גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
188 יחסים: מאורות הדף היומי, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם זמבה, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת מידות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת זבחים, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסכת יומא, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, משנה יומית, משה מנחם שפיבק, משה פרידמן, משה בלוי, א' בתשרי, אנשלוס, ארון הספרים היהודי, אריה צבי פרומר, ..., אל מלא רחמים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יעקב פרידמן (בויאן), אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן טייטלבוים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, ערוץ מאיר, עוצר, עוז והדר, פנחס אפשטיין, פלפול, פורטל הדף היומי, קהילת יהודי דזיאלושיץ, קול הדף, ראש השנה, רב, ש"ס וילנא, שמחה בונים אלתר, שמואל יעקב קאהן, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שערי חסד, שלמה בן-יוסף, תרצ"א, תרצ"ח, תשפ"ז, תשפ"ג, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, לעילוי נשמת, לדוד מזמור, ט"ז בשבט, ט"ו באב, ט"ו בשבט, ט"ו בתמוז, ט"ו בכסלו, ט' באלול, ט' באדר א', ט' בכסלו, טשיבין, טבת, ז' בטבת, זליג ראובן בנגיס, ח' בטבת, ח' בכסלו, חסידות סוכטשוב, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרן, חסידות חב"ד, חסידות בויאן, חסידות גור, חודש אב, חיפה, חיים אלעזר שפירא, ב' באייר, ב' בסיוון, בני ברק, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, ביתר עילית, ג' באייר, ג' בסיוון, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דב בריש וידנפלד, דגלנו (פולין), דוד בורנשטיין, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ג, ה'תרפ"ד, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ח, ה'תש"ך, ה'תש"ן, ה'תש"ם, ה'תש"ס, ה'תש"ף, ה'תש"ו, ה'תשמ"ג, ה'תשנ"ז, ה'תשס"ה, ה'תשע"ב, ה'תשפ"ז, ה'תשצ"ה, ה'תשל"ה, ה'תשכ"ח, ה'תשי"ג, הספרייה הלאומית, הרמב"ם היומי, הרפובליקה הפולנית השנייה, השואה, התלמוד הבבלי, הלכה, הלכה יומית, הכנסת ספר תורה, הכנסייה הגדולה, כ"א באדר א', כ"ט בניסן, כ"ט בסיוון, כ"ט בטבת, כ"ז באלול, כ"ח בניסן, כ"ח בסיוון, כ"ח בטבת, כ"ו באלול, כ"ו בחשוון, כ' באדר א', כ' בחשוון, י"ג באלול, י"ד באלול, י"ד באב, י"ד בתמוז, י"ד בכסלו, ירושלים, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישכר דב רוקח (הזקן), ישיבת מאה שערים, ישיבת חכמי לובלין, ישיבת הר ברכה, יהודה מאיר שפירא, יהודים, יואל טייטלבוים, יואב שורק, יונה שטנצל, יוסף צבי דושינסקי, יוסף חיים זוננפלד, 11 בספטמבר, 1923, 21 באוגוסט, 929 - תנ"ך ביחד. להרחיב מדד (138 יותר) »
מאורות הדף היומי
מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומאורות הדף היומי · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומנחם זמבה · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת מעילה
מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מעילה · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת מידות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת ערכין · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת קינים · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת שבועות · ראה עוד »
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת תמורה · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת תמיד · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת בכורות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת הוריות · ראה עוד »
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת כריתות · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת כתובות · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת יבמות · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומסכת יומא · ראה עוד »
מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית · ראה עוד »
משנה יומית
#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשנה יומית · ראה עוד »
משה מנחם שפיבק
הרב משה מנחם מנדל שפיבק (בכתיב יידי: שפיוואק, ובעברית נכתב גם: ספיבק; תר"מ, 1880 – תש"ג, 1943) היה רבן של מספר עיירות בפולין (פודזמצה-חנטשין, דז'יאלושיצה, קראסנוברוד, יענדזיעווא וזארמבי), ומי שפרסם לראשונה את רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשה מנחם שפיבק · ראה עוד »
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשה פרידמן · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ומשה בלוי · ראה עוד »
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וא' בתשרי · ראה עוד »
אנשלוס
אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואנשלוס · ראה עוד »
ארון הספרים היהודי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וארון הספרים היהודי · ראה עוד »
אריה צבי פרומר
הרב מקוז'יגלוב (יושב ראשון מצד ימין) מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884 – 2 במאי 1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואריה צבי פרומר · ראה עוד »
אל מלא רחמים
"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואל מלא רחמים · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יעקב פרידמן (בויאן)
רבי אברהם יעקב פרידמן (כ"ד בניסן תרמ"ד, 19 באפריל 1884 - ב' באלול תש"ב, 15 באוגוסט 1942) היה האדמו"ר מבויאן בלמברג (לבוב).
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואברהם יעקב פרידמן (בויאן) · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן טייטלבוים
הרב אהרן טייטלבוים (נודע גם בכינוי: מהר"א; נולד בו' בחשוון ה'תש"ח, 20 באוקטובר 1947), הוא אחד משני אדמו"רי סאטמר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ואהרן טייטלבוים · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר טהרות · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וסדר זרעים · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וערוץ מאיר · ראה עוד »
עוצר
בריטיים אוכפים עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד שבירושלים, ביולי 1946 חייל צה"ל אוכף עוצר בחברון בשנת 1969 אישור מעבר בעוצר. הוצא על ידי המפקד הצבאי הבריטי בפלשתינה המזרחית, 1946 עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ועוצר · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ועוז והדר · ראה עוד »
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ופנחס אפשטיין · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ופלפול · ראה עוד »
פורטל הדף היומי
פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ופורטל הדף היומי · ראה עוד »
קהילת יהודי דזיאלושיץ
העיר דזיאלושיץ ממוקמת במחוז פינצ'וב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבדרום מזרח פולין.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וקהילת יהודי דזיאלושיץ · ראה עוד »
קול הדף
קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).
חָדָשׁ!!: הדף היומי וקול הדף · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וראש השנה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ורב · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: הדף היומי וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמואל יעקב קאהן
הרב שמואל יעקב קאהן הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג, 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ושמואל יעקב קאהן · ראה עוד »
שאול ידידיה אלעזר טאוב
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ושערי חסד · ראה עוד »
שלמה בן-יוסף
המערה בה הסתתר שלמה בן יוסף וחבריו בראש פינה, ובה אנדרטה לזכרו שלמה בן יוסף (7 במאי 1913 ל' בניסן ה'תרע"ג, – 29 ביוני 1938, ל' בסיון ה'תרצ"ח) היה מעפיל ולוחם בית"ר בארץ ישראל, ראשון משנים-עשר "הרוגי המלכות" (עולי הגרדום היהודים) בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ושלמה בן-יוסף · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותרצ"ח · ראה עוד »
תשפ"ז
#הפניה ה'תשפ"ז.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותשפ"ז · ראה עוד »
תשפ"ג
#הפניה ה'תשפ"ג.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותשפ"ג · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לעילוי נשמת
#הפניה עילוי נשמה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ולעילוי נשמת · ראה עוד »
לדוד מזמור
#הפניה תהילים כ"ד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ולדוד מזמור · ראה עוד »
ט"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ז בשבט · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו באב · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בשבט · ראה עוד »
ט"ו בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בתמוז · ראה עוד »
ט"ו בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט"ו בכסלו · ראה עוד »
ט' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט' באלול · ראה עוד »
ט' באדר א'
#הפניה ט' באדר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט' באדר א' · ראה עוד »
ט' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' כסלו היא פרשת וישלח, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וט' בכסלו · ראה עוד »
טשיבין
#הפניה טשביניה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וטשיבין · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וטבת · ראה עוד »
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וז' בטבת · ראה עוד »
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »
ח' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וח' בטבת · ראה עוד »
ח' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וח' בכסלו · ראה עוד »
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »
חסידות תולדות אברהם יצחק
האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות תולדות אברהם יצחק · ראה עוד »
חסידות תולדות אהרן
הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות בויאן
ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות בויאן · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחסידות גור · ראה עוד »
חודש אב
#הפניה אב.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחודש אב · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחיפה · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
ב' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וב' באייר · ראה עוד »
ב' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וב' בסיוון · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ובני ברק · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ובבא מציעא · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ובבא קמא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ובבא בתרא · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וביתר עילית · ראה עוד »
ג' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וג' באייר · ראה עוד »
ג' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וג' בסיוון · ראה עוד »
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ודפוס ראם · ראה עוד »
דב בריש וידנפלד
#הפניה דב בריש ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ודגלנו (פולין) · ראה עוד »
דוד בורנשטיין
רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ודוד בורנשטיין · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרצ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תש"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ן · ראה עוד »
ה'תש"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ם · ראה עוד »
ה'תש"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ס · ראה עוד »
ה'תש"ף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ף · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשמ"ג · ראה עוד »
ה'תשנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשנ"ז · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשס"ה · ראה עוד »
ה'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשע"ב · ראה עוד »
ה'תשפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשפ"ז · ראה עוד »
ה'תשצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשצ"ה · ראה עוד »
ה'תשל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשל"ה · ראה עוד »
ה'תשכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשכ"ח · ראה עוד »
ה'תשי"ג
לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וה'תשי"ג · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הרמב"ם היומי
לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).
חָדָשׁ!!: הדף היומי והרמב"ם היומי · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: הדף היומי והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והשואה · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והלכה · ראה עוד »
הלכה יומית
#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והלכה יומית · ראה עוד »
הכנסת ספר תורה
הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והכנסת ספר תורה · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: הדף היומי והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
כ"א באדר א'
#הפניה כ"א באדר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"א באדר א' · ראה עוד »
כ"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בניסן · ראה עוד »
כ"ט בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בסיוון · ראה עוד »
כ"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ט בטבת · ראה עוד »
כ"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ז באלול · ראה עוד »
כ"ח בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בניסן · ראה עוד »
כ"ח בסיוון
יעקב וייס.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בסיוון · ראה עוד »
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ח בטבת · ראה עוד »
כ"ו באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ו באלול · ראה עוד »
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ"ו בחשוון · ראה עוד »
כ' באדר א'
#הפניה כ' באדר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ' באדר א' · ראה עוד »
כ' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וכ' בחשוון · ראה עוד »
י"ג באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ג באלול · ראה עוד »
י"ד באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד באלול · ראה עוד »
י"ד באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד באב · ראה עוד »
י"ד בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד בתמוז · ראה עוד »
י"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וי"ד בכסלו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישראל · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »
ישיבת מאה שערים
#הפניה הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישיבת מאה שערים · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: הדף היומי וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויהודים · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יואב שורק
יואב שורק (שלזינגר) (נולד ב-ט' באדר א' תש"ל/ 15 בפברואר 1970) הוא הוגה, פובליציסט ועורך כתב העת "השילוח", דוקטור להיסטוריה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויואב שורק · ראה עוד »
יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויונה שטנצל · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
11 בספטמבר
11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הדף היומי ו11 בספטמבר · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ו1923 · ראה עוד »
21 באוגוסט
21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הדף היומי ו21 באוגוסט · ראה עוד »
929 - תנ"ך ביחד
שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך, שהוקם בשנת 2014, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן.
חָדָשׁ!!: הדף היומי ו929 - תנ"ך ביחד · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הדף_היומי
