סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

מַדָד היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. [1]

157 יחסים: ממשל, מערכות, מצר גיברלטר, מקסנטיוס, מקסימינוס, מקרינוס, מרד בר כוכבא, מרד התפוצות, משפטים, מגיסטר מיליטום, מהמט השני, אמיאנוס מארקלינוס, אנטיוכיה, אספסיאנוס, אסיה הקטנה, ארדשיר הראשון, אלאנים, אלאריק הראשון, אלאגבאלוס, אלכסנדר סוורוס, אלכסנדריה, אטילה, אגן הים התיכון, אדריאנוס, אדריכלות, אדוארד לוטוואק, אדוארד גיבון, אורליאנוס, אותו, אוטוקרטיה, אוגוסטוס קיסר, אודואקר, אימפריית קרתגו, אירופה, נירון קיסר, ספרד, ספטימיוס סוורוס, סוריה, פרנקים, פרת, פלביוס אאטיוס, פלביוס אוגוסטוס הונוריוס, פלביוס סטיליקו, פוידרטוס, פילוסופיה, פיליפוס הערבי, קארינוס, קפריסין, קרקלה, קרב אדריאנופול (378), ..., קרב שאלון, קרב יער טויטובורג, קלאודיוס, קלטים, קטסיפון, קונסטנטינוס, רפובליקה, רון, רומא העתיקה, רומולוס אוגוסטולוס, רוונה, ריקימר, ריין, שאפור הראשון, שאפור השני, שפה, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, שבטים גרמאניים, תאודוסיוס הראשון, תעלת למאנש, לטינית, ליקיניוס, טקיטוס, טראיאנוס, טטררכיה, טיבר, חומת אדריאנוס, חורבן בית המקדש השני, בורגונדים, גאליה, גאיזריק, גרמאניה, גלבה, גליאנוס, גורדיאנוס השלישי, גותים, דאקיה, דנובה, דקיוס, דת, דה פקטו, דיוקלטיאנוס, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המצור על קונסטנטינופול, המרד הגדול, המלוכה הרומית, המזרח התיכון, האימפריה הסאסאנית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הפרתית, האימפריה הביזנטית, הרפובליקה הרומית, הגליל, הונים, הים הצפוני, הים השחור, היסטוריה של העמים דוברי האנגלית (ספר), ונדלים, ורונה, ולנטיניאנוס השלישי, ולריאנוס, וינסטון צ'רצ'יל, ויטליוס, ירושלים, יוליאנוס הכופר, יוליוס נפוס, 113, 115, 132, 1453, 161, 162, 197, 217, 218, 224, 230, 243, 253, 260, 268, 271, 297, 312, 314, 337, 378, 407, 408, 409, 410, 423, 429, 43, 444, 451, 453, 454, 455, 475, 476, 68, 69, 70, 9. להרחיב מדד (107 יותר) »

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וממשל · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומערכות · ראה עוד »

מצר גיברלטר

אטלנטיס במשימה STS-98 ב-19 בפברואר 2001 (מתוך אתר נאס"א) טריפה (עיירה קטנה), ספרד. מצר גיברלטר (בערבית: مضيق جبل طارق; בספרדית: Estrecho de Gibraltar; באנגלית Strait of Gibraltar) הוא מצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומצר גיברלטר · ראה עוד »

מקסנטיוס

מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה. מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס מַקְסֶנְטִיוּס (Marcus Aurelius Valerius Maxentius Augustus; נולד בין השנים: 276-283 לספירה, נהרג ב-28 באוקטובר 312 לספירה), קיסר ואוגוסטוס רומא בין השנים 306–312, בנו של מקסימיאנוס (אוגוסטוס המערב בטטררכיה הראשונה לצד דיוקלטיאנוס) וחתנו של גלריוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומקסנטיוס · ראה עוד »

מקסימינוס

#הפניה מקסימינוס תראקס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומקסימינוס · ראה עוד »

מקרינוס

מַרְקוּס אוֹפֶּלְיוּס סֶוֶורוּס מַקְרִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Opellius Severus Macrinus Augustus; 165 – יוני 218 לספירה), המכונה מַקְרִינוּס, היה קיסר רומי בתקופה של ארבעה עשר חודשים בשנים 217–218 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומקרינוס · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד התפוצות

מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומרד התפוצות · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומשפטים · ראה עוד »

מגיסטר מיליטום

מגיסטר מיליטום (בלטינית: magister militum, מפקד החיילים) היה תואר באימפריה הרומית בתקופותיה המאוחרות, בערך מתקופת קונסטנטינוס בראשית המאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומגיסטר מיליטום · ראה עוד »

מהמט השני

כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ומהמט השני · ראה עוד »

אמיאנוס מארקלינוס

#הפניה אמיאנוס מרקלינוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואמיאנוס מארקלינוס · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואנטיוכיה · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואספסיאנוס · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

ארדשיר הראשון

מטבע כסף עם דיוקנו של ארדשיר המלך ארדשיר הראשון עומד לפני אהורה מזדא ישות אלוהית המכתירה אותו. תחריט בנקש-י רוסתם. ארדשיר הראשון (בפרסית אמצעית: 50px, בפרסית חדשה: اردشیر بابکان) היה מדינאי פרסי בן המאה ה-3 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וארדשיר הראשון · ראה עוד »

אלאנים

מאה השביעית לספירה. אזור מוצאם של האלאנים בקווקז בצהוב האלאנים היו עם נודד ממוצא איראני ששכן במאה ה-1 בצפון הקווקז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואלאנים · ראה עוד »

אלאריק הראשון

ציור משנת 1894 של אלאריק הראשון אלאריק הראשון (בגותית: 𐌰𐌻𐌰𐍂𐌴𐌹𐌺𐍃 - אָלָרִיקס, (מ-𐌰𐌻𐌻𐍃-𐍂𐌴𐌹𐌺𐍃 - אַלְס-רִיקס - שליט-הכל). בערך 370–410), הידוע גם בשמות אלריקוס ואלאריק מלך הוויזיגותים, היה מייסדה של שושלת בלתה, אחת השושלות החשובות הראשונות של השבטים הגרמאניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואלאריק הראשון · ראה עוד »

אלאגבאלוס

מטבע זהב של אלאגבאלוס. על צד אחד דמותו של הקיסר עם שמו ותאריו ומהצד השני האבן של אל השמש על גבי קוודריגה 0והכיתוב "אל השמש הקדוש אלאגבלו" (Sanct Deo Soli Elagabal) מרקוס אורליוס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus) 203 בקירוב – 11 במרץ 222, היה שליט רומא בשנים 218–222.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואלאגבאלוס · ראה עוד »

אלכסנדר סוורוס

אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואלכסנדר סוורוס · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואלכסנדריה · ראה עוד »

אטילה

#הפניה אטילה ההוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואטילה · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואדריאנוס · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואדריכלות · ראה עוד »

אדוארד לוטוואק

ד"ר אדוארד ניקולא לוטוואק (באנגלית: Edward Nicolae Luttwak; נולד ב-4 בנובמבר 1942) הוא אסטרטג והיסטוריון יהודי אמריקאי, שנודע בעיקר בשל פרסומיו הרבים בתחום האסטרטגיה הצבאית, היסטוריה ויחסים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואדוארד לוטוואק · ראה עוד »

אדוארד גיבון

אדוארד גיבון אדוארד גיבון (באנגלית: Edward Gibbon; 27 באפריל 1737 – 16 בינואר 1794) היה היסטוריון אנגלי וחבר הפרלמנט הבריטי, בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואדוארד גיבון · ראה עוד »

אורליאנוס

אולפיה סברינה, אשתו של אורליאנוס, על גבי מטבע מהמאה השלישית מטבע של אורליאנוס, מצד אחד דמותו של הקיסר ומצד שני הוא אוחז בידה של קונקורדיה, לאות ההרמוניה עם חייליו מטבע של אורליאנוס לציון ניצחונו על האימפריה של תדמור לוּקְיוּס דוֹמִיטִיוּס אוֹרֶלִיָאנוּס (בלטינית: Lucius Domitius Aurelianus; חי 214–275 לספירה) היה קיסר רומא משנת 270 ועד מותו בשנת 275.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואורליאנוס · ראה עוד »

אותו

מַרְקוּס סַלְבִיוּס אוֹתוֹ (שם לטיני מלא: Marcus Salvius Otho Caesar Augustus; 28 באפריל 32 - 16 באפריל 69) היה קיסר רומא מ-15 בינואר עד 16 באפריל בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואותו · ראה עוד »

אוטוקרטיה

אוטוקרטיה (גם: אבסולוטיזם פוליטי, מֻחְלְטָנּות, או שִׁלְטוֹן יָחִיד) הוא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטונו של אדם אחד באופן מוחלט (מהמילה הלטינית Absolvere או Absolutus שמשמעותה למחול או לפטור, כלומר השליט פטור מלציית להוראות החוק או יש למחול לשליט אם הוא עובר על החוק), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואוטוקרטיה · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אודואקר

רומולוס אוגוסטולוס נכנע בפני אודואקר אוֹדוֹאָקֶר או אוֹדוֹוָקֶר (Odoacer, Odovacer; בערך 435 – 15 במרץ 493) היה שליט איטליה בשנים 476–493.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואודואקר · ראה עוד »

אימפריית קרתגו

אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואימפריית קרתגו · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ואירופה · ראה עוד »

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ונירון קיסר · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וספרד · ראה עוד »

ספטימיוס סוורוס

לוּקְיוּס סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס (לטינית: Lucius Septimius Severus; 11 באפריל 145 – 4 בפברואר 211) היה קיסר רומא מ-9 באפריל 193 ועד מותו ב-211.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וספטימיוס סוורוס · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וסוריה · ראה עוד »

פרנקים

שטחי השליטה של האימפריה הפרנקית, 481–841 מפה מדינית של אירופה ואסיה בתחילת המאה השישית. הפרנקים (בלטינית: Franci או gens Francorum) היו איחוד של מספר שבטים גרמאניים שחלקו סממנים תרבותיים משותפים בתקופת נדידת העמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופרנקים · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופרת · ראה עוד »

פלביוס אאטיוס

פלאביוס אאטיוס (לטינית: Flavius Aëtius; בערך 391–454 לספירה) היה מגיסטר מיליטום, פטריקיוס ואישיות מרכזית באימפריה הרומית המערבית בשלהי העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופלביוס אאטיוס · ראה עוד »

פלביוס אוגוסטוס הונוריוס

פסל של הונוריוס פלביוס אוגוסטוס הונוריוס (בלטינית: Flavius Augustus Honorius; 9 בספטמבר 384 - 15 באוגוסט 423) היה הקיסר הראשון של האימפריה הרומית המערבית אחרי פיצולה בפועל מהאימפריה המזרחית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופלביוס אוגוסטוס הונוריוס · ראה עוד »

פלביוס סטיליקו

סטיליקו, אשתו סרנה ובנם אאוכריוס פלביוס סטיליקו (לטינית: Flavius Stilicho; ביוונית: Στιλίχων, סטיל֫יכון; בערך 359 - 22 באוגוסט 408) היה מגיסטר מיליטום ופטריקיוס באימפריה הרומית המערבית ממוצא ונדלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופלביוס סטיליקו · ראה עוד »

פוידרטוס

פוֹאֶדֶרָטוּס (בלטינית: Foederatus) הוא מונח מתקופת הרפובליקה הרומית המתאר שבט שיש עמו הסכם (פוֹאדוּס, Foedus), שאינו קולוניה רומית ואינו בעל אזרחות (קיוויטס, Civitas) רומית, אך נדרש לספק חיילים בעת הצורך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופוידרטוס · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופילוסופיה · ראה עוד »

פיליפוס הערבי

מוזיאון החדש בברלין מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופיליפוס הערבי · ראה עוד »

קארינוס

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קַארִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Carinus; סביב 250 - יולי 285) היה קיסר רומא בין 283–285, בנו הבכור של הקיסר קארוס, ואחיו של נומריאנוס, שותפו לשלטון ולקיסרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקארינוס · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקפריסין · ראה עוד »

קרקלה

ספטימיוס סוורוס וקרקלה. ציור רומנטי מהמאה ה-18 קרקלה בציור של לורנס אלמה-טדמה דומנה ושני בניהם קרקלה וגטה מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Severus Antoninus Augustus), המכונה קַרַקַלָּה (Caracalla; 4 באפריל 188 – 8 באפריל 217) היה קיסר רומא משנת 211 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקרקלה · ראה עוד »

קרב אדריאנופול (378)

ממוזער קרב בין חיילים גרמאניים לחיילים רומאיים. ציור רומנטי של צייר גרמני מתחילת המאה ה-20. חיילים רומאיים בקרב. ציור רומנטי מהמאה ה-17 קרב אדריאנופול או קרב אדריאנפוליס (בלטינית: Proelium Hadrianopolitanum) התחולל ב-9 באוגוסט 378 בסמוך לעיר אדריאנופול (אדירנה בסמוך לגבול הטורקי, היווני והבולגרי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקרב אדריאנופול (378) · ראה עוד »

קרב שאלון

#הפניה הקרב במישורים הקטאלונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקרב שאלון · ראה עוד »

קרב יער טויטובורג

מצבה בת-הזמן לשר המאה מרקוס קייליוס, שנפל בקרב. בשורה השלישית ניתן לראות את המילים Bello Variano, "מלחמת וארוס". קרב יער טויטובורג (בלטינית: clades Variana, "מפלת וָארוּס"; בגרמנית: Varusschlacht "קרב וָארוּס", או Hermannsschlacht, "קרב ארמיניוס") היה קרב שבו הובס הצבא הרומי על לגיונותיו השבעה עשר, השמונה עשר והתשעה עשר על ידי שבטים גרמאניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקרב יער טויטובורג · ראה עוד »

קלאודיוס

מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקלאודיוס · ראה עוד »

קלטים

התפשטות הקלטים לאורך הזמן: בצהוב - תרבות האלשטאט עד שנת 500 לפנה"ס. בירוק - שיא ההתפשטות הקלטית עד שנת 275 לפנה"ס פסל המציג לוחם קלטי קֶלטים (ביוונית: Κελτοί; בלטינית: Celtae) הוא שם קיבוצי למספר עמים שישבו במערב אירופה מתקופת הברזל ועד תקופת האימפריה הרומית ולאחריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקלטים · ראה עוד »

קטסיפון

קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן‎, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקטסיפון · ראה עוד »

קונסטנטינוס

מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקונסטנטינוס · ראה עוד »

רפובליקה

הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ורפובליקה · ראה עוד »

רון

רוֹן (בצרפתית: Rhône, בגרמנית: Rhone) הוא נהר העובר בשווייץ ובדרום־מזרח צרפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ורון · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ורומא העתיקה · ראה עוד »

רומולוס אוגוסטולוס

פלביוס רומולוס אוגוסטוס (Flavius Romulus Augustus) (נולד בסביבות 460 לספירה, מת אחרי 511) המכונה גם רומולוס אוגוסטולוס היה הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ורומולוס אוגוסטולוס · ראה עוד »

רוונה

רוונה (באיטלקית: Ravenna) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון מרכזה של איטליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ורוונה · ראה עוד »

ריקימר

פלאביוס רִיקִימֶר (לטינית: Flavius Ricimer; בערך 418 - 18 באוגוסט 472) היה שליטה בפועל של האימפריה הרומית המערבית בין 461 ל-472.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וריקימר · ראה עוד »

ריין

ריין (בגרמנית: Rhein, בצרפתית: Rhin, בהולנדית: Rijn, ברומאנש: Rain) הוא נהר שאורכו 1,233 קילומטר (הנהר הארוך במערב אירופה) אשר מקורותיו בהרי האלפים בדרום שווייץ והוא זורם צפונה דרך אגם קונסטנץ, גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וריין · ראה עוד »

שאפור הראשון

תחריט קיר בנקש-י רוסתם, בו מתוארת כניעתו של אסיר המלחמה ולריאנוס למלך שאפור הראשון (על הסוס, מימין) שאפּוּר הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩‎, נהגה שָׁהְפּוֹהְרִי; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון; מלך בשנים 241–270) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של ארדשיר הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושאפור הראשון · ראה עוד »

שאפור השני

מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושאפור השני · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושפה · ראה עוד »

שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית

אדוארד גיבון שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית (אנגלית: The Decline and Fall of the Roman Empire) הוא ספר היסטוריה מקיף ביותר העוסק באימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית · ראה עוד »

שבטים גרמאניים

השבטים הגרמאניים עד 750 לפנה"ס (אדום), 500 לפנה"ס (כתום), 250 לפנה"ס (צהוב) והמאה ה-1 לספירה (ירוק) שבטים גרמאניים (מלטינית: Germani) הוא מונח המתייחס לשבטים שישבו באירופה ובמיוחד בדרום סקנדינביה ובצפון-מערב גרמניה של היום והובחנו כישות מובחנת מבחינה אתנית ולשונית כבר בין 1000–500 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושבטים גרמאניים · ראה עוד »

תאודוסיוס הראשון

דמותו של תאודוסיוס הראשון על צלחת משנת 388 פלביוס תאודוסיוס אוגוסטוס (בלטינית: Flavius Theodosius Augustus; 11 בינואר 347, קוקה שבספרד – 17 בינואר 395, מילאנו), ידוע גם כתאודסיוס "הגדול" ותיאודוסיוס "הראשון".

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ותאודוסיוס הראשון · ראה עוד »

תעלת למאנש

תעלת למאנש (בצרפתית: La Manche; מילולית "השרוול", באנגלית: English Channel; מילולית "התעלה האנגלית") היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ותעלת למאנש · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ולטינית · ראה עוד »

ליקיניוס

קונסטנטינוס הגדול מנצח את ליקיניוס והופך למגן הכנסייה הנוצרית. ציור רומנטי מהמאה ה-18 לִיקִינְיוּס (Licinius, סביב 263–325) היה אוגוסטוס באימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וליקיניוס · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וטקיטוס · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וטראיאנוס · ראה עוד »

טטררכיה

מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה הקיסר דיוקלטיאנוס, מכונן הטטררכיה הראשונה וונציה; עשוי מאבן פורפיר, מתוארך לסביבות שנת 300 ומקורו באוצרות קונסטנטינופול שנבזזו במסע הצלב הרביעי (1204); מחוות החיבוק נועדה לסמֵל את היחסים ההרמוניים בין השליטים טטררכיה - מיוונית טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון) - "שלטון הארבעה".

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וטטררכיה · ראה עוד »

טיבר

גשר סנטאנג'לו עובר מעל הטיבר בשעות היום אי הטיבר הטיבר (באיטלקית: Tevere; בלטינית: Tiberis; בשפה העממית נקרא "הנהר הבהיר") הוא נהר באיטליה המזרחית, השלישי באורכו מכל נהרות איטליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וטיבר · ראה עוד »

חומת אדריאנוס

ואלום, סמוך למוצב מספר 42 מבצר וינדונלדה ליד סטנגייט בית המרחץ בצ'סטרס קטע החומה ליד האוסטידס, הבנויה על וין סיל מוצב 39 ליד סטיל ריג חומת אדריאנוס (בלטינית: Vallum Aelium, וגם Rigore Valli Aeli, "הקו לאורך גבול אדריאנוס"; באנגלית: Hadrian's Wall) היא ביצור אבן ואדמת עשב שנבנה על ידי האימפריה הרומית לאורך האזור דהיום (ממזרח למערב) בטיין אנד ויר, נורת'מברלנד וקאמבריה שתיהן באנגליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וחומת אדריאנוס · ראה עוד »

חורבן בית המקדש השני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »

בורגונדים

שירת הניבלונגים הבורגונדים היו שבט גרמאני שהיגר מאזור סקנדינביה לאי בורנהולם, ממנו נשאב שמו (Burgundarholmr משמעו אי הבורגונדים), ומשם לאירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ובורגונדים · ראה עוד »

גאליה

מפת גאליה, בסביבות 58 לפני הספירה גאליה (בלטינית: Gallia) הוא שמו ההיסטורי, בתקופת הברזל ובתקופה הרומית, של אזור במערב אירופה החופף בגבולותיו לצרפת המודרנית ולאזורים נוספים ממערב לנהר הריין, בהם בלגיה, לוקסמבורג וחלקים מערביים של שווייץ, הולנד וגרמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגאליה · ראה עוד »

גאיזריק

מסעות הוונדלים בימיו של גאיזריק (כחול) ממוזער ביזת רומא בידי הוונדלים - מאת היינריך לויטמן גאיזריק, דהיינו "מלך-חנית", המכונה גם "הנכה" בשל מומו הגופני (סביבות 389 - 25 בינואר 477), היה מלך הוונדלים משנת 428 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגאיזריק · ראה עוד »

גרמאניה

תיאור של גרמאניה הגדולה בתחילת המאה ה-2 גרמאניה (ביוונית: Γερμανία) היה המונח היווני והרומי בעת העתיקה שהתייחס לאזור הגאוגרפי שאוכלס בעיקר על ידי אנשים ממוצא גרמאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגרמאניה · ראה עוד »

גלבה

סֶרְוִויוּס סוּלְפִּיקִיוּס גַלְבָּה (בלטינית: Servius Sulpicius Galba; 24 בדצמבר 3 לפנה"ס - 15 בינואר 69) הוא מקיסרי רומי בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגלבה · ראה עוד »

גליאנוס

דיוקן של גליאנוס על חותם עופרת מפת הפלישות של השבטים הגותיים והעימותים העיקריים עם צבא האימפריה הרומית בתום תקופת שלטונו של גליאנוס מפה של האימפריה הרומית בתחילת העשור השמיני של המאה השלישית, עם תום שלטונו של גליאנוס. בצהוב ממלכת תדמור, בירוק האימפריה הגאלית, באדום האימפריה הרומית פּוּבְּלִיוּס לִיסִינְיוּס אֶגְנַטִיוּס גַלִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Publius Licinius Egnatius Gallienus Augustus; חי בשנים 218–268) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 253 עד לשנת 260 ביחד עם אביו הקיסר ולריאנוס, ושלט לבדו באימפריה משנת 260 עד לשנת 268.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגליאנוס · ראה עוד »

גורדיאנוס השלישי

גורדיאנוס השלישי מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס גוֹרְדִיָאנוּס פִּיוּס (בלטינית: Marcus Antonius Gordianus Pius; חי מ-20 בינואר 225 – 11 בפברואר 244), המוכר כגורדיאנוס השלישי, כיהן כקיסר רומא משנת 238 ועד לשנת 244 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגורדיאנוס השלישי · ראה עוד »

גותים

הגותים (גותית: 𐌲𐌿𐍄𐌸𐌹𐌿𐌳𐌰, גּוּטְתִיּוּדָה, לטינית: Gothi, גּוֹטִי) היו שבטים גרמאנים אשר פלשו לתחומי האימפריה הרומית במהלך המאות הראשונות לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וגותים · ראה עוד »

דאקיה

דאקיה (בלטינית: Dacia) הייתה בעת העתיקה ארצם של בני העם המכונים "דאקים".

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודאקיה · ראה עוד »

דנובה

מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודנובה · ראה עוד »

דקיוס

ויקטוריה מחזיקה זר עלי דפנה וענף תמר בידיה מטבע של איליה קפיטולינה (ירושלים הרומאית) עם ראשו של הרניוס אטרוסקוס, בנו הבכור של דקיוס מצד אחד ומהצד השני זאבה מניקה את רמוס ורומולוס קטע מתבליט על ארון קבורה רומאי משנת 251 המתאר סצנה ובה ככל הנראה בנו הבכור של דקיוס '''הרניוס אטרוסקוס''' בעת קרב עם לוחמים גרמאניים גַּאיוּס מֶסִיוּס טְרַאיָאנוּס קְוִוינְטוּס דֶקִיוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Gaius Messius Quintus Traianus Decius Augustus; 201–251) היה קיסר רומא משנת 249 ועד למותו באבריטוס בשנת 251 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודקיוס · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודת · ראה עוד »

דה פקטו

דֵּה פַקְטוֹ (בלטינית: De facto; בעברית: למעשה) הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה".

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודה פקטו · ראה עוד »

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ודיוקלטיאנוס · ראה עוד »

המאה ה-1 לפנה"ס

המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המצור על קונסטנטינופול

#הפניהכיבוש קונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמצור על קונסטנטינופול · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמרד הגדול · ראה עוד »

המלוכה הרומית

הזאבה הקפיטולינית מניקה את רמוס ורומולוס, מייסדיה האגדיים של רומא. המלוכה הרומית היא שמה של תקופה בהיסטוריה של איטליה שמתחילה במאה ה-8 לפנה"ס, ומסתיימת בשנת 509 לפנה"ס עם ייסוד הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמלוכה הרומית · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והמזרח התיכון · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והאימפריה הפרתית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והגליל · ראה עוד »

הונים

ההונים עולים על רומא. ציור רומנטי מהמאה ה-19 מפת נדידת העמים הגדולה אל תוך האימפריה הרומית תחומי השליטה של ממלכת ההונים ההוּנים היו קונפדרציה של שבטי נוודים, שהתקיימה החל מהמאה הראשונה לספירה ועד המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והונים · ראה עוד »

הים הצפוני

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והים הצפוני · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והים השחור · ראה עוד »

היסטוריה של העמים דוברי האנגלית (ספר)

#הפניה היסטוריה של העמים דוברי האנגלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית והיסטוריה של העמים דוברי האנגלית (ספר) · ראה עוד »

ונדלים

הפלישות לקיסרות הרומית, 100 עד 500 לספירה הוונדלים היו שבט גרמאני-מזרחי שמוצאו ביוטלנד (כיום בדנמרק), אשר התיישב בעמק נהר האודר במאה ה-5 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וונדלים · ראה עוד »

ורונה

ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וורונה · ראה עוד »

ולנטיניאנוס השלישי

פלביוס פלקידוס ולנטיניאנוס, הידוע גם כולנטיניאנוס השלישי (2 ביולי 419 - 16 במרץ 455), היה קיסר האימפריה הרומית המערבית משנת 424 ועד שנת מותו ב-455.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וולנטיניאנוס השלישי · ראה עוד »

ולריאנוס

מטבע של ולריאנוס מתקופת שלטונו פּוּבְּלִיוּס לִיסִינְיוּס וַולֶרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Licinius Valerianus; 199 לערך – 260 לערך) היה קיסר רומי משנת 253 ועד שנת 260.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וולריאנוס · ראה עוד »

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »

ויטליוס

אוֹלוּס וִיטֶלְיוּס גֶרְמָנִיקוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Aulus Vitellius Germanicus Augustus) ובקצרה ויטליוס (7 או 24 בספטמבר 15 - 22 בדצמבר 69) היה קיסר רומא בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וויטליוס · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וירושלים · ראה עוד »

יוליאנוס הכופר

עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »

יוליוס נפוס

יוליוס נפוס (לטינית: Julius Nepos; סביבות 430-480) היה האדם הלפני-אחרון שכיהן בתפקיד הקיסר הרומי, וכמו כן היה הטוען לכתר הלגיטימי האחרון (אך לא מונה לתפקיד שנית).

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ויוליוס נפוס · ראה עוד »

113

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו113 · ראה עוד »

115

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו115 · ראה עוד »

132

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו132 · ראה עוד »

1453

יש היסטוריונים הרואים בשנה זו את תחילת העת החדשה, כיוון שהמעוז האחרון של האימפריה הנוצרית המזרחית נכבש על ידי האסלאם ובכך לא נותרו לנוצרים ישויות מדיניות יותר באסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו1453 · ראה עוד »

161

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו161 · ראה עוד »

162

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו162 · ראה עוד »

197

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו197 · ראה עוד »

217

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו217 · ראה עוד »

218

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו218 · ראה עוד »

224

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו224 · ראה עוד »

230

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו230 · ראה עוד »

243

רב מגדולי האמוראים.היה תנא ופליג.נמנה עם בית דינו של רבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו243 · ראה עוד »

253

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו253 · ראה עוד »

260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו260 · ראה עוד »

268

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו268 · ראה עוד »

271

האימפריה הרומית בשנת 271.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו271 · ראה עוד »

297

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו297 · ראה עוד »

312

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו312 · ראה עוד »

314

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו314 · ראה עוד »

337

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו337 · ראה עוד »

378

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו378 · ראה עוד »

407

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו407 · ראה עוד »

408

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו408 · ראה עוד »

409

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו409 · ראה עוד »

410

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו410 · ראה עוד »

423

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו423 · ראה עוד »

429

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו429 · ראה עוד »

43

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו43 · ראה עוד »

444

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו444 · ראה עוד »

451

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו451 · ראה עוד »

453

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו453 · ראה עוד »

454

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו454 · ראה עוד »

455

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו455 · ראה עוד »

475

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו475 · ראה עוד »

476

שנת 476 היא השנה בה הודח רומולוס אוגוסטולוס, הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית בידי המצביא הגרמאני אודואקר, ולכן נקבעה כשנת המעבר מתקופת העת העתיקה לתקופת ימי הביניים - לפי תיקוף ההיסטוריה העולמית, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו476 · ראה עוד »

68

.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו68 · ראה עוד »

69

מפה משנת 69 - שנת ארבעת הקיסרים, המציגה את אזורי התמיכה בכל אחד מארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו69 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו70 · ראה עוד »

9

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ו9 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_צבאית_של_הקיסרות_הרומית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »