גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
103 יחסים: HebrewBooks, מסכת חולין, משנה, משה אוירבך, משכילים, מזרח אירופה, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מורה נבוכי הזמן, מינסק, אמונה, אמוראים, אפולוגטיקה, אליעזר רבינוביץ, אליעזר גורדון, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, אירופה, איווניץ, אייזיק הירש וייס, נצח (הוצאת ספרים), נחמן קרוכמל, סנקט פטרבורג, סבוראים, סדר הדורות, סדרת ספרים, סיטונאות, עסקן, פרנקפורט, צבי גרץ, צדוקים, קובנא, רבנן סבוראי, רוסיה, שלמה יהודה רפפורט, שטעטל, שולחן ערוך, תנאים, תקנת חכמים, תקופת הנציבות, תרנ"ה, תרס"ב, תרע"ד, תלמוד, תלמוד תורה, ליל שבת, טלז, זכריה פרנקל, חסידות גור, חשמונאים, ..., חורבן בית שני, חכמת ישראל, חיים מבריסק, חיים סולובייצ'יק, חיים עוזר גרודזנסקי, בן עמי (כתב עת), בני ברק, בנימין מנשה לוין, ברסט ליטובסק, ברטיסלאבה, בלארוס, ביקורת המקרא, בייתוסים, גאונים, גבאי, דעת (אתר אינטרנט), דברי ימי ישראל, דור דור ודורשיו, דוד גינצבורג, דויטרונומיזם, ה'תר"ח, ה'תרע"ד, המליץ, המבורג, הצפירה, הקיסרות הגרמנית, הרב קוק, הרבנות הראשית לישראל, השקפה, הלבנון, הבית השני, הונגריה, הוצאת נצח, היסטוריון, כ' באייר, י"א בתשרי, יעקב רוזנהיים, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ישיבת וולוז'ין, יהדות מזרח אירופה, יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהודה לייב קנטור, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), 15 במאי, 1847, 1895, 1902, 1906, 1914, 21 בספטמבר. להרחיב מדד (53 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וHebrewBooks · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומסכת חולין · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומשנה · ראה עוד »
משה אוירבך
הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומשה אוירבך · ראה עוד »
משכילים
#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומשכילים · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומזרח אירופה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומינסק · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואמונה · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואמוראים · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואפולוגטיקה · ראה עוד »
אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואליעזר רבינוביץ · ראה עוד »
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואליעזר גורדון · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואירופה · ראה עוד »
איווניץ
#הפניה איוויינייץ.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואיווניץ · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נצח (הוצאת ספרים)
נצח הייתה הוצאת ספרים חרדית פרטית, מהוצאות הספרים הדתיות הראשונות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונצח (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסבוראים · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסדר הדורות · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסדרת ספרים · ראה עוד »
סיטונאות
סיטונות (באנגלית: Wholesaling) היא אוסף הפעילויות הכרוכות בהפצה ובמכירה של סחורות או שירותים, למי שקונים אותם לצורכי שימוש או מכירה (כסיטונאי משנה, כצרכן היקף מוסדי, כקמעונאים, b2b או b2b2c) – או לשימושים עסקיים מסחריים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסיטונאות · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ועסקן · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ופרנקפורט · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וצבי גרץ · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וצדוקים · ראה עוד »
קובנא
#הפניה קובנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וקובנא · ראה עוד »
רבנן סבוראי
#הפניה סבוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבנן סבוראי · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורוסיה · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושטעטל · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותנאים · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותקנת חכמים · ראה עוד »
תקופת הנציבות
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל#יהודה כפרובינקיה (6–66 לספירה).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותקופת הנציבות · ראה עוד »
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותרנ"ה · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותרס"ב · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותרע"ד · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותלמוד תורה · ראה עוד »
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וליל שבת · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וטלז · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחסידות גור · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחשמונאים · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחורבן בית שני · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיים מבריסק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחיים מבריסק · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
בן עמי (כתב עת)
#הפניה היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)#"בן עמי".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובן עמי (כתב עת) · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובני ברק · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וברסט ליטובסק · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וברטיסלאבה · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובלארוס · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וביקורת המקרא · ראה עוד »
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובייתוסים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וגאונים · ראה עוד »
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וגבאי · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דור דור ודורשיו
#הפניה אייזיק הירש וייס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודור דור ודורשיו · ראה עוד »
דוד גינצבורג
שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודוד גינצבורג · ראה עוד »
דויטרונומיזם
#הפניה האסכולה הדויטרונומיסטית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודויטרונומיזם · ראה עוד »
ה'תר"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וה'תר"ח · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וה'תרע"ד · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והמליץ · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והמבורג · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והצפירה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והרב קוק · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
השקפה
#הפניה אידאולוגיה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והשקפה · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והלבנון · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והבית השני · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והונגריה · ראה עוד »
הוצאת נצח
#הפניה נצח (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והוצאת נצח · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והיסטוריון · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וכ' באייר · ראה עוד »
י"א בתשרי
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וי"א בתשרי · ראה עוד »
יעקב רוזנהיים
יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהודה לייב קנטור
#הפניה יהודה ליב קנטור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהודה לייב קנטור · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהודים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו15 במאי · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו1847 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו1895 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו1902 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו1906 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו1914 · ראה עוד »
21 בספטמבר
21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ו21 בספטמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אייזיק_הלוי
