סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הוועד האודסאי

מַדָד הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה. [1]

100 יחסים: מאיר דיזנגוף, מנחם אוסישקין, מנחם שינקין, מערכות, מרגלית שילה, מרדכי אליאב, מרדכי רבינוביץ (בן-עמי), מרדכי בן הלל הכהן, משה לייב ליליינבלום, מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת השפות, מהפכת אוקטובר, מושבה, ארץ ישראל, אלתר דרויאנוב, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אליעזר קפלן, אליעזר בן-יהודה, אליהו זאב לוין אפשטיין, אחד העם, אברהם גרינברג, אהרון מיכל ברכיהו, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אודסה, איטלקים, נחום סוקולוב, ספר תולדות ההגנה, עברית, פרנק צרפתי, פילנתרופיה, צדקה, קרל נטר, רומניה, רוסית, רובל רוסי, שמואל מוהליבר, שמואל לייב ציטרון, שלום עליכם, שולמית לסקוב, תרע"א, תרע"ט, תרצ"ב, תחית ישראל, לורנס אוליפנט, זאב טיומקין, זאב ברמן, זלמן דוד ליבונטין, חברת ביטוח, חובבי ציון, ..., חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, בן-ציון דינור, בנק אנגלו-פלשתינה, ביל"ו, גדעון שמעוני, דוד גורדון, דוד ילין, המאה ה-20, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, הסופות בנגב, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, השומר, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב, ולדימיר דובנוב, ויקיטקסט, יעקב מזא"ה, יעקב ברנשטיין-כהן, יצחק אייזיק בן-טובים, ישראל קלויזנר, ישראל קולת, ישראל יסינובסקי, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל פינס, יבסקציה, יהדות מזרח אירופה, יהושע סירקין, יהושע ברזילי, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב אמציסלבסקי, יהודה לייב פינסקר, יוסף ספיר, יוסף קלוזנר, יוסף שלמון, יוסף חזנוביץ, יוסי גולדשטיין, ייברסקיה אנציקלופדיה, 1881, 1890, 1897, 1906, 1911, 1919, 1932, 21 באוגוסט. להרחיב מדד (50 יותר) »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם שינקין

קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומנחם שינקין · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומערכות · ראה עוד »

מרגלית שילה

מרגלית שילה (נולדה ב-1942) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרגלית שילה · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרדכי אליאב · ראה עוד »

מרדכי רבינוביץ (בן-עמי)

#הפניה מרדכי בן-עמי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרדכי רבינוביץ (בן-עמי) · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומלחמת השפות · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ומושבה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וארץ ישראל · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948 קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), חבר הכנסת, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליעזר קפלן · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואחד העם · ראה עוד »

אברהם גרינברג

אברהם גרינברג, בהיותו יושב ראש הוועד האודיסאי אברהם בן שמעון גרינברג (1841 קישינב - 1906 גרמניה) היה איש עסקים ואחד ממנהיגיה של תנועת חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואברהם גרינברג · ראה עוד »

אהרון מיכל ברכיהו

#הפניה אהרן מיכל ברכיהו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואהרון מיכל ברכיהו · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואודסה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ואיטלקים · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ונחום סוקולוב · ראה עוד »

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ועברית · ראה עוד »

פרנק צרפתי

250x250 פיקסלים הפרנק הצרפתי (בצרפתית: Franc français) היה ההילך החוקי ששימש את צרפת עד המעבר של צרפת ורוב המדינות האחרות של האיחוד האירופי לאירו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ופרנק צרפתי · ראה עוד »

פילנתרופיה

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ופילנתרופיה · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וצדקה · ראה עוד »

קרל נטר

קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וקרל נטר · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורומניה · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורוסית · ראה עוד »

רובל רוסי

סמל הרובל הרוסי שאושר רשמית בדצמבר 2013. שטר מיוחד בערך של 100 רובל רוסי שהונפק לכבוד מונדיאל 2018 רובל רוסי (סמל: ₽ או Pуб, ברוסית: Рубль רוּבְל, לשון רבים: Pубли́ רוּבְלי) הוא המטבע הרשמי וההילך החוקי של רוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ורובל רוסי · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל לייב ציטרון

#הפניה שמואל ליב ציטרון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושמואל לייב ציטרון · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושלום עליכם · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ושולמית לסקוב · ראה עוד »

תרע"א

#הפניה ה'תרע"א.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ותרע"א · ראה עוד »

תרע"ט

#הפניה ה'תרע"ט.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ותרע"ט · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ותרצ"ב · ראה עוד »

תחית ישראל

#הפניה תחיית ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ותחית ישראל · ראה עוד »

לורנס אוליפנט

לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ולורנס אוליפנט · ראה עוד »

זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזאב טיומקין · ראה עוד »

זאב ברמן

זאב וולף (ואסילי) בן אליעזר (לאזאר) בֶּרמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וואָלף בעהרמאן; ברוסית: Василий (Зеев Вольф) Лазаревич Берман, ואסילי לזרייביץ' ברמן; 3 בספטמבר (על פי הלוח היוליאני: 22 באוגוסט) 1862, מיטאבה, פלך קוּרלנד, רוסיה (לטביה) – 18 במרץ (על פי הלוח היוליאני: 6 במרץ) 1896, קהיר) היה סופר ומראשוני חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזאב ברמן · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

חברת ביטוח

#הפניה ביטוח#חברת ביטוח.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחברת ביטוח · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחובבי ציון · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וביל"ו · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וגדעון שמעוני · ראה עוד »

דוד גורדון

דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ודוד גורדון · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ודוד ילין · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והמאה ה-20 · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות

המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הסתדרות המורים

בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והסתדרות המורים · ראה עוד »

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והסופות בנגב · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והעלייה השנייה · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והשומר · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי והיישוב · ראה עוד »

ולדימיר דובנוב

#הפניה זאב דובנוב.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וולדימיר דובנוב · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וויקיטקסט · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

יעקב ברנשטיין-כהן

יעקב ברנשטיין-כהן מסיבת פרידה ליעקב ברנשטיין-כהן בחרקוב לפני עלייתו ארצה בפעם הראשונה 1907 יעקב ברנשטיין-כהן (Jacob Bernstein-Kohan, 20 בספטמבר 1859, קישינב – 12 במאי 1929, דניפרופטרובסק) היה רופא יהודי, מנהל המרכז הציוני של ציונות רוסיה, חבר הוועד הפועל הציוני המצומצם, מעוזריו הראשונים של הרצל, מראשי הפרקציה הדמוקרטית, רופא בפתח תקווה בתחילת המאה ה-20, אביה של מרים ברנשטיין-כהן.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויעקב ברנשטיין-כהן · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן-טובים

יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »

ישראל קלויזנר

#הפניה ישראל קלוזנר.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל קלויזנר · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל יסינובסקי

ישראל איזידור יָסינובסקי (בכתיב יידי: יאסינאָווסקי; ברוסית: Ясиновский; בפולנית: Jasinowski; יאשינובסקי, יאשינאָווסקי; 1842, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) - 1917, ורשה) היה עורך דין יהודי ורשאי נודע, מראשוני הציונות ברוסיה, פעיל "חובבי ציון", ממארגני ועידת קאטוביץ, חבר הוועד המרכזי של חיבת ציון וראש המרכז המשני של האגודה בוורשה, מעוזריו הראשונים של תיאודור הרצל ומצירי הקונגרס הציוני הראשון עד השביעי, מורשה ציוני פולין הקונגרסאית מטעם ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישראל יסינובסקי · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויבסקציה · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה לייב אמציסלבסקי

יהודה לייב (ליאון) אמציסלבסקי (תר"י, 1850 - י"ז בטבת תרצ"א, 5 בינואר 1931) היה עסקן ופעיל בתנועה הציונית, איש העלייה הראשונה, בעל אדמות בראשון לציון ומנכבדי העיר.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה לייב אמציסלבסקי · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף ספיר · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסי גולדשטיין

יוסף (יוסי) גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ויוסי גולדשטיין · ראה עוד »

ייברסקיה אנציקלופדיה

#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי וייברסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1881 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1890 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1897 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1906 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1911 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1919 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו1932 · ראה עוד »

21 באוגוסט

21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הוועד האודסאי ו21 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הוועד_האודסאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »