גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
213 יחסים: מאיר מארים שאפיט, מאיר בניהו, מאיר דן פלאצקי, מנזר, מנחם פרומן, מנחם המאירי, מסכת מגילה, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת נזיקין, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת יומא, מצוות התלויות בארץ, משנה, משה מרגלית, משה עסיס (חוקר תלמוד), משה בר-אשר, מוסד הרב קוק, מכון אורות הירושלמי, א"ש רוזנטל, אמוראי ארץ ישראל, אמוראים, אפרים א. אורבך, ארמית גלילית, ארץ ישראל, ארטסקרול, אריה לייב ילין, אל אסקוריאל, אלעזר אזכרי, אלכסנדר מרקס, אליהו מפולדא, אחיקם קשת, אברהם משה לונץ, אברהם סופר (רב), אביגדור אפטוביצר, אביי, אגודת ישראל, אדמו"ר, ..., אוניברסיטת ליידן, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר החכמה, אור זרוע, איטליה, נתנאל וייל, סעדיה גאון, סלוצק, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סדרת ספרים, סוגיא, עמק בית שאן, עמוד, עזרא ציון מלמד, עדין אבן ישראל, עוז והדר, עין משפט, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פני משה, פסיקתא, פרקוי בן באבוי, פרויקט בן-יהודה, פטר שפר, פירקוי בן באבוי, פיוטרקוב טריבונלסקי, קרקוב, קרבן העדה, קרוטושין, קונסטנטיוס גאלוס, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, ראבי"ה, רש"י, רשב"א, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבא, רבי מנא, רבי יוחנן, רי"ף, רידב"ז, שמשון משאנץ, שמחה בונים אלתר, שמואל אברהם פוזננסקי, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל בן נטרונאי, שמואל בן שניאור מאיוורא, שמואל יפה אשכנזי, שאול ליברמן, שלמה סיריליאו, שלמה גורן, שימוש משני, תנאים, תקופת התלמוד, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תוספתא, תוספות, תורה, לוי גינזבורג, לייב מוסקוביץ, ט"ו בשבט, טבריה, טורקיה, ז'יטומיר, זכריה פרנקל, חסידות מונקטש, חסידות גור, חיים אלעזר שפירא, חיים קניבסקי, חיים קנייבסקי, בן ציון רוזנפלד, בראשית רבה, ברייתא דתחומין, בבא מציעא, בבל, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית הבחירה למאירי, גניזת אירופה, גניזת קהיר, גרמניה, גדולי ישראל, גירוש ספרד, דניאל בומברג, דעת (אתר אינטרנט), דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דרשו ד' ועוזו, דב רטנר, דב בר רטנר, דוד פרנקל, ה'רפ"ג, ה'רפ"ד, ה'שס"ט, ה'תר"ך, ה'תר"ס, ה'תרפ"ב, ה'תרכ"ז, ה'תרכ"ו, ה'תש"ם, ה'תשפ"ג, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-4, המאה השלישית, המעשים לבני ישראל, המעין (כתב עת), המכללה האקדמית נתניה, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, הראב"ד, הלכות רב אלפס, הגאון מווילנה, הדף היומי, הוצאת מאגנס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שבתי פרנקל, הכנסייה הגדולה, היברובוקס, ונציה, ויקישיבה, וילנה, כ' בחשוון, כתב יד (העתק), כתב יד אסקוריאל, כתב יד ליידן, כתב יד ותיקן 133, כתובת רחוב, יעקב נחום אפשטיין, יעקב זוסמן, יצחק אייזיק קרסילשציקוב, יצחק אייזיק הלוי, יצחק בן אברהם, ירחמיאל ברודי, ירושלמי על סדר קדשים, ירושלמי קדשים, ישראל חיים טביוב, ישכר תמר, יחיאל בר לב, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהושע בנבנישתי, יהושע יצחק שפירא, יהודה פליקס, יהודה לוי (פיזיקאי), יהודה ליבס, יהודה בר יקר, יוסף קפלן, יוסף שאול נתנזון, יוסי ברבי בון, יוזף יוסטוס סקליגר, 1977, 1984, 351. להרחיב מדד (163 יותר) »
מאיר מארים שאפיט
רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומאיר מארים שאפיט · ראה עוד »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומאיר בניהו · ראה עוד »
מאיר דן פלאצקי
#הפניה מאיר דן פלוצקי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומאיר דן פלאצקי · ראה עוד »
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומנזר · ראה עוד »
מנחם פרומן
הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיוון ה'תש"ה, 1 ביוני 1945 - כ"ג באדר ה'תשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומנחם פרומן · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת נזיקין
התחלת בבא קמא, החלק הראשון של מסכת נזיקין, עם פירוש המשנה לרמב"ם. דפוס ראשון, נאפולי, 1492 מסכת נזיקין היא מסכת במשנה שפותחת את סדר נזיקין, ועוסקת בכל דיני הממונות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת נזיקין · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת יומא · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשנה · ראה עוד »
משה מרגלית
הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781) היה מחבר הפירוש "פני משה" ו"מראה פנים" לתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשה מרגלית · ראה עוד »
משה עסיס (חוקר תלמוד)
משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשה בר-אשר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכון אורות הירושלמי
מכון אורות הירושלמי הוא מכון מחקר תורני, העוסק במחקר התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומכון אורות הירושלמי · ראה עוד »
א"ש רוזנטל
#הפניה אליעזר שמשון רוזנטל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וא"ש רוזנטל · ראה עוד »
אמוראי ארץ ישראל
אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואמוראים · ראה עוד »
אפרים א. אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואפרים א. אורבך · ראה עוד »
ארמית גלילית
ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וארמית גלילית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וארץ ישראל · ראה עוד »
ארטסקרול
#הפניה ArtScroll.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וארטסקרול · ראה עוד »
אריה לייב ילין
#הפניה אריה ליב ילין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואריה לייב ילין · ראה עוד »
אל אסקוריאל
הספרייה אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואל אסקוריאל · ראה עוד »
אלעזר אזכרי
קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האר"י בבית הקברות היהודי העתיק בצפת (2008) רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי או אזיכרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואלעזר אזכרי · ראה עוד »
אלכסנדר מרקס
#הפניה אלכסנדר מרכס.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואלכסנדר מרקס · ראה עוד »
אליהו מפולדא
רבי אליהו ב"ר יהודה לייב פורקן מפולדא (מהרא"ף, רא"ף; תט"ו – ד' באדר א' ה'תצ"א, 1731) היה רב בקהילת פולדה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואליהו מפולדא · ראה עוד »
אחיקם קשת
הרב אחיקם קשָת הוא אברך בישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב אברהם שפירא ור"מ לשעבר בישיבת שלום בניך.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואחיקם קשת · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם סופר (רב)
הרב אברהם סופר (שרייבר) (9 באוקטובר 1897 - 10 באפריל 1982) היה רב ומהדיר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואברהם סופר (רב) · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואביי · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואדמו"ר · ראה עוד »
אוניברסיטת ליידן
חזית בית החולים האקדמי אוניברסיטת ליידן (בהולנדית: Universiteit Leiden, באנגלית: Leiden University) ממוקמת בעיר ליידן, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בהולנד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואוניברסיטת ליידן · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואוצר החכמה · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואור זרוע · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואיטליה · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ונתנאל וייל · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסעדיה גאון · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסלוצק · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר קדשים · ראה עוד »
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר טהרות · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר זרעים · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדרת ספרים · ראה עוד »
סוגיא
#הפניה סוגיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסוגיא · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועמק בית שאן · ראה עוד »
עמוד
עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועמוד · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועוז והדר · ראה עוד »
עין משפט
#הפניה עין משפט נר מצווה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועין משפט · ראה עוד »
פנחס מנחם אלעזר יוסטמן
ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »
פני משה
#הפניה משה מרגלית#פירוש לתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופני משה · ראה עוד »
פסיקתא
פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופסיקתא · ראה עוד »
פרקוי בן באבוי
#הפניה פירקוי בן באבוי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופרקוי בן באבוי · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פטר שפר
פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופטר שפר · ראה עוד »
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקרקוב · ראה עוד »
קרבן העדה
#הפניה דוד פרנקל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקרבן העדה · ראה עוד »
קרוטושין
קרוטושין (בפולנית: Krotoszyn; בגרמנית: Krotoschin ביידיש: קראטשין או קראטאשין) היא עיירה במחוז פוזנן שבפולין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקרוטושין · ראה עוד »
קונסטנטיוס גאלוס
פלביוס קלאודיוס קונסטנטיוס גאלוס (Flavius Claudius Constantius Gallus; 325–354) היה קיסר רומאי, שליט זוטר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני ובן השושלת של קונסטנטינוס הגדול.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקונסטנטיוס גאלוס · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וראבי"ה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורשב"א · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורב האי גאון · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבא · ראה עוד »
רבי מנא
רבי מנא היה כהן אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבי מנא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבי יוחנן · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורי"ף · ראה עוד »
רידב"ז
#הפניה יעקב דוד וילובסקי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורידב"ז · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמואל אברהם פוזננסקי
שמואל אברהם פוזננסקי שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 4 בדצמבר 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »
שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »
שמואל בן נטרונאי
רבי שמואל בן נטרונאי (נולד בין 1100 ל-1110, נפטר ככל הנראה לפני שנת 1175; מכונה גם בראשי תיבות רשב"ט) היה חכם מראשוני אשכנז ממוצא איטלקי במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל בן נטרונאי · ראה עוד »
שמואל בן שניאור מאיוורא
#הפניה: תוספות איוורא#רבי שמואל בן רבי שניאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל בן שניאור מאיוורא · ראה עוד »
שמואל יפה אשכנזי
רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595) היה מחכמי ישראל באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל יפה אשכנזי · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושאול ליברמן · ראה עוד »
שלמה סיריליאו
#הפניה: שלמה סיריליו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושלמה סיריליאו · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושלמה גורן · ראה עוד »
שימוש משני
התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושימוש משני · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותנאים · ראה עוד »
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותקופת התלמוד · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותורה · ראה עוד »
לוי גינזבורג
#הפניה לוי גינצבורג.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ולוי גינזבורג · ראה עוד »
לייב מוסקוביץ
לייב מוסקוביץ (נולד ב-1955) הוא פרופסור לתלמוד, ראש הקתדרא לחקר התלמוד הירושלמי ע"ש הרב שלמה גורן ולשעבר ראש החוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ולייב מוסקוביץ · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וט"ו בשבט · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וטבריה · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וטורקיה · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וז'יטומיר · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חסידות מונקטש
#הפניה חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחסידות מונקטש · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחסידות גור · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחיים קניבסקי · ראה עוד »
חיים קנייבסקי
#הפניה חיים קניבסקי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחיים קנייבסקי · ראה עוד »
בן ציון רוזנפלד
הרב בן ציון רוזנפלד (נולד ב-20 בספטמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן המומחה בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובן ציון רוזנפלד · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובראשית רבה · ראה עוד »
ברייתא דתחומין
ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וברייתא דתחומין · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובבא מציעא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובבל · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
גניזת אירופה
גניזת אירופה הוא כינוי לקטעים רבים של כתבי יד עבריים שהשתמרו בספריות ובארכיונים באירופה בשימוש משני, בעיקר ככריכות לספרים או כתיקיות מסמכים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגניזת אירופה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגרמניה · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגדולי ישראל · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגירוש ספרד · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודניאל בומברג · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודפוס ראם · ראה עוד »
דרשו ד' ועוזו
"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודרשו ד' ועוזו · ראה עוד »
דב רטנר
#הפניה דב בר רטנר.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודב רטנר · ראה עוד »
דב בר רטנר
דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודב בר רטנר · ראה עוד »
דוד פרנקל
הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 – י"ב בניסן תקכ"ב, 4 באפריל 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודוד פרנקל · ראה עוד »
ה'רפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'רפ"ג · ראה עוד »
ה'רפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'רפ"ד · ראה עוד »
ה'שס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'שס"ט · ראה עוד »
ה'תר"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תר"ך · ראה עוד »
ה'תר"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תר"ס · ראה עוד »
ה'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תרפ"ב · ראה עוד »
ה'תרכ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תרכ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תש"ם · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תשפ"ג · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה השלישית
#הפניההמאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמאה השלישית · ראה עוד »
המעשים לבני ישראל
#הפניה ספר המעשים לבני ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמעשים לבני ישראל · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המכללה האקדמית נתניה
סמלילה הראשון של המכללה, שהיה בשימוש עד אפריל 2017 סמליל המכללה בשנים בהן נשאה את השם "האקדמית נתניה" נשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה לשנת 2018, מרץ 2018 המכללה האקדמית נתניה (באפריל 2017 שם המכללה שונה ל"האקדמית נתניה" ובמאי 2021 שבה המכללה לשמה הקודם) היא מכללה אקדמית הפועלת ללא כוונת רווח כמכללה שאינה מתוקצבת.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמכללה האקדמית נתניה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והראב"ד · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והלכות רב אלפס · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והגאון מווילנה · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והדף היומי · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת שבתי פרנקל
הוצאת שבתי פרנקל היא הוצאה לאור תורנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והיברובוקס · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וונציה · ראה עוד »
ויקישיבה
#הפניה ישיבה (אתר אינטרנט)#ויקישיבה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וויקישיבה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ווילנה · ראה עוד »
כ' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכ' בחשוון · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתב יד אסקוריאל
צילום של כתב היד מתוך הספר 'ירושלמי נזיקין'תמונה להחלפה כתב יד אֶסקוריאל (זיהוי ספרני G1.3.1|1150) הוא כתב יד של מסכת נזיקין, שנמצא בספריית האסקוריאל שבספרד, המורכב משלושת ה'בבות': בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד אסקוריאל · ראה עוד »
כתב יד ליידן
כתב יד לַיידֶן (מכונה סקליגר 3, זיהוי ספרני Or.4720) - הוא כתב יד משנת ה'מ"ט של התלמוד הירושלמי בשלמותו ללא סדר קדשים, ייחודו בכך שהוא היחיד שכולל את כל הירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד ליידן · ראה עוד »
כתב יד ותיקן 133
כתב יד וטיקן, קריית הוטיקן, Ebr.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד ותיקן 133 · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתובת רחוב · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יעקב זוסמן
יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויעקב זוסמן · ראה עוד »
יצחק אייזיק קרסילשציקוב
הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), היה רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירושים 'תולדות יצחק' ו'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויצחק אייזיק קרסילשציקוב · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק בן אברהם
#הפניה ריצב"א.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויצחק בן אברהם · ראה עוד »
ירחמיאל ברודי
ירחמיאל (רוברט) ברודי (נולד ב-1955) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וירחמיאל ברודי · ראה עוד »
ירושלמי על סדר קדשים
מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »
ירושלמי קדשים
#הפניה ירושלמי על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וירושלמי קדשים · ראה עוד »
ישראל חיים טביוב
ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וישראל חיים טביוב · ראה עוד »
ישכר תמר
הרב ישכר תָּמָר (במקור: תֶּמֶר; זדונסקה וולה, אלול ה'תרנ"ו, 1896 – תל אביב ה' באדר ה'תשמ"ב, פברואר 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וישכר תמר · ראה עוד »
יחיאל בר לב
הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה (זוהר ועוד) ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויחיאל בר לב · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהושע בנבנישתי
#הפניה יהושע רפאל בנבנישתי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהושע בנבנישתי · ראה עוד »
יהושע יצחק שפירא
הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »
יהודה פליקס
יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב – 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה פליקס · ראה עוד »
יהודה לוי (פיזיקאי)
הרב פרופסור יהודה לוי (באנגלית: Leo Levi; א' בשבט תרפ"ו, 16 בינואר 1926 – י"ד בסיוון תשע"ט, 17 ביוני 2019) היה פיזיקאי וחוקר יהדות אמריקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה לוי (פיזיקאי) · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה ליבס · ראה עוד »
יהודה בר יקר
יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה בר יקר · ראה עוד »
יוסף קפלן
יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוסף קפלן · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
יוסי ברבי בון
#הפניה רבי יוסי ברבי בון.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוסי ברבי בון · ראה עוד »
יוזף יוסטוס סקליגר
יוזף סקליגר יוזף יוסטוס סקליגר (בצרפתית: Joseph Justus Scaliger; 5 באוגוסט 1540 – 21 בינואר 1609) היה מלומד ומנהיג דתי צרפתי ממוצא איטלקי, אפיגרף ומגדולי הפילולוגים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוזף יוסטוס סקליגר · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו1977 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו1984 · ראה עוד »
351
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו351 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי
