גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
112 יחסים: ממורבוך, משטרה, מלחמת העולם הראשונה, מחנה השמדה, מחוז, מחוזות צ'כיה, מוראביה, מכבי אש, אלימות נגד יהודים בצ'כוסלובקיה, 1918–1920, אליהו מזרחי, אברהם שטרן (רב), אולומואוץ, נפתלי כ"ץ, ערים תאומות, עיר שוק, פרוסניץ, פרוטקטוראט, פריווילגיה (כתב זכות), פולין, פוגרום, פירט (עיר), צ'כוסלובקיה, צ'כית, צ'כיה, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), קלאסיציזם, שטיריה, שבתי כהן, שוודיה, לאומנות, טירה, זלין (מחוז), חוקי נירנברג, בארוק, בנימין שלמה המבורגר, בישוף, בית מרחץ, בית מדרש, בית קברות, בית חולים, בית התפוצות, גרמנית, גרמניה הנאצית, גטו, גטו טרזיינשטאט, דמי חסות, דוד אופנהיים, ה'ת"מ, ה'ת"ס, ה'ת"ע, ..., ה'ת"פ, ה'ת"ץ, ה'ת"ל, ה'תמ"ח, ה'תנ"א, ה'תפ"ג, ה'תפ"ו, ה'תק"ן, ה'תקמ"ו, ה'תקנ"ד, ה'תקי"ט, ה'תר"א, ה'תרכ"ט, ה'תל"ג, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-19, הספרייה הלאומית, הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, הש"ך, השואה, הונגריה, י"ד באדר ב', יונה תאומים-פרנקל, יידיש, 1271, 1322, 1454, 15 במרץ, 1560, 1622, 1643, 1647, 1651, 1673, 1680, 1688, 1691, 1700, 1710, 1720, 1723, 1726, 1730, 1759, 1774, 1786, 1790, 1794, 1817, 1841, 1848, 1869, 1891, 1893, 1899, 1918, 1930, 1939, 1941, 1948, 1960. להרחיב מדד (62 יותר) »
ממורבוך
כריכת ממורבוך קהילת פרנקפורט מהספרייה הלאומית בירושלים עמוד שער מהממורבוך של קהילת קליווא ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: הולשוב וממורבוך · ראה עוד »
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומשטרה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומחנה השמדה · ראה עוד »
מחוז
מחוז קולומביה בארצות הברית מחוז הוא תחום טריטוריאלי המוגדר במסגרת חלוקה מנהלית של מדינה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומחוז · ראה עוד »
מחוזות צ'כיה
מבחינה אדמיניסטרטיבית צ'כיה מחולקת ל-13 מחוזות (kraj, קראי) ועיר הבירה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומחוזות צ'כיה · ראה עוד »
מוראביה
מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומוראביה · ראה עוד »
מכבי אש
כיבוי שרפה בקוויבק, קנדה כיבוי אש באיור מגרמניה, שנת 1904 כיבוי אש בשרפה בכרמל (2010) השרפה בכרמל, 2010מכבי אש הוא ארגון חירום הנלחם בשריפות ובהתפשטות אש בלתי מבוקרת, ופועל לחילוץ והצלת לכודים במתארים שונים כגון תאונות דרכים, מפולות והרס, חילוץ מבורות, חילוץ מגובה, ממעליות, חילוץ בעלי חיים ועוד.
חָדָשׁ!!: הולשוב ומכבי אש · ראה עוד »
אלימות נגד יהודים בצ'כוסלובקיה, 1918–1920
האלימות האנטי-יהודית בצ'כוסלובקיה בשנים 1918–1920 כללה שורה של תקריות בצ'כוסלובקיה, שהתרחשו לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת צ'כוסלובקיה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ואלימות נגד יהודים בצ'כוסלובקיה, 1918–1920 · ראה עוד »
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
חָדָשׁ!!: הולשוב ואליהו מזרחי · ראה עוד »
אברהם שטרן (רב)
הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד, 1884 – כ"ו בסיון ה'תש"ד, 17 ביוני 1944) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ואברהם שטרן (רב) · ראה עוד »
אולומואוץ
אולומואוץ (בצ'כית: Olomouc, בגרמנית: Olmütz, בפולנית: Ołomuniec, בלטינית: Eburum או Olomucium) היא עיר בחבל מוראביה, במזרח הרפובליקה הצ'כית.
חָדָשׁ!!: הולשוב ואולומואוץ · ראה עוד »
נפתלי כ"ץ
רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.
חָדָשׁ!!: הולשוב ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »
ערים תאומות
אלן ז'ופה, ראש העיר בורדו, עם ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד, העיר התאומה של בורדו, בביקור בפארק בורדו באשדוד, אפריל 2013 מיטה, גרמניה; דייטון, אוהיו; חולון, ישראל; סירן, צרפת; האן מונדן, גרמניה שיתוף פעולה בתחום קידום החינוך בבניית מרכז חינוכי במודיעין-מכבים-רעות יחד עם אודינה שבאיטליה שלט בעיר קרטיי, צרפת המציין את עריה התאומות ובהן, קריית ים ערים תאומות היא התקשרות במסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים.
חָדָשׁ!!: הולשוב וערים תאומות · ראה עוד »
עיר שוק
כיכר השוק בעיירה איידנבך בבוואריה עיר שוק או זכויות שוק הוא מונח משפטי שמקורו בימי הביניים באירופה, אשר הוענק למקומות יישוב בעלי הזכות לארח ולקיים שוק.
חָדָשׁ!!: הולשוב ועיר שוק · ראה עוד »
פרוסניץ
#הפניה פרוסטיוב.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופרוסניץ · ראה עוד »
פרוטקטוראט
#הפניה מדינת חסות.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופרוטקטוראט · ראה עוד »
פריווילגיה (כתב זכות)
פריווילגיה (מלטינית: privilegia; נגזר מהמימרה הלטינית: priva lex, privus legus תרגום מילולי "חוק פרטי"; ומשמעו: זכות-יתר) הייתה מסמך משפטי באירופה בימי הביניים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין השלטון לקבוצות אתניות, סוחרים או מהגרים, או אדם פרטי ברשות השלטונית (קיסרות, ממלכה, נסיכות) אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בעיני החוק.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופריווילגיה (כתב זכות) · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופולין · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופוגרום · ראה עוד »
פירט (עיר)
פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת במחוז המנהלי פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ופירט (עיר) · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: הולשוב וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: הולשוב וצ'כית · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: הולשוב וצ'כיה · ראה עוד »
צבי הירש הורוביץ (דרזדן)
הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: הולשוב וצבי הירש הורוביץ (דרזדן) · ראה עוד »
קלאסיציזם
קלאסיציזם הוא הנטייה התרבותית להעדפת ההישגים ובכלל זה צורות הביטוי האמנותיות של העת העתיקה, כלומר בראש וראשונה יוון העתיקה ורומא העתיקה.
חָדָשׁ!!: הולשוב וקלאסיציזם · ראה עוד »
שטיריה
שטיריה (בגרמנית: Steiermark) היא אחת מתשע המדינות הפדרליות של אוסטריה והשנייה בגודלה ביניהן בשטחה, לאחר אוסטריה תחתית, עם שטח של 16,392 קמ"ר.
חָדָשׁ!!: הולשוב ושטיריה · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: הולשוב ושבתי כהן · ראה עוד »
שוודיה
שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ושוודיה · ראה עוד »
לאומנות
לְאוּמָּנוּת היא אידאולוגיה לאומית קיצונית בדרכי מימושה, לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר, ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו.
חָדָשׁ!!: הולשוב ולאומנות · ראה עוד »
טירה
טירת בודיאם בדרום אנגליה מצודת לונדון - Tower of London מאה ה-19 במסגרת תנועת הרומנטיקה. הטירה הייתה חיקוי לטירות ימי הביניים ושימשה השראה לטירת היפהפייה הנרדמת של וולט דיסני. טירת בומריס בוויילס טירת המלך רנה בטרסקון נבנתה בימי הביניים ומזוהה עם רנה מאנז'ו. טירה היא סוג מבנה מגורים גדול ומבוצר שהיה נפוץ באירופה במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הולשוב וטירה · ראה עוד »
זלין (מחוז)
מחוז זלין או מחוז זלינסקי (בצ'כית: Zlínský kraj) הוא אחד מ-13 מחוזות של הרפובליקה הצ'כית, הממוקם בחלק המרכזי-מזרחי של מוראביה ההיסטורית.
חָדָשׁ!!: הולשוב וזלין (מחוז) · ראה עוד »
חוקי נירנברג
תרשים המתאר את שייכותו של אדם לגזע הארי או לגזע היהודי על פי חוקי נירנברג, מתורגם לעברית חוקי נירנברג (בגרמנית: Nürnberger Gesetze) היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו").
חָדָשׁ!!: הולשוב וחוקי נירנברג · ראה עוד »
בארוק
ארוחת ערב באמאוס מאת קאראווג'ו. צויר ב-1601. השימוש באור וצל יוצר דרמה אופיינית לסגנון הבארוק. בארוֹק הוא סגנון אמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובארוק · ראה עוד »
בנימין שלמה המבורגר
הלוגו של מכון מורשת אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא רב וחוקר תורני, הנחשב כמומחה למנהג אשכנז, ובפרט למנהגיהם של יהודי גרמניה ומערב אירופה וההיסטוריה שלהם.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובנימין שלמה המבורגר · ראה עוד »
בישוף
פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובישוף · ראה עוד »
בית מרחץ
בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובית מרחץ · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובית מדרש · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובית קברות · ראה עוד »
בית חולים
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה או מרכז רפואי הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).
חָדָשׁ!!: הולשוב ובית חולים · ראה עוד »
בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הולשוב ובית התפוצות · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: הולשוב וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: הולשוב וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גטו
סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-1880 גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים.
חָדָשׁ!!: הולשוב וגטו · ראה עוד »
גטו טרזיינשטאט
#הפניה טרזיינשטט.
חָדָשׁ!!: הולשוב וגטו טרזיינשטאט · ראה עוד »
דמי חסות
דמי חסות (או פרוטקשן, מאנגלית: Protection, "הגנה") הם שיטה לסחיטת כסף המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן.
חָדָשׁ!!: הולשוב ודמי חסות · ראה עוד »
דוד אופנהיים
רבי דוד אופנהיים (יוני 1664, וורמיזא - ז' בתשרי ה'תצ"ז, 12 בספטמבר 1736, פראג) פוסק ורב של הקהילות היהודיות בערים ניקלשבורג ופראג.
חָדָשׁ!!: הולשוב ודוד אופנהיים · ראה עוד »
ה'ת"מ
#הפניה ה'ת"ם.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"מ · ראה עוד »
ה'ת"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"ס · ראה עוד »
ה'ת"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"ע · ראה עוד »
ה'ת"פ
#הפניה ה'ת"ף.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"פ · ראה עוד »
ה'ת"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"ץ · ראה עוד »
ה'ת"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'ת"ל · ראה עוד »
ה'תמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תמ"ח · ראה עוד »
ה'תנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תנ"א · ראה עוד »
ה'תפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תפ"ג · ראה עוד »
ה'תפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תפ"ו · ראה עוד »
ה'תק"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תק"ן · ראה עוד »
ה'תקמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תקמ"ו · ראה עוד »
ה'תקנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תקנ"ד · ראה עוד »
ה'תקי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תקי"ט · ראה עוד »
ה'תר"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תר"א · ראה עוד »
ה'תרכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תרכ"ט · ראה עוד »
ה'תל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב וה'תל"ג · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: הולשוב והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: הולשוב והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: הולשוב והמאה ה-19 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הולשוב והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה
שטר בן 50 קרונות של הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה (בגרמנית: Reichsprotektorat Böhmen und Mähren; בצ'כית: Protektorát Čechy a Morava) הוא פרוטקטורט שנכפה על תושבי צ'כיה בעת שנכבשה על ידי גרמניה הנאצית, והתקיים בחלקים מבוהמיה, מוראביה, שלזיה הצ'כית, המהווים כיום את רובה של המדינה העצמאית צ'כיה.
חָדָשׁ!!: הולשוב והפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה · ראה עוד »
הש"ך
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: הולשוב והש"ך · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: הולשוב והשואה · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: הולשוב והונגריה · ראה עוד »
י"ד באדר ב'
#הפניה י"ד באדר.
חָדָשׁ!!: הולשוב וי"ד באדר ב' · ראה עוד »
יונה תאומים-פרנקל
רבי יונה תאומים-פרנקל (פראג, שנ"ו 1596 - מץ, ט"ו בניסן תכ"ט, 1669).
חָדָשׁ!!: הולשוב ויונה תאומים-פרנקל · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הולשוב ויידיש · ראה עוד »
1271
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1271 · ראה עוד »
1322
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1322 · ראה עוד »
1454
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1454 · ראה עוד »
15 במרץ
15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו15 במרץ · ראה עוד »
1560
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1560 · ראה עוד »
1622
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1622 · ראה עוד »
1643
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1643 · ראה עוד »
1647
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1647 · ראה עוד »
1651
2 בספטמבר – קסם סולטן, הייתה האישה החזקה ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופת סולטנות הנשים.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1651 · ראה עוד »
1673
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1673 · ראה עוד »
1680
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1680 · ראה עוד »
1688
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1688 · ראה עוד »
1691
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1691 · ראה עוד »
1700
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1700 · ראה עוד »
1710
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1710 · ראה עוד »
1720
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1720 · ראה עוד »
1723
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1723 · ראה עוד »
1726
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1726 · ראה עוד »
1730
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1730 · ראה עוד »
1759
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1759 · ראה עוד »
1774
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1774 · ראה עוד »
1786
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1786 · ראה עוד »
1790
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1790 · ראה עוד »
1794
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1794 · ראה עוד »
1817
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1817 · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1841 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1848 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1869 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1891 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1893 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1899 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1918 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1930 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1939 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1941 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1948 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הולשוב ו1960 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הולשוב
