמי, היוצא פעם בשנה בנושא חקר המקרא.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום · ראה עוד »
שרה יפת
שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושרה יפת · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושלמה · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבט מנשה
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט מנשה · ראה עוד »
שבט ראובן
בול המוקדש לשבט ראובן שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט ראובן · ראה עוד »
שבט שמעון
בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט שמעון · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט לוי · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט גד
בול המוקדש לשבט גד תבליט של שבט גד בבית הכנסת ברחובות שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט גד · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבט יהודה · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושבטי ישראל · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ותנ"ך · ראה עוד »
תרגום דברי הימים
תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ותרגום דברי הימים · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ותרגום השבעים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ולטינית · ראה עוד »
ליידן
ליידן - השער המערבי לעיר העתיקה תחנת הרכבת ליידן מרכז לַיידֶן (בהולנדית: Leiden) היא עיר הולנדית, בת כ-120,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וליידן · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וטבריה · ראה עוד »
זרובבל
#הפניה זרובבל בן שאלתיאל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וזרובבל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וחז"ל · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וחזקיהו · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובעלי המסורה · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובבא בתרא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובבל · ראה עוד »
בוסטון
מפת בוסטון בשנת 1772 נהר צ'ארלס על שכונת בק ביי קו הרקיע של בוסטון בסתיו בוסטון (באנגלית: Boston) היא בירתה של מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובוסטון · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובית מקרא · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובית דוד · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וביבליה · ראה עוד »
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וגנאלוגיה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וגלות בבל · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ודוד · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: דברי הימים והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-4 לפנה"ס
המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והמאה ה-8 · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והברית הישנה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הכרזת כורש
הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והכרזת כורש · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: דברי הימים והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים והירונימוס · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ווולגטה · ראה עוד »
כרטא
#הפניה הוצאת כרטא.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וכרטא · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וכתובים · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויאשיהו · ראה עוד »
יאירה אמית
יאירה אמית (נולדה ב-19 באוקטובר 1941) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויאירה אמית · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויעקב · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וירושלים · ראה עוד »
ישמעאל
יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק.
חָדָשׁ!!: דברי הימים וישמעאל · ראה עוד »
יששכר
פורטוגזי יִשָּׂשכָר, מבטאים יִשָּׂכָר, הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויששכר · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהדות · ראה עוד »
יהואחז (מלך יהודה)
יְהוֹאָחָז (גם יוֹאָחָז) הוא דמות מקראית, בנו של יאשיהו, הראשון מבין ארבעת מלכי יהודה האחרונים שמלכו לאחר מות יאשיהו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהואחז (מלך יהודה) · ראה עוד »
יהושפט
יהושפט הוא דמות מקראית, מלך יהודה הרביעי.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהושפט · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהודים · ראה עוד »
יהויקים המלך
#הפניה יהויקים.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהויקים המלך · ראה עוד »
יהויכין המלך
#הפניה יהויכין.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויהויכין המלך · ראה עוד »
יואש (מלך יהודה)
#הפניה יהואש (מלך יהודה).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויואש (מלך יהודה) · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויוסף קרא · ראה עוד »
יורם (מלך יהודה)
#הפניה יהורם (מלך יהודה).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויורם (מלך יהודה) · ראה עוד »
יותם המלך
#הפניה יותם (מלך יהודה).
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויותם המלך · ראה עוד »
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: דברי הימים ויוונית · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ספר דברי הימים, ספר דברי הימים א, ספר דברי הימים א', ספר דברי הימים ב, ספר דברי הימים ב', דברי הימים א, דברי הימים א', דברי הימים ב, דברי הימים ב'.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דברי_הימים
