סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הגאון מווילנה

מַדָד הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה. [1]

299 יחסים: AJS Review, מנשה מאיליה, מנחם מנדל משקלוב, מנהג (יהדות), מסכת סנהדרין, מסכתות קטנות, מצבה, מקובל, מרדכי גרינברג, מרכז זלמן שזר, משה, משה מנדלסון (סופר), משה מרגלית, משה צוריאל, משה רבקש, משיח, משיחיות, מתמטיקה, מגיד (קבלה), מגיד (דרשן), מדע, מדעי הרוח, מהר"ל מפראג, מוסד הרב קוק, מוזיקה, מוהילב, מינות (יהדות), אמסטרדם, אמוראים, אנטינומיזם, אסטרונומיה, אפיקורס, אפיטף, ארץ ישראל, ארבעה טורים, אריז"ל, אריה מורגנשטרן, אריוגלה, אשכנזים, אלגברה, אלי אשד, אליהו מקאליש, אחרונים, אב בית דין, אב"ד, אברהם אחי הגר"א, אברהם בן הגר"א, אברהם דנציג, אברהם וילנר, אברהם ישעיה קרליץ, ..., אגדות חז"ל, אדמו"ר, אוניברסיטת בר-אילן, אוקמרגה, איש אשכולות, נפש החיים, נפתלי הרץ הלוי, נתן גורן, ניצוצות (קבלה), סמיאטיץ', סעדיה תלמיד הגר"א, ספר הזוהר, ספר יצירה, ספרא, ספרא דצניעותא, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרי הגר"א, ספוטיפיי, סלץ (בלארוס), סלונים, סדר טהרות, סדר זרעים, סיימאס, עמנואל אטקס, עם הספר (הוצאת ספרים), עלו לארץ ישראל, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לארץ ישראל, עזרא הסופר, עברית, עד נוסח, עיקרי האמונה היהודית, פני משה, פסוק, פרשנות הפשט למקרא, פרושים (היישוב הישן), פוניבז', פוסק, פולין, פינסק, פינחס בן יהודה אלטשול, פילוסופיה, פיוטרקוב טריבונלסקי, צפת, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), צוואת הריב"ש, קצות החושן, קלינינגרד, קבלה, קדאיניאי, קהילת אדרת אליהו, קושיה, קול התור, רמח"ל, רמב"ם, רא"ש, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראשי תיבות, רפואה, רש"י, רב, רב אשי, רבי יהודה הנשיא, רוקחות, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, שמעון דובנוב, שניאור זלמן מלאדי, שערי חסד, שקלוב, שרפת ספרים, שריה דבליצקי, שלמה מטולוצין, שלמה אלישיב, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה ברוודה, שבת, שבתאות, שולחן ערוך, שיר השירים, שיתין נשמין, תמ"ח, תנ"ך, תנאים, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תק"כ, תקמ"ב, תקמ"ג, תקל"ח, תקכ"ז, תרגום, תשנ"ט, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תלפיות (רבעון), תוך כדי דיבור, תוספתא, תורת הנסתר, תוהו ובוהו, תיקוני הזוהר, לימוד תורה, לימודי חול, ליסא, ליטא, ליטאים (זרם), ט"ו בניסן, טעות דפוס, טשעכאנאוויץ, טומאה, טולצ'ין, טיקטין, ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון, זלבה, חסידות, חסידות חב"ד, חסידים, חרם (הלכה), חלם, חורבן העולם באלף השביעי, חוכמה, חיי אדם, חיים מוולוז'ין, בן ציון כ"ץ, בנימין ריבלין, בצלאל לנדוי, ברסט ליטובסק, ברלין, ברוך משקלוב, בלארוס, בלשנות, בד"ד, בוסטון, ביאור הגר"א, בית מדרש, בית הרב, בית כנסת, ביבליוגרפיה, ביולוגיה, גמרא, גאומטריה, גאונים, גאולה, גאוגרפיה, גרמניה, גליציה, גולם (מיסטיקה), ד' בניסן, דקדוק עברי, דרשה, דז'יסנה, דב ליפץ, דברי הימים, דוברובנה, דוד לוריא, דיבור המתחיל, ה'ת"ף, ה'ת"פ, ה'תפ"ב, ה'תק"ה, ה'תקמ"א, ה'תקנ"ח, ה'תקס"ח, ה'תקס"ד, ה'תקע"ו, ה'תקצ"ב, ה'תקכ"ח, ה'תשנ"ח, האמונה היהודית, האר"י, האג, האיחוד הפולני-ליטאי, הנדסה, העיר העתיקה, הראי"ה, התנגדות לחסידות, הלל ריבלין, הלכה, ההתנגדות לחסידות, הולנד, וילנה, וילקומיר, כתב יד (העתק), כתבי האר"י, כולל אברכים, כישוף, י"ט בתשרי, ינישוק, יסודות (ספר), יעקב עדס (דברי יעקב), יעקב פרנק, יעקב פרלוב (ארצות הברית), יעקב כהנא, יפו, יצחק אייזיק חבר, יצחק שלמה זילברמן, יצחק בן-צבי, ירושלים, ירוחם ליינר, ישעיהו וינוגרד, ישראל משקלוב, ישראל אליהו וינטרוב, ישורון (מאסף תורני), ישיבת אדרת אליהו, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, יחיאל מיכל ממינסק, יהדות מזרח אירופה, יהדות ליטא, יהושע מונדשיין, יהודה ליב הלוי עד"ל, יהודה לייב פישמן מימון, יום כיפור, יוסף אביב"י, יוסף אביבי, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון), יידיש, 1720, 1724, 1739, 1741, 1745, 1748, 1750, 1752, 1756, 1759, 1760, 1764, 1765, 1767, 1768, 1772, 1778, 1780, 1781, 1782, 1797, 1806, 1808, 1812, 1816, 1840, 23 באפריל, 9 באוקטובר. להרחיב מדד (249 יותר) »

AJS Review

שמאל AJS Review הוא כתב עת מדעי של החברה למדעי היהדות (Association for Jewish Studies, ובראשי תיבות - AJS).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וAJS Review · ראה עוד »

מנשה מאיליה

רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 – ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומנשה מאיליה · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכתות קטנות

מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומסכתות קטנות · ראה עוד »

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומצבה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומקובל · ראה עוד »

מרדכי גרינברג

הרב מרדכי חיים גרינברג (נולד בי"ז בכסלו ה'תש"ג, 1942) הוא רב ציוני-דתי ישראלי, נשיא ישיבת כרם ביבנה שבראשה כיהן עד שנת ה'תשע"ז (2017) וחבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומרדכי גרינברג · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשה · ראה עוד »

משה מנדלסון (סופר)

Ohlsdorf Jewish Cemetery בהמבורג משה מנדלסון (בגרמנית: Moses Mendelsohn; ד' בניסן תקמ"ב – כ"ז בסיון ה'תרכ"א, 19 במרץ 1782 – 5 ביוני 1861) היה משורר, סופר, צייר ומתרגם יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשה מנדלסון (סופר) · ראה עוד »

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשה מרגלית · ראה עוד »

משה צוריאל

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938 – כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023) היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשה צוריאל · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשה רבקש · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשיח · ראה עוד »

משיחיות

#הפניה משיח (דתות).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומשיחיות · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומתמטיקה · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מגיד (דרשן)

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומגיד (דרשן) · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומדע · ראה עוד »

מדעי הרוח

פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומדעי הרוח · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוזיקה

הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומוזיקה · ראה עוד »

מוהילב

מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומוהילב · ראה עוד »

מינות (יהדות)

ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ומינות (יהדות) · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואמסטרדם · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואמוראים · ראה עוד »

אנטינומיזם

אנטינומיזם (antinomism או antinomianism) היא ההשקפה לפיה האמונה הדתית הנכונה פוטרת את המחזיק בה מהכרח לציית לחוקים ולמסגרות חברתיות, וכי הטוב והצדק נובעים מן הנפש פנימה ולא מבחוץ.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואנטינומיזם · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואסטרונומיה · ראה עוד »

אפיקורס

#הפניה אפיקורוס (יהדות).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואפיקורס · ראה עוד »

אפיטף

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואפיטף · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וארבעה טורים · ראה עוד »

אריז"ל

#הפניה האר"י.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואריז"ל · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אריוגלה

אַרֶיוֹגַלַה (בליטאית: Ariogala, בפולנית: Ejragoła, ברוסית: Эйрагола, ביידיש: אייראגאלע, וגם: ראגולה) היא עיירה במחוז קובנה בליטא, על גדת הנהר דוביסה, מרכז מנהלי ודתי והיישוב השני בגודלו במחוז משנה ראסייני.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואריוגלה · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואשכנזים · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואלגברה · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואלי אשד · ראה עוד »

אליהו מקאליש

#הפניה אליהו רגולר.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואליהו מקאליש · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואחרונים · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואב בית דין · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואב"ד · ראה עוד »

אברהם אחי הגר"א

רבי אברהם אחי הגר"א (ה'תפ"ב, 1722 - ד' בניסן ה'תקס"ד, 16 במרץ 1804), היה מקובל ודרשן, מחבר ספר המוסר מעלות התורה שהודפס במהדורות רבות וזכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואברהם אחי הגר"א · ראה עוד »

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואברהם דנציג · ראה עוד »

אברהם וילנר

#הפניה אברהם בן הגר"א.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואברהם וילנר · ראה עוד »

אברהם ישעיה קרליץ

#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואברהם ישעיה קרליץ · ראה עוד »

אגדות חז"ל

#הפניה אגדה (יהדות).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואגדות חז"ל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואדמו"ר · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוקמרגה

אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואוקמרגה · ראה עוד »

איש אשכולות

'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ואיש אשכולות · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ונתן גורן · ראה עוד »

ניצוצות (קבלה)

ניצוצות הוא מושג בקבלה, תורת הנסתר היהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וניצוצות (קבלה) · ראה עוד »

סמיאטיץ'

סמיאטיץ' (בפולנית: Siemiatycze) היא עיירה במחוז פודלסיה בצפון-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסמיאטיץ' · ראה עוד »

סעדיה תלמיד הגר"א

רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסעדיה תלמיד הגר"א · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר יצירה

ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספר יצירה · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספרא · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספרא דצניעותא · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספוטיפיי

הסמליל הראשון של Spotify, מ-2008 עד 2013 Spotify (בתעתיק לעברית: ספוטיפיי) הוא שירות הזרמת מוזיקה דיגיטלי המאפשר הזרמה של שירים והסכתים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וספוטיפיי · ראה עוד »

סלץ (בלארוס)

סלץ (בבלארוסית: Сялец, ברוסית: Селец, בפולנית: Sielec) הוא כפר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, מזרחית לפרוז'ני ובסמוך לנהר יסולדה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסלץ (בלארוס) · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסלונים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסדר זרעים · ראה עוד »

סיימאס

הפרלמנט הליטאי, הנקרא בליטאית סיימאס, ובשמו המלא: הסיימאס של הרפובליקה הליטאית (בליטאית: Lietuvos Respublikos Seimas), הוא הרשות המחוקקת בליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וסיימאס · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עלו לארץ ישראל

#הפניה עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועלו לארץ ישראל · ראה עוד »

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועברית · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועד נוסח · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

פני משה

#הפניה משה מרגלית#פירוש לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופני משה · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופסוק · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פוניבז'

פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופוניבז' · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופולין · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופינסק · ראה עוד »

פינחס בן יהודה אלטשול

רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופילוסופיה · ראה עוד »

פיוטרקוב טריבונלסקי

פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וצפת · ראה עוד »

צבי הירש הורוביץ (דרזדן)

הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »

צוואת הריב"ש

צוואת הרִיבָ"ש (ראשי תיבות: רבי ישראל בעל שם טוב; במקור נקרא: צוואת ריב"ש (או: מריב"ש) והנהגות ישרות) הוא ליקוט של דברי תורה שנאמרו על ידי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ותלמידו המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וצוואת הריב"ש · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקצות החושן · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקלינינגרד · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקבלה · ראה עוד »

קדאיניאי

קדאיניאי (בליטאית: Kėdainiai, ביידיש: קיידאן, בפולנית: Kiejdany, ובגרמנית: Kedahnen) היא אחת הערים העתיקות בליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקדאיניאי · ראה עוד »

קהילת אדרת אליהו

בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקושיה · ראה עוד »

קול התור

קול התור הוא ספר בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וקול התור · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורא"ש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וראשי תיבות · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורפואה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורש"י · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורב · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורב אשי · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רוקחות

#הפניה מדעי הרוקחות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורוקחות · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ורי"ף · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושערי חסד · ראה עוד »

שקלוב

שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושקלוב · ראה עוד »

שרפת ספרים

סמל "החברה הניו-יורקית לדיכוי החטא" (תחילת המאה העשרים), שנראה בו אדם המעלה באש "ספרי תועבה" שרפת ספרים היא צעד טקסי שבו בני אדם שורפים במכוון ספרים מסוימים, כאות לסלידה גמורה מספרים אלה ומהתרבות שהם מייצגים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושרפת ספרים · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה מטולוצין

הרב שלמה מטולוצין היה מגדולי תלמידי הגר"א ומראשוני תלמידיו שעלו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושלמה מטולוצין · ראה עוד »

שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושלמה אלישיב · ראה עוד »

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »

שלמה ברוודה

הרב שלמה ליב ברוודה (נכתב: ברעוודה; ה' באדר תרצ"א, 22 בפברואר 1931 - כ"ו בטבת תשע"ג, 9 בינואר 2013) היה מגיד מישרים, פרשן תורת הגר"א ומחבר ספרים על תורתו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושלמה ברוודה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושבת · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושבתאות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושיר השירים · ראה עוד »

שיתין נשמין

שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ושיתין נשמין · ראה עוד »

תמ"ח

#הפניה ה'תמ"ח.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותמ"ח · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותנאים · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תק"כ

#הפניה ה'תק"ך.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותק"כ · ראה עוד »

תקמ"ב

#הפניה ה'תקמ"ב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותקמ"ב · ראה עוד »

תקמ"ג

#הפניה ה'תקמ"ג.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותקמ"ג · ראה עוד »

תקל"ח

#הפניה ה'תקל"ח.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותקל"ח · ראה עוד »

תקכ"ז

#הפניה ה'תקכ"ז.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותקכ"ז · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותרגום · ראה עוד »

תשנ"ט

#הפניה ה'תשנ"ט.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותשנ"ט · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותלמיד חכם · ראה עוד »

תלפיות (רבעון)

שער גליונו הראשון של כתב העת תלפיות – כתב עת תורני מדעי שיצא לאור בניו יורק.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותלפיות (רבעון) · ראה עוד »

תוך כדי דיבור

בהלכה, תוך כדי דיבור הוא כלל האומר כי יש תוקף לביטול, המשך או השלמה של אמירה קודמת אם האמירה העוקבת באה תוך פרק זמן קצר ביותר לאחר אמירת הדיבור הראשון (כזמן אמירת המשפט הקצר "שלום עליך רבי").

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותוך כדי דיבור · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותוספתא · ראה עוד »

תורת הנסתר

תורת הנסתר (לעיתים חכמת הנסתר (ח"ן; מוכר בביטוי "יודעי ח"ן"; בלועזית: אוֹקוּלְטִיזְם) הוא שם שבו משתמשים מיסטיקנים לתיאור פרסומים ופרקטיקות המכוונים לגלות אמת חבויה, הנמצאת מעבר להיבטים הגלויים. בפרט, הכוונה למציאות "על טבעית" שאינה נתפסת בחושים הרגילים, אינה נאמדת באמצעות כלים רציונליים או שיטות מדעיות. תחומים של תורת הנסתר כוללים למשל כישוף, חוש שישי, אסטרולוגיה, ספיריטואליזם, מיסטיציזם, נומרולוגיה, חזיונות חלום ועוד. בראשי תיבות נקראת ח"ן (חכמת הנסתר), בעיקר בצירוף הכבול "יודעי ח"ן". בהשאלה משמש הביטוי "יודעי ח"ן" לתיאור קבוצת אנשים המבינים קודים המובנים רק להם. עיסוק או עניין בתורת הנסתר לא מחייב אמונה בכוחות "על טבעיים". ספרים רבים מסוגת הפנטזיה, למשל, עוסקים בכישוף או בנסתר; אך מרבית הסופרים לא מאמינים שאלו דברים הקיימים בעולם המציאותי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותורת הנסתר · ראה עוד »

תוהו ובוהו

ייצוג אומנותי של שבעת ימי הבריאה תֹהוּ וָבֹהוּ הוא ביטוי עברי מקראי הנמצא בנרטיב הבריאה, המופיע בתחילת ספר בראשית כחלק מסיפור מקראי המתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותוהו ובוהו · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ולימוד תורה · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ולימודי חול · ראה עוד »

ליסא

#הפניה לשנו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וליסא · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וליטא · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ט"ו בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וט"ו בניסן · ראה עוד »

טעות דפוס

טעות דפוס הנובעת משִׂיכּוּל אותיות באתר החדשות של YNET טעות הדפוס ב"תנ"ך הנואפים" - בו נשמטה המילה "לא" בעשרת הדיברות, כך שבמקום "לא תנאף" כתוב "נאף". טעות דפוס היא טעות הנוצרת בעת הכנתו של טקסט לדפוס.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וטעות דפוס · ראה עוד »

טשעכאנאוויץ

#הפניה צ'חנוביץ.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וטשעכאנאוויץ · ראה עוד »

טומאה

#הפניה טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וטומאה · ראה עוד »

טולצ'ין

טולצ'ין (באוקראינית ורוסית: Тульчин; ביידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וטולצ'ין · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וטיקטין · ראה עוד »

ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון

ז'ורז-לואי לקלר דה בופון (בצרפתית: Georges-Louis Leclerc, Comte de Buffon; 7 בספטמבר 1707 – 16 באפריל 1788) היה חוקר טבע, מתמטיקאי, קוסמולוג ועורך אנציקלופדיות צרפתי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וז'ורז'-לואי לקלר דה בופון · ראה עוד »

זלבה

זלבה (בבלארוסית: Зэльва; בפולנית: Zelwa) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וזלבה · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחסידות · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחסידים · ראה עוד »

חרם (הלכה)

#הפניה חרם (נידוי הלכתי).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחרם (הלכה) · ראה עוד »

חלם

חֶלְם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם שנהגה כבעברית: חֶלְם) היא עיר במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחלם · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חוכמה

"חוכמה", מאת רוברט ריד "האדם החושב", אוגוסט רודן חוכמה היא תכונה המתבטאת בהבנה מהירה יחסית לאחרים, והיכולת לנתח דברים מסובכים ולהגיע למסקנות הנכונות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחוכמה · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחיי אדם · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

בן ציון כ"ץ

#הפניה בן-ציון כ"ץ.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובן ציון כ"ץ · ראה עוד »

בנימין ריבלין

רבי בנימין ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח 1727–1728 – תקע"ג 1812) היה תלמידו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובנימין ריבלין · ראה עוד »

בצלאל לנדוי

מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובצלאל לנדוי · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וברסט ליטובסק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וברלין · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וברוך משקלוב · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובלארוס · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובלשנות · ראה עוד »

בד"ד

עטיפת צדו האנגלי של כתב העת בד"ד. העטיפה ממחישה את השילוב בין תורה ומדע, שביסוד כתב העת: מוצגים בה ספר תורה (כמנהג עדות המזרח) ועצמים מדעיים מגוונים. בד"ד (ראשי תיבות של בכל דרכיך דעהו) הוא כתב עת מדעי תורני לענייני תורה ומדע היוצא לאור על ידי אוניברסיטת בר-אילן אחת לכמה חודשים החל משנת 1995.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובד"ד · ראה עוד »

בוסטון

מפת בוסטון בשנת 1772 נהר צ'ארלס על שכונת בק ביי קו הרקיע של בוסטון בסתיו בוסטון (באנגלית: Boston) היא בירתה של מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובוסטון · ראה עוד »

ביאור הגר"א

#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וביאור הגר"א · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובית מדרש · ראה עוד »

בית הרב

#הפניה בית הרב קוק.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובית הרב · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וביולוגיה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגמרא · ראה עוד »

גאומטריה

"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגאומטריה · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגאונים · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגאולה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגאוגרפיה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגרמניה · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגליציה · ראה עוד »

גולם (מיסטיקה)

מהר"ל ועל הגולם מפראג, מאת הצייר הצ'כי מיקולש אלש. בפולקלור, גולם הוא גוש של חומר בדמות אדם שיודעי תורת הנסתר הפיחו בו רוח חיים על ידי אמירת שמות קדושים ועל ידי כתיבת המילה "אמת" על מצחו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וגולם (מיסטיקה) · ראה עוד »

ד' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ד' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וד' בניסן · ראה עוד »

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודקדוק עברי · ראה עוד »

דרשה

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודרשה · ראה עוד »

דז'יסנה

דז'יסנה או דיסנה (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודז'יסנה · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודב ליפץ · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודברי הימים · ראה עוד »

דוברובנה

דוברובנה (בבלארוסית: Дуброўна; ברוסית: Дубро́вно, דוברובנו; בפולנית: Dubrowna) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודוברובנה · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודוד לוריא · ראה עוד »

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ודיבור המתחיל · ראה עוד »

ה'ת"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'ת"ף · ראה עוד »

ה'ת"פ

#הפניה ה'ת"ף.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'ת"פ · ראה עוד »

ה'תפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תפ"ב · ראה עוד »

ה'תק"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תק"ה · ראה עוד »

ה'תקמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקמ"א · ראה עוד »

ה'תקנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקנ"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקס"ד · ראה עוד »

ה'תקע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקע"ו · ראה עוד »

ה'תקצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקצ"ב · ראה עוד »

ה'תקכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תקכ"ח · ראה עוד »

ה'תשנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וה'תשנ"ח · ראה עוד »

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והאמונה היהודית · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והאר"י · ראה עוד »

האג

מבט על האג מצפון-מערב, איור מאת ואן יאן גוין ה"ביננהוף" ואולמות האבירים, המרכז הפוליטי של הולנד ארמון השלום בו ממוקם בית הדין הבינלאומי ICJ בית העירייה החדש מרכז העיר האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה",; ובקיצור Den Haag - "דן האך") היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והאג · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

הנדסה

טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות - מנוע סילון פראט אנד ויטני F100. הנדסת אלקטרוניקה - מעגל משולב. הנדסה קרבית. הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והנדסה · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והעיר העתיקה · ראה עוד »

הראי"ה

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והראי"ה · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הלל ריבלין

רבי הלל ריבלין ("ריבאלס") משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והלל ריבלין · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והלכה · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה והולנד · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ווילנה · ראה עוד »

וילקומיר

#הפניה אוקמרגה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ווילקומיר · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וכתבי האר"י · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וכולל אברכים · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וכישוף · ראה עוד »

י"ט בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וי"ט בתשרי · ראה עוד »

ינישוק

שרידי בית הכנסת הלבן בעיירה ינישוק (בליטאית: Joniškis, יונישקיס; ביידיש: יאנישאָק, בפולנית: Janiszki) היא עיר קטנה, מרכזו המנהלי של מחוז משנה ינישוק במחוז שאולאי שבצפון ליטא.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וינישוק · ראה עוד »

יסודות (ספר)

יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא, נקרא גם 'האלמנטים') הוא חיבור בן שלושה-עשר חלקים, שכתב המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויסודות (ספר) · ראה עוד »

יעקב עדס (דברי יעקב)

הרב יעקב עדס (נולד בי' בחשוון תשכ"ה, 16 באוקטובר 1964) הוא מקובל, מחבר סדרת הספרים "דברי יעקב".

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויעקב עדס (דברי יעקב) · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב פרלוב (ארצות הברית)

הרב יעקב פרלוב (כ"א בחשוון ה'תרצ"א, 1930 – י"ג בניסן ה'תש"ף, 7 באפריל 2020) היה האדמו"ר מנובומינסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויעקב פרלוב (ארצות הברית) · ראה עוד »

יעקב כהנא

רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויעקב כהנא · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויפו · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וירושלים · ראה עוד »

ירוחם ליינר

רבי ירוחם ליינר (בכתיב יידי - ליינער; ה' בסיוון תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) היה אדמו"ר בארצות הברית מבית חסידות איזביצה ראדזין, חוקר תורני, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וירוחם ליינר · ראה עוד »

ישעיהו וינוגרד

ישעיהו צבי וינוֹגרָד (ח בתמוז ה'תרצ"ג - יג באייר ה'תש"ף; 2 ביולי 1933 - 7 במאי 2020) היה ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישעיהו וינוגרד · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל אליהו וינטרוב

הרב ישראל אליהו וינטרוב (כ"ב באדר ב' ה'תרצ"ב, 30 במרץ 1932 - י"א בניסן ה'תש"ע, 25 במרץ 2010) היה מקובל, מחבר ספרים והוגה דעות חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישראל אליהו וינטרוב · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבת אדרת אליהו

בית המדרש באגף החדש ישיבת אדרת אליהו היא ישיבה חרדית ליטאית השייכת לקהילת אדרת אליהו (הנקראים גם "זילברמנים"), שנמצאת בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישיבת אדרת אליהו · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה וישיבה · ראה עוד »

יחיאל מיכל ממינסק

הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יהודה ליב הלוי עד"ל

#הפניה יהודה ליב אדל.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויהודה ליב הלוי עד"ל · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויום כיפור · ראה עוד »

יוסף אביב"י

יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויוסף אביב"י · ראה עוד »

יוסף אביבי

#הפניה יוסף אביב"י.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויוסף אביבי · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)

#הפניה יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון).

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ויידיש · ראה עוד »

1720

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1720 · ראה עוד »

1724

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1724 · ראה עוד »

1739

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1739 · ראה עוד »

1741

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1741 · ראה עוד »

1745

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1745 · ראה עוד »

1748

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1748 · ראה עוד »

1750

;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1750 · ראה עוד »

1752

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1752 · ראה עוד »

1756

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1756 · ראה עוד »

1759

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1759 · ראה עוד »

1760

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1760 · ראה עוד »

1764

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1764 · ראה עוד »

1765

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1765 · ראה עוד »

1767

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1767 · ראה עוד »

1768

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1768 · ראה עוד »

1772

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1772 · ראה עוד »

1778

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1778 · ראה עוד »

1780

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1780 · ראה עוד »

1781

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1781 · ראה עוד »

1782

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1782 · ראה עוד »

1797

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1797 · ראה עוד »

1806

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1806 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1808 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1812 · ראה עוד »

1816

שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1816 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו1840 · ראה עוד »

23 באפריל

23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו23 באפריל · ראה עוד »

9 באוקטובר

9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגאון מווילנה ו9 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אליהו מוילנא, הגאון מווילנא, הגאון מוילנא, הגאון מוילנה, הגרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגאון_מווילנה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »