סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הינדה לוי-ליסנר

מַדָד הינדה לוי-ליסנר

חיה הינדה לוי-ליסנר (ביידיש: הינדע לוי-ליסנער; 1905 או 1912 – 29 באוגוסט 1968) הייתה משוררת וסופרת לילדים ולנוער יידית ומחנכת ישראלית ממוצא פולני. [1]

38 יחסים: משה אונגרפלד, משורר, מלחמת העולם הראשונה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מורה, א' ציוני, אפרים תלמי, אושוויץ, ניצולי השואה, ספרות ילדים ונוער, ספרות יידיש, סופר, עבודת כפייה, פולנים, פולין, קרקוב, שטעטל, תרצה טנאי, תל אביב-יפו, לודז', ביאליסטוק, בית העלמין הדרום, בית יתומים, גטו לודז', דפוס דבר, העלייה ההמונית, הפלישה לפולין, ורשה, כתריאל פישל טכורש, יאנוש קורצ'אק, יהושע אייבשיץ, יידיש, 1905, 1912, 1939, 1948, 1968, 29 באוגוסט.

משה אונגרפלד

משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ומשה אונגרפלד · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ומשורר · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ומורה · ראה עוד »

א' ציוני

#הפניה יצחק וולקני-אלעזרי.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וא' ציוני · ראה עוד »

אפרים תלמי

אפרים תלמי, 1949. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית לוחית זיכרון לאפרים תלמי אפרים (יוסף) תַלמִי (30 בספטמבר 1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ואפרים תלמי · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ואושוויץ · ראה עוד »

ניצולי השואה

ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וניצולי השואה · ראה עוד »

ספרות ילדים ונוער

#הפניה ספרות ילדים.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וספרות ילדים ונוער · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וספרות יידיש · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וסופר · ראה עוד »

עבודת כפייה

על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ועבודת כפייה · ראה עוד »

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ופולנים · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ופולין · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וקרקוב · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ושטעטל · ראה עוד »

תרצה טנאי

תרצה טנאי (2 ביולי 1920 – 1 ביולי 2009) הייתה מאיירת וציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ותרצה טנאי · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ולודז' · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וביאליסטוק · ראה עוד »

בית העלמין הדרום

מפת בית העלמין דרום בית העלמין הדרום, הידוע גם בשמות בית העלמין חולון ובית העלמין בת ים, הוא בית עלמין בדרום-מזרח העיר בת ים, בגבול עם חולון וראשון לציון.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ובית העלמין הדרום · ראה עוד »

בית יתומים

"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ובית יתומים · ראה עוד »

גטו לודז'

הכניסה לגטו לודז' גטו לודז' היה אחד מן הגטאות הגדולים בפולין הכבושה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וגטו לודז' · ראה עוד »

דפוס דבר

#הפניה הוצאת דבר.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ודפוס דבר · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר והעלייה ההמונית · ראה עוד »

הפלישה לפולין

#הפניה פלישת גרמניה הנאצית לפולין.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר והפלישה לפולין · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וורשה · ראה עוד »

כתריאל פישל טכורש

הרב כתריאל פישל טְכורְֹש (בפולנית: Kazryel Fiszel Tchorz, נכתב גם: טכוזש; י"א בתשרי ה'תרנ"ז, 18 בספטמבר 1896 - כ"ח באלול ה'תשל"ט, 20 בספטמבר 1979) היה רב שכונת שפירא ואחראי הכשרות בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית, ממייסדי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי והעומד בראשו.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר וכתריאל פישל טכורש · ראה עוד »

יאנוש קורצ'אק

שלט הנצחה ליאנוש קורצאק ברחוב קורצ'אק בפתח תקווה יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak; 22 ביולי 1878 – 7 באוגוסט 1942) הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ויאנוש קורצ'אק · ראה עוד »

יהושע אייבשיץ

ישראל יהושע אייבשיץ (24 במרץ 1916, י"ט באדר ה'תרע"ו - 9 באפריל 2019, ד' בניסן ה'תשע"ט) היה ניצול השואה, סופר, עורך וחוקר שואה ישראלי.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ויהושע אייבשיץ · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ויידיש · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו1905 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו1912 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו1939 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו1948 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו1968 · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הינדה לוי-ליסנר ו29 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הינדה_לוי-ליסנר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »