סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוד קאופמן

מַדָד דוד קאופמן

דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן. [1]

55 יחסים: Compact Memory, מרצה, משנה, מדעי היהדות, מוסד הרב קוק, מוראביה, אספנות, ארצות כתר בוהמיה, אלכסנדר שייבר, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת ורוצלב, אינקונבולה, סמיכה לרבנות, סינסינטי, פרדיננד רוזנטל, פילוסופיה של הדת, צ'כיה, קרלובי וארי, שזח"ה, תנ"ך, חוקר, ברסלוי, בוהמיה, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בבודפשט, גמרא, גניזה, גרמנית, גליקל מהמלין, גימנסיה, דוקטור, האקדמיה ההונגרית למדעים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה האוסטרית, הגדת סרייבו, הונגרית, הונגריה, היסטוריה, היברו יוניון קולג', כתב יד קאופמן, יעקב בריל, ישראל אלדד, יהודה הלוי, יהודים, יוונית, 1852, 1861, 1867, 1877, 1899, ..., 1906, 1957, 29 בינואר, 6 ביולי, 7 ביוני. להרחיב מדד (5 יותר) »

Compact Memory

Compact Memory היא ספרייה דיגיטלית זמינה לכול, ובה 356 כתבי עת יהודיים בשפה הגרמנית מהתקופה שבין 1806 ל-1938.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וCompact Memory · ראה עוד »

מרצה

מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ומרצה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ומשנה · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ומדעי היהדות · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ומוראביה · ראה עוד »

אספנות

שוש" משנת 1996 שבלולים במוזיאון טבע אספנות היא סוג של תחביב או עיסוק פנאי בו האספן עוסק באגירת פריטים שונים, בדרך כלל תוך התמקדות בתחום ואף בתת-תחום מסוים.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ואספנות · ראה עוד »

ארצות כתר בוהמיה

ארצות כתר בוהמיה (בצ'כית: Země Koruny české, בגרמנית: Länder der Böhmischen Krone, בלטינית: Corona regni Bohemiae) היו איחוד קבוע של תארים שונים ומדינות שהיו שייכות למלך בוהמיה, בתחומי האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וארצות כתר בוהמיה · ראה עוד »

אלכסנדר שייבר

תמונה להחלפה אלכסנדר (שאנדור) שייבר (Alexander Scheiber, הונגרית Scheiber Sándor 9 ביולי 1913 - 3 במרץ 1985) היה רב נאולוגי, בלשן, מזרחן, חוקר היהדות, הפולקלור והספרות היהודית, מראשי הקהילה היהודית בהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה וניהל את בית המדרש לרבנים בבודפשט במשך כ-35 שנה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ואלכסנדר שייבר · ראה עוד »

אוניברסיטת לייפציג

אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ואוניברסיטת לייפציג · ראה עוד »

אוניברסיטת ורוצלב

אוניברסיטת ורוצלב, בעבר אוניברסיטת ברסלאו (בפולנית: Uniwersytet Wrocławski; בגרמנית בעבר: Universität Breslau, בלטינית: Universitas Wratislaviensis) היא מוסד אוניברסיטאי ציבורי להוראה ולמחקר הממוקם בעיר ורוצלב, בשמה הגרמני בעבר – ברסלאו.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ואוניברסיטת ורוצלב · ראה עוד »

אינקונבולה

תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ואינקונבולה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סינסינטי

סינסינטי (באנגלית: Cincinnati) היא עיר בדרום-מערב מדינת אוהיו שבארצות הברית והיא העיר השלישית בגודלה באוהיו, עם כ-309,317 תושבים (2020).

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וסינסינטי · ראה עוד »

פרדיננד רוזנטל

הרב שרגא פיש 'פרדיננד' רוזנטל (Ferdinand Rosenthal, 1839 קאפושוואר – 1921) היה רבה האורתודוקסי של ברסלאו (ורוצלב בשמה המודרני).

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ופרדיננד רוזנטל · ראה עוד »

פילוסופיה של הדת

הפילוסופיה של הדת היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות העוסקות בדת, עקרונותיה ומהותה, ומקומה בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ופילוסופיה של הדת · ראה עוד »

צ'כיה

חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וצ'כיה · ראה עוד »

קרלובי וארי

קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וקרלובי וארי · ראה עוד »

שזח"ה

#הפניה שלמה זלמן חיים הלברשטאם.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ושזח"ה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ותנ"ך · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וחוקר · ראה עוד »

ברסלוי

#הפניה ורוצלב.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וברסלוי · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ובוהמיה · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בבודפשט

פרופסור יצחק יהודה גולדציהר מראשוני המורים של הסמינר בית המדרש הארצי לרבנים – האוניברסיטה ללימודי יהדות (בהונגרית: Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem) הוא מוסד להכשרת רבנים ולמדעי היהדות הממוקם בבודפשט שבהונגריה, שנפתח ב-1877 והוא הסמינר הרבני הוותיק ביותר שעודו פועל.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ובית המדרש לרבנים בבודפשט · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וגמרא · ראה עוד »

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וגניזה · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וגרמנית · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וגימנסיה · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ודוקטור · ראה עוד »

האקדמיה ההונגרית למדעים

בניין האקדמיה ההונגרית למדעים - מבט מהדנובה האקדמיה ההונגרית למדעים (בהונגרית: Magyar Tudományos Akadémia, MTA) מאגדת את טובי המדענים והחוקרים בהונגריה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והאקדמיה ההונגרית למדעים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »

הגדת סרייבו

עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב ונחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והגדת סרייבו · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והונגרית · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והונגריה · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והיסטוריה · ראה עוד »

היברו יוניון קולג'

היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות (אנגלית: Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion) היא מכללה ללימודי יהדות מטעם התנועה הרפורמית.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן והיברו יוניון קולג' · ראה עוד »

כתב יד קאופמן

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וכתב יד קאופמן · ראה עוד »

יעקב בריל

יעקב בריל (Jakob Brüll; 1812, רוסינוב, מורביה – 1889, קויטין, מורביה) היה רב וחוקר בספרות התלמוד.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ויעקב בריל · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן וישראל אלדד · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ויהודים · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ויוונית · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1852 · ראה עוד »

1861

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1861 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1867 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1877 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1899 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1906 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו1957 · ראה עוד »

29 בינואר

29 בינואר הוא היום ה-29 בשנה, (29 בשנה מעוברת) בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו29 בינואר · ראה עוד »

6 ביולי

6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו6 ביולי · ראה עוד »

7 ביוני

7 ביוני הוא היום ה-158 בשנה (159 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד קאופמן ו7 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_קאופמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »