סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

מַדָד הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא. [1]

618 יחסים: מ"ר, ממשלת ישראל, מאמר, מאיר ילין, מנצ'סטר (ניו המפשייר), מנצח, מנהל מוזיקלי, מסה (חיבור עיוני), מעריב, מפ"ם, מפא"י, מפקח (חינוך), מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית, מקראה, מקהלה, מרא דאתרא, מרצה, מרב יודילוביץ', מרדכי אלישיב, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מריאמפולה, מרים גיליס, מרים גיליס-קרליבך, משמעת, משפטן, משפטים, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשפטים, משרד האוצר, משה אוירבך, משה שוואבה, משה זילברג, משה יצחק בלוך, משה יהודה שלזינגר, משורר, משולם וולף, מתמטיקאי, מתמטיקה, מתמטיקה שימושית, מתרגם, מלך פרק, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחין, מלגה (חינוך), מחנך, מחנה ריכוז, מחנה העקורים לנדסברג, מחנה הריכוז שטוטהוף, מחנה הריכוז דכאו, ..., מחשוב, מחוז קובנה, מבקר ספרות, מברק, מגן דוד, מגנוס קרינסקי, מדע המדינה, מדען, מדעי הרוקחות, מדעי הטבע, מדעי היהדות, מהנדס, מוסקבה, מוסד ביאליק, מועצת גדולי התורה, מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', מורה, מוזיאון השואה האמריקני, מוזיקאי, מוזיקה עממית, מודרניזם, מוות על קידוש השם, מכס, מכללת אפרתה, מכבי (ספורט), מכון סטיבנס לטכנולוגיה, מכון ויצמן למדע, מכון ירושלים, מינסק, מינדאוגאס, מיעוט, מישה בלכרוביץ', מיינץ, אמנות ישראלית, אמרגן, אנחנו כאן (מקהלה), אנגליה, אסתר רזיאל-נאור, אסטוניה, אצ"ל, אקציה, אקולוגיה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, ארכיון האינטרנט, אל על, אלטונה, אליקים געטשליק שלזינגר, אליטא, אליהו בילס, אחד העם, אחווה (קבוצה), אבן פינה, אברהם שאנן, אגרונום, אגודת סטודנטים, אדריכל, אדריכלות, אדריכלות מודרנית, אדוארד מקס צ'ייס, אהרן מגד, אהרן פרץ (רופא), אהרן ברמן, אהרן כהנשטם, אומן, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת וילנה, אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול, אוסטרליה, אוסטיודן, אוקמרגה, אוקראינה, אורתוגרפיה, אורט עולמי, אורט ישראל, אורטוריה, אושוויץ, אוטונומיה, אוטיאן, איגוד יוצאי ליטא בישראל, איישישוק, נצר סרני, נשף מסכות, נתן גרינבלאט, נתן גורן, נח פלר, נח שפירא (כימאי ומחנך), נח שטרן, נדבן, ניב הקבוצה, ניו אינגלנד, ניימן (נהר), ניישטוט שאקי, סמיטולוגיה, סמיכה לרבנות, ספר, ספר לימוד, ספרות, ספרות עברית, ספרות ילדים, ספרות ילדים ונוער, ספרות יידיש, ספרית פועלים, סקנדינביה, סקסופון, סרטיפיקט, סלובודקה, סופר, סובטסק (מחוז קלינינגרד), סיפוח, סיביר, סיגריה, סיים (ליטא), עם הספר (הוצאת ספרים), ענישה גופנית בבית הספר, עסקן, על המשמר, עליית הנוער, עלייה לארץ ישראל, עזריאל קרליבך, עברית, עדת ישראל, עונג שבת, עורך, עין השופט, עיר בירה, עיתונאי, עילוי (לימוד), עיבוד מוזיקלי, עיירת מרפא, פנסילבניה, פעיל ציוני, פרנקפורט, פרס ישראל, פרשת טוביאנסקי, פרטיזן, פרוסיה המזרחית, פרופסור, פרופסור אמריטה, פתח תקווה, פלך מוהילב, פלך מינסק, פלך קובנה, פלך וילנה, פלורה, פדגוג, פוניבז', פוסק, פורים, פולנית, פולין, פוליגלוט, פילוסופיה, פיליטון, פיזיקה, צ"ס, צמח פלדשטיין, צעירי מזרחי, צעירי ציון, צרפתית, צבא הקיסרות הגרמנית, צבי שארפשטיין, ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות דתית, ציוני, ציונים כלליים, ציור, צייר, קמניץ (ליטא), קמפוס ביאליק-רוגוזין, קאליש, קנטטה, קפטן (דרגה), קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קרדיולוג, קתדרה (אקדמיה), קלווריה (ליטא), קלינינגרד (מחוז), קבלן, קופנהגן, קולנוע ישראלי, קובנה, קיבוץ, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, ראשון לציון, רפובליקות ברית המועצות, רב, רב צבאי, רב ראשי, רוסית, רוסיה, רופא, רופא ילדים, רוקישקיס, רוז'קה קורצ'ק-מרלא, רוז'ינוי, ריאקציה (אידאולוגיה), ריגה, שמואל אייזנשטדט, שמואל גדון, שמואל דויטשלנדר, שארית הפליטה, שאול אייזנברג, שאול טשרניחובסקי, שאול בלכרוביץ', שאולאי, שאוולי, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שפה זרה, שפות שמיות, שקוד, שר, שרטוט, שרה דורון, שלמה סטרליץ, שלמה קרליבך, שלמה קרליבך (משגיח), שלמה קרליבך (ליבק), שלום עליכם, שלום יונה טשרנא, שביתה, שדובה, שואת יהודי ליטא, שופט, שוביניזם, שוודיה, שווייץ, שכר לימוד, שיקגו, שיר מחאה, שירונט, תנ"ך, תנועת המזרחי, תנועת העבודה, תנועת החסידות, תנועת החרות, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תפילה (יהדות), תרס"ט, תרפ"ג, תרצ"ב, תרצ"ג, תרבות (רשת חינוך), תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תלמה אליגון, תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תחביר, תחיית הלשון העברית, תורה עם דרך ארץ, תיכון קוגל, לאה גולדברג, לטינית, להבות הבשן, לוחמי הגטאות, לימוד תורה, ליאופולד רוזנק, ליטא, ליטא בין שתי מלחמות העולם, ליטאס, ליטאית, ליבק, ט"ו בשבט (מועד), טשקנט, טל בלכרוביץ', טלז, טטרסק, טילזיט, ז'נבה, זמר-יוצר, זמרה, זאב בירגר, זפוריז'יה, זואולוגיה, חנוכה, חלוציות, חזנות, חבר הלאומים, חבר הכנסת, חגי ישראל ומועדיו, חדר מתוקן, חוקר, חוקה, חולון, חובבי ציון, חיפה, חיבת ציון, חיים נחמן שפירא, חיים נחמן ביאליק, חיים קרלינסקי, חיים לייב פקריס, חיים ילין (סופר), באוהאוס, בנק לאומי לישראל, ברמן, ברסט ליטובסק, ברל כהן, ברלין, ברוך בן-יהודה, ברית חלוצים דתיים, ברית המועצות, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בלו (מס), בוטניקה, בוברויסק, בין שתי מלחמות העולם, בית ספר יסודי, בית קמה, בית לוחמי הגטאות, בית זרע, בית המשפט העליון, בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), בית הספר למל, בית החינוך ע"ש א"ד גורדון, בית יעקב, בית"ר, בילי מלמן, ביולוג, ביולוגיה, גן ילדים, גמרא, גאופיזיקה, גאוגרפיה, גרמנית, גרמניזציה, גרמניה, גטו קובנה, גטו שאוולי, גטו וילנה, גח"ל, גבעת ברנר, גדעון האוזנר, גורדוניה, גולאג, גימנסיה, גינקולוגיה, דניאל בן-נחום, דעת (אתר אינטרנט), דקדוק, דרוסקינינקאי, דרור (תנועה), דב לוין (היסטוריון), דב ליפץ, דגל התורה, דה סטייל, דה פקטו, דוקטור, דולר אמריקני, דוד רזיאל, דוד לאזר, דוד ליבאי, דוד בית אריה, דכאו, די אידישע שטימע, די צייט, דינה פורת, דיוויזיית חיל רגלים ה-16 של ברית המועצות, דיכוי, דיין (הלכה), המנון ליטא, המפלגה הקומוניסטית של ליטא, המחנות העולים, המבורג, המהפכה הרוסית (1917), המכון לחקר המשפט העברי, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הנדסת חשמל, הסתדרות המורים, הסוכנות היהודית, העלייה מברית המועצות בשנות ה-70, העלייה הרביעית, העלייה השלישית, העלייה החמישית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, הפשטה, הפועל, הפורט השביעי, הצפירה, הצבא האדום, הצופה (ורשה), הציונים הכלליים, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הקיבוץ הדתי, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית, הרי הקרפטים, השקפת עולם, השומר הצעיר, השואה, התנגדות לחסידות, התנועה הקיבוצית, הליכוד, החלוץ, הבעה בכתב, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה, הגירה, הגייה ספרדית, הדרום (כתב עת), ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הונגריה, הוצאת שטיבל, הוראת כימיה, הורדנה, הכנסת, הכשרה, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של ליטא, היסטוריון, היישוב, ונדזיגולה, ורשה, וטרינר, ויקיטקסט, וירבאלן, וילנה, וילקומיר, וילקובישק, כפר הנוער הדתי, כלכלן, כחול ולבן (שיר), כימאי, כימיה, כירורג, כיבוש, י"ל פרץ, יעקב מסנבלום, יעקב אטלינגר, יעקב אולייסקי, יעקב רובינסון, יעקב לנדאו, יעקב לשצ'ינסקי, יעקב דומבליאנסקי, יצחק כפכפי, ירושלים, יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, ישראל, ישראל ניסן קרק, ישראל קפלן, ישראל רוזנסון, ישראלי, ישיבת קול תורה, ישיבת לידא, ישיבת הר עציון, ישיבת היישוב החדש, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, ישיבה תיכונית, ילדי סלבינו, יחזקאל שטרייכמן, יחיאל מיכל שלזינגר, יבנה (רשת חינוך), יד ושם, יד יערי, יהדות מזרח אירופה, יהדות ארצות הברית, יהדות אורתודוקסית, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהושע פרידמן, יהושע לצמן, יהודה גוטהלף, יהודי ברית המועצות, יהודים, יומון, יואל אנגל, יואל ברוצקוס, יונתן בן נחום, יוסף אחאי, יוסף צבי קרליבך, יוסף קלוזנר, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יודנראט, יידי, יידיש, יידישיזם, ייווא, 1 ביוני, 11 בספטמבר, 15 בספטמבר, 15 בדצמבר, 16 בפברואר, 1659, 17 ביולי, 1876, 1878, 1879, 1883, 1884, 1885, 1886, 1887, 1889, 1893, 1894, 1895, 1896, 1898, 1900, 1903, 1905, 1911, 1913, 1914, 1915, 1916, 1918, 1919, 1920, 1921, 1922, 1923, 1924, 1925, 1926, 1927, 1928, 1929, 1930, 1931, 1932, 1933, 1934, 1935, 1936, 1939, 1940, 1941, 1942, 1943, 1944, 1945, 1950, 1955, 1956, 1959, 1963, 1964, 1965, 1966, 1970, 1971, 1977, 1993, 20 בדצמבר, 30 באוגוסט, 5 בדצמבר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (568 יותר) »

מ"ר

#הפניהמטר רבוע.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומ"ר · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וממשלת ישראל · ראה עוד »

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומאמר · ראה עוד »

מאיר ילין

מאיר ילין (ביידיש: יעלין; בליטאית: Meiras Jelinas; ברוסית: Меир Елин; 1910, ליטא הרוסית – 3 בינואר 2000, ישראל) היה ספרות יידיש נודע ואיש מחתרת בגטו קובנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומאיר ילין · ראה עוד »

מנצ'סטר (ניו המפשייר)

מנצ'סטר (באנגלית: Manchester) היא העיר הגדולה ביותר במדינת ניו המפשייר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומנצ'סטר (ניו המפשייר) · ראה עוד »

מנצח

קורט מאזור מנצח על התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו מנצח הוא מוזיקאי העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומנצח · ראה עוד »

מנהל מוזיקלי

מנהל מוזיקלי הוא תואר המשמש תזמורות רבות להגדרת תפקידו של המנצח הראשי או המנהיג האמנותי של התזמורת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומנהל מוזיקלי · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מעריב

מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומעריב · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומפ"ם · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומפא"י · ראה עוד »

מפקח (חינוך)

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומפקח (חינוך) · ראה עוד »

מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית

#הפניה מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »

מקראה

מִקראה (בלועזית: כְרֶסְטוֹמַתיָה, מיוונית), בדומה לאנתולוגיה, היא חיבור של יצירות ספרותיות שונות למכלול אחד, אולם מטרתה הייחודית היא איסוף של טקסטים או מאמרים חינוכיים במטרה ללמד שפה או נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומקראה · ראה עוד »

מקהלה

מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומקהלה · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרצה

מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרצה · ראה עוד »

מרב יודילוביץ'

מרב יוּדילוביץ' (נולדה ב-19 בנובמבר 1970) היא עיתונאית ומבקרת תרבות ישראלית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרב יודילוביץ' · ראה עוד »

מרדכי אלישיב

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898, פינסק – י"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרדכי אלישיב · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מריאמפולה

מריאמפולה (בליטאית: Marijampolė; בפולנית: Mariampol; בתקופה הסובייטית נקראה העיר: Kapsukas קפסוקאס) היא עיר תעשייתית בדרום ליטא, בירת מחוז מריאמפולה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומריאמפולה · ראה עוד »

מרים גיליס

#הפניה מרים גיליס-קרליבך.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרים גיליס · ראה עוד »

מרים גיליס-קרליבך

מרים גיליס-קרליבך (בגרמנית: Miriam Gillis-Carlebach; 1 בפברואר 1922 – 28 בינואר 2020) הייתה פרופסור לחינוך, סוציולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטת בר-אילן ועמדה בראש המכון להגות יהודית על-שם יוסף קרליבך, המחלקה לתולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומרים גיליס-קרליבך · ראה עוד »

משמעת

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או בעלי חיים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשמעת · ראה עוד »

משפטן

250px מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשפטן · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשפטים · ראה עוד »

משרד המסחר והתעשייה

#הפניה משרד הכלכלה והתעשייה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשרד המסחר והתעשייה · ראה עוד »

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשרד המשפטים · ראה עוד »

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל והוא האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשרד האוצר · ראה עוד »

משה אוירבך

הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשה אוירבך · ראה עוד »

משה שוואבה

#הפניה משה שוובה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשה שוואבה · ראה עוד »

משה זילברג

משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 16 באוגוסט 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שבה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשה זילברג · ראה עוד »

משה יצחק בלוך

משה יצחק בלוך (בליטאית: Mozė Itzhakas Blochas; באנגלית: Moshe Yitzhak Bloch; 1893, סודארג, ליטא הרוסית – אוגוסט 1942, רוסיה הסובייטית) היה מהנדס, אדריכל ידוע, מחנך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשה יצחק בלוך · ראה עוד »

משה יהודה שלזינגר

הרב שלזינגר לומד הרב משה יהודה שלזינגר (נולד בכ"ח בתמוז תרצ"ב, 1 באוגוסט 1932) הוא ראש ישיבת קול תורה, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשה יהודה שלזינגר · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשורר · ראה עוד »

משולם וולף

ד"ר משולם וולף (בליטאית: Sulimas Volfas; 19 ביולי 1877 – 1942) היה עסקן ציבור ותעשיין יהודי ליטאי, מראשי הציונים בליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומשולם וולף · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומתמטיקאי · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומתמטיקה · ראה עוד »

מתמטיקה שימושית

הביטוי מתמטיקה שימושית או מתמטיקה יישומית מהווה מסגרת לענפי המתמטיקה, שיש להם שימוש נרחב בתחומי מדע אחרים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומתמטיקה שימושית · ראה עוד »

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומתרגם · ראה עוד »

מלך פרק

מלך (אלימלך) פרק (באנגלית: Melech Perek; 20 במרץ 1908 – כ"ט בסיוון תשנ"ט, 13 ביוני 1999) היה וטרינר, מדען ומייסד המחלקה להיגיינה של בעלי-חיים ומדע העופות בפקולטה לחקלאות ברחובות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומלך פרק · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלחין

גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומלחין · ראה עוד »

מלגה (חינוך)

מלגה שניתנה ב-1946 מטעם "המועצה הישובית לקליטת החיילים והנוטרים המשוחררים" (מיסודם של הסוכנות היהודית והועד הלאומי), חלקה הלוואה וחלקה מענק כספי מלגה (סטיפנדיה) היא מענק כספי לצורך מזערי לפיתוח מיומנות כדי שמקבל המלגה לא יצטרך לדאוג לדמי קיום (או לשם הקלת נטל הקיום) בזמן רכישת המיומנות, הלמידה או החונכות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומלגה (חינוך) · ראה עוד »

מחנך

#הפניה מורה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחנך · ראה עוד »

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחנה ריכוז · ראה עוד »

מחנה העקורים לנדסברג

מחנה העקורים לנדסברג (בגרמנית: DP-Lager Landsberg) היה מחנה עקורים שהוקם בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ובו התרכזו עובדי כפייה ששרדו עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית וכן ניצולי השואה לפני עזיבתם את גרמניה ועלייתם לארץ ישראל או הגירתם מגרמניה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחנה העקורים לנדסברג · ראה עוד »

מחנה הריכוז שטוטהוף

מבנה המשרפה במחנה שטוטהוף מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) מחנה הריכוז שטוטהוף (בגרמנית: KZ Stutthof; KL Stutthof) היה מחנה ריכוז של כוחות הכיבוש הנאצים, הממוקם 37 קילומטר ממזרח לגדנסק (דנציג) ליד הכפר שטוטהוף (בפולנית: Sztutowo) בפולין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחנה הריכוז שטוטהוף · ראה עוד »

מחנה הריכוז דכאו

מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) מחנה הריכוז דכאו (בגרמנית: Konzentrationslager Dachau) היה מחנה ריכוז נאצי ליד העיר דכאו בגרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחנה הריכוז דכאו · ראה עוד »

מחשוב

מקבילי Blue Gene/P של IBM תחום המִחשוּב (באנגלית: Computing) עוסק בשימוש בטכנולוגיית מחשבים לביצוע משימה מסוימת, כגון חישוב השטח של אזור מסוים, או יצירת מערכת אשר אליה מוזנים נתונים מסוימים והיא מספקת פלט מסוים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחשוב · ראה עוד »

מחוז קובנה

מחוז קובנה (בליטאית: Kauno apskritis) הוא אחד מעשרת מחוזות ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומחוז קובנה · ראה עוד »

מבקר ספרות

#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומבקר ספרות · ראה עוד »

מברק

#הפניה טלגרפיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומברק · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומגן דוד · ראה עוד »

מגנוס קרינסקי

אברהם אוֹסטשֶגה מַגנוּס (מָנוּס) (יעקב מאיר) קְרִינסקי; 1863 – 18 באוקטובר 1916) היה פדגוג ומחנך, מו"ל ומדפיס, סופר ועורך עברי ויידי בפולין הרוסית. מייסד דפוס "האור" והוצאות הספרים העברית "האור" והיידית "ביכער פֿאַר אַלע" ('ספרים לכול') בוורשה, מחבר ספרי לימוד עבריים פופולריים, מייסד הגימנסיה היהודית הראשונה בוורשה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומגנוס קרינסקי · ראה עוד »

מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע אקדמי החוקר היבטים שונים של התנהגות המדינה, השלטון והממשול מאז היווסדם בעולם העתיק ועד ימינו אנו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומדע המדינה · ראה עוד »

מדען

מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומדען · ראה עוד »

מדעי הרוקחות

מדעי הרוקחות הוא תחום ידע רפואי הכולל מספר ענפים עיקריים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומדעי הרוקחות · ראה עוד »

מדעי הטבע

ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומדעי הטבע · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומדעי היהדות · ראה עוד »

מהנדס

מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומהנדס · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוסקבה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל

מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל הייתה ידועה בעבר גם בשם תנועת המורים למען קרן קיימת לישראל, היא גוף חינוכי שהוקם בשנת 1925 על ידי קבוצת מורים כגוף התנדבותי בלתי-מפלגתי במטרה לעצב את החינוך העברי בשטחי ארץ ישראל ומחוצה לה לאורה של האידאולוגיה החברתית המושרית מרוח ומטרות הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

מורשת – בית עדוּת ע"ש מרדכי אנילביץ' לחקר והוראת השואה, הוא מוסד חינוכי ארכיוני לחקר השואה והוראתה, מיסודה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והארגונים הנספחים אליו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

#הפניה מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומורה · ראה עוד »

מוזיאון השואה האמריקני

#הפניה מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוזיאון השואה האמריקני · ראה עוד »

מוזיקאי

מוזיקאי הוא אדם העוסק ביצירת מוזיקה או בביצועה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוזיקאי · ראה עוד »

מוזיקה עממית

#הפניה מוזיקת פולק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוזיקה עממית · ראה עוד »

מודרניזם

מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר, בדרך כלל, כסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה־19 בתחומים אלה, בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים ומרגישים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומודרניזם · ראה עוד »

מוות על קידוש השם

#הפניה מסירות נפש ביהדות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומוות על קידוש השם · ראה עוד »

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכס · ראה עוד »

מכללת אפרתה

מכללת אפרתה שבירושלים (בית המדרש למורות של 'המזרחי') נוסדה בשנת תרפ"ד (1924) על ידי תנועת המזרחי כדי להכשיר מחנכות ברוח החינוך הציוני-דתי.המכללה מוסמכת להעניק לבוגרותיה תואר.B.Ed ותואר.M.Ed במגוון חוגים והתמחויות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכללת אפרתה · ראה עוד »

מכבי (ספורט)

אחד מסמליה הראשונים של התנועה פתיחת תחרות ההתעמלות - ברנו 1919. בתמונה יו"ר ארגון ההתעמלות של ברנו - ד"ר זוננפלד אנשי אגודת הספורט מכבי בתלבושתם החגיגית בחזית גימנסיה הרצליה בתל אביב, בקבלת הפנים ללורד ארתור ג'יימס בלפור בביקורו בארץ ישראל במרץ 1925. ממוזער תנועת מכבי העולמית, ובקיצור מכבי היא תנועה ציונית ספורטיבית שהוקמה לפי חזונו של מקס נורדאו, הוגה רעיון יהדות השרירים, בנאומו בקונגרס הציוני השני בבזל, 1898.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכבי (ספורט) · ראה עוד »

מכון סטיבנס לטכנולוגיה

המכון הטכנולוגי של סטיבנס (באנגלית: Stevens Institute of Technology) היא אוניברסיטת מחקר פרטית בהובוקן, ניו ג'רזי שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכון סטיבנס לטכנולוגיה · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומכון ירושלים · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומינסק · ראה עוד »

מינדאוגאס

מינדאוגאס (ליטאית: Mindaugas, שנת 1203 בקירוב – 1263) היה הדוכס הגדול הראשון של ליטא ומלך ליטא הראשון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומינדאוגאס · ראה עוד »

מיעוט

קבוצת מיעוט היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומיעוט · ראה עוד »

מישה בלכרוביץ'

מישה (משה) בּלֶכָרוביץ' (נולד ב-6 במאי 1945) הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, מנהל מוזיקלי, מנצח ופסנתרן ישראלי, העובד במישורים מגוונים בתחום המוזיקה הבימתית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומישה בלכרוביץ' · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ומיינץ · ראה עוד »

אמנות ישראלית

#הפניה אמנות חזותית בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואמנות ישראלית · ראה עוד »

אמרגן

אמרגן (נקרא בעבר אימפּרֶסָריו, מאיטלקית: Impresario) הוא אדם בתעשיית הבידור המהווה מתווך, יזם ומפיק אירועים בתחום המוזיקה (בעיקר הופעות חיות), התיאטרון והספורט (בדרך כלל בתחומי ראווה כגון תחרויות ומופעי רודיאו ואיגרוף).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואמרגן · ראה עוד »

אנחנו כאן (מקהלה)

#הפניה אנחנו כאן (להקה).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואנחנו כאן (מקהלה) · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואנגליה · ראה עוד »

אסתר רזיאל-נאור

אסתר רזיאל-נאור (29 בנובמבר 1911 - 11 בנובמבר 2002, ו' בכסלו ה'תשס"ג) הייתה חברת הכנסת מטעם תנועת החרות וקודם לכן חברת מפקדת האצ"ל, מורה במקצועה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואסתר רזיאל-נאור · ראה עוד »

אסטוניה

עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואסטוניה · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואצ"ל · ראה עוד »

אקציה

אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואקציה · ראה עוד »

אקולוגיה

יער האמזונאס מכיל כמות מינים מגוונת והוא אחד האזורים המאוכלסים ביותר ביצורים על כדור הארץ, אך עתיד היער עלול להיפגע עקב בירוא יערות. אֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: οἶκος – "בית"; λογία – "תורת"; בעברית: תורת הסביבה) היא ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים ואת יחסי הגומלין בין האורגניזמים לסביבה הדוממת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואקולוגיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וארצות הברית · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וארגנטינה · ראה עוד »

ארכיון האינטרנט

ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וארכיון האינטרנט · ראה עוד »

אל על

אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואל על · ראה עוד »

אלטונה

אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואלטונה · ראה עוד »

אליקים געטשליק שלזינגר

#הפניה אליקים גצל שלזינגר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואליקים געטשליק שלזינגר · ראה עוד »

אליטא

אליטא (בליטאית: Alytus; בפולנית: Olita; ברוסית: Олита; בבלארוסית: Аліта; ביידיש: אליטע; בגרמנית: Aliten) היא בירת מחוז אליטא בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואליטא · ראה עוד »

אליהו בילס

אליהו בייליס בחגיגת פורים בחצר בית הספר א. ד. גורדון אליהו בֶּיְלֶס (נכתב גם: בייליס, ביליס, ביילס; בלועזית: Beiles; 6 ביוני 1903, קובנה – 28 באוקטובר 1966, תל אביב) היה מחנך עברי ומורה לציור בליטא ובישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואליהו בילס · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואחד העם · ראה עוד »

אחווה (קבוצה)

אחווה הייתה קבוצה לעבודה קבלנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואחווה (קבוצה) · ראה עוד »

אבן פינה

טקסט.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואבן פינה · ראה עוד »

אברהם שאנן

אברהם שאנן (3 בנובמבר 1919 – 10 במאי 1998) היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, שליח "דבר" בלונדון ועורך "משא", המוסף לספרות "דבר".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואברהם שאנן · ראה עוד »

אגרונום

#הפניה אגרונומיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואגרונום · ראה עוד »

אגודת סטודנטים

אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואגודת סטודנטים · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואדריכל · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואדריכלות · ראה עוד »

אדריכלות מודרנית

אדריכלות מודרנית, שלא לבלבל עם אדריכלות עכשווית, היא שם כולל לכמה סגנונות וגישות באדריכלות, שאפיינו את המחצית הראשונה של המאה ה-20 וממשיכים להשפיע גם על אופייה של האדריכלות עד היום.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואדריכלות מודרנית · ראה עוד »

אדוארד מקס צ'ייס

אדוארד מקס צ'ייס (בכתיב ארכאי: טשייס; בלשון הקודש: עזריאל מרדכי; בליטאית: Čais או Čaisas; באנגלית: Edward Max Chase; 22 בפברואר 1874, אליטא, ליטא הרוסית – 16 בנובמבר 1939, מנצ'סטר, שבניו המפשייר) היה סוחר ונדבן יהודי-אמריקאי, סוחר בניו אינגלנד, פעיל בתנועה הציונית ובוועד היהודי-אמריקני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואדוארד מקס צ'ייס · ראה עוד »

אהרן מגד

קברו של אהרן מגד בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון לאהרון מגד אַהֲרֹן מגד (12 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"ף – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר, מחזאי ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואהרן מגד · ראה עוד »

אהרן פרץ (רופא)

אהרן פרץ (באנגלית: Aharon Peretz; שמו הקודם: פֶּרְציקוביץ או פרציקוביץ', Pertsikovich/ Pertsikovitz; 2 בינואר 1910 – 11 באפריל 1989) היה גינקולוג, ומייסד ומנהל מחלקת הנשים והיולדות בבית החולים רמב"ם בחיפה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואהרן פרץ (רופא) · ראה עוד »

אהרן ברמן

ד"ר אהרן ברמן אהרן בֶּרמן (19 בפברואר 1895 – 22 במאי 1969) היה מחנך עברי בקובנה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואהרן ברמן · ראה עוד »

אהרן כהנשטם

אהרון (אהרן) בן משה כַּהָנְשְׁטָם (1859–1920) היה משפטן, מחנך, ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואהרן כהנשטם · ראה עוד »

אומן

אומן עובד בסנדלריה קמרוני בעבודתו אוּמָן הוא בעל מקצוע מיומן ומומחה בתחומו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואומן · ראה עוד »

אוניברסיטת סנקט פטרבורג

אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת סנקט פטרבורג · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוניברסיטת בראון

אוניברסיטת בראון (באנגלית: Brown University) היא אוניברסיטה אשר ממוקמת בפרובידנס, רוד איילנד שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת בראון · ראה עוד »

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »

אוניברסיטת היידלברג

ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »

אוניברסיטת וילנה

אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת וילנה · ראה עוד »

אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול

אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול או אוניברסיטת קובנה (בליטאית: Vytauto Didžiojo Universitetas (VDU); בלטינית: Universitas Vytauti Magni) היא אוניברסיטה ציבורית בקובנה והיא אחת משתי האוניברסיטאות הלאומיות של ליטא (יחד עם אוניברסיטת וילנה).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוניברסיטת ויטאוטאס הגדול · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוסטרליה · ראה עוד »

אוסטיודן

"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוסטיודן · ראה עוד »

אוקמרגה

אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוקמרגה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוקראינה · ראה עוד »

אורתוגרפיה

אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואורתוגרפיה · ראה עוד »

אורט עולמי

#הפניה World ORT.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואורט עולמי · ראה עוד »

אורט ישראל

סמלילה הראשון של רשת אורט בישראל משנת 1949 סמלילה הקודם של רשת אורט, אשר היה בשימוש עד ראשית שנות האלפייםשגרסה של סמל זה עם הבדלים מינוריים מוטבעת בסמליל העדכני עשור השני של המאה ה-21 אוֹרט ישראל (ORT - ראשי תיבות ברוסית של Общество Ремесленного Труда; תעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רמֵסְלֶנוֹגוֹ טרוּדַה, ובתרגום לעברית, "האגודה למלאכה מקצועית") היא רשת החינוך הגדולה בישראל, הפועלת ללא זיקה פוליטית מאז 1949 כחברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואורט ישראל · ראה עוד »

אורטוריה

אוֹרָטוֹרְיָה (Oratorio) היא יצירה גדולה למקהלה, זמרים סולנים ותזמורת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואורטוריה · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואושוויץ · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוטונומיה · ראה עוד »

אוטיאן

#הפניה אוטנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואוטיאן · ראה עוד »

איגוד יוצאי ליטא בישראל

איגוד יוצאי ליטא בישראל (באנגלית: Association of Lithuanian Jews in Israel) הוא ארגון ציוני של יהודים שעלו לישראל ממדינת ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואיגוד יוצאי ליטא בישראל · ראה עוד »

איישישוק

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ואיישישוק · ראה עוד »

נצר סרני

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונצר סרני · ראה עוד »

נשף מסכות

קרנבל המסכות בוונציה נשף מסכות נשף מסכות הוא נשף, שבו החוגגים עוטים תחפושות וחובשים מסכות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונשף מסכות · ראה עוד »

נתן גרינבלאט

#הפניה נתן גורן.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונתן גרינבלאט · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונתן גורן · ראה עוד »

נח פלר

פרופ' נח פלר נח פֶלֶר (1908, קובנה, ליטא הרוסית – 1986, פתח תקווה) היה רופא מנתח ישראלי, חוקר בדרגת פרופסור, פעיל ציוני ממייסדי בית החולים השרון בפתח תקווה ומנהלו במשך 27 שנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונח פלר · ראה עוד »

נח שפירא (כימאי ומחנך)

נח שפירא (ט' בסיוון תר"ס, 6 ביוני 1900, סמולוביץ', פלך מינסק, רוסיה – א' באלול תשכ"ד, אוגוסט 1964, תל אביב) היה כימאי ומחנך עברי בליטא ובישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונח שפירא (כימאי ומחנך) · ראה עוד »

נח שטרן

נח שטרן (1912 – כ"ח באלול תש"ך, 20 בספטמבר 1960) היה משורר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונח שטרן · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ונדבן · ראה עוד »

ניב הקבוצה

שער "ניב הקבוצה", גיליון אדר א' תשכ"ה, פברואר 1965 לוגו "ניב הקבוצה" ניב הקבוצה היה כתב עת של חבר הקבוצות, ולאחר מכן של איחוד הקבוצות והקיבוצים, שראה אור החל משנת תר"ץ 1930 ועד 1972.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וניב הקבוצה · ראה עוד »

ניו אינגלנד

ניו אינגלנד (באנגלית: New England – "אנגליה החדשה") הוא אזור גאוגרפי בקרן הצפונית-מזרחית של ארצות הברית, המכיל שש מדינות: ורמונט, מיין, מסצ'וסטס, ניו המפשייר, קונטיקט ורוד איילנד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וניו אינגלנד · ראה עוד »

ניימן (נהר)

נְיֶימֶן (בבלארוסית: Нёман (נְיוֹמַן); בליטאית:; בלטבית: Nemuna; בפולנית: Niemen; בפרוסית: Mīmeli; ברוסית: Неман, (נֶמֶן); בגרמנית: Memel (מֶמֶל); בז'מאיצ'ו: Nemons) הוא הנהר הגדול ביותר בליטא, והשלישי בגודלו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וניימן (נהר) · ראה עוד »

ניישטוט שאקי

#הפניה קודירקוס נאומייסטיס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וניישטוט שאקי · ראה עוד »

סמיטולוגיה

#הפניה לימודים שמיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסמיטולוגיה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספר · ראה עוד »

ספר לימוד

ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספר לימוד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות ילדים

ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרות ילדים · ראה עוד »

ספרות ילדים ונוער

#הפניה ספרות ילדים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרות ילדים ונוער · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וספרית פועלים · ראה עוד »

סקנדינביה

סְקַנְדִּינַבְיָה היא אזור הנמצא סביב חצי האי סקנדינביה בצפון אירופה, הכולל את שטחיהן של המדינות נורווגיה, שוודיה ודנמרק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסקנדינביה · ראה עוד »

סקסופון

הסקסופון הוא כלי נגינה העשוי ממתכת ברונזה או פליז, ממשפחת כלי הנשיפה מעץ.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסקסופון · ראה עוד »

סרטיפיקט

ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסרטיפיקט · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסלובודקה · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסופר · ראה עוד »

סובטסק (מחוז קלינינגרד)

סובטסק (ברוסית: Советск) עד שנת 1946 נקראה בשמה הגרמני "טילזיט" Tilsit (בליטאית: Tilžė, בפולנית: Tylża) היא העיר השנייה בגודלה במחוז קלינינגרד שברוסיה ומרוחקת כ-118 קילומטרים צפונית-מזרחית מבירת המחוז קלינינגרד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסובטסק (מחוז קלינינגרד) · ראה עוד »

סיפוח

סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסיפוח · ראה עוד »

סיביר

סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסיביר · ראה עוד »

סיגריה

250px סיגריה היא מוצר מתכלה לעישון, המאפשר החדרת עשן לחלל הפה ולריאות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסיגריה · ראה עוד »

סיים (ליטא)

#הפניה סיימאס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וסיים (ליטא) · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ענישה גופנית בבית הספר

קריקטורה משנת 1849 המציגה ענישה גופנית של תלמידים ענישה גופנית בבתי ספר היא מקרה פרטי של ענישה גופנית לשם השלטת משמעת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וענישה גופנית בבית הספר · ראה עוד »

עסקן

#הפניה עסקנות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועסקן · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועל המשמר · ראה עוד »

עליית הנוער

הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועליית הנוער · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 1908 – כ"ט בשבט ה'תשט"ז, 11 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועברית · ראה עוד »

עדת ישראל

סמל קהילת עדת ישראל קהל עדת ישראל (בגרמנית: Adass Jisroel) היא קהילה יהודית נאו אורתודכסית בברלין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועדת ישראל · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועונג שבת · ראה עוד »

עורך

#הפניה עריכה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועורך · ראה עוד »

עין השופט

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועין השופט · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועיר בירה · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועיתונאי · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

עיבוד מוזיקלי

עיבוד מוזיקלי, סידור ראשוני או ארגון מחדש של שיר או יצירה: במקצב, סגנון, סולם, ז'אנר מוזיקלי, הרכב מוזיקלי, סוג וכמות הכלים המשתתפים בה או עיבוד לכלי נגינה מיוחדים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועיבוד מוזיקלי · ראה עוד »

עיירת מרפא

#הפניה מקום מרפא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ועיירת מרפא · ראה עוד »

פנסילבניה

פנסילבניה (שם מלא: "הקהילייה של פנסילבניה" - באנגלית: the Commonwealth of Pennsylvania) היא מדינה בארצות הברית, ואחת מארבע מדינות הנושאת את הכינוי "קהילייה" (commonwealth).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופנסילבניה · ראה עוד »

פעיל ציוני

#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופעיל ציוני · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרנקפורט · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרס ישראל · ראה עוד »

פרשת טוביאנסקי

מאיר טוביאנסקי במדי צה"ל, 1948 פרשת טוביאנסקי היא סיפור הוצאתו להורג של קצין צה"ל, מאיר טוביאנסקי, שהואשם על לא עוול בכפו, כפי שהתברר לאחר מעשה, בבגידה נגד ישראל, במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרשת טוביאנסקי · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרטיזן · ראה עוד »

פרוסיה המזרחית

פְּרוּסְיָה הָמִזְרחִית (בגרמנית: Ostpreußen,; ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה בתחילה פייף של ממלכת פולין, ונקראה דוכסות פרוסיה, ולאחר מכן הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרוסיה המזרחית · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרופסור · ראה עוד »

פרופסור אמריטה

#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופרופסור אמריטה · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופתח תקווה · ראה עוד »

פלך מוהילב

פלך מוהילב (ברוסית: Могилёвская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מוהילב (כיום חלק מבלארוס).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופלך מוהילב · ראה עוד »

פלך מינסק

פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופלך מינסק · ראה עוד »

פלך קובנה

פלך קובנה הייתה גוברנייה באימפריה הרוסית, בירתה הייתה עיר בשם קובנה (היום בליטא).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופלך קובנה · ראה עוד »

פלך וילנה

פלך וילנה (בצבע ירוק) בשנים 1843–1915 פלך וילנה (רוסית: Виленская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר וילנה (כיום בירת ליטא).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופלך וילנה · ראה עוד »

פלורה

תרשים סכמטי המדגים את הפלורה על אי אורנים בצרפת. ביערות מחטניים ישנם רק מיני עצים וצמחים בודדים. פְלוֹרָה (מלטינית: Flora) או צמחייה היא אוסף כל מיני הבר שנמצאים בחבל ארץ מוגדר ומסוים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופלורה · ראה עוד »

פדגוג

#הפניה פדגוגיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופדגוג · ראה עוד »

פוניבז'

פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופוניבז' · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופוסק · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופורים · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופולין · ראה עוד »

פוליגלוט

פוליגלוט (מיוונית: poly - רב, glossa - שפה), רב־לשוני או מולטילינגואל (מלטינית - multi - רב, lingua - שפה) הוא אדם בעל רמת שליטה גבוהה במספר רב של שפות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופוליגלוט · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופילוסופיה · ראה עוד »

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופיליטון · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ופיזיקה · ראה עוד »

צ"ס

#הפניה המפלגה הציונית-סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצ"ס · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צעירי מזרחי

צעירי מזרחי היה ארגון של צעירים חברי המזרחי שנוסד בפולין בשנת 1918.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצעירי מזרחי · ראה עוד »

צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצעירי ציון · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצרפתית · ראה עוד »

צבא הקיסרות הגרמנית

הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצבא הקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

צבי שארפשטיין

#הפניה צבי שרפשטיין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצבי שארפשטיין · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציונות דתית · ראה עוד »

ציוני

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציוני · ראה עוד »

ציונים כלליים

#הפניה הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציונים כלליים · ראה עוד »

ציור

אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וציור · ראה עוד »

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וצייר · ראה עוד »

קמניץ (ליטא)

#הפניה קמניץ (בלארוס).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקמניץ (ליטא) · ראה עוד »

קמפוס ביאליק-רוגוזין

פתיחת שנת הלימודים, ספטמבר 2010 בבית הספר ביאליק-רוגוזין עירוני ו' רוגוזין הוא בית ספר עירוני ממלכתי בדרום תל אביב, הכולל חטיבת ביניים ותיכון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקמפוס ביאליק-רוגוזין · ראה עוד »

קאליש

קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקאליש · ראה עוד »

קנטטה

פתיחת הקנטטה "המאהב המרומה" מאת לואי ברנייה. קנטטה (באיטלקית: cantata - בתרגום מילולי מאיטלקית, "הוּשְׁרָה", "שרו אותה") היא יצירה קולית בליווי כלי נגינה, הכוללת בדרך כלל יותר מחלק אחד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקנטטה · ראה עוד »

קפטן (דרגה)

קפטן היא דרגת קצונה הקיימת במרבית צבאות העולם המערבי ומקבילה לדרגת הסרן בצה"ל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקפטן (דרגה) · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקרן היסוד · ראה עוד »

קרדיולוג

#הפניהקרדיולוגיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקרדיולוג · ראה עוד »

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »

קלווריה (ליטא)

קלווריה (ביידיש: קאלוואריע) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קלווריה במחוז מריאמפולה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקלווריה (ליטא) · ראה עוד »

קלינינגרד (מחוז)

מחוז קלינינגרד (ברוסית: Калининградская область) הוא אחד מ-83 הסובייקטים המרכיבים את הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקלינינגרד (מחוז) · ראה עוד »

קבלן

קבלן הוא ארגון או אדם העוסק בהקמתו של מבנה, בייצורו של מוצר או במתן שירות, בהתאם לחוזה שנחתם בינו ובין מזמין - מי שמקבל את המבנה, המוצר או השירות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקבלן · ראה עוד »

קופנהגן

ממוזער ממוזער בנייה מודרנית בעיר קופנהגן משמר בית המלוכה בעיר קופנהגן כנסיית גרונדטוויג, דוגמת מופת לאדריכלות אקספרסיוניסטית קופנהגן (בדנית: København – "נמל הסוחרים" (קֶבְּמְהָאוּן)) היא בירת ממלכת דנמרק והעיר הגדולה בממלכה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקופנהגן · ראה עוד »

קולנוע ישראלי

הכניסה לסינמטק ירושלים (2009), בזמן '''פסטיבל הקולנוע ירושלים''', פסטיבל קולנוע בינלאומי והאירוע החשוב והמרכזי בישראל ליוצרי קולנוע ושוחריו. הקולנוע הישראלי הוא תיאור כולל ליצירה הקולנועית במדינת ישראל, החל מימי טרום הקמתה ועד ימים אלו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקולנוע ישראלי · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקובנה · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וקיבוץ · ראה עוד »

רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם

דיוקן הרמב"ם בכניסה לבניין הראשי של בית החולים רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, הידוע גם בשם "המרכז הרפואי רמב"ם" ובקצרה "רמב"ם", הוא המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפונה של ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וראשון לציון · ראה עוד »

רפובליקות ברית המועצות

רפובליקות ברית המועצות (ברוסית: союзные республики) היו היחידות המנהליות הגבוהות ביותר בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורפובליקות ברית המועצות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורב · ראה עוד »

רב צבאי

רב הצי האמריקני ארנולד רזניקוב בזירת הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, 23 ב-אוקטובר 1983. רזניקוב חובש כיפה מאולתרת שנקרעה ממדי עמיתו, קצין הדת הקתולי ג'ורג' פּוּצ'יארֶלי. רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורב צבאי · ראה עוד »

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורב ראשי · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורוסית · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורוסיה · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורופא · ראה עוד »

רופא ילדים

#הפניה רפואת ילדים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורופא ילדים · ראה עוד »

רוקישקיס

רוֹקישקיס (בליטאית: Rokiškis, ביידיש: ראקישוק) היא עיר במחוז פוניבז' בצפון מזרח ליטא בקרבת הגבול עם לטביה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורוקישקיס · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'ק-מרלא

#הפניה רוז'קה קורצ'אק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורוז'קה קורצ'ק-מרלא · ראה עוד »

רוז'ינוי

רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ורוז'ינוי · ראה עוד »

ריאקציה (אידאולוגיה)

רֵיאַקְציה היא שם כולל לאידאולוגיות פוליטיות שמעוניינות להחזיר את החברה האנושית לתקופות קדומות יותר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וריאקציה (אידאולוגיה) · ראה עוד »

ריגה

ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וריגה · ראה עוד »

שמואל אייזנשטדט

שמואל אייזנשטדט (י"א באדר ב' תרמ"ו, 18 במרץ 1886 - ל' בתשרי ה'תשל"א, 1 בנובמבר 1970) היה משפטן והיסטוריון של המשפט, בלשן, מו"ל ואיש אשכולות ישראלי, יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושמואל אייזנשטדט · ראה עוד »

שמואל גדון

תמונת שמואל גדון שמואל גָדוֹן (1914 – יוני 1982) היה חבר קיבוץ נצר סרני, מפקח, סופר, עורך, מרצה וחוקר בנושאי הקיבוץ ותנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושמואל גדון · ראה עוד »

שמואל דויטשלנדר

הרב ד"ר שמואל דויטשלנדר ד"ר שמואל (ליאו) דויטשלנדר (או דייטשלנדר) (Leo Deutschländer; תרל"ט, 1879 - ט' באב תרצ"ה, אוגוסט 1935) היה פדגוג יהודי, עסקן חרדי פעיל ביהדות החרדית לפני השואה, יו"ר קרן התורה וממקימי בית יעקב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושמואל דויטשלנדר · ראה עוד »

שארית הפליטה

בית ספר לילדים משארית הפליטה, שאונשטיין בגרמניה, 1946 כריכת מילון יידיש-עברית שהודפס עבור ילדי שארית הפליטה במחנות בגרמניה בית הספר העברי במחנה העקורים וגשייד באוסטריה, 1948 שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושארית הפליטה · ראה עוד »

שאול אייזנברג

קברו של שאול אייזנברג בבית הקברות בסביון שאול נחמיה אייזנברג (1921 – 27 מרץ 1997) היה איש עסקים ואיל הון ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושאול אייזנברג · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שאול בלכרוביץ'

שאול בלכרוביץ שאול בּלֶכָרוביץ' היה מוזיקאי, מלחין, מעבד ומנצח מקהלות יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושאול בלכרוביץ' · ראה עוד »

שאולאי

#הפניה שיאוליאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושאולאי · ראה עוד »

שאוולי

#הפניה שיאוליאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושאוולי · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפה זרה

וורשה, הוצאת תושיה, 1904. נועד להוראת העברית כשפה זרה לילדים יהודים. שפה זרה, במקום מסוים, היא שפה שאינה מדוברת בפי מרבית תושבי מקום זה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושפה זרה · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושפות שמיות · ראה עוד »

שקוד

שקוד (סְקוּוֹדַס) היא העיר הגדולה והמרכז המנהלי של מחוז המשנה שקוד במחוז קלייפדה שבצפון-מערב ליטא סמוך לגבולה עם לטביה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושקוד · ראה עוד »

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושר · ראה עוד »

שרטוט

#הפניה שרטוט טכני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושרטוט · ראה עוד »

שרה דורון

לוחית זיכרון לשרה דורון בתל אביבתמונה להחלפה שרה דורון (20 יוני 1922 – 3 בנובמבר 2010) הייתה אשת ציבור ישראלית, שכיהנה כחברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל מטעם הליכוד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושרה דורון · ראה עוד »

שלמה סטרליץ

שלמה סְטְרֵלִיץ (Strelitz; 7 בינואר 1923–1999) היה מתמטיקאי, פרופסור באוניברסיטת וילנה ולאחר עלייתו לישראל ב-1973 פרופסור באוניברסיטת חיפה, ממייסדי המחלקה למתמטיקה באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלמה סטרליץ · ראה עוד »

שלמה קרליבך

הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלמה קרליבך · ראה עוד »

שלמה קרליבך (משגיח)

הרב שלמה קרליבך (17 באוגוסט 1925, כ"ז באב ה'תרפ"ה - 21 ביולי 2022, כ"ב בתמוז תשפ"ב) היה משגיח בישיבת רבינו חיים ברלין ומחבר ספרי המחשבה 'משכיל לשלמה'.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלמה קרליבך (משגיח) · ראה עוד »

שלמה קרליבך (ליבק)

הרב שלמה קרליבך. 1919 הרב ד"ר שלמה (סלומון) קרליבך (קארלעבאך; בגרמנית: Salomon Carlebach; 28 בדצמבר 1845, היידלסהיים – 12 במרץ 1919, ליבק) היה רב אורתודוקסי גרמני, מורה, סופר ופוליטיקאי לאומני-שמרני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלמה קרליבך (ליבק) · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלום עליכם · ראה עוד »

שלום יונה טשרנא

#הפניה שלום יונה טשרנו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושלום יונה טשרנא · ראה עוד »

שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושביתה · ראה עוד »

שדובה

שדובה (בליטאית:; בפולנית: Szadów, שדוב; ביידיש: שאַדעווע) היא עיירה במחוז שאולאי שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושדובה · ראה עוד »

שואת יהודי ליטא

מפת אומדני היהודים שנרצחו במחוזות ליטא בדין וחשבון שנשלח לריינהרד היידריך, 1942 מפת השואה באוסטלנד שהייתה חלק מליטא גרמנים וליטאים צופים בבית כנסת עולה בלהבות, ליטא, יוני 1941 אנדרטה לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק שואת יהודי ליטא התחוללה בחודשים יוני עד דצמבר 1941 (אך הרג יהודים נמשך עד עזיבת הכוחות הגרמנים ב-1944).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושואת יהודי ליטא · ראה עוד »

שופט

שופטי בית המשפט העליון, 1953 שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושופט · ראה עוד »

שוביניזם

שוֹבִינִיזְם (מצרפתית: Chauvinism) היא אמונה בעליונות או דומיננטיות של קבוצת ההשתייכות של אדם על קבוצות אחרות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושוביניזם · ראה עוד »

שוודיה

שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושוודיה · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושווייץ · ראה עוד »

שכר לימוד

שכר לימוד (בראשי תיבות: שכ"ל) הוא תשלום הנדרש לשם לימוד במוסד חינוכי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושכר לימוד · ראה עוד »

שיקגו

שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושיקגו · ראה עוד »

שיר מחאה

מפגינים שרים שירי מחאה כנגד ביקורו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית שיר מחאה הוא שיר המביע מחאה על בעיה חברתית או פוליטית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושיר מחאה · ראה עוד »

שירונט

סמליל קודם של האתר "שִירוֹנֶט" הוא אתר אינטרנט ישראלי המכיל מילים לשירים לועזיים ועבריים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ושירונט · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנועת העבודה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת החרות

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנועת החרות · ראה עוד »

תנועות הנוער היהודיות הציוניות

תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרס"ט

#הפניה ה'תרס"ט.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותרס"ט · ראה עוד »

תרפ"ג

#הפניה ה'תרפ"ג.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותרפ"ג · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותרצ"ב · ראה עוד »

תרצ"ג

#הפניה ה'תרצ"ג.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותרצ"ג · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמה אליגון

#הפניה תלמה אליגון-רוז.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותלמה אליגון · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותלמיד חכם · ראה עוד »

תחביר

תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותחביר · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תורה עם דרך ארץ

#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »

תיכון קוגל

מקיף שש-שנתי על שם ד"ר חיים קוגל ממוקם בשכונת קריית אילון בחולון והוא התיכון הראשון שהוקם בעיר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ותיכון קוגל · ראה עוד »

לאה גולדברג

"'''משירי ארץ אהבתי'''" בכתב ידה של המשוררת תעודת הבגרות של לאה גולדברג בגמנסיה העברית קוֹינַס בליטא, גנזים - ארכיון אגודת הסופרים, 2019 העיר העתיקה בקובנה שבליטא, סמוך לה התגוררה גולדברג לאה גולדברג (בגרמנית: Lea Goldberg; 29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררות העבריות הידועות והחשובות ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מחזאית, מבקרת, ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ל (1970).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ולאה גולדברג · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ולטינית · ראה עוד »

להבות הבשן

לַהֲבוֹת הַבָּשָׁן הוא קיבוץ הנמצא בעמק החולה כעשרה ק"מ דרומית-מזרחית לקריית שמונה, בתחומי המועצה האזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ולהבות הבשן · ראה עוד »

לוחמי הגטאות

לוֹחֲמֵי־הַגֵּטָאוֹת הוא קיבוץ בגליל המערבי, שהוקם בשנת 1949 על ידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמי הגטאות, ביניהם לוחמי מרד גטו ורשה יצחק צוקרמן וצביה לובטקין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ולוחמי הגטאות · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ולימוד תורה · ראה עוד »

ליאופולד רוזנק

#הפניהמרדכי יהודה רוזנק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליאופולד רוזנק · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליטא · ראה עוד »

ליטא בין שתי מלחמות העולם

#הפניההיסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליטא בין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

ליטאס

ליטאס (בליטאית: Litas) היה ההילך החוקי של ליטא מאז עצמאותה ב-1991 ועד 2015.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליטאס · ראה עוד »

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליטאית · ראה עוד »

ליבק

ליבק היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וליבק · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

טשקנט

רחוב בטשקנט מבט אווירי על טשקנט בחורף טַשְׁקֵנְט (באוזבקית: Тошкент/Toshkent/تاشكینت, מילולית: "עיר האבן"; ברוסית: Ташкент; בפרסית: تاشکند - תאשכנד) היא בירת אוזבקיסטן והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וטשקנט · ראה עוד »

טל בלכרוביץ'

טל בּלֶכרוביץ' (נולד ב-6 בנובמבר 1975) הוא זמר-יוצר, נגן, מלחין, מנהל מוזיקלי ומדבב ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וטל בלכרוביץ' · ראה עוד »

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וטלז · ראה עוד »

טטרסק

הרב חיים יעקב רייסקין ומשפחתו, כפר טטרסק. בסביבות שנת 1900. טטרסק (ברוסית: Татарськ; ביידיש: טאַטאַרסק) הוא כפר במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וטטרסק · ראה עוד »

טילזיט

#הפניה סובטסק (מחוז קלינינגרד) קטגוריה:פרוסיה המזרחית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וטילזיט · ראה עוד »

ז'נבה

ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וז'נבה · ראה עוד »

זמר-יוצר

בוב דילן, זמר-יוצר נודע, 1963 זמר-יוצר (באנגלית: Singer–songwriter) הוא מוזיקאי המחבר, מלחין ושר את שיריו שלו, ופעמים רבות מלווה לבדו את שירתו בנגינה, על פי רוב בגיטרה או בקלידים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וזמר-יוצר · ראה עוד »

זמרה

הזמר הארי בלפונטה במהלך פעולת זמרה זִמרה או שירה היא יצירה של צלילים מוזיקליים על פי מקצב נתון, באמצעות הקול האנושי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וזמרה · ראה עוד »

זאב בירגר

זאב בּירגֶר (1 ביוני 1926 – 6 ביוני 2011) היה ממקימי תנועת ארגון בני ציון (אב"צ) שפעלה לשימור התרבות והשפה העברית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וזאב בירגר · ראה עוד »

זפוריז'יה

זפוריז'יה (באוקראינית: Запоріжжя, "מעבר לאשדים") היא עיר בדרום-מזרח אוקראינה המהווה את מרכז מחוז זפוריז'יה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וזפוריז'יה · ראה עוד »

זואולוגיה

מגוון בעלי חיים זוֹאוֹלוֹגְיָה (בעברית: תורת בעלי חיים) היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וזואולוגיה · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחנוכה · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחלוציות · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחזנות · ראה עוד »

חבר הלאומים

חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחבר הלאומים · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחבר הכנסת · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחדר מתוקן · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחוקר · ראה עוד »

חוקה

חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחוקה · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחולון · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחובבי ציון · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיפה · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן שפירא

פרופ' חיים נחמן שפירא (בליטאית: Chaimas Nachmanas Šapira; 1895 – 8 בדצמבר 1943) היה מחנך, מרצה באוניברסיטה הליטאית בקובנה, חוקר הספרות והפילוסופיה העברית, חוקר מדעי המזרח, מחבר ספרי עיון ומתרגם יהודי ופעיל ציוני, בין היתר, חבר הוועד המרכזי של רשת "תרבות" בליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיים נחמן שפירא · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיים קרלינסקי · ראה עוד »

חיים לייב פקריס

חיים לייב פֶּקֶרִיס (Pekeris; 15 ביוני 1908 – 24 בפברואר 1993) היה מתמטיקאי וגאופיזיקאי, מייסד המחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, מחלוצי המחשוב בישראל, חתן פרס ישראל בפיזיקה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיים לייב פקריס · ראה עוד »

חיים ילין (סופר)

חיים ילין (בליטאית: Jelinas Chaimas; ברוסית: Елин Хаим Лейзерович; 7 בנובמבר 1912 – 1944) היה סופר ומפקד הארגון האנטי-פשיסטי בגטו קובנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וחיים ילין (סופר) · ראה עוד »

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובאוהאוס · ראה עוד »

בנק לאומי לישראל

לוגו בנק לאומי לישראל עד שנת 2022 בנק לאומי לישראל בע"מ הוא התאגיד הבנקאי הוותיק בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובנק לאומי לישראל · ראה עוד »

ברמן

בְּרֶמֶן (בגרמנית: Bremen) היא אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה, יחד עם ברלין והמבורג, אך בניגוד להן, המדינה ברמן מורכבת מברמן, שהעניקה למדינה את שמה, ומהעיר ברמרהאפן (Bremerhaven), הנמצאת 53 ק"מ צפונית לה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברמן · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברסט ליטובסק · ראה עוד »

ברל כהן

ברל כׇהׇן (קָגָן) (ביידיש: בערל כּהן; באנגלית: Berl Kagan; 1911 – 19 באפריל 1993) היה ביבליוגרף יידי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברל כהן · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברלין · ראה עוד »

ברוך בן-יהודה

בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913 ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברוך בן-יהודה · ראה עוד »

ברית חלוצים דתיים

חלוצים חברי בח"ד בהכנסת ספר תורה בקבוצת רודגס בפתח תקווה ברית חלוצים דתיים (בח"ד) הייתה תנועת נוער חלוצית דתית שנוסדה בגרמניה בשנת 1928 ועלתה לארץ ישראל בשנת 1929, חבריה הקימו את תנועת הקיבוץ הדתי בשנת 1939 שמטרתם הייתה יישוב הארץ בחלוצים דתיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברית חלוצים דתיים · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברית המועצות · ראה עוד »

ברית הציונים הרוויזיוניסטים

ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »

בלו (מס)

בְּלוֹ הוא מס עקיף בסכום קבוע עבור כל יחידה (להבדיל ממס קנייה שנקבע כאחוז מהמחיר הסיטונאי של המוצר).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובלו (מס) · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (באנגלית: Botany, פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology); בעברית: תורת הצמחים) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובוטניקה · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובוברויסק · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות היא התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

בית ספר יסודי

כיתה בבית ספר יסודי תלמידה בבית ספר יסודי בית ספר יסודי הוא מוסד ידע ומיומנויות בו לומדים הילדים בדרך כלל במשך שש שנים, והוא בדרך כלל מסגרת חובתית לאחר הגן ולפני חטיבת הביניים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית ספר יסודי · ראה עוד »

בית קמה

בֵּית קָמָה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי במועצה אזורית בני שמעון בנגב הצפוני שעלה על הקרקע בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה ופולין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית קמה · ראה עוד »

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית לוחמי הגטאות · ראה עוד »

בית זרע

בית זרע ב-1933 בֵּית זֶרַע הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השוכן בעמק הירדן, כ-15 ק"מ דרומית לעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית זרע · ראה עוד »

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית המשפט העליון · ראה עוד »

בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)

תמונת מחזור של בית הספר, 1932 בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) · ראה עוד »

בית הספר למל

הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית הספר למל · ראה עוד »

בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

לוחית זיכרון לבית הספר ע"ש א.ד. גורדון במקום משכנו הישן ברח' ברנשטיין פינת לסל הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב דגל בית הספר א.ד. גורדון תל אביב פסל ילד בחדר המדרגות של הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון בתל אביב. כיום הפסל ממוקם ברחבת הכניסה אל בית החינוך בבניין החדש בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית החינוך ע"ש א"ד גורדון · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית יעקב · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובית"ר · ראה עוד »

בילי מלמן

בילי מלמן (נולדה ב-1952) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה, מופקדת הקתדרה ללימודי אירופה על שם אנרי גלסברג, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2006.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ובילי מלמן · ראה עוד »

ביולוג

המעבדה היא מקום העבודה העיקרי של רוב הביולוגים ביולוג הוא מדען המבצע מחקרים בביולוגיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וביולוג · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וביולוגיה · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגן ילדים · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגמרא · ראה עוד »

גאופיזיקה

גיל קרקעית הים. המידע המוצג מחושב ברובו באמצעות מדידת סטיות מגנטיות גאופיזיקה היא המדע העוסק בפיזיקה של כדור הארץ וסביבתו בחלל והעיסוק המדעי בחקר כדור הארץ בשיטות פיזיקליות-כמותיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגאופיזיקה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגאוגרפיה · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגרמנית · ראה עוד »

גרמניזציה

גרמניזציה היא התפשטות השפה, האנשים והתרבות הגרמנית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגרמניזציה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגרמניה · ראה עוד »

גטו קובנה

מפת אזור גטו קובנה גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגטו קובנה · ראה עוד »

גטו שאוולי

גטו שאוולי שכן בעיר שיאוליאי שבליטא והתקיים מסוף אוגוסט 1941 עד סוף יולי 1944.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגטו שאוולי · ראה עוד »

גטו וילנה

מפת מחנות ריכוז והשמדה באזור גטו וילנה גטו וילנה היה גטו גדול בווילנה שבליטא שהוקם על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגטו וילנה · ראה עוד »

גח"ל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגח"ל · ראה עוד »

גבעת ברנר

האסם בגבעת ברנר המשמש כיום כפאב ועליו השעון הגדול במדינה. גִּבְעַת בְּרֶנֶר הוא קיבוץ בישראל השייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגבעת ברנר · ראה עוד »

גדעון האוזנר

גדעון האוזנר (עומד) יחד עם רוברט סרווציוס במשפט אייכמן גדעון מקס האוזנר (26 בספטמבר 1915 – 15 בנובמבר 1990) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגדעון האוזנר · ראה עוד »

גורדוניה

הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947 225x225 פיקסלים חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגורדוניה · ראה עוד »

גולאג

אסירים בגולאג אסירים בגולאג, 1937 גוּלאג (ברוסית: ГУЛАГ, ראשי תיבות של Главное Управление Исправительно-ТрудовыхЛагерей - "גלאבנוֹיֵה אוּפּרַבלֶניֵיה איספרָביטֶלנוֹ-טרוּדוֹביך לַגֶרֵיי", ובתרגום לעברית: "ההנהלה הראשית של מחנות עבודה לתיקון") היה ענף של שירותי ביטחון הפנים של ברית המועצות אשר עסק בהפעלת מערכת עונשין באמצעות מחנות עבודת כפייה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגולאג · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגימנסיה · ראה עוד »

גינקולוגיה

בדיקה גינקולוגית ב-1822 גִּינֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גינקה – אישה; לוגיה – תורה) או רפואת נשים היא תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנקבית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וגינקולוגיה · ראה עוד »

דניאל בן-נחום

דניאל בן-נחום (שמו הקודם: דניאל פרוכובניק פרחיהו; 24 במרץ 1910 – 26 בדצמבר 1992) היה משורר, סופר, מסאי, מבקר וחוקר ספרות, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודניאל בן-נחום · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודקדוק · ראה עוד »

דרוסקינינקאי

אנדרטה לזכר יהודי דרוסקינינקאי שנספו בשואה, האנדרטה היא פרי עבודתו של ישראל מונטויליסקי, יליד העיר, זכר לבני משפחתו שנספו בשואה. האנדרטה מוצבת בבית העלמין הדרום בחולון דרוסקינינקאי (בפולנית: Druskieniki) היא העיר הדרומית ביותר בליטא, לא רחוק מגבולות פולין ובלארוס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודרוסקינינקאי · ראה עוד »

דרור (תנועה)

סמל תנועת דרור תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית שפעלה בגולה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודרור (תנועה) · ראה עוד »

דב לוין (היסטוריון)

דב לוין (1 בינואר 1925 – 3 בדצמבר 2016) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה, שהתמחה בתולדות השואה בליטא ובמדינות הבלטיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודב לוין (היסטוריון) · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודב ליפץ · ראה עוד »

דגל התורה

אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודגל התורה · ראה עוד »

דה סטייל

דף מתוך מגזין 'דה סטייל' בעיצוב תיאו ואן דוסברך, 1920. שער חיבורו של פיט מונדריאן 'נאו פלסטיציזם'. דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: 'הסגנון') היא תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד בשנות העשרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודה סטייל · ראה עוד »

דה פקטו

דֵּה פַקְטוֹ (בלטינית: De facto; בעברית: למעשה) הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודה פקטו · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודוקטור · ראה עוד »

דולר אמריקני

#הפניה דולר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודולר אמריקני · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד לאזר

דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודוד לאזר · ראה עוד »

דוד ליבאי

דוד ליבאי (22 באוקטובר 1934 – 24 בדצמבר 2023) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודוד ליבאי · ראה עוד »

דוד בית אריה

דוד בית אריה (במקור: דוד אינטריליגטור; ז' באדר תרס"ג, 6 במרץ 1903 – י"ז בתמוז תשמ"ט, 20 ביולי 1989) היה פעיל ציוני, מיוזמי וממקימי "כפר הנוער הדתי" ותנועת הקיבוץ הדתי, ממייסדי ברית חלוצים דתיים בגרמניה ובאנגליה, ציר בקונגרסים ציונים, חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת הנוער והחלוץ שלה בסקציה האמריקאית, בניו יורק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודוד בית אריה · ראה עוד »

דכאו

#הפניה מחנה הריכוז דכאו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודכאו · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

די צייט

בית השבועון "די צייט" בהמבורג בית השבועון "די צייט" בהמבורג די צייט (בגרמנית: Die Zeit - "הזמן") - השבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודי צייט · ראה עוד »

דינה פורת

דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודינה פורת · ראה עוד »

דיוויזיית חיל רגלים ה-16 של ברית המועצות

#הפניה דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודיוויזיית חיל רגלים ה-16 של ברית המועצות · ראה עוד »

דיכוי

החברה היהודית ברוסיה באותה העת. דיכוי הוא הפעלה של כוח שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודיכוי · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ודיין (הלכה) · ראה עוד »

המנון ליטא

השיר הלאומי (בליטאית: Tautiška giesm&#279) הוא ההמנון הלאומי של ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמנון ליטא · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של ליטא

המפלגה הקומוניסטית של ליטא (בליטאית: Lietuvos komunistų partija; ברוסית: Коммунистическая партия Литвы) הייתה מפלגה קומוניסטית, שפעלה בליטא וברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית בין 1918 ל-1991, אז נאסרה בחוק.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמפלגה הקומוניסטית של ליטא · ראה עוד »

המחנות העולים

סמל התנועה חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמחנות העולים · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמבורג · ראה עוד »

המהפכה הרוסית (1917)

מהפכנים רוסים בהלסינקי, קיץ 1917 המהפכה הרוסית של 1917 היא שם כולל לשתי המהפכות שהתרחשו באימפריה הרוסית במהלך שנת 1917, פירקו את השלטון האוטוקרטי הצארי והובילו לכינונה של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמהפכה הרוסית (1917) · ראה עוד »

המכון לחקר המשפט העברי

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ הוא מרכז למחקר והוראה של המשפט העברי הפועל ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, על פסגת הר הצופים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והמכון לחקר המשפט העברי · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנדסת חשמל

מהנדסי חשמל מתכננים מגוון של התקנים. תכנון ה-iPod (בתמונה) דרש ידע מתת-תחומים מגוונים של הנדסת חשמל כגון עיבוד אותות, אלקטרוניקה והנדסת מחשבים. הנדסת חשמל (לרוב: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) היא תחום הנדסי אשר עוסק – במובנו הרחב ביותר – במניפולציה של גלים אלקטרומגנטיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והנדסת חשמל · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והסתדרות המורים · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והסוכנות היהודית · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות בשנות ה-70

בשנות ה-70 של המאה ה-20 התרחש גל עלייה גדול של יהודים מברית המועצות לישראל, שבמהלכו עלו יותר מ-150,000 יהודים ארצה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והעלייה מברית המועצות בשנות ה-70 · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והעלייה השלישית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והעלייה החמישית · ראה עוד »

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

האודיטוריום ע"ש אריוביץ' בקמפוס רחובות הפקולטה למדעי החקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית · ראה עוד »

הפשטה

הציור משמאל מהווה הפשטה מסוימת של הציור מימין "'''קומפוזיציה X'''", וסילי קנדינסקי, 1939 הפשטה (בלועזית: אַבְּסְטְרַקְצִיָּיה) היא פעולה מחשבתית, הכוללת הגדרה ושימוש במושג חדש, המבטא מכנה משותף של מושגים קיימים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והפשטה · ראה עוד »

הפועל

הפועל הוא איגוד ספורט אשר הוקם כאיגוד של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל, ומטרתו טיפוח תרבות הגוף, הבריאות והספורט בקרב הפועלים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והפועל · ראה עוד »

הפורט השביעי

מרתפים במקום, במקור מחסני אבקת-שרפה אנדרטה לזכר הנרצחים בטבח בפורט השביעי (4–6 ביולי 1941) הפורט השביעי (ליטאית: VII Kauno fortas) היא מצודה, הנמצאת בשכונת "ההר הירוק", אחת מתוך מערכת מצודות שהוקמו בסוף המאה ה־19 סביב העיר קובנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והפורט השביעי · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והצפירה · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והצבא האדום · ראה עוד »

הצופה (ורשה)

הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והצופה (ורשה) · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים ברחבי ישראל (נכון לשנת 1996).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והקיבוץ הארצי השומר הצעיר · ראה עוד »

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי הבניין ההיסטורי של הנהלת הקיבוץ הדתי, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008 תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־8 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והקיבוץ הדתי · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית (באוזבקית: O`zbekiston Sovet Sotsialistik Respublikasi, ברוסית: Узбекская Советская Социалистическая Республика) הייתה אחת הרפובליקות של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (בליטאית: Lietuvos Tarybų Socialistinė Respublika; ברוסית: Литовская Советская Социалистическая Республика, Litovskaya Sovetskaya Sotsalisticheskaya Respublika) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית · ראה עוד »

הרי הקרפטים

הרי הקרפטים (ברומנית:; בהונגרית: Kárpátok; בגרמנית: Karpaten; בצ'כית, סלובקית ופולנית: Karpaty; בסרבית: Karpati; באוקראינית: Карпати) הם החלק המזרחי של מערך הרי מרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והרי הקרפטים · ראה עוד »

השקפת עולם

טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והשקפת עולם · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והשואה · ראה עוד »

התנגדות לחסידות

#הפניה ההתנגדות לחסידות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והתנגדות לחסידות · ראה עוד »

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והתנועה הקיבוצית · ראה עוד »

הליכוד

הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והליכוד · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והחלוץ · ראה עוד »

הבעה בכתב

הבעה בכתב היא היכולת להעביר מידע ומסרים רצויים לטקסט כתוב, כך שיהיו ניתנים לפיענוח על ידי אדם אחר בעל יכולת הבנת הנקרא באותה שפה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והבעה בכתב · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה

#הפניה הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והגירה · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והגייה ספרדית · ראה עוד »

הדרום (כתב עת)

הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והדרום (כתב עת) · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והונגריה · ראה עוד »

הוצאת שטיבל

סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והוצאת שטיבל · ראה עוד »

הוראת כימיה

חינוך כימי הוא תחום מחקר משותף לדיסציפלינות הכימיה והחינוך, המתמקד בלימוד ובהוראת הכימיה בבתי ספר, באוניברסיטאות, ובמוסדות אקדמאיים אחרים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והוראת כימיה · ראה עוד »

הורדנה

#הפניה גרודנו.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והורדנה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והכנסת · ראה עוד »

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והכשרה · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ליטא

הסמל הלאומי של ליטא ההיסטוריה של ליטא מתחילה באזכור הכתוב הראשון של המדינה בשנת 1009 וממשיכה עם ייסוד ממלכת ליטא במאה ה-13 ועם הפיכתה למדינה הגדולה ביותר באירופה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיסטוריה של ליטא · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיסטוריון · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והיישוב · ראה עוד »

ונדזיגולה

ונדזיגולה (בליטאית: Vandžiogala, ונדז'יוגלה; בפולנית: Wędziagoła, ונדז'יאגולה; ביידיש: ווענדזיגאלע) היא עיירה במחוז קובנה שבליטא, כ-29 ק"מ צפונית לקובנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וונדזיגולה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וורשה · ראה עוד »

וטרינר

וטרינר מטפל בחתול וטרינרית מטפלת בבקר וטרינרים עובדים ברפת רופא וטרינר הוא רופא המרפא בעלי חיים שאינם בני אדם, כלומר הוא בעל מקצוע שעוסק ברפואה וטרינרית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ווטרינר · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וויקיטקסט · ראה עוד »

וירבאלן

#הפניה וירבאליס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ווירבאלן · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ווילנה · ראה עוד »

וילקומיר

#הפניה אוקמרגה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ווילקומיר · ראה עוד »

וילקובישק

וילקובישק (בליטאית: Vilkaviškis, וילקבישקיס) היא עיר ומרכז מנהלי של מחוז משנה וילקובישק שבמחוז מריאמפולה בדרום-מערב ליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ווילקובישק · ראה עוד »

כפר הנוער הדתי

כְּפַר הַנֹּעַר הַדָּתִי הוא כפר נוער דתי הנמצא בצפון הארץ, בתחומי מועצה אזורית זבולון, ליד כפר חסידים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכפר הנוער הדתי · ראה עוד »

כלכלן

כלכלן הוא בוגר תואר אקדמי בכלכלה או במנהל עסקים עם התמחות במימון, העוסק בתחום כלכלי במסגרת מקצועית או אקדמית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכלכלן · ראה עוד »

כחול ולבן (שיר)

כחול ולבן הוא פזמון עברי פטריוטי, שבשנות ה-70 היה לְהמנון "יהדות הדממה" (יהדות ברית המועצות) ואסירי ציון בפרט, וזכה לפופולריות גם בישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכחול ולבן (שיר) · ראה עוד »

כימאי

כימאית בעבודתה מעבדה למחקר ביוכימי. המעבדה היא סביבת העבודה העיקרית של הכימאי. כימאי הוא אדם העוסק בכימיה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכימאי · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכימיה · ראה עוד »

כירורג

כירורגים בניתוח כירורג (על פי האקדמיה ללשון העברית: רופא מנתח) הוא רופא המתמחה בכירורגיה כללית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכירורג · ראה עוד »

כיבוש

כיבוש, כיבוש צבאי או תפיסה לוחמתית (באנגלית: Military occupation, Belligerent occupation או פשוט Occupation) הוא מונח במשפט הבין-לאומי הפומבי המתאר טריטוריה שנתפסה על ידי צבא עוין והיא נתונה בפועל תחת סמכותו במסגרת משטר צבאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וכיבוש · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וי"ל פרץ · ראה עוד »

יעקב מסנבלום

יעקב מסנבלום (בליטאית: Jokūbas Mesenbliumas; ביידיש: יעקב מעסענבליום; בצרפתית: Jacques Missene; 15 באפריל 1894, וילנה, ליטא הרוסית – 8 ביוני 1933, קובנה, הרפובליקה הליטאית הראשונה) היה צייר, גרפיקאי ופדגוג יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב מסנבלום · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב אולייסקי

יעקב אוֹלֶייסקי (Jacob Oleiski; 1 באפריל 1901, שאקי, ליטא הרוסית – 14 במרץ 1981, תל אביב) היה אגרונום, כימאי, איש ההכשרה המקצועית ומחנך.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב אולייסקי · ראה עוד »

יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב רובינסון · ראה עוד »

יעקב לנדאו

יעקב לנדאו (20 במרץ 1924 – 12 בנובמבר 2020) היה היסטוריון ומזרחן ישראלי, פרופסור בחוג למדע המדינה בתחום המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה על שם גרסטן וחתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת התשס"ה-2005.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב לנדאו · ראה עוד »

יעקב לשצ'ינסקי

יעקב לשצ'ינסקי (באוקראינית: Якоб Лещинський; ביידיש: לעשצינסקי; בכתב לטיני: Lestschinsky; 1876 – 1966) היה דמוגרף, סטטיסטיקאי והיסטוריון יהודי, מחלוצי החוקרים הדמוגרפים של עם ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב לשצ'ינסקי · ראה עוד »

יעקב דומבליאנסקי

יעקב דומבליאנסקי עם אשתו רבקה לבית זליקובסקי, בתם פייגל ובעלה גרא קורמן, ובנם הצעיר גרשון, קובנה 1938 יעקב דוּמְבּליַאנסקי (נכתב גם: דומבלינסקי, דומבלאנסקי, דומבלנסקי) (1876, איישישוק, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – סתיו 1941, גטו קובנה, תחת הכיבוש הנאצי) היה מורה עברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויעקב דומבליאנסקי · ראה עוד »

יצחק כפכפי

יצחק (יצחקל'ה) כַּפְכָּפִי (שוקסטליסקי) (4 באוקטובר 1911 – 12 במאי 1998) היה ממייסדי תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויצחק כפכפי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וירושלים · ראה עוד »

יריד הספרים הבינלאומי בירושלים

#הפניה פורום הספר הבינלאומי בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויריד הספרים הבינלאומי בירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישראל · ראה עוד »

ישראל ניסן קרק

הרב ישראל ניסן קרק (1863, קאמי, ליטא – 1938, תל אביב, פלשׂתינה–ארץ ישראל) היה רב ליטאי, ראש תנועת "המזרחי" בליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישראל ניסן קרק · ראה עוד »

ישראל קפלן

ישראל קפלן (ביידיש: קאַפּלאַן; 29 במרץ 1902, כ"א באדר ב' תרס"ב, וולוז'ין, פלך וילנה, ליטא הרוסית – 4 בספטמבר 2003, ז' באלול תשס"ג) היה מחנך, סופר יידיש והיסטוריון יהודי ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישראל קפלן · ראה עוד »

ישראל רוזנסון

ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישראל רוזנסון · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישראלי · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבת קול תורה · ראה עוד »

ישיבת לידא

מכתב בקשת תמיכה מהרב יצחק יעקב ריינס ראש הישיבה ישיבת תורה ודעת (הידועה גם כישיבת לידא, על שם מקום מושבה האחרון בעיר לידא שברוסיה הלבנה) הייתה ישיבה מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס בקיץ שנת ה'תרס"ה בעיר לידא, אך קדם לכך ניסיון נוסף שנים קודם לכן בעיר שווינציאן שבליטא.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבת לידא · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבת הר עציון · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבה · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ילדי סלבינו

#הפניה בית שיזופולי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וילדי סלבינו · ראה עוד »

יחזקאל שטרייכמן

לוחית זיכרון על ביתו של יחזקאל שטרייכמן ברח' שלומציון המלכה 71 בתל אביב יחזקאל שטרייכמן (שטרייכמנס, Yehezkelis Streichmanas בליטאית; 15 ביוני 1906 – 12 בינואר 1993) היה צייר ישראלי יליד ליטא, מן הבולטים שבאמני ההפשטה בציור הישראלי ומראשי קבוצת "אופקים חדשים".

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויחזקאל שטרייכמן · ראה עוד »

יחיאל מיכל שלזינגר

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב יוצא גרמניה אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויחיאל מיכל שלזינגר · ראה עוד »

יבנה (רשת חינוך)

יבנה הייתה רשת בתי ספר יהודיים דתיים-ציוניים מטעם תנועת המזרחי, שפעלה בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויבנה (רשת חינוך) · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויד ושם · ראה עוד »

יד יערי

יד יערי - המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר הוא הארכיון המרכזי של תנועת "השומר הצעיר", על אגפיה, הקיבוץ הארצי, מפ"ם, וגופים נלווים אחרים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויד יערי · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהושע פרידמן

יצחק וילקנסקי (וולקני) (דודנו) הסטודיו הדרמטי העברי בקובנה, 15 ביוני 1927 (פרידמן ישוב בשורה השנייה מימין) מצבות קבריהם של יהושע פרידמן ושל אביו אליעזר פרידמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב יהושע פרידמן (פרידמאן; ג' באדר תרמ"ה, פברואר 1885 – י"ח באייר תרצ"ד, מאי 1934) היה מלומד, מחנך עברי ועסקן תרבות יהודי ליטאי, משורר ומתרגם עברי שתרגם בעיקר מן השירה הרומית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהושע פרידמן · ראה עוד »

יהושע לצמן

יהושע לַצמַן (ביידיש: לאַצמאַן; בכתיב יידיש סובייטי: יעשוע לאצמאנ; 2 במרץ 1906 – 16 במרץ 1984) היה משורר יידי ומורה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהושע לצמן · ראה עוד »

יהודה גוטהלף

יהודה גוֹטְהֶלְף (19 בנובמבר 1903 – 5 בספטמבר 1994) היה עיתונאי, עורך ופובליציסט ישראלי, העורך הראשי של העיתון "דבר" בשנים 1965–1970, פעיל בולט בתנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהודה גוטהלף · ראה עוד »

יהודי ברית המועצות

#הפניה יהדות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהודי ברית המועצות · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויהודים · ראה עוד »

יומון

#הפניהעיתון.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויומון · ראה עוד »

יואל אנגל

יואל אנגל לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל) 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויואל אנגל · ראה עוד »

יואל ברוצקוס

ד"ר יואל בּרוּצקוּס (בליטאית: Joelis Bruckus; 1885 – 1951/1948?) היה מחנך עברי ליטאי, מורה לפיזיקה ומתמטיקה בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה (המוסד החינוכי העברי השני בגודלו בקובנה, ליטא, אחרי הגימנסיה הריאלית העברית) ומנהלה בשנים 1928–1940.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויואל ברוצקוס · ראה עוד »

יונתן בן נחום

#הפניה יונתן בן-נחום.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויונתן בן נחום · ראה עוד »

יוסף אחאי

יוסף אחאי (שוקסטליסקי) (ג' בטבת תרנ"ט, 17 בדצמבר 1898 – כ"ט בשבט תשמ"ח, 17 בפברואר 1988) היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, חלוץ איש העלייה השלישית, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים, ממייסדי קיבוץ נצר סרני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויוסף אחאי · ראה עוד »

יוסף צבי קרליבך

לוח הנצחה בהמבורג-אלטונה עם תמונה של יוסף צבי קרליבך אבן נגף במקום מגוריו האחרון לפני שילוחו. הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך (בגרמנית: Joseph Zwi Carlebach; כ"ב בשבט תרמ"ג, 1883 – ח' בניסן תש"ב, 26 במרץ 1942) היה מחנך ורב גרמני, רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויוסף צבי קרליבך · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויודנראט · ראה עוד »

יידי

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויידי · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ויידישיזם · ראה עוד »

ייווא

ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה וייווא · ראה עוד »

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1 ביוני · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו11 בספטמבר · ראה עוד »

15 בספטמבר

15 בספטמבר הוא היום ה-258 בשנה (259 בשנה מעוברת), בשבוע ה-37 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו15 בספטמבר · ראה עוד »

15 בדצמבר

15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו15 בדצמבר · ראה עוד »

16 בפברואר

16 בפברואר הוא היום ה-47 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו16 בפברואר · ראה עוד »

1659

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1659 · ראה עוד »

17 ביולי

17 ביולי הוא היום ה-198 בשנה, (199 בשנה מעוברת) בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו17 ביולי · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1876 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1878 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1879 · ראה עוד »

1883

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1883 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1884 · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1885 · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1886 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1887 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1889 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1893 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1894 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1895 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1896 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1898 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1900 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1905 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1911 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1915 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1916 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1918 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1920 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1921 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1926 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1929 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1930 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1934 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1935 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1936 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1940 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1941 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1942 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1943 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1944 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1945 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1950 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1955 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1956 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1959 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1963 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1964 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1965 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1966 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1970 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1971 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1977 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו1993 · ראה עוד »

20 בדצמבר

20 בדצמבר הוא היום ה־354 בשנה (355 בשנה מעוברת), בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו20 בדצמבר · ראה עוד »

30 באוגוסט

30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו30 באוגוסט · ראה עוד »

5 בדצמבר

5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו5 בדצמבר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה ו9 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגימנסיה_הריאלית_העברית_בקובנה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »