גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
21 יחסים: מלווה מלכה, מטפורה, מטונימיה, אמצעי רטורי, אמצעים פיגורטיביים, אמיר גלבע, ארז ביטון, נפרדנו כך (שיר של לאה גולדברג), נשמת כל חי, ערב שבת, פסוקי דזמרא, פיוט, קריקטורה, רטוריקה, שמואל יוסף עגנון, שבת, שירה מודרנית, לאה גולדברג, גוזמה, דימוי, הנדח.
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: הגזמה ומלווה מלכה · ראה עוד »
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
חָדָשׁ!!: הגזמה ומטפורה · ראה עוד »
מטונימיה
מֶטונימיה (מיוונית: μετωνυμία - מט-אונימיה -"החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל - μετ-ονομαζειν מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל.
חָדָשׁ!!: הגזמה ומטונימיה · ראה עוד »
אמצעי רטורי
אמצעי רטורי (או אמצעי שיח) הוא דרך ושיטה לשונית־ספרותית של אמנות הנאום (רטוריקה), בו הכותב או הדובר משתמש כדי לשכנע את נמעניו (השומעים או הקוראים) וכדי לעורר את רגשותיהם.
חָדָשׁ!!: הגזמה ואמצעי רטורי · ראה עוד »
אמצעים פיגורטיביים
אמצעים פיגורטיביים הם כלים רטוריים המשמשים להמחשת מושג או תיאור באמצעות יצירת תמונה מילולית המתאימה או מקבילה אליו.
חָדָשׁ!!: הגזמה ואמצעים פיגורטיביים · ראה עוד »
אמיר גלבע
"שיר בבקר בבקר" בשדרות קוגל בחולון קרני 12 בתל אביב אמיר גלבע (גלבוע), (25 בספטמבר 1917, ט' בתשרי תרע"ח ראדזיבילוב, ווהלין – 2 בספטמבר 1984, ה' באלול תשמ"ד, פתח תקווה) היה משורר ומתרגם עברי ישראלי, זוכה פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: הגזמה ואמיר גלבע · ראה עוד »
ארז ביטון
ארז ביטון (נולד ב־4 ביוני 1942) הוא משורר ישראלי וחתן פרס ישראל לספרות ולשירה עברית לשנת 2015.
חָדָשׁ!!: הגזמה וארז ביטון · ראה עוד »
נפרדנו כך (שיר של לאה גולדברג)
נפרדנו כך הוא שיר שכתבה המשוררת לאה גולדברג, ונכלל באסופת השירים שלה "מוקדם ומאוחר" שיצאה לאור ב-1959.
חָדָשׁ!!: הגזמה ונפרדנו כך (שיר של לאה גולדברג) · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: הגזמה ונשמת כל חי · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: הגזמה וערב שבת · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: הגזמה ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: הגזמה ופיוט · ראה עוד »
קריקטורה
קריקטורה שפורסמה בשנת 1868 בעיתון צרפתי, ומציגה את צ'ארלס דיקנס חוצה עם ספריו את תעלת למאנשקריקטורה משנת 1871, המציגה את צ'ארלס דרווין כקוף אדם קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק, להוסיף מאפיין הומוריסטי לאדם, ולעיתים גם לעורר ביקורת.
חָדָשׁ!!: הגזמה וקריקטורה · ראה עוד »
רטוריקה
רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.
חָדָשׁ!!: הגזמה ורטוריקה · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: הגזמה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: הגזמה ושבת · ראה עוד »
שירה מודרנית
השירה המודרנית (באנגלית: Modern poetry), היא סגנון שירה שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הגזמה ושירה מודרנית · ראה עוד »
לאה גולדברג
"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).
חָדָשׁ!!: הגזמה ולאה גולדברג · ראה עוד »
גוזמה
גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו.
חָדָשׁ!!: הגזמה וגוזמה · ראה עוד »
דימוי
דימוי הוא אמצעי פיגורטיבי הבא לתאר מושג כלשהו באמצעות השוואה למושג משדה סמנטי (שדה משמעות) אחר/מקביל.
חָדָשׁ!!: הגזמה ודימוי · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: הגזמה והנדח · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגזמה
