סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הורודוק

מַדָד הורודוק

הורודוק (באוקראינית: Городок; בפולנית: Gródek Jagielloński, גרודק יגיילונסקי; ביידיש: גריידינג) היא עיר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. [1]

46 יחסים: מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחנה עבודה, מחנה השמדה, מחוזות אוקראינה, מבצע ברברוסה, מגן דוד, אקציה, ארץ ישראל, אדמו"ר, אוקראינה, אוקראינית, עברית, עבודת כפייה, פולנית, ציונות, קוזאקים, ראש השנה, רוסיה, שושלת בעלז, תנועת נוער, תרבות (רשת חינוך), לבוב, לבוב (מחוז), טטרים, זכויות מגדבורג, חסידות, חסידות בעלז, ברית המועצות, בלז'ץ, בית ספר, בית קברות, בית כנסת, גרמניה, הסכם ריבנטרופ מולטוב, הצבא האדום, הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, השואה, הכרוניקה הרוסית הראשונה, ולדיסלב השני יגיילו, יאן סובייסקי, ינובסקה, ישעיהו טרונק, יהודים, יודנראט, יידיש.

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחנה עבודה

מחנה העבודה בבוכנוואלד מחנה עבודה (בגרמנית: Arbeitslager) הוא השם שנתנו הנאצים למתקן כליאה המיועד לניצול בכפייה של כוח עבודה למטרות שונות, ואף לרצח המוני באמצעות עבודה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומחנה עבודה · ראה עוד »

מחנה השמדה

גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומחנה השמדה · ראה עוד »

מחוזות אוקראינה

מבחינה מנהלית מחולקת אוקראינה ל-24 מחוזות הנקראים אובלסט (область).

חָדָשׁ!!: הורודוק ומחוזות אוקראינה · ראה עוד »

מבצע ברברוסה

התקדמות הגרמנים בחזית המזרחית יוני 1941 - דצמבר 1941 מבצע ברברוסה (בגרמנית: Unternehmen Barbarossa) הוא שם הקוד שניתן לתוכנית המבצעים, שהוכנה על ידי המטה הכללי של הצבא הגרמני, למלחמה נגד ברית המועצות ולכיבוש שטחה על ידי צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומבצע ברברוסה · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: הורודוק ומגן דוד · ראה עוד »

אקציה

אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.

חָדָשׁ!!: הורודוק ואקציה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הורודוק וארץ ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: הורודוק ואדמו"ר · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: הורודוק ואוקראינה · ראה עוד »

אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית.

חָדָשׁ!!: הורודוק ואוקראינית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הורודוק ועברית · ראה עוד »

עבודת כפייה

על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ועבודת כפייה · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: הורודוק ופולנית · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הורודוק וציונות · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הורודוק וקוזאקים · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הורודוק וראש השנה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ורוסיה · ראה עוד »

שושלת בעלז

שושלת בעלז היא שושלת חסידית שיסודה מרבי שלום רוקח.

חָדָשׁ!!: הורודוק ושושלת בעלז · ראה עוד »

תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: הורודוק ותנועת נוער · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: הורודוק ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: הורודוק ולבוב · ראה עוד »

לבוב (מחוז)

מחוז לבוב (באוקראינית: Львівська область) הוא מחוז במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ולבוב (מחוז) · ראה עוד »

טטרים

טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.

חָדָשׁ!!: הורודוק וטטרים · ראה עוד »

זכויות מגדבורג

זכויות מגדבורג (בגרמנית: Magdeburger Recht) היא כינוי לזכויות ממשל עצמי שניתנו לתושבי ערים רבות ברחבי מרכז אירופה, בהתאם לדגם שהנהיג אוטו הראשון, קיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה ב-1188 במגדבורג המבוסס על החוק הפלמי.

חָדָשׁ!!: הורודוק וזכויות מגדבורג · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הורודוק וחסידות · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: הורודוק וחסידות בעלז · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: הורודוק וברית המועצות · ראה עוד »

בלז'ץ

מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ (בגרמנית: Vernichtungslager Belzec, בפולנית: Belżec) היה הראשון מבין מחנות ההשמדה הנאציים שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד".

חָדָשׁ!!: הורודוק ובלז'ץ · ראה עוד »

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חָדָשׁ!!: הורודוק ובית ספר · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: הורודוק ובית קברות · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: הורודוק ובית כנסת · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: הורודוק וגרמניה · ראה עוד »

הסכם ריבנטרופ מולטוב

#הפניה הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

חָדָשׁ!!: הורודוק והסכם ריבנטרופ מולטוב · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: הורודוק והצבא האדום · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה

הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה (באוקראינית: (Західна-Українська Народня Република) Західно-Українська Народна Республіка או Zahidno-Ukrainska Narodna Respublika, ובראשי תיבות ЗУНР או ZUNR) הייתה ישות מדינית שהתקיימה במשך שמונה חודשים בשנים 1918–1919.

חָדָשׁ!!: הורודוק והרפובליקה העממית של מערב אוקראינה · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: הורודוק והשואה · ראה עוד »

הכרוניקה הרוסית הראשונה

הדף ה-14 של כרוניקת רדזיוויל (Радзивилловская летопись), הכרוניקה שבה נכללת בין היתר הכרוניקה הרוסית הראשונה, כולל איורים ייחודיים מן המאה ה-15; בדף זה מתואר מסע המלחמה של אולג נגד קונסטנטינופול הכרוניקה הרוסית הראשונה, המכונה גם הכרוניקה של נֶסְטוֹר, כרוניקת קייב, הכרוניקה הראשונה או סיפורי השנים שחלפו (בסלאבית כנסייתית עתיקה: Повѣсть времяньныхъ лѣтъ; ברוסית: Пóвесть временны́хлет; באוקראינית: Пóвість врéм'янихліт; בבלארוסית: Апо́весць мі́нулыхчасóў; בפולנית: Powieść minionych lat) היא כרוניקה המגוללת את ההיסטוריה של רוס של קייב בסביבות השנים 850–1110, אשר נערכה במקור בקייב בערך בשנת 1113 ולה שלוש מהדורות שנשתמרו בשני כתבי יד, שאבדו במרוצת השנים, אולם נשתמרו בהעתקי דפוס.

חָדָשׁ!!: הורודוק והכרוניקה הרוסית הראשונה · ראה עוד »

ולדיסלב השני יגיילו

ולדיסלב השני יגיילו, בציור מאת יאן מטייקו ולדיסלב השני יגיילו, או בשמו המקורי בליטאית – יוגאילה אלגירדאיטיס (בפולנית:, בליטאית: Jogaila Algirdaitis, בבלארוסית ובאוקראינית: Ягайла 1352 או 1362 וילניוס – 1 ביוני 1434 גרודק, לימים "גרודק יגיילונסקי" או הורודק) היה דוכס גדול של ליטא בין השנים 1377–1392 ומלך פולין בין השנים 1386–1434.

חָדָשׁ!!: הורודוק וולדיסלב השני יגיילו · ראה עוד »

יאן סובייסקי

יאן סובייסקי, מלך פולין יאן השלישי סובייסקי (בפולנית: Jan III Sobieski; 17 באוגוסט 1629 - 17 ביוני 1696) היה מלך פולין ומפקד צבאה.

חָדָשׁ!!: הורודוק ויאן סובייסקי · ראה עוד »

ינובסקה

ינובסקה (Janowska) או ינובסקי היה מחנה עבודה שהוקם בעת הכיבוש הנאצי בפאתי העיר לבוב שבפולין (כיום באוקראינה), ובהמשך שימש כמחנה ריכוז למשלוחי יהודים למחנות ההשמדה וכאתר רצח המוני.

חָדָשׁ!!: הורודוק וינובסקה · ראה עוד »

ישעיהו טרונק

כריכת הספר יודנראט ד"ר ישעיהו טרוּנק (21 ביולי 1905–28 במרץ 1981) היה הארכיונאי הראשי של המכון המדעי היהודי YIVO (ייווא – ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, כיום המכון למחקר יהודי) בניו יורק.

חָדָשׁ!!: הורודוק וישעיהו טרונק · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הורודוק ויהודים · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: הורודוק ויודנראט · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הורודוק ויידיש · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הורודוק

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »