סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריוגרפיה ישראלית

מַדָד היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו. [1]

241 יחסים: מאיר דיזנגוף, מנחם בגין, מערב אירופה, מערכות, מפא"י, מפלגה, מרדכי אליאב, מרכז שזר, מרכז זלמן שזר, משרד הביטחון, משה סמילנסקי, משה שרת, מתודולוגיה, מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת העצמאות, מלחמת יום הכיפורים, מזרחנות, מחתרת, מבשרי הציונות, מדע המדינה, מדעי החברה, מדעי היהדות, מדינאי, מהדורה, מונוגרפיה, מוסד ביאליק, מכון מחקר, מיליטריזם, מיהו יהודי, מיכאל בר-זוהר, אמנון רובינשטיין, אמריקה, אמת ושקר (פילוסופיה), אנגלית, אניטה שפירא, אפרים קארש, אצ"ל, אקדמיה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארכיון, אריה מורגנשטרן, אלתר דרויאנוב, אחדות העבודה, אבי שליים, אגרונום, אהוד בן עזר, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, ..., אוטופיה, אוטוביוגרפיה, אישה, אילן פפה, אידאולוגיה, איכר, נתן ילין-מור, סמיכה לרבנות, ספר תולדות ההגנה, ספר זיכרונות, ספר העלייה הראשונה, סוציולוג, סוציולוגיה, סוגה, סיפר, עמדה (פסיכולוגיה), עמוס אילון, ערבים, עלייה לארץ ישראל, עבר הדני, עברית, עוני, עיריית תל אביב, עיתונאי, פנחס רוזן, פנחס לבון, פרץ נפתלי, פרץ ברנשטיין, פשיזם, פלורליזם, פוסט מודרניזם, פוסטקולוניאליזם, פוליטיקה של ישראל, פוגרום, פודקאסט, צבר (סלנג), צדק (מוסר), צה"ל, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות רוויזיוניסטית, קפיטליזם, קבוצה חברתית, ראשון לציון, רלטיביזם, רוויזיוניסטים, שמאל וימין בפוליטיקה, שמחה פלפן, שמואל אלמוג, שאול אביגור, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שבתי טבת, שדה בוקר, שולמית לסקוב, שיח (מדעי החברה), תנועת העבודה, תנועת החרות, תנועת הבריחה, תנועת ההשכלה היהודית, תעמולה, תקופת בית שני, תרמ"ב, תרצ"ט, תרבות, תרגום, תש"ז, תש"ח, תום שגב, תיקוף, לח"י, לוי אשכול, לימודי השואה, זאב צחור, זאב שטרנהל, זאב וולטר לאקוויר, חלוציות, חוקר פרטי, בן-ציון דינור, בן-דרור ימיני, בנק ישראל, בני מוריס, בנימין זאב הרצל, בעיית הפליטים הפלסטינים, ברל כצנלסון, ברלין, ברוך קימרלינג, בריטים, ביל"ו, ביוגרפיה, ג'וינט, גרמניה הנאצית, גלות (יהדות), גדעון שמעוני, גולדה מאיר, דמוקרטיה טוטליטרית, דניאל גוטוויין, דב חביב לובמן, דב יוסף, דוד תדהר, דוד בן-גוריון, דוד הורוביץ, דוד ויטל, דיפלומטיה, ה' באייר, הממלכה המאוחדת, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה העשרים, המנדט הבריטי, המכון למורשת בן-גוריון, המכון ליהדות זמננו, הארכיון הציוני, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסכם שלום, הסכסוך הישראלי-ערבי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העולם המערבי, העולם השלישי, השמאל החדש, התנועה הלאומית הערבית, החברה ההיסטורית הישראלית, הבחירות לכנסת התשיעית, הגמוניה, הגדרה עצמית, הגולה, הגירה, הדרה, ההסתדרות הציונית העולמית, ההיסטוריונים החדשים, הוצאת מערכות, הוצאת דבר, הוצאת דביר, הוראת ההיסטוריה בישראל, הכרזת העצמאות, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, היישוב, כתב עת מדעי, כלכלה, יעקב טלמון, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יפה ברלוביץ, יצחק קונפורטי, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישעיהו פרס, ישראל, ישראל אלדד, ישראל קולת, ישראל רוקח, ישראל ברטל, ישראל גלילי, ישראלים, יחסים בינלאומיים, יחיעם ויץ, יד יצחק בן-צבי, יהדות התפוצות, יהושע פורת, יהודה סלוצקי, יהודה באואר, יואב גלבר, יונתן שפירא (סוציולוג), יוסף סרלין, יוסף שלמון, יוסי בן-ארצי, יוסי גולדשטיין, יורם חזוני, יישוב, 1881, 1919, 1932, 1934, 1947, 1949, 1952, 1954, 1960, 1967, 1972, 1973, 1977. להרחיב מדד (191 יותר) »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומנחם בגין · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומערב אירופה · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומערכות · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומפא"י · ראה עוד »

מפלגה

מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומפלגה · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומרדכי אליאב · ראה עוד »

מרכז שזר

#הפניה מרכז זלמן שזר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומרכז שזר · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומשה שרת · ראה עוד »

מתודולוגיה

מתודולוגיה היא כלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת (מדעית, אמנותית או אחרת) – או במדע בכלל – מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומתודולוגיה · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת לבנון הראשונה

יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומלחמת לבנון הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מזרחנות

מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומזרחנות · ראה עוד »

מחתרת

מחתרת היא ארגון לא-חוקי הפועל נגד השלטון או נגד המשטר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומחתרת · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע אקדמי החוקר היבטים שונים של התנהגות המדינה, השלטון והממשול מאז היווסדם בעולם העתיק ועד ימינו אנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומדע המדינה · ראה עוד »

מדעי החברה

מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומדעי החברה · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומדעי היהדות · ראה עוד »

מדינאי

מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומדינאי · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומהדורה · ראה עוד »

מונוגרפיה

מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומונוגרפיה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מכון מחקר

מאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע - דוגמה למכון מחקר אקדמי מכון מחקר הוא מוסד המיועד לביצוע מחקר מדעי בנושא או שטח מחקר מסוים ומוגדר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומכון מחקר · ראה עוד »

מיליטריזם

מיליטריזם או צְבָאָנוּת היא אידאולוגיה, אשר מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומיליטריזם · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכאל בר-זוהר

מיכאל בר-זוהר (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון וביוגרף ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ומיכאל בר-זוהר · ראה עוד »

אמנון רובינשטיין

רובינשטיין (משמאל), 1969 אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931) הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואמנון רובינשטיין · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואמריקה · ראה עוד »

אמת ושקר (פילוסופיה)

#הפניה אמת.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואמת ושקר (פילוסופיה) · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואנגלית · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואניטה שפירא · ראה עוד »

אפרים קארש

אפרים קארש (באנגלית: Efraim Karsh; נולד ב-1953) הוא היסטוריון ישראלי-בריטי, לשעבר ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון בקינגס קולג' שבלונדון, וכיום ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואפרים קארש · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואצ"ל · ראה עוד »

אקדמיה

האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואקדמיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וארצות הברית · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וארכיון · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואחדות העבודה · ראה עוד »

אבי שליים

אבי שליים (באנגלית: Avraham "Avi" Shlaim; נולד ב-31 באוקטובר 1945) הוא היסטוריון ישראלי-בריטי, פרופסור אמריטוס ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוקספורד וחבר באקדמיה הבריטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואבי שליים · ראה עוד »

אגרונום

#הפניה אגרונומיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואגרונום · ראה עוד »

אהוד בן עזר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואהוד בן עזר · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוטופיה

הספר אוטופיה מאת תומאס מור גן עדן עלי אדמות מאת היירונימוס בוש תור הזהב מאת לוקס קרנאך השמים והארץ החדשים בביבליה פרוטסטנטית אוטופיאנית ניסיון שנעשה להקים יישוב אוטופיאני בניו-הרמוני, אינדיאנה, על פי רעיונותיו של רוברט אווןישוב אוטופיאני פיני בשם 'סואינטולה' בבריטיש קולומביה, קנדה. מכונות תעופה אוטופיאניות מתחילת המאה העשרים נווה הוטה נוסדה בשנות החמישים בקרקוב שבפולין. היא משמשת כדוגמה בלתי גמורה של עיר אידיאלית. אוּטוֹפְּיָה הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור ב־1516, ומתאר "חברה מושלמת".

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואוטופיה · ראה עוד »

אוטוביוגרפיה

אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואישה · ראה עוד »

אילן פפה

אילן בנימין פַּפֶּה (באנגלית: Ilan Pappé; נולד ב-7 בנובמבר 1954) הוא היסטוריון ואיש מדע המדינה ישראלי-בריטי, העוסק במחקריו בסכסוך הישראלי-ערבי ונחשב לאחד מהבולטים שב"היסטוריונים החדשים" בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואילן פפה · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואידאולוגיה · ראה עוד »

איכר

פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ואיכר · ראה עוד »

נתן ילין-מור

מודעת "מבוקש" על ראשם של יצחק שמיר, נתן ילין-מור, ויעקב אליאב שלט רחוב נתן ילין מור בתל אביב נתן יֶלִין-מוֹר (פרידמן) (כ"ג בסיוון תרע"ג, 28 ביוני 1913 – א באדר תש"ם, 18 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת לח"י, עיתונאי וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ונתן ילין-מור · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »

ספר זיכרונות

ספר זיכרונות או מֶמוּאָר (מצרפתית: mémoires, זיכרונות) הוא סוגה ספרותית המהווה תת-קבוצה של הסוגה אוטוביוגרפיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וספר זיכרונות · ראה עוד »

ספר העלייה הראשונה

ספר העלייה הראשונה הוא קובץ מחקרים על תקופת העלייה הראשונה ואסופת מקורות שנוצרו במהלכה, בעריכת מרדכי אליאב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וספר העלייה הראשונה · ראה עוד »

סוציולוג

מקס ובר, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית סוֹצְיוֹלוֹג הוא מדען העוסק בענף הסוציולוגיה, קרי מדען החוקר את ההתנהגות האנושית כחלק ממכלול החברה בה היא מצויה, ודרך ההקשר התרבותי שלה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וסוציולוג · ראה עוד »

סוציולוגיה

סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וסוציולוגיה · ראה עוד »

סוגה

סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וסוגה · ראה עוד »

סיפר

סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וסיפר · ראה עוד »

עמדה (פסיכולוגיה)

עמדה היא סכמה מגובשת הבאה לידי ביטוי כנטייה קבועה יחסית של האדם להגיב בדרך מסוימת ועקיבה את התייחסותו לאחרים, לסמלים, לאירועים ולתופעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועמדה (פסיכולוגיה) · ראה עוד »

עמוס אילון

עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועמוס אילון · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וערבים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבר הדני

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועבר הדני · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועברית · ראה עוד »

עוני

עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועוני · ראה עוד »

עיריית תל אביב

#הפניה עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועיריית תל אביב · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ועיתונאי · ראה עוד »

פנחס רוזן

פנחס רוזן (במקור: פליקס רוזנבליט; 1 במאי 1887 – 3 במאי 1978) היה פוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופנחס רוזן · ראה עוד »

פנחס לבון

פנחס לוביאניקר (לבון) 1935 פנחס לָבוֹן (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופנחס לבון · ראה עוד »

פרץ נפתלי

פרץ (פְריץ) נפתלי (19 במרץ 1888, ברלין – 30 באפריל 1961, תל אביב) היה כלכלן ועיתונאי כלכלי יהודי גרמני וישראלי, פעיל ציוני סוציאל-דמוקרט, מנהיג פועלים, מרצה לכלכלה בטכניון ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, מנכ"ל בנק הפועלים, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר הכנסת מטעם מפא"י ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופרץ נפתלי · ראה עוד »

פרץ ברנשטיין

פּרץ ברנשטיין (12 ביוני 1890 – 21 במרץ 1971) היה ממנהיגי הציונות הכללית, מחותמי מגילת העצמאות, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם המפלגה הליברלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופרץ ברנשטיין · ראה עוד »

פשיזם

סמל המפלגה הפשיסטית הלאומית (עם פסקס במרכז) – מפלגתו של בניטו מוסוליני פשיזם (מאיטלקית: Fascismo) הוא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית של הימין הרדיקלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופשיזם · ראה עוד »

פלורליזם

פְּלוּרָלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה, בעברית: רבגוניות) הוא מונח מתחום הפילוסופיה, מדע המדינה וסוציולוגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופלורליזם · ראה עוד »

פוסט מודרניזם

#הפניה פוסטמודרניזם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופוסט מודרניזם · ראה עוד »

פוסטקולוניאליזם

פוסטקולוניאליזם (באנגלית: Postcolonialism, בעברית: בָּתַר־מוֹשְׁבָנוּת) הוא שם כולל למערכת תאוריות המתמודדות עם המורשת המקומית במהלך ולאחר ההשתחררות מהשלטון הקולוניאלי האירופי מן המאה ה-19, ובמיוחד עם בעיית גיבושה של זהות לאומית עם קיצו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופוסטקולוניאליזם · ראה עוד »

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופוליטיקה של ישראל · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופוגרום · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ופודקאסט · ראה עוד »

צבר (סלנג)

קקטוסים ליד דגלי ישראל צמח הצבר ופירותיו שהיוו השראה לכינוי צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וצבר (סלנג) · ראה עוד »

צדק (מוסר)

צדק - ציור של Jürgen Ovens משנת 1662 צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון, מידתיות ושוויון.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וצדק (מוסר) · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וצה"ל · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

קפיטליזם

אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וקפיטליזם · ראה עוד »

קבוצה חברתית

קבוצה חברתית קבוצה היא סוג ייחודי של התארגנות חברתית בעלת כמה תכונות אופייניות כמו: יחסי גומלין, מטרה משותפת וזהות קבוצתית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וקבוצה חברתית · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וראשון לציון · ראה עוד »

רלטיביזם

רֵלָטִיבִיזם (Relativism; מלשון 'relative', "יחסי"; בעברית: יַחְסוּתָנוּת) היא תפיסה הגורסת כי לנקודת מבט אין תוקף או אמת מוחלטת, אלא ערך יחסי בלבד הנקבע על-פי הבדלים בתפיסה ובשיקול דעת.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ורלטיביזם · ראה עוד »

רוויזיוניסטים

#הפניה ציונות רוויזיוניסטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ורוויזיוניסטים · ראה עוד »

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושמאל וימין בפוליטיקה · ראה עוד »

שמחה פלפן

שמחה פלפן שמחה פלפן (27 בינואר 1911, טומשוב מזובייצקי, פולין - 13 באפריל 1987, ישראל) היה היסטוריון ופעיל פוליטי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושמחה פלפן · ראה עוד »

שמואל אלמוג

פרופסור שמואל אלמוג מנכ"ל רשות השידור לשעבר שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושמואל אלמוג · ראה עוד »

שאול אביגור

שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושאול אביגור · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שבתי טבת

שבתי (אמוץ) טבת (טבצ'ניק; 25 בדצמבר 1925 – 2 בנובמבר 2014) היה עיתונאי, ביוגרף, מחזאי וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושבתי טבת · ראה עוד »

שדה בוקר

שְׂדֵה בּוֹקֵר הוא קיבוץ בהר הנגב, כ-30 קילומטרים צפונית למכתש רמון וכ-40 קילומטרים דרומית לבאר שבע.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושדה בוקר · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושולמית לסקוב · ראה עוד »

שיח (מדעי החברה)

במדעי החברה, שיח (באנגלית: Discourse, במקור מלטינית: discursus, ומשמעותו "התרוצצות") מציין דרך חשיבה ממוסדת, תפיסה חברתית המגדירה את גבולות השפה ופרשנות לה בתקופת זמן מסוימת ובשדות חברתיים מוגדרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ושיח (מדעי החברה) · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותנועת העבודה · ראה עוד »

תנועת החרות

תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותנועת החרות · ראה עוד »

תנועת הבריחה

15 ביולי 1945. ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה בטרם נעצרו על ידי הבריטים. תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין השנים 1948-1944.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותנועת הבריחה · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותעמולה · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרמ"ב

#הפניה ה'תרמ"ב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותרמ"ב · ראה עוד »

תרצ"ט

#הפניה ה'תרצ"ט.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותרצ"ט · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותרבות · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותרגום · ראה עוד »

תש"ז

#הפניה ה'תש"ז.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותש"ז · ראה עוד »

תש"ח

#הפניה ה'תש"ח.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותש"ח · ראה עוד »

תום שגב

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותום שגב · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ותיקוף · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ולח"י · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ולוי אשכול · ראה עוד »

לימודי השואה

לימודי השואה (או מחקר השואה) הוא תחום מדעי המקיף את המחקר ההיסטורי וחקר השואה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ולימודי השואה · ראה עוד »

זאב צחור

זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וזאב צחור · ראה עוד »

זאב שטרנהל

זאב שְׁטֶרְנְהֶל (Sternhell; 10 באפריל 1935 – 21 ביוני 2020) היה פרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בחקר הפשיזם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וזאב שטרנהל · ראה עוד »

זאב וולטר לאקוויר

#הפניה זאב לקויר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וזאב וולטר לאקוויר · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וחלוציות · ראה עוד »

חוקר פרטי

חוקר פרטי הוא אדם העוסק באיסוף מידע על הזולת במסגרת אזרחית עבור לקוחותיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וחוקר פרטי · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בן-דרור ימיני

בן-דרור ימיני (נולד ב-17 באפריל 1954) הוא עיתונאי, בעל טור, עורך ופובליציסט ישראלי, עורך דין בהכשרתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובן-דרור ימיני · ראה עוד »

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובנק ישראל · ראה עוד »

בני מוריס

בני מוריס (נולד ב-8 בדצמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בכתיבה היסטורית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובני מוריס · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בעיית הפליטים הפלסטינים

פליטים פלסטינים, 1948 פליט פלסטיני מהכפר סומייל שבלב תל אביב, מצביע בעת סיור לאזרחים ישראלים על בית שלטענתו היה בית ילדותו, 2006 ילדה פלסטינית נושאת שלט עם ציורו הסמלי של המפתח הפלסטיני בעיית הפליטים הפלסטינים היא שאלת מעמדם וגורלם של ערביי ארץ ישראל, אשר יצאו מתחומי המנדט הבריטי ומדינת ישראל במהלך מלחמת העצמאות (המכונה על ידיהם בשם "הנכבה"), אלו שהפכו פליטים ממקום מושבם בגדה המערבית במהלך במלחמת ששת הימים וכן צאצאיהם, שמדינת ישראל מנעה את שיבתם לבתיהם בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובעיית הפליטים הפלסטינים · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וברלין · ראה עוד »

ברוך קימרלינג

ברוך קימרלינג (16 באוקטובר 1939 – 20 במאי 2007) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מאבות המחשבה הביקורתית במדעי החברה בישראל; עסק בסוציולוגיה של החברה בישראל, החברה הפלסטינית והסכסוך הישראלי-ערבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וברוך קימרלינג · ראה עוד »

בריטים

+ 10,000 הבריטים (באנגלית: Britons או British people) הם לאום, השוכן בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ובריטים · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וביל"ו · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וביוגרפיה · ראה עוד »

ג'וינט

הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וג'וינט · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וגדעון שמעוני · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וגולדה מאיר · ראה עוד »

דמוקרטיה טוטליטרית

דמוקרטיה טוטליטרית ("דמוקטטורה", או "אנרכו-מונרכיזם") היא מושג שטבע פרופסור יעקב טלמון בשנת 1952 עם צאתו לאור של ספרו "ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית".

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודמוקרטיה טוטליטרית · ראה עוד »

דניאל גוטוויין

#הפניהדני גוטוויין.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודניאל גוטוויין · ראה עוד »

דב חביב לובמן

דב חביב לובמן (אברהם דב לובמן חביב) (13 ביוני 1864 - 21 ביוני 1951) היה חקלאי, ראש מועצה מקומית ראשון לציון ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודב חביב לובמן · ראה עוד »

דב יוסף

ביתו של דב יוסף בשכונת רחביה בירושלים דב (ברנרד) יוסף (21 באפריל 1899 – 7 בינואר 1980) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, לפני כן מעורכי הדין היהודים הבולטים בארץ ישראל בתקופת המנדט והמושל הצבאי של ירושלים בעת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודב יוסף · ראה עוד »

דוד תדהר

דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודוד תדהר · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד הורוביץ

חתימת ידו של דוד הורוביץ על שטר של לירה ישראלית אחת נגיד בנק ישראל דוד הורוביץ (משמאל) בשיחה עם שר האוצר לוי אשכול, 1956 דוד ("דולֶק") הורוביץ (15 בפברואר 1899 – 10 באוגוסט 1979) היה כלכלן ישראלי, כיהן כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית (1935–1948), כמנכ"ל הראשון של משרד האוצר (1948–1952) וכנגידו הראשון של בנק ישראל (1954–1971).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודוד הורוביץ · ראה עוד »

דוד ויטל

ספרו של דוד ויטל: המהפכה הציונית, כר' א' מתוך שלושה דוד ויטל (10 באפריל 1927 – ינואר 2023) היה פרופסור להיסטוריה ולמדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודוד ויטל · ראה עוד »

דיפלומטיה

"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ודיפלומטיה · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וה' באייר · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמאה ה-21 · ראה עוד »

המאה העשרים

#הפניה המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמאה העשרים · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המכון למורשת בן-גוריון

המכון למורשת בן-גוריון הוא גוף חינוכי היסטורי הבוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמכון למורשת בן-גוריון · ראה עוד »

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והמכון ליהדות זמננו · ראה עוד »

הארכיון הציוני

#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והארכיון הציוני · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והסכם שלום · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בערבית: النزاع الفلسطيني-الإسرائيلي - "הסכסוך הפלסטיני־ישראלי" או القضية الفلسطينية - "הסוגיה הפלסטינית") הוא סכסוך בין תושביה היהודים של ארץ ישראל ובהמשך גם מדינת ישראל שהקימו לבין הערבים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והעלייה השנייה · ראה עוד »

העולם המערבי

טקסט.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והעולם המערבי · ראה עוד »

העולם השלישי

לא ידוע העולם הראשון, באדום העולם השני, באפור העולם השלישי העולם השלישי הוא מונח מימי המלחמה הקרה המתייחס למדינות הבלתי-מזדהות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והעולם השלישי · ראה עוד »

השמאל החדש

השמאל החדש הוא כינוי שהוצמד לתנועות חברתיות ופוליטיות, בעיקר בארצות המערב, שהחלו לפעול בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והשמאל החדש · ראה עוד »

התנועה הלאומית הערבית

#הפניה פאן-ערביות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והתנועה הלאומית הערבית · ראה עוד »

החברה ההיסטורית הישראלית

החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והחברה ההיסטורית הישראלית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת התשיעית

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים והחומים - מפלגות השמאל והמפלגות הערביות. הבחירות לכנסת התשיעית (גם: '''ה”מהפך“''') התקיימו ב-17 במאי 1977, כ"ט באייר ה'תשל"ז, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת התשיעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והבחירות לכנסת התשיעית · ראה עוד »

הגמוניה

תבאי, עיר יוונית, שולטת הגמונית על יוון העתיקה (362 לפנה"ס) הגמוניה היא מצב בו שלטון של מדינה מסוימת שולט על הסובבים לו גאוגרפית בדרך פוליטית, כלכלית או צבאית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והגמוניה · ראה עוד »

הגדרה עצמית

"הגדרה עצמית" (באנגלית: self-determination) היא מושג במשפט הבינלאומי שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והגדרה עצמית · ראה עוד »

הגולה

#הפניה גלות (יהדות).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והגולה · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והגירה · ראה עוד »

הדרה

#הפניה הדרה חברתית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והדרה · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההיסטוריונים החדשים

"ההיסטוריונים החדשים" הוא כינוי למספר היסטוריונים ישראלים, מחברי היסטוריוגרפיה של תולדות היישוב במאה ה-20, שעבודתם עוסקת בסוגיות הציונות והסכסוך היהודי-ערבי, חלקן מנקודת מבט פוסט-ציונית, וכולן ביקורתיות כלפי ישראל ומלוות בהצעות ערעור על מוסכמות בהיסטוריוגרפיה ובציבוריות בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וההיסטוריונים החדשים · ראה עוד »

הוצאת מערכות

#הפניה מערכות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והוצאת מערכות · ראה עוד »

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והוצאת דבר · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והוצאת דביר · ראה עוד »

הוראת ההיסטוריה בישראל

כיתה בבית ספר תיכון, 1954 היסטוריה היא אחד המקצועות המרכזיים בתוכנית הלימודים של בתי הספר בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והוראת ההיסטוריה בישראל · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית והיישוב · ראה עוד »

כתב עת מדעי

עמוד השער הראשון, של כתב העת Nature, נובמבר 1869 כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי, או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וכתב עת מדעי · ראה עוד »

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וכלכלה · ראה עוד »

יעקב טלמון

יעקב לייב טַלְמוֹן (Jacob Leib Talmon; 14 ביוני 1916 – 16 ביוני 1980) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור להיסטוריה של העת החדשה באוניברסיטה העברית, חוקר העת החדשה ובעיקר של תקופת המהפכה הצרפתית; טבע את המונחים "דמוקרטיה טוטליטרית" ("דמוקטטורה") ו"משיחיות מדינית".

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויעקב טלמון · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »

יפה ברלוביץ

יפה ברלוביץ יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות משווה וספרות עברית ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויפה ברלוביץ · ראה עוד »

יצחק קונפורטי

קונפורטי בפברואר 2020‏ יצחק קונפורטי (נולד בנובמבר 1961) הוא היסטוריון ומחנך ישראלי, פרופסור במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויצחק קונפורטי · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו פרס

ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישעיהו פרס · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל רוקח

מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל רוקח · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל ברטל · ראה עוד »

ישראל גלילי

נוער העובד ישראל גלילי (10 בפברואר 1911 – 8 בפברואר 1986) היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראל גלילי · ראה עוד »

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית וישראלים · ראה עוד »

יחסים בינלאומיים

#הפניה יחסים בין-לאומיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויחסים בינלאומיים · ראה עוד »

יחיעם ויץ

יחיעם וַיְץ (ימי) (נולד ב-20 בינואר 1951) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויחיעם ויץ · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות התפוצות

התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויהדות התפוצות · ראה עוד »

יהושע פורת

יהושע חיים (שוקה) פורת (13 בינואר 1938 – 24 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויהושע פורת · ראה עוד »

יהודה סלוצקי

יהודה סְלוּצְקי (10 בנובמבר 1915 – 22 במאי 1978) היה היסטוריון וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויהודה סלוצקי · ראה עוד »

יהודה באואר

יהודה באואר (נולד ב-6 באפריל 1926) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו שבאוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר השואה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויהודה באואר · ראה עוד »

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר (נולד ב-25 בספטמבר 1943) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויואב גלבר · ראה עוד »

יונתן שפירא (סוציולוג)

יונתן שפירא (1 באפריל 1929 - 15 באפריל 1997) היה פרופסור לסוציולוגיה, דקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב וממקימי האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויונתן שפירא (סוציולוג) · ראה עוד »

יוסף סרלין

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 15 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויוסף סרלין · ראה עוד »

יוסף שלמון

יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסי בן-ארצי

יוסי בן-ארצי (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא היסטוריון וגאוגרף ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויוסי בן-ארצי · ראה עוד »

יוסי גולדשטיין

יוסף (יוסי) גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויוסי גולדשטיין · ראה עוד »

יורם חזוני

יורם חזוני (נולד ב-6 ביוני 1964) הוא פילוסוף, חוקר מקרא ותאורטיקן פוליטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויורם חזוני · ראה עוד »

יישוב

יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ויישוב · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1881 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1919 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1932 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1934 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1947 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1949 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1952 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1954 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1960 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1967 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1972 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1973 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריוגרפיה ישראלית ו1977 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריוגרפיה_ישראלית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »