סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמואל הוגו ברגמן

מַדָד שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים. [1]

156 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מסורת (יהדות), מקס ברוד, מרטין בובר, משפט אייכמן, משה שוורץ, משה גליקסון, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מטאפיזיקה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מדעי הרוח, מוסד ביאליק, א.ד. גורדון, אמונה, אנתרופוסופיה, אנתרופוצנטריות, אצ"ל, ארץ ישראל, אריסטו, אתיקה, אל, אליקים גוטהולד וייל, אברהם שפירא (פצ'י), אביעזר רביצקי, אדולף אייכמן, אהרן צייטלין, אהרון דוד גורדון, אוניברסיטת פראג, אוניברסיטת ברלין, אוסטריה, אוטונומיה, אוטוסוגסטיה, נתן רוטנשטרייך, ספרן, סרן קירקגור, עמנואל קאנט, עמלק, עם עובד, עונש מוות, עיון (כתב עת), פראג, פרנץ קפקא, פרנץ ברנטנו, פרס ישראל, פרויקט בן-יהודה, פרידריך ניטשה, פתרון מדינה אחת, פליקס ולטש, פטר דמיינוביץ' אוספנסקי, ..., פילוסוף, פילוסופיה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הנפש, צ'כוסלובקיה, ציונות, ציונות סוציאליסטית, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קונסול דיפלומטי, רציונליזם, רקטור, רות כ"ץ, רודולף שטיינר, שמואל שקולניקוב, שלמה מימון, שבת, שדמות, תפילה (יהדות), תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, תש"ל, תשכ"ד, תום שגב, לשלום הנצחי, לח"י, לונדון, טומאש מסריק, זכור את אשר עשה לך עמלק, חגי ישראל ומועדיו, חיים נחמן ביאליק, חיים באר, בן-ציון דינור, ברוך שפינוזה, ברית שלום, בובר, ביקורת התבונה המעשית, ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת כוח השיפוט, בית הספרים הלאומי, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, דת, דב סדן, דוד קלעי, דוד הד, דוד וולפסון, ה'תש"ה, ה'תשי"א, המנדט הבריטי, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הספרייה הלאומית, הסוכנות היהודית, העלייה השלישית, הפועל הצעיר, הר הצופים, ההנהלה הציונית, הוצאת שוקן, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, היסטוריה, היסטוריה של הרעיונות, ואהבת לרעך כמוך, יקיר ירושלים, ירמיהו יובל, ירושלים, ישראל, ישראלי, יד יצחק בן-צבי, יהדות אורתודוקסית, יהודה לייב מאגנס, יהודה האזרחי, יהודים, יהוידע עמיר, יוסף קלוזנר, 11 בנובמבר, 18 ביוני, 1883, 1907, 1913, 1914, 1918, 1919, 1920, 1927, 1928, 1929, 1931, 1935, 1938, 1940, 1945, 1951, 1954, 1956, 1959, 1967, 1968, 1969, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 25 בדצמבר. להרחיב מדד (106 יותר) »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מקס ברוד

לוחית זיכרון על ביתו של מקס ברוד ברח' הירדן 16 בתל אביב מקס ברוד (ימין) עם במאי הבימה: ברוך צ'מרינסקי (מרכז) וצבי פרידלנד (שמאל), 2 באפריל 1942 שלט ארד המנציח את מקס ברוד בפראג מקס ברוד עם פאול בן-חיים ואשתו הלה מקס בְּרוֹד (נכתב גם: מכס ברוד; בגרמנית: Max Brod; 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין ישראלי יליד בוהמיה (חלק מצ'כיה), אז חלק מאוסטרו-הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומקס ברוד · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומרטין בובר · ראה עוד »

משפט אייכמן

משפט אייכמן. גדעון האוזנר עומד, לשמאלו רוברט סרווציוס. אייכמן יושב בתא הזכוכית משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה, שבסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומשפט אייכמן · ראה עוד »

משה שוורץ

משה שוורץ (1925 – 1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומשה שוורץ · ראה עוד »

משה גליקסון

#הפניה משה יוסף גליקסון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומשה גליקסון · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מדעי הרוח

פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומדעי הרוח · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ומוסד ביאליק · ראה עוד »

א.ד. גורדון

#הפניהאהרן דוד גורדון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וא.ד. גורדון · ראה עוד »

אמונה

אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואמונה · ראה עוד »

אנתרופוסופיה

הגתהנום השני, מקום מרכז התנועה האנתרופוסופית אנתרופוסופיה (מיוונית: "אנתרופוס".

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואנתרופוסופיה · ראה עוד »

אנתרופוצנטריות

אנתרופוצנטריות (ביוונית άνθρωπος, אנתרופוס - אדם, קנטרום בלטינית, מ"קנטרון" ביוונית - מרכז, בתרגום לעברית "ממוקד באדם" או "האדם במרכז") היא השקפה בתחום הפילוסופיה והתאולוגיה הרואה באדם את מרכז או תכלית העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואנתרופוצנטריות · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואצ"ל · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וארץ ישראל · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואריסטו · ראה עוד »

אתיקה

#הפניה פילוסופיה של המוסר.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואתיקה · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואל · ראה עוד »

אליקים גוטהולד וייל

250px אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil; 13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה – 25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואליקים גוטהולד וייל · ראה עוד »

אברהם שפירא (פצ'י)

אברהם שפירא (פצ'י) (נולד ב-1935 בחיפה) הוא עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית-חילונית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואברהם שפירא (פצ'י) · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אדולף אייכמן

אוטו אדולף אייכמן (19 במרץ 1906, זולינגן, גרמניה – 31 במאי 1962, רמלה, ישראל) היה פושע מלחמה נאצי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואדולף אייכמן · ראה עוד »

אהרן צייטלין

אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואהרן צייטלין · ראה עוד »

אהרון דוד גורדון

#הפניה אהרן דוד גורדון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואהרון דוד גורדון · ראה עוד »

אוניברסיטת פראג

#הפניה אוניברסיטת קארל בפראג.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואוניברסיטת פראג · ראה עוד »

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואוסטריה · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואוטונומיה · ראה עוד »

אוטוסוגסטיה

ניתן להשפיע על האופן בו המוח רואה את המציאות אוטוסוגסטיה (סוגסטיה עצמית) או בעברית השאה עצמית היא תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם יכולים לשנות את דעתם, עמדותיהם, רגשותיהם, ואמונותיהם על ידי שכנוע עצמי והשפעה תת-מודעת על מרכיבים אלה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ואוטוסוגסטיה · ראה עוד »

נתן רוטנשטרייך

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 1914 – 11 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך · ראה עוד »

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וספרן · ראה עוד »

סרן קירקגור

סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר (בדנית:; 5 במאי 1813 – 11 בנובמבר 1855), פילוסוף דני הנחשב לאבי האקזיסטנציאליזם.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וסרן קירקגור · ראה עוד »

עמנואל קאנט

פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ועמנואל קאנט · ראה עוד »

עמלק

הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ועמלק · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ועם עובד · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ועונש מוות · ראה עוד »

עיון (כתב עת)

לוגו עיון (באנגלית: Iyyun: The Jerusalem Journal of Philosophy) הוא כתב עת ישראלי לפילוסופיה, היוצא לאור על ידי החברה הפילוסופית בירושלים ומרכז ברגמן בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בשיתוף הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ובסיועו של משרד החינוך והתרבות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ועיון (כתב עת) · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופראג · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנץ ברנטנו

פרַנץ בְּרֶנְטַנוֹ (בגרמנית: Franz Brentano; 16 בינואר 1838 – 17 במרץ 1917), היה פסיכולוג ופילוסוף אוסטרי, שפעל בווינה, ועסק, בין היתר, בחקר ההכרה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופרנץ ברנטנו · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופרס ישראל · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פרידריך ניטשה

פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (או ניצשה; גרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche, IPA: או; 15 באוקטובר 1844 – 25 באוגוסט 1900) היה פילוסוף, פילולוג, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופרידריך ניטשה · ראה עוד »

פתרון מדינה אחת

#הפניה פתרון המדינה האחת.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופתרון מדינה אחת · ראה עוד »

פליקס ולטש

ברוך פליקס וֶלְטְש (לעיתים פליכּס או וֶולטש; בגרמנית: Felix Weltsch; 6 באוקטובר 1884, פראג, בוהמיה, נחלת כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 9 בנובמבר 1964, ירושלים) היה עיתונאי, סופר, פילוסוף וספרן ישראלי יליד-בוהמיה ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופליקס ולטש · ראה עוד »

פטר דמיינוביץ' אוספנסקי

פטר (פיוטר) דמיינוביץ' אוספנסקי (4 במרץ 1878 – 2 באוקטובר 1947) היה מורה רוחני, פילוסוף ומיסטיקן רוסי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופטר דמיינוביץ' אוספנסקי · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה פוליטית

פילוסופיה פוליטית (תיאוריה פוליטית או מחשבה מדינית) היא העיסוק הפילוסופי בענייני פוליטיקה, חברה ומדינה, וביחסי הגומלין בין המערכות הללו.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופילוסופיה פוליטית · ראה עוד »

פילוסופיה של המוסר

רפאל בציור "אסכולת אתונה" הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופילוסופיה של המוסר · ראה עוד »

פילוסופיה של הנפש

פורטרט של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, הוגה מרכזי של הפילוסופיה של הנפש. סכמה לתיאור הגישות המרכזיות פילוסופיה של הנפש (נקרא גם פילוסופיה של ה-mind או פילוסופיה של הרוח) הוא תחום בפילוסופיה אשר עוסק במהות הנפש, אירועים נפשיים, פונקציות נפשיות, תכונות נפשיות, תודעה ויחסם לגוף בכלל ולמוח בפרט.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ופילוסופיה של הנפש · ראה עוד »

צ'כוסלובקיה

צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ורציונליזם · ראה עוד »

רקטור

רקטור (מלטינית: regere – לשלוט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ורקטור · ראה עוד »

רות כ"ץ

רות כ"ץ (נולדה ב-5 באוגוסט 1927) היא פרופסור אמריטה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ורות כ"ץ · ראה עוד »

רודולף שטיינר

רודולף יוזף לורנץ שטיינר (בגרמנית: Rudolf Joseph Lorenz Steiner; 27 בפברואר 1861 – 30 במרץ 1925), היה פילוסוף, מורה רוחני ואדריכל אוסטרי, ומייסד האנתרופוסופיה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ורודולף שטיינר · ראה עוד »

שמואל שקולניקוב

שמואל שקולניקוב בראיון על פילוסופיה ופילוסופיה לילדים שמואל שְקולניקוב (Samuel Scolnicov; 11 במרץ 1941 – 13 באוגוסט 2014) היה פרופסור לפילוסופיה יוונית ולפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ושמואל שקולניקוב · ראה עוד »

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ושלמה מימון · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ושבת · ראה עוד »

שדמות

שער כתב העת '''שדמות''', נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ושדמות · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

#הפניה מפעל חיים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה · ראה עוד »

תש"ל

#הפניה ה'תש"ל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ותש"ל · ראה עוד »

תשכ"ד

#הפניה ה'תשכ"ד.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ותשכ"ד · ראה עוד »

תום שגב

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ותום שגב · ראה עוד »

לשלום הנצחי

"לשלום הנצחי: שרטוט פילוסופי" (בגרמנית: Zum ewigen Frieden. Ein philosophischer Entwurf) הוא מאמר פילוסופי-פוליטי מאת עמנואל קאנט שראה אור ב-1795.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ולשלום הנצחי · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ולח"י · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ולונדון · ראה עוד »

טומאש מסריק

טומאש מסריק מסריק בעת ביקור בקיבוץ בית אלפא בשנת 1927 קונסול הצ'כי טומאש גאריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk,; 7 במרץ 1850 – 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וטומאש מסריק · ראה עוד »

זכור את אשר עשה לך עמלק

#הפניה מצוות זכירת מעשה עמלק.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וזכור את אשר עשה לך עמלק · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וחיים באר · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ובן-ציון דינור · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וברוך שפינוזה · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וברית שלום · ראה עוד »

בובר

#הפניה מרטין בובר.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ובובר · ראה עוד »

ביקורת התבונה המעשית

ביקורת התבונה המעשית (בגרמנית) הוא הספר השני מבין שלוש הביקורות של עמנואל קאנט, שפורסם בשנת 1788.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וביקורת התבונה המעשית · ראה עוד »

ביקורת התבונה הטהורה

ביקורת התבונה הטהורה (בגרמנית: Kritik der reinen Vernunft) הוא ספר העוסק בתורת ההכרה שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וביקורת התבונה הטהורה · ראה עוד »

ביקורת כוח השיפוט

ביקורת כוח השיפוט (בגרמנית: Kritik der Urteilskraft) הוא ספרו העיקרי של הפילוסוף עמנואל קאנט בשדה האסתטיקה, נקרא גם "הביקורת השלישית" (לאחר ביקורת התבונה הטהורה וביקורת התבונה המעשית).

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וביקורת כוח השיפוט · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ודת · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ודב סדן · ראה עוד »

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ודוד קלעי · ראה עוד »

דוד הד

דוד הד (Heyd; נולד ב-31 ביולי 1945 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לפילוסופיה ע"ש חיים פרלמן.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ודוד הד · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ודוד וולפסון · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וה'תש"ה · ראה עוד »

ה'תשי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וה'תשי"א · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המיליון השביעי: הישראלים והשואה

המיליון השביעי: הישראלים והשואה הוא ספר היסטוריה מאת העיתונאי וההיסטוריון תום שגב, שיצא לאור בשנת 1991.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והמיליון השביעי: הישראלים והשואה · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והסוכנות היהודית · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והעלייה השלישית · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והפועל הצעיר · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והר הצופים · ראה עוד »

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וההנהלה הציונית · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של הרעיונות

היסטוריה של הרעיונות היא תחום מחקר בהיסטוריה ובתחומים הקרובים, כגון: היסטוריה של הפילוסופיה והיסטוריה תרבותית.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן והיסטוריה של הרעיונות · ראה עוד »

ואהבת לרעך כמוך

סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וואהבת לרעך כמוך · ראה עוד »

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויקיר ירושלים · ראה עוד »

ירמיהו יובל

ירמיהו יוֹבֵל (כונה יֶֶרִי, 20 באוקטובר 1935 – 10 ביוני 2018) היה פילוסוף ישראלי והיסטוריון של הפילוסופיה, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובניו סקול ניו יורק.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וירמיהו יובל · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וישראל · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן וישראלי · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהודה לייב מאגנס

מאגנס ומשפחתו, שנות ה-30 יהודה לייב מאגנס (1936) הרב יהודה לייב מאגנס (באנגלית: Judah Leon Magnes; 5 ביולי 1877, כ"ד בתמוז ה'תרל"ז – 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי ה'תש"ט) היה רב רפורמי מתון, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויהודה לייב מאגנס · ראה עוד »

יהודה האזרחי

יהודה האזרחי (בריסקר; 11 בפברואר 1920 – 2 באוגוסט 1974) היה סופר, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויהודה האזרחי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויהודים · ראה עוד »

יהוידע עמיר

הרב יהוידע עמיר (נולד ב-17 בפברואר 1954) הוא פרופסור למחשבה יהודית מודרנית המלמד בהיברו יוניון קולג', הוגה דעות ורב רפורמי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויהוידע עמיר · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

11 בנובמבר

11 בנובמבר הוא היום ה־315 בשנה (316 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו11 בנובמבר · ראה עוד »

18 ביוני

18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו18 ביוני · ראה עוד »

1883

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1883 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1907 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1914 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1918 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1920 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1929 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1931 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1935 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1938 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1940 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1945 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1951 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1954 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1956 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1959 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1967 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1968 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1969 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1973 · ראה עוד »

1974

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1974 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1975 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1976 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו1977 · ראה עוד »

25 בדצמבר

25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל הוגו ברגמן ו25 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הוגו ברגמן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_הוגו_ברגמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »