סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הכתב העברי הקדום

מַדָד הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה. [1]

199 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מנצפ"ך, מנחם מנדל כשר, מסכת סנהדרין, מסכת כותים, מסכת ידיים, מצבת מישע, מר עוקבא, מר זוטרא, מרד בר כוכבא, משנה, משרד החינוך, משתה בלשאצר, משה צפור, משה באסולה, מטבעות בר כוכבא, מטבעות החשמונאים, מגילות מדבר יהודה, מדרש רבה, מדבר יהודה, מואב, מוסד ביאליק, מוזיאון ישראל, מכתבי לכיש, מכללת הרצוג, אמוראים, אם קריאה, אצבן, ארמית, ארם, ארץ ישראל, אשור, אתרוג, אל, אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית עברי עתיק, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית קירילי, אלפבית שומרוני, אלפבית לטיני, אלפבית יווני, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אבן תל זית, אבג'ד, אבות הכנסייה, אוניברסיטת בר-אילן, אוסטרקון מבצר האלה, ..., אוסביוס מקיסריה, אוריאל רפפורט, אות, אותיות סת"ם, אותיות סופיות, אכדית, איקס, נקודה (גאומטריה), נומיסמטיקה, נוסח המסורה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר תורה, ספר דניאל, ספר העיקרים, ספריית האנציקלופדיה המקראית, סוליטריאו, עלייה לרגל, עזרא הסופר, עזריה מן האדומים, עברית, עברית מקראית, עיצור, עיצורים ענבליים, עיצורים לועיים, פרוטושמית, פלשת, פדובה, פולחן, צלב, קבר ...יהו אשר על הבית, קדושה (יהדות), קומראן, רמב"ן, רמב"ם, רמברנדט, רנסאנס, רפאל קירכהיים, רש"י, רשות העתיקות, רב חסדא, רב האי גאון, רבי אלעזר המודעי, רבי סימון, רבי חייא בר אבא, רבי ירמיה, רבי יהושע בן לוי, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, שמואל אחיטוב, שמואל ייבין, שמות, שאול הלוי מורטירה, שלהי ימי הביניים, שד"ל, שומרונים, שווייצרי, ת, תאולוג, תנ"ך, תנאים, תנועה (פונולוגיה), תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הברזל, תרגומי התנ"ך, תרגום השבעים, תשובות הרמב"ם, תוספתא, תורה, לטינית, לולב, לוח גזר, לוחיות ברכת כהנים, לינגואה פרנקה, טטרדרכמה, טומאת ידיים, חרסי שומרון, חשמונאים, חגי משגב, חותמות למלך, בר כוכבא, בבל, בית המקדש, גלות בבל, דברים, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-11 לפנה"ס, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-17 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המאה השש עשרה, המרד הגדול, המגילות הגנוזות, המכתב ממצד חשביהו, האלף הראשון לפני הספירה, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, העת העתיקה, העת החדשה, השם המפורש, השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הלכה, הלכה למשה מסיני, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאת כתר, הירונימוס, וולגטה, כנען, כתב מרובע, כתב שומרוני, כתב ליניארי ב', כתב הירוגליפי, כתב יתדות, כתובת השילוח, כתיב, כלי נשק, כותים, ימי הביניים, ירושלים, ישעיהו, ישר, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהושע בלאו, יהוד מדינתא, יהוה, יוסף אלבו, יוסף נוה, יוסף נווה, יוחנן הורקנוס הראשון, יוונית, 132, 135, 1709, 1868, 1880, 1908. להרחיב מדד (149 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנצפ"ך

#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומנצפ"ך · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת כותים

מסכת כותים היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומסכת כותים · ראה עוד »

מסכת ידיים

הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומסכת ידיים · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומצבת מישע · ראה עוד »

מר עוקבא

מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומר עוקבא · ראה עוד »

מר זוטרא

קבר מר זוטרא באזור ברעם מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומר זוטרא · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומשנה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומשרד החינוך · ראה עוד »

משתה בלשאצר

שמואל במסכת סנהדרין, ראו בהמשך "במדרש". משתה בלשאצר מתואר בספר דניאל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומשתה בלשאצר · ראה עוד »

משה צפור

פרופ' משה צפור משה א' צִפּוֹר (נולד ב-4 במאי 1934 בטרנוב שבפולין) הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטת בר-אילן ומלמד במכללה האקדמית גבעת וושינגטון ראש החוג לתנ"ך וראש התכנית ללימודי תואר שני בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומשה צפור · ראה עוד »

משה באסולה

רבי משה באסולה (לעיתים בסולה; נולד בשנת ה'ר"ם (1480) בפזארו, איטליה - נפטר בשנת ה'ש"ך (1560) בצפת) רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומשה באסולה · ראה עוד »

מטבעות בר כוכבא

על פי יעקב משורר, '''אוצר מטבעות היהודים''', ירושלים 1999. כתב עת.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומטבעות בר כוכבא · ראה עוד »

מטבעות החשמונאים

מטבע מימי המלך אלכסנדר ינאי מטבעות החשמונאים הם מטבעות שהוטבעו בתקופת ממלכת החשמונאים במסגרת שלטונם הריבוני בארץ ישראל, לראשונה מאז ימי שיבת ציון של תקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומטבעות החשמונאים · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומדרש רבה · ראה עוד »

מדבר יהודה

טקסט.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומדבר יהודה · ראה עוד »

מואב

מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומואב · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכתבי לכיש

העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומכתבי לכיש · ראה עוד »

מכללת הרצוג

#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ומכללת הרצוג · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואמוראים · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואם קריאה · ראה עוד »

אצבן

אֶצְבֹּן או אׇזְנִיראו אנציקלופדיה מקראית כרך א (בכתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואצבן · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וארמית · ראה עוד »

ארם

#הפניה ארמים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וארם · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וארץ ישראל · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואשור · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואתרוג · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואל · ראה עוד »

אלפבית ארמי

כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית ארמי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית עברי עתיק

#הפניה הכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית עברי עתיק · ראה עוד »

אלפבית פרוטו-כנעני

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »

אלפבית פיניקי

מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית פיניקי · ראה עוד »

אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית קירילי · ראה עוד »

אלפבית שומרוני

התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית שומרוני · ראה עוד »

אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית לטיני · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלפבית יווני · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אבן תל זית

#הפניה תל זית#אבן תל זית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואבן תל זית · ראה עוד »

אבג'ד

האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואבג'ד · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוסטרקון מבצר האלה

#הפניה חורבת קייאפה#"הכתובת העברית הקדומה ביותר".

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואוסטרקון מבצר האלה · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואוריאל רפפורט · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואות · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואותיות סת"ם · ראה עוד »

אותיות סופיות

אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואותיות סופיות · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואכדית · ראה עוד »

איקס

#הפניה X.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ואיקס · ראה עוד »

נקודה (גאומטריה)

סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »

נומיסמטיקה

טטרדרכמא של אלכסנדר מוקדון ממטבעת טמנוס מסביבות 188-170 לפני הספירה נוּמִיסְמַטִיקַה (באנגלית: Numismatics) היא מדע העוסק בחקר איסוף הכסף ועברו ההיסטורי, הכלכלי והגאוגרפי על צורותיו השונות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ונומיסמטיקה · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ונוסח המסורה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספר תורה · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספר דניאל · ראה עוד »

ספר העיקרים

ספר העיקרים (במקור: ספר העִקרים).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספר העיקרים · ראה עוד »

ספריית האנציקלופדיה המקראית

#הפניה אנציקלופדיה_מקראית#ספריית_הבת_של_האנציקלופדיה קטגוריה:סדרות ספרים בעברית קטגוריה:סדרות ספרי עיון קטגוריה:חיבורים בחקר המקרא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וספריית האנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »

סוליטריאו

מכתב מטנג'יר בשפת חכיתיה שנכתב ב-1832 בסוליטריאו דוגמאות של אותיות האלף-בית בכתב סוליטריאו. איסטנבול, ראשית המאה ה-20.דב הכהן, "https://www.academia.edu/39714889/Sources_Etymology_and_Usage_of_the_Term_Soletreo_the_Cursive_Form_of_Sephardic_Writing_%D7%94%D7%A1%D7%95%D6%B9%D7%9C%D6%B5%D7%99%D7%98%D6%B0%D7%A8%D6%B5%D7%99%D7%90%D7%95%D6%B9_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95 הסוֹלֵיטְרֵיאוֹ, שימושיו וגלגוליו", מסורות, יט-כ (2019), עמ' 54. סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹ (בלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo; מכונה גם כתב "חצי קולמוס" או "כתב ספרדי") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וסוליטריאו · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועברית מקראית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועיצור · ראה עוד »

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועיצורים ענבליים · ראה עוד »

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ועיצורים לועיים · ראה עוד »

פרוטושמית

#הפניה פרוטו-שמית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ופרוטושמית · ראה עוד »

פלשת

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית פְּלֶשֶׁת הייתה ארצם של הפלשתים, עם תנ"כי שישב בדרום מערב כנען, בישראל, רצועת עזה ומצרים של ימינו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ופלשת · ראה עוד »

פדובה

פַּדוֹבָה (איטלקית) או פָּדוּאָה, היא עיר מרכזית בחבל ונטו שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ופדובה · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ופולחן · ראה עוד »

צלב

יווניים''' (כל הזרועות שוות בגודלן), ישר ומסובב ב-45 מעלות (סלטיר). צלב הוא צורה המורכבת משני קווים המאונכים זה לזה, וחוצים זה את זה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וצלב · ראה עוד »

קבר ...יהו אשר על הבית

תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וקבר ...יהו אשר על הבית · ראה עוד »

קדושה (יהדות)

#הפניה קודש וחול ביהדות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וקדושה (יהדות) · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וקומראן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורמב"ם · ראה עוד »

רמברנדט

דיוקן עצמי (1640) רמברנדט הרמנזון ואן ריין (בהולנדית: Rembrandt Harmenszoon van Rijn) היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, יליד העיר ליידן.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורמברנדט · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורנסאנס · ראה עוד »

רפאל קירכהיים

רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1804, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורפאל קירכהיים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורש"י · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורשות העתיקות · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורב חסדא · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורב האי גאון · ראה עוד »

רבי אלעזר המודעי

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל והכתובת "אלעזר הכהן", שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי אלעזר המודעי · ראה עוד »

רבי סימון

רבי סימון (או רבי שמעון בן פזי) הוא אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, היה תלמיד של רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, וחבר של רבי אלעזר ורבי זירא (תלמידי רבי יוחנן).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי סימון · ראה עוד »

רבי חייא בר אבא

רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן היה אמורא מהדור השלישי שנולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי חייא בר אבא · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהושע בן לוי

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי יהושע בן לוי · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ורבי יוסי · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושמואל ייבין · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושמות · ראה עוד »

שאול הלוי מורטירה

#הפניה שאול מורטירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושאול הלוי מורטירה · ראה עוד »

שלהי ימי הביניים

שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושד"ל · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושומרונים · ראה עוד »

שווייצרי

#הפניה שווייץ#דמוגרפיה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ושווייצרי · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ות · ראה עוד »

תאולוג

#הפניה תאולוגיה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותאולוג · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותנאים · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותקופת הברזל · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותרגום השבעים · ראה עוד »

תשובות הרמב"ם

תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותשובות הרמב"ם · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותוספתא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ותורה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ולטינית · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ולולב · ראה עוד »

לוח גזר

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ולוח גזר · ראה עוד »

לוחיות ברכת כהנים

לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ולינגואה פרנקה · ראה עוד »

טטרדרכמה

#הפניה טטרדרכמא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וטטרדרכמה · ראה עוד »

טומאת ידיים

בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וטומאת ידיים · ראה עוד »

חרסי שומרון

250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וחרסי שומרון · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וחשמונאים · ראה עוד »

חגי משגב

חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וחגי משגב · ראה עוד »

חותמות למלך

חותמות לַמֶּלֶךְ הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק בעזרת חותמות.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וחותמות למלך · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ובר כוכבא · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ובבל · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ובית המקדש · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וגלות בבל · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ודברים · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-11 לפנה"ס

המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-17 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-9 לפנה"ס

המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה השש עשרה

#הפניה המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמאה השש עשרה · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמרד הגדול · ראה עוד »

המגילות הגנוזות

#הפניה מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמגילות הגנוזות · ראה עוד »

המכתב ממצד חשביהו

המכתב ממצד חשביהו הוא אוסטרקון תלונה מקוֹצר לשר על מנהל עבודתו, על שלקח את בגדו שלא כדין (ראו מצוות החזרת משכון).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והמכתב ממצד חשביהו · ראה עוד »

האלף הראשון לפני הספירה

#הפניה האלף ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והאלף הראשון לפני הספירה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והעת העתיקה · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והעת החדשה · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והשם המפורש · ראה עוד »

השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי

לטינית נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והשתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת כתר

#הפניה כתר הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והוצאת כתר · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום והירונימוס · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ווולגטה · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכנען · ראה עוד »

כתב מרובע

כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתב מרובע · ראה עוד »

כתב שומרוני

#הפניה אלפבית שומרוני.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתב שומרוני · ראה עוד »

כתב ליניארי ב'

שבר חרס עם כתב ליניארי ב' כתב ליניארי ב'. משמעות הסמלים מימין לשמאל: שמן זית, יין, אמפורה, גלגל, גבר ואישה כתב ליניארי ב', שפה קווית ב' (או קווי ב', באנגלית: Linear B) הוא הכתב של השפה היוונית העתיקה מיקנית.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתב ליניארי ב' · ראה עוד »

כתב הירוגליפי

#הפניה הירוגליף.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתב הירוגליפי · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתב יתדות · ראה עוד »

כתובת השילוח

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתובת השילוח · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכתיב · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכלי נשק · ראה עוד »

כותים

הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וכותים · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וימי הביניים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וישעיהו · ראה עוד »

ישר

שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום וישר · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהושע בלאו

יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויהושע בלאו · ראה עוד »

יהוד מדינתא

מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויהוד מדינתא · ראה עוד »

יהוה

יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויהוה · ראה עוד »

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויוסף אלבו · ראה עוד »

יוסף נוה

יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויוסף נוה · ראה עוד »

יוסף נווה

#הפניה יוסף נוה.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויוסף נווה · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ויוונית · ראה עוד »

132

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו132 · ראה עוד »

135

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו135 · ראה עוד »

1709

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו1709 · ראה עוד »

1868

קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו1868 · ראה עוד »

1880

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו1880 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הכתב העברי הקדום ו1908 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הכתב_העברי_הקדום

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »