סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל

מַדָד דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל

באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו. [1]

31 יחסים: מסת שמש, מסה, מחזור החיים של כוכב, מימן, אסטרונומיה, אקרוסטיכון, איינר הרצשפרונג, ננס אדום, ננס לבן, ספקטרום בליעה, ספקטרוסקופיה, סיווג ספקטרלי, ענק אדום, על-ענק, צבע, קרינת גוף שחור, קלווין, תרשים, טמפרטורה, חוק סטפן-בולצמן, חוק וין, חור שחור, בהירות מוחלטת, דיאגרמה, הנרי נוריס ראסל, הסדרה הראשית, השמש, היתוך גרעיני, כלל אצבע, כוכב, 1910.

מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ומסת שמש · ראה עוד »

מסה

מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ומסה · ראה עוד »

מחזור החיים של כוכב

מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ומחזור החיים של כוכב · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ומימן · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ואסטרונומיה · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ואקרוסטיכון · ראה עוד »

איינר הרצשפרונג

איינר הרצשפרונג (בדנית: Ejnar Hertzsprung; 8 באוקטובר 1873, קופנהגן - 21 באוקטובר 1967, רוסקילד) היה כימאי ואסטרונום דני, שפיתח במקביל להנרי נוריס ראסל את דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ואיינר הרצשפרונג · ראה עוד »

ננס אדום

תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וננס אדום · ראה עוד »

ננס לבן

תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וננס לבן · ראה עוד »

ספקטרום בליעה

שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה. הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ה-melanopsin הוא תא נוסף הרגיש לאור. ספקטרום הבליעה של חומר הוא קבוצת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית הנבלעת באותו חומר.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וספקטרום בליעה · ראה עוד »

ספקטרוסקופיה

ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וספקטרוסקופיה · ראה עוד »

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »

ענק אדום

השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וענק אדום · ראה עוד »

על-ענק

על-ענקים הם מהכוכבים המסיביים ביותר, בעלי הרדיוס הגדול ביותר והמאירים ביותר.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ועל-ענק · ראה עוד »

צבע

עפרון בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וצבע · ראה עוד »

קרינת גוף שחור

קרינת גוף שחור כפונקציה של אורכי גל שונים סרגל הטמפרטורות האופייניות לצבעי הפליטה הדומיננטית של גוף שחור לפי חוק וין בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וקרינת גוף שחור · ראה עוד »

קלווין

לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וקלווין · ראה עוד »

תרשים

תַּרְשִׁים (בלועזית: דִּיאַגְרָמָה) הוא דרך הצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים ומשמעות מוסכמת למיקום תצוגתם על משטח התצוגה.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ותרשים · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וטמפרטורה · ראה עוד »

חוק סטפן-בולצמן

חוק סטפן־בולצמן הוא חוק פיזיקלי הקובע כי שטף הקרינה הנפלט מגוף שחור הוא פרופורציוני לחזקה הרביעית של הטמפרטורה שלו.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וחוק סטפן-בולצמן · ראה עוד »

חוק וין

אורך הגל שבו נפלטת הקרינה בעוצמה מקסימלית מתקצר. חוק וין, או בשמו המלא: חוק ההסחה של וין, הוא חוק בסיסי בספקטרוסקופיה, העוסק בקרינת גוף שחור.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וחוק וין · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וחור שחור · ראה עוד »

בהירות מוחלטת

בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר מה הייתה בהירות נראיתם של כוכבים לו היה מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ובהירות מוחלטת · ראה עוד »

דיאגרמה

#הפניה תרשים.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ודיאגרמה · ראה עוד »

הנרי נוריס ראסל

הנרי נוריס ראסל (באנגלית: Henry Norris Russell, 25 באוקטובר 1877 - 18 בפברואר 1957) היה אסטרונום אמריקני, שפיתח ב-1910, יחד עם איינר הרצשפרונג, את דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל והנרי נוריס ראסל · ראה עוד »

הסדרה הראשית

בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל והסדרה הראשית · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל והשמש · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל והיתוך גרעיני · ראה עוד »

כלל אצבע

כלל אצבע הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וכלל אצבע · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל וכוכב · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל ו1910 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דיאגרמת_הרצשפרונג-ראסל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »