גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מחאה, מדע, מדעי הרפואה, מדעי הטבע, מדעי החברה, מונרכיה, מוזיקה, מילאן הראשון, מלך סרביה, מילון, מיכאילו אוברנוביץ', אמנות, אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, איוו אנדריץ', ניקולאי צ'רנישבסקי, ניש, ספרות, סרבית, סרבית-קרואטית, סרביה, סטבאן מוקרניאץ, פרס נובל, פרס פוליצר, פטר הנדקה, לבוסלב רוז'יצ'קה, בלגרד, ג'וזפה גריבלדי, הנדסה אזרחית, הפרלמנט הסרבי, הרצן, ולדימיר פרלוג, ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', כתב עת, 1 בנובמבר, 13 במאי, 1841, 1842, 1864, 1886, 1887, 1888, 1892, 19 בנובמבר, 1909, 1922, 1947, 1952, 1960, 1963, 25 ביולי, ..., 29 ביולי, 5 באפריל. להרחיב מדד (2 יותר) »
מחאה
מחאה היא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה, לרוב באופן פומבי, מופגן ומתוקשר כדי להשיג כמה שיותר מודעות לנושא, במיוחד אם מדובר בפעולה המסבה עוול עבור כמות גדולה של אנשים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומחאה · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומדע · ראה עוד »
מדעי הרפואה
מדעי הרפואה (באנגלית: Health sciences; או "מדעים ביו-רפואיים") הוא תחום אקדמי הכולל מספר דיסציפלינות משיקות במדעי החיים והרפואה, ושם דגש על הקישור בין המדעים השונים לגוף ומצביו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומדעי הרפואה · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעי החברה
מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומדעי החברה · ראה עוד »
מונרכיה
מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומונרכיה · ראה עוד »
מוזיקה
הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומוזיקה · ראה עוד »
מילאן הראשון, מלך סרביה
מילאן אוברנוביץ' (בסרבית: Milan Obrenović; 22 באוגוסט 1854, מרששט, נסיכות מולדובה – 11 בפברואר 1901, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה נסיך סרביה האוטונומית תחת האימפריה העות'מאנית ומלכה הראשון של ממלכת סרביה העצמאית, עם השחרור מעול העותמ'אנים לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומילאן הראשון, מלך סרביה · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומילון · ראה עוד »
מיכאילו אוברנוביץ'
מיכאילו אוברנוביץ' (בסרבית: Михаило Обреновић; 16 בספטמבר 1823, קראגויבאץ, נסיכות סרביה - 10 ביוני 1868, בלגרד, נסיכות סרביה) היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839–1842 ושוב בשנים 1860–1868.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ומיכאילו אוברנוביץ' · ראה עוד »
אמנות
Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ואמנות · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ואלפבית לטיני · ראה עוד »
איוו אנדריץ'
איוואן "איוו" אנדריץ' או איבו אנדריץ' (בסרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, 10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר ומשורר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ואיוו אנדריץ' · ראה עוד »
ניקולאי צ'רנישבסקי
ניקולאי גברילוֹביץ' צֶ'רנישֶׁבסקי (בכתב רוסי: Николай Гаврилович Чернышевский; 24 ביולי 1828 - 29 באוקטובר 1889) היה מבקר ספרות, פילוסוף, עורך ומהפכן רוסי במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וניקולאי צ'רנישבסקי · ראה עוד »
ניש
ניש (בסרבית בכתב קירילי: Ниш; באלפבית לטיני: Niš) היא העיר השלישית בגודלה בסרביה, לאחר הבירה בלגרד והעיר נובי סאד, והיא בירת מחוז נישאבה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וניש · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וספרות · ראה עוד »
סרבית
סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וסרבית · ראה עוד »
סרבית-קרואטית
#הפניה סרבו-קרואטית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וסרבית-קרואטית · ראה עוד »
סרביה
הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וסרביה · ראה עוד »
סטבאן מוקרניאץ
סטבאן מוקרניאץ, בשמו בלידה סטבאן סטויאנוביץ' (בסרבית: Стеван Мокрањац, Стеван Стојановић או בכתב לטיני - Stevan Mokranjac, Stevan Stojanović, 9 בינואר 1856 נוגטין - 28 בספטמבר 1914 סקופיה) היה מלחין, מנצח מקהלה, צ'לן ומורה סרבי למוזיקה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וסטבאן מוקרניאץ · ראה עוד »
פרס נובל
פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ופרס נובל · ראה עוד »
פרס פוליצר
פרס פּוּלִיצֶר (באנגלית: Pulitzer Prize) הוא פרס אמריקאי שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות והלחנה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ופרס פוליצר · ראה עוד »
פטר הנדקה
פטר הנדקה (בגרמנית: Peter Handke נולד ב-6 בדצמבר 1942 בגריפן) הוא סופר, מחזאי, תסריטאי, ובמאי קולנוע אוסטרי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ופטר הנדקה · ראה עוד »
לבוסלב רוז'יצ'קה
לבוסלב (לאופולד) סְטְיֶיפָּאן רוּזִ'יצְ'קָה (בקרואטית: Lavoslav (Leopold) Stjepan Ružička; 13 בספטמבר 1887 – 26 בספטמבר 1976) היה כימאי קרואטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1939 (לצד אדולף בוטנאנדט) "על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים".
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ולבוסלב רוז'יצ'קה · ראה עוד »
בלגרד
בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ובלגרד · ראה עוד »
ג'וזפה גריבלדי
ג'וזפה גריבלדי (באיטלקית: Giuseppe Garibaldi; 4 ביולי 1807 – 2 ביוני 1882) היה גנרל, פטריוט, מהפכן רפובליקני ומנהיג איטלקי.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וג'וזפה גריבלדי · ראה עוד »
הנדסה אזרחית
מגדלי עזריאלי בתל אביב, פרויקט גדול ממדים בהנדסה אזרחית. דחפור קטרפילר די-10 מכין את הקרקע לסלילת כביש 431. הנדסה אזרחית הוא תחום רחב של ההנדסה העוסק בתכנון, בתכן ובביצוע של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה, הציבור והפרט.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות והנדסה אזרחית · ראה עוד »
הפרלמנט הסרבי
#הפניה האספה הלאומית (סרביה).
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות והפרלמנט הסרבי · ראה עוד »
הרצן
#הפניה אלכסנדר הרצן.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות והרצן · ראה עוד »
ולדימיר פרלוג
ולדימיר פרלוג (באנגלית: Vladimir Perlog; 23 ביולי 1906 – 7 בינואר 1998) היה כימאי קרואטי-שווייצרי יליד סרביה, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1975 יחד עם ג'ון קורנפורת' "על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות".
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וולדימיר פרלוג · ראה עוד »
ווק סטפנוביץ' קראג'יץ'
ווּק סְטֶפַנוֹבִיץ' קַרַאגִ'יץ' (סרבית לטינית: Vuk Stefanović Karadžić; סרבית קירילית: Вук Стефановић Караџић; 7 בנובמבר 1787 - 7 בפברואר 1864) היה בלשן סרבי ורפורמטור של השפה הסרבית, אתנולוג, משורר, מתרגם ואף דיפלומט בעל מעמד.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וווק סטפנוביץ' קראג'יץ' · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות וכתב עת · ראה עוד »
1 בנובמבר
1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1 בנובמבר · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו13 במאי · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1841 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1842 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1864 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1886 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1887 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1888 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1892 · ראה עוד »
19 בנובמבר
19 בנובמבר הוא היום ה-323 בשנה, (324 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו19 בנובמבר · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1909 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1922 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1947 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1952 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1960 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו1963 · ראה עוד »
25 ביולי
25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו25 ביולי · ראה עוד »
29 ביולי
29 ביולי הוא היום ה-210 בשנה (211 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו29 ביולי · ראה עוד »
5 באפריל
5 באפריל הוא היום ה-95 בשנה (96 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות ו5 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האקדמיה_הסרבית_למדעים_ולאמנויות
