סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דיר אל-עדס

מַדָד דיר אל-עדס

דיר אל עדס דיר אל עדס הוא שמה הערבי של כנסיית ניקודמוס הקדוש, השייכת לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, ונמצאת באזור הרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים. [1]

39 יחסים: ממלכת ירושלים, מנזר, מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה), מעשי פילאטוס, מונופיזיטיזם, מכוור, מינות (נצרות), אפסיס, נצרות אוריינטלית, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נקדימון בן גוריון, ניקודמוס, סנהדרין, פרושים, פונטיוס פילאטוס, צלאח א-דין, צליבה, שער הפרחים, שועל, לוקה (עיר), בשורות, דיאטה, המאה ה-17, העיר העתיקה, הרובע המוסלמי, הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, הורדוס, הורדוס אנטיפס, ויה דולורוזה, כנסיית הקבר, כנסייה, ימי הביניים, ירושלים, ישו, יוסף בן מתתיהו, יוסף הרמתי, יוחנן המטביל, 782.

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומנזר · ראה עוד »

מנזר האחיות ציון (העיר העתיקה)

מנזר אחיות ציון - הכיפה בגג הכנסייה מפת הרובע המוסלמי מנזר האחיות ציון הוא מתחם של מנזר וכנסייה השייכים למסדר האחיות ציון ושוכנים ברחוב ויה דולורוזה ברובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומנזר האחיות ציון (העיר העתיקה) · ראה עוד »

מעשי פילאטוס

מעשי פילאטוס (בלטינית: Acta Pilati, ביוונית: Πράξεις Πιλάτου) הוא כתב קודש נוצרי פסאודואפיגרפי ואפוקריפי המתיימר להיות מסמך רומי רשמי מהפרטוריום בירושלים העתיקה, והוא מכיל את עדותו של פונטיוס פילאטוס על הפסיון של ישו.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומעשי פילאטוס · ראה עוד »

מונופיזיטיזם

המונופיזיטיזם (מיוונית: מונוס.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומונופיזיטיזם · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומכוור · ראה עוד »

מינות (נצרות)

בנצרות, כמו ביהדות, התפתחו סיעות שהתייחסו לחלק מעיקרי האמונה, ודחו חלק אחר.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ומינות (נצרות) · ראה עוד »

אפסיס

האפסיס בכנסיית סן אפולינר אין קלאסה ברוונה, איטליה איור של שווה בקתדרלת אמיין, צרפת שווה בקתדרלת ריימס, צרפת אפסיס (בלטינית: apsis, ביוונית: ἀψίς; בריבוי: אפסידים) הוא גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרחי בכנסיות קלאסיות, בעיקר באלו הבנויות בצורת בזיליקה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ואפסיס · ראה עוד »

נצרות אוריינטלית

#הפניה נצרות אוריינטלית אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ונצרות אוריינטלית · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נקדימון בן גוריון

נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ונקדימון בן גוריון · ראה עוד »

ניקודמוס

פרידריך הרמן קרל אוהדה, "ניקודמוס וישוע" 1886 ישוע משוחח עם ניקודמוס בשעת לילה ניקודמוס מחזיק את גופתו של ישוע בתבליט מאת סטפנו מדרנו במוזיאון בודה ניקודמוס (בלטינית: Nicodemus; ביוונית: Νικόδημος) היה יהודי פרוש וחבר בסנהדרין, המוזכר בבשורה על-פי יוחנן שלוש פעמים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וניקודמוס · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וסנהדרין · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ופרושים · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וצלאח א-דין · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וצליבה · ראה עוד »

שער הפרחים

שנות ה-40 שער הפרחים ב-2011 שער הפרחים בשנת 2007 שער הפרחים (בערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב א (ל) סאהרה"), ידוע גם בשם שער הורדוס, הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ושער הפרחים · ראה עוד »

שועל

שׁוּעָלִים הם יונקים קטנים עד בינוניים, אוכלי-כל, השייכים לכמה סוגים בתת-משפחת הכלבים (Caninae) שבמשפחת הכַּלְבִּיִּים (Canidae).

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ושועל · ראה עוד »

לוקה (עיר)

לוּקָה (באיטלקית) היא עיר בטוסקנה שבצפון-מרכז איטליה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ולוקה (עיר) · ראה עוד »

בשורות

ספרי הבשורות, או האוונגליונים (מיוונית εὐαγγέλιον: εὐ - טוב, αγγέλιον - מסר או בשורה) מהווים את החלק המרכזי של הברית החדשה, ספר הקודש של הנצרות ומופיעים לפני ספר מעשי השליחים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ובשורות · ראה עוד »

דיאטה

234 פיקסלים דִּיאֵטָה (מיוונית: Δίαιτα, אורח חיים, בעברית: בָּרוּת או תַּפְרִיט תְּזוּנָה) היא כלל המזון הנצרך על ידי אורגניזם, או לחלופין, משטר התזונה של אורגניזם.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ודיאטה · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והמאה ה-17 · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והעיר העתיקה · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והברית החדשה · ראה עוד »

הבשורה על-פי יוחנן

הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והבשורה על-פי יוחנן · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והורדוס · ראה עוד »

הורדוס אנטיפס

מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס והורדוס אנטיפס · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וויה דולורוזה · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וכנסייה · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וימי הביניים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וירושלים · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס וישו · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף הרמתי

יוסף הרמתי מוזכר בברית החדשה כבעל חלקת הקבר בו נקבר ישו לאחר צליבתו.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ויוסף הרמתי · ראה עוד »

יוחנן המטביל

יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ויוחנן המטביל · ראה עוד »

782

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דיר אל-עדס ו782 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דיר_אל-עדס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »