גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
112 יחסים: מספר אטומי, מסה אטומית, משקל סגולי, מטר, מטר מעוקב, מחצית חיים, מהירות הקול, מוליכות חום, מכון ויצמן למדע, מימן, אנרגיה אפלה, אפקט ג'ול-תומסון, ארנסט רתרפורד, ארגון (יסוד), אלקטרון, אטמוספירת כדור הארץ, אטמוספירה, אטמוספירה (מידה), אטום, אדם, אופסלה, אורך גל, אורניום, אוויר, איזוטופ, נאון, נפח, נקודת רתיחה, נקודה משולשת, נשימה תאית, נתרן, נוזל-על, נייטרון, סמל כימי, ספקטרום, ספין (פיזיקה), ספינת אוויר, סכנות צלילה, פרוטון, פלואור, פחמן דו-חמצני, פיזיקה, פיזיקה גרעינית, פיוטר קפיצה, פייר ז'נסן, צמיגות, צלילה, צבע, צורן, קרום כדור הארץ, ..., קרינת אלפא, קרינת בטא, קלווין, קווי פראונהופר, רעל, ריאות, ריק, ריח, שוודיה, שכיחות, תוריום, ליקוי חמה, טמפרטורה, טונגסטן, טיטניום, זרחן, זירקוניום, חמצן, חנק (רפואה), חנקן, חומצה, חומצה גופרתית, חומר אפל, חיכוך, בלון, גרמניום, גרעין האטום, גז, גז אציל, גז אידיאלי, גביש, גוף האדם, גופרית, דאוטריום, דם, המפץ הגדול, האפס המוחלט, השמש, הליום נוזלי, הליום-3, הליום-4, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הודו, היפוקסיה, היתוך גרעיני, ויליאם רמזי, כרומוספירה, כור גרעיני, כוכב, יסוד כימי, יוד, יוונית, 18 באוגוסט, 1868, 1895, 1907, 1908, 1926, 1938, 1972, 20 באוקטובר, 26 במרץ. להרחיב מדד (62 יותר) »
מספר אטומי
מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים.
חָדָשׁ!!: הליום ומספר אטומי · ראה עוד »
מסה אטומית
מסה אטומית (atomic mass, סימן: ma) היא המסה של אטום.
חָדָשׁ!!: הליום ומסה אטומית · ראה עוד »
משקל סגולי
#הפניה צפיפות החומר.
חָדָשׁ!!: הליום ומשקל סגולי · ראה עוד »
מטר
מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: הליום ומטר · ראה עוד »
מטר מעוקב
מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.
חָדָשׁ!!: הליום ומטר מעוקב · ראה עוד »
מחצית חיים
סימולציה של אטומים זהים העוברים דעיכה רדיואקטיבית, החל מ-400 אטומים (מימין) או 4 אטומים (משמאל). המספר בראש האיור מציין כמה תקופות של מחצית חיים חלפו. חל חוק המספרים הגדולים: עם מספר גדול יותר של אטומים, הדעיכה הכללית אקראית פחות. זמן מחצית החיים של איזוטופ רדיואקטיבי הוא הזמן הדרוש למחצית מהאטומים של איזוטופ זה כדי לדעוך ולהפוך לאטומים של איזוטופ אחר.
חָדָשׁ!!: הליום ומחצית חיים · ראה עוד »
מהירות הקול
מהירות הקול היא המהירות שבה נעים גלי הקול בתווך.
חָדָשׁ!!: הליום ומהירות הקול · ראה עוד »
מוליכות חום
מוליכות חום (באנגלית: Thermal conductivity) היא תכונה של חומר להעביר חום, כאשר מעבר החום הוא מעבר האנרגיה התרמית בחומר, מאנרגיה גבוהה לאנרגיה נמוכה.
חָדָשׁ!!: הליום ומוליכות חום · ראה עוד »
מכון ויצמן למדע
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.
חָדָשׁ!!: הליום ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: הליום ומימן · ראה עוד »
אנרגיה אפלה
יקום אנרגיה אפלה היא אנרגיה היפותטית שעל פי ההערכה המקובלת מהווה כ-68% מכלל המסה-אנרגיה של היקום.
חָדָשׁ!!: הליום ואנרגיה אפלה · ראה עוד »
אפקט ג'ול-תומסון
תיאור סכמטי של אפקט ג'ול תומסון. במרכז נמצאת מחיצה מחוררת או שסתום. בתרמודינמיקה, אפקט ג'ול-תומסון מתאר את השינוי בטמפרטורה של גז או נוזל המתפשט אדיאבטית (ללא החלפת חום עם הסביבה) דרך נחיר או שסתום מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
חָדָשׁ!!: הליום ואפקט ג'ול-תומסון · ראה עוד »
ארנסט רתרפורד
לורד ארנסט רתרפורד (באנגלית: Ernest Rutherford; 30 באוגוסט 1871 – 19 באוקטובר 1937) היה פיזיקאי בריטי יליד ניו זילנד, מגלה הסיבות לרדיואקטיביות, מתאר מבנה האטום וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908, "על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים".
חָדָשׁ!!: הליום וארנסט רתרפורד · ראה עוד »
ארגון (יסוד)
אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.
חָדָשׁ!!: הליום וארגון (יסוד) · ראה עוד »
אלקטרון
אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.
חָדָשׁ!!: הליום ואלקטרון · ראה עוד »
אטמוספירת כדור הארץ
מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ הגל האלקטרומגנטי, בטמפרטורה, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. אטמוספירת כדור הארץ (בעברית: אווירת כדור הארץ) היא שכבת גז המקיפה את כוכב הלכת שלנו.
חָדָשׁ!!: הליום ואטמוספירת כדור הארץ · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: הליום ואטמוספירה · ראה עוד »
אטמוספירה (מידה)
#הפניה אטמוספירה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: הליום ואטמוספירה (מידה) · ראה עוד »
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
חָדָשׁ!!: הליום ואטום · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: הליום ואדם · ראה עוד »
אופסלה
אופסלה (בשוודית) היא עיר במרכז שוודיה, 70 קילומטר צפונית לסטוקהולם.
חָדָשׁ!!: הליום ואופסלה · ראה עוד »
אורך גל
גלי רוחב בעלי תדירות שונה. \ v.
חָדָשׁ!!: הליום ואורך גל · ראה עוד »
אורניום
אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.
חָדָשׁ!!: הליום ואורניום · ראה עוד »
אוויר
#הפניה אטמוספירת כדור הארץ bg:Въздухca:Aire da:Luft de:Luft eo:Aero es:Aire et:Õhk fr:Air hr:Zrak id:Udara is:Loft it:Aria ja:空気 la:Aër lt:Oras ms:Udara nl:Lucht nn:Luft no:Luft pl:Powietrze atmosferyczne pt:Ar ro:Aer ru:Воздухsimple:Air sl:Zrak sr:Ваздухtr:Hava (atmosfer) uk:Повітря zh:空气.
חָדָשׁ!!: הליום ואוויר · ראה עוד »
איזוטופ
נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.
חָדָשׁ!!: הליום ואיזוטופ · ראה עוד »
נאון
#הפניה ניאון.
חָדָשׁ!!: הליום ונאון · ראה עוד »
נפח
כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.
חָדָשׁ!!: הליום ונפח · ראה עוד »
נקודת רתיחה
מצבי צבירה נקודת רתיחה היא הטמפרטורה שבה לחץ אדים של חומר נוזלי כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו, ובכך הופך החומר מנוזל לגז.
חָדָשׁ!!: הליום ונקודת רתיחה · ראה עוד »
נקודה משולשת
דיאגרמת פאזות טמפרטורה-לחץ של מים. הנקודה המשולשת היא שילוב של תנאים, שבהם יכול חומר להמצא בו-זמנית בשלושת מצבי הצבירה - מוצק, נוזל וגז.
חָדָשׁ!!: הליום ונקודה משולשת · ראה עוד »
נשימה תאית
תרשים מופשט של תהליך הנשימה התאית. מצד ימין: מסלול זרימת האלקטרונים. מצד שמאל: חומרים המיוצרים במהלך הנשימה - פחמן דו-חמצני ו-ATP נשימה תאית היא התהליך להפקת אנרגיה זמינה, תוך ניצול תרכובות אורגניות, לשימוש ביצורים חיים.
חָדָשׁ!!: הליום ונשימה תאית · ראה עוד »
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
חָדָשׁ!!: הליום ונתרן · ראה עוד »
נוזל-על
נוזל-על (או לפעמים על-נוזל) הוא נוזל המאופיין בהיעדר מוחלט של צמיגות, כלומר אפס חיכוך בין חלקיקי החומר.
חָדָשׁ!!: הליום ונוזל-על · ראה עוד »
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: הליום ונייטרון · ראה עוד »
סמל כימי
סמל כימי הוא קיצור שמו של יסוד, המייצג אותו בטבלה המחזורית ובנוסחאות כימיות והניתן לו לפי שמו, שהוא לרוב לטיני או יווני, או על שמה של אישיות.
חָדָשׁ!!: הליום וסמל כימי · ראה עוד »
ספקטרום
ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום. ספקטרום (מאנגלית: Spectrum; על פי האקדמיה ללשון העברית: מִקְשֶׁתֶת) היא מילה כללית המשמשת בתחומים רבים לתאר בדרך כלל מצב הקשור ברציפות כלשהי.
חָדָשׁ!!: הליום וספקטרום · ראה עוד »
ספין (פיזיקה)
הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.
חָדָשׁ!!: הליום וספין (פיזיקה) · ראה עוד »
ספינת אוויר
כדורים פורחים וספינות אוויר, מתוך המילון האנציקלופדי של ברוקהאוס ואפרון, 1890–1907 טיסת הבכורה של ספינת האוויר USS אקרון (ZRS-4), נובמבר 1931 ספינת אוויר מודרנית – צפלין NT מדגם D-LZZF, בטיסה בשנת 2010 ספינת אוויר היא כלי הטיס הממונע הראשון וכלי הטיס הראשון המאפשר ניווט.
חָדָשׁ!!: הליום וספינת אוויר · ראה עוד »
סכנות צלילה
החור הכחול, אתר צלילה מפורסם שבו אירעו תאונות צלילה רבות סכנות צלילה הן הסכנות האורבות לאדם המבצע צלילה במקוה מים.
חָדָשׁ!!: הליום וסכנות צלילה · ראה עוד »
פרוטון
פְּרוֹטוֹן (מיוונית: פרוטון, ראשון) הוא חלקיק הנמצא בגרעין של כל אטום.
חָדָשׁ!!: הליום ופרוטון · ראה עוד »
פלואור
פלואור (מהפועל בלטינית: Fluere) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים שסמלו הכימי F ומספרו האטומי 9.
חָדָשׁ!!: הליום ופלואור · ראה עוד »
פחמן דו-חמצני
דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר), המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.
חָדָשׁ!!: הליום ופחמן דו-חמצני · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: הליום ופיזיקה · ראה עוד »
פיזיקה גרעינית
פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.
חָדָשׁ!!: הליום ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »
פיוטר קפיצה
פיוֹטר לאונידוביץ' קָפּיצה (ברוסית: Пётр Леони́дович Капи́ца; 8 ביולי 1894 - 8 באפריל 1984) היה פיזיקאי סובייטי שגילה את תופעת ה"סופר נוזליות" יחד עם ג'ון אלן ודון מיסנר ב-1937.
חָדָשׁ!!: הליום ופיוטר קפיצה · ראה עוד »
פייר ז'נסן
פייר ז'יל סזאר ז'נסן (בצרפתית: Pierre Jules César Janssen; 22 בפברואר 1824 – 23 בדצמבר 1907) היה אסטרונום צרפתי בן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: הליום ופייר ז'נסן · ראה עוד »
צמיגות
המחשה של צמיגות; הנוזל הלבן (למעלה) הוא בעל צמיגות נמוכה יותר מהנוזל הסגול (למטה) צְמיגות היא תכונה של זורם המבטאת את התנגדות הזורם לעיוות (שינוי צורה – דפורמציה) תחת מאמץ גזירה.
חָדָשׁ!!: הליום וצמיגות · ראה עוד »
צלילה
צולל במערכת נשימה פתוחה דגל קוד בינלאומי של האות A, מונף על כלי שיט שהוריד צולל צלילה היא שהייה מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה.
חָדָשׁ!!: הליום וצלילה · ראה עוד »
צבע
עפרון בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים.
חָדָשׁ!!: הליום וצבע · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: הליום וצורן · ראה עוד »
קרום כדור הארץ
המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית בגאוספירה של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הליום וקרום כדור הארץ · ראה עוד »
קרינת אלפא
קרינת אלפא. מאטום רדיואקטיבי, מוקרן אטום הליום קרינת אלפא (α) היא סוג של קרינה רדיואקטיבית.
חָדָשׁ!!: הליום וקרינת אלפא · ראה עוד »
קרינת בטא
קרינת בטא מינוס קרינת בטא (β) היא סוג של קרינה רדיואקטיבית, שמקורה בגרעין האטום.
חָדָשׁ!!: הליום וקרינת בטא · ראה עוד »
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
חָדָשׁ!!: הליום וקלווין · ראה עוד »
קווי פראונהופר
בפיזיקה, ובפרט באופטיקה, קווי פראונהופר הם אוסף קווים ספקטרליים הקרויים על שם הפיזיקאי הגרמני יוזף פראונהופר.
חָדָשׁ!!: הליום וקווי פראונהופר · ראה עוד »
רעל
רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית בשנות ה-30 רעלים שהופקו מכיפת קוצים קטלנית. צפרדע חץ זהובה, מהחיות הרעילות ביותר בעולם. חשופית ימית רעילה מהמין ''Doriprismatica atromarginata''. חשופית זו משתמשת ברעלנים שהיא משיגה מאכילת ספוגיים רעילים כדי להשתמש על טורפים אפשריים. אמנית המוות מכילה מגוון רעלים כמו אלפא אמניטין. רעל הוא חומר, לרוב ביולוגי שעלול לגרום לאורגניזמים פציעה, מחלה או מוות, בדרך כלל על ידי תגובה כימית או פעילות אחרת ברמה המולקולרית.
חָדָשׁ!!: הליום ורעל · ראה עוד »
ריאות
#הפניה ריאה.
חָדָשׁ!!: הליום וריאות · ראה עוד »
ריק
תא ואקום אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל.
חָדָשׁ!!: הליום וריק · ראה עוד »
ריח
Nicolaas van der Horst (1630) חוש הריח מתוך "אלגוריית החושים", מעשה ידי יאן ברויגל האב משנת 1617 לערך. היצירה מוצגת במוזיאון הפראדו שבמדריד. ריח הוא מה שנתפס על ידי החוש המכונה "חוש הריח".
חָדָשׁ!!: הליום וריח · ראה עוד »
שוודיה
שוודיה (נקראת רשמית: ממלכת שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והחמישית בגודל שטחה באירופה.
חָדָשׁ!!: הליום ושוודיה · ראה עוד »
שכיחות
שכיחות של פריט היא מספר הפעמים (המוחלט או היחסי) בהן מופיע הפריט בקבוצה מסוימת.
חָדָשׁ!!: הליום ושכיחות · ראה עוד »
תוריום
תוריום (Thorium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים שסמלו הכימי Th ומספרו האטומי 90.
חָדָשׁ!!: הליום ותוריום · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: הליום וליקוי חמה · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: הליום וטמפרטורה · ראה עוד »
טונגסטן
טוּנְגְּסְטֶן (Tungsten, הידוע בארצות סקנדינביה ובגרמנית בשם Wolfram) הוא יסוד מתכתי שסמלו הכימי W ומספרו האטומי 74.
חָדָשׁ!!: הליום וטונגסטן · ראה עוד »
טיטניום
טיטניום (Titanium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ti ומספרו האטומי 22.
חָדָשׁ!!: הליום וטיטניום · ראה עוד »
זרחן
זרחן (Phosphorus, מיוונית: Φώσ.
חָדָשׁ!!: הליום וזרחן · ראה עוד »
זירקוניום
זירקוניום (Zirconium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Zr ומספרו האטומי 40.
חָדָשׁ!!: הליום וזירקוניום · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: הליום וחמצן · ראה עוד »
חנק (רפואה)
חנק הוא מצב, במערכת חיה, בו לא מגיעה אספקת חמצן, או אספקת החומר הנושא את החמצן, אל המערכת כולה או אל חלקה.
חָדָשׁ!!: הליום וחנק (רפואה) · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: הליום וחנקן · ראה עוד »
חומצה
חומצה, בהגדרה המקובלת ביותר, היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום, כך שה-pH של התמיסה המתקבלת יהיה נמוך מ-7.
חָדָשׁ!!: הליום וחומצה · ראה עוד »
חומצה גופרתית
חומצה גופרתית היא חומצה שמנונית חסרת צבע וריח, נוזלית בטמפרטורת החדר.
חָדָשׁ!!: הליום וחומצה גופרתית · ראה עוד »
חומר אפל
איור של "חומר אפל", אם אמנם הוא קיים, מסביב לגלקסיית שביל החלב שלנו הרכב היקום 380,000 שנה לאחר היווצרותו וכיום, לפי מידע ממרץ 2013 ובהנחה שתאוריית "החומר האפל" נכונה בפיזיקה, חומר אפל (מכונה גם מסה אפלה, וליתר דיוק: גרביטציה אפלה) הוא השם שניתן לכך שלמעלה מ-85% מהגרביטציה ביקום אינה ניתנת להסבר על ידי קיומה של מסה מוכרת.
חָדָשׁ!!: הליום וחומר אפל · ראה עוד »
חיכוך
דיאגרמה המתארת את כוח החיכוך הפועל בין שני גופים במכניקה, חיכוך הוא כוח הפועל באזור המגע של שני גופים הנמצאים במגע זה עם זה, ופועל באופן שמתנגד לתנועה יחסית בין הגופים, או לנטייה לתנועה כזו.
חָדָשׁ!!: הליום וחיכוך · ראה עוד »
בלון
סמליל ויקיפדיה בתוספת בלונים בלונים במצעד הגאווה בתל אביב קשת בלונים באריאל גרפיטי של דמות האחוזת בבלונים ממולאים בהליום בלון הוא כלי העשוי בדרך כלל מגומי ומשמש לקישוט, למשחק, לפרסום אירועים מיוחדים ולמטרות אחרות.
חָדָשׁ!!: הליום ובלון · ראה עוד »
גרמניום
קערת גרמניום גרמניום (Germanium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי Ge ומספרו האטומי 32.
חָדָשׁ!!: הליום וגרמניום · ראה עוד »
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
חָדָשׁ!!: הליום וגרעין האטום · ראה עוד »
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
חָדָשׁ!!: הליום וגז · ראה עוד »
גז אציל
גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית, המקיימים מספר תכונות משותפות.
חָדָשׁ!!: הליום וגז אציל · ראה עוד »
גז אידיאלי
גז אידיאלי הוא גז היפותטי, המבוסס על מודל פיזיקלי לפיו גז מורכב מהרבה גופים נקודתיים, הנעים באופן רנדומלי במרחב.
חָדָשׁ!!: הליום וגז אידיאלי · ראה עוד »
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
חָדָשׁ!!: הליום וגביש · ראה עוד »
גוף האדם
האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.
חָדָשׁ!!: הליום וגוף האדם · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: הליום וגופרית · ראה עוד »
דאוטריום
דאוטריום, מודגש מתוך טבלת האיזוטופים דֶּאוּטֶרְיוּם (או דיטריום), הידוע גם בשם מימן כבד, הוא איזוטופ יציב (אינו רדיואקטיבי) של מימן.
חָדָשׁ!!: הליום ודאוטריום · ראה עוד »
דם
דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.
חָדָשׁ!!: הליום ודם · ראה עוד »
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
חָדָשׁ!!: הליום והמפץ הגדול · ראה עוד »
האפס המוחלט
האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.
חָדָשׁ!!: הליום והאפס המוחלט · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הליום והשמש · ראה עוד »
הליום נוזלי
על־נזילות בלחץ סטנדרטי, היסוד הכימי הליום קיים בצורתו הנוזלית רק בטמפרטורה נמוכה מאוד של כ־269- מעלות צלזיוס (כ־4 מעלות קלווין).
חָדָשׁ!!: הליום והליום נוזלי · ראה עוד »
הליום-3
הליום-3 (3He) הוא איזוטופ יציב של הליום המורכב מ-2 פרוטונים ונייטרון אחד.
חָדָשׁ!!: הליום והליום-3 · ראה עוד »
הליום-4
הליום-4 כנוזל-על גרעין אטום הליום-4 וחלוקת ענני האלקטרונים וסימטריה כדורית הדומה מאוד לענן האלקטרונים תרשים של שרשרת פרוטון-פרוטון השוואה של גרעין האטום של הליום-4 לאיזוטופים נפוצים נוספים. האנרגיה מחייבת של הליום-4 גדולה משמעותית מכל שאר האיזוטופים. הליום-4 או 4He הוא האיזוטופ הנפוץ ביותר של הליום, המהווה 99.999863% מההליום ביקום.
חָדָשׁ!!: הליום והליום-4 · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: הליום והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: הליום והודו · ראה עוד »
היפוקסיה
היפוקסיה (באנגלית: Hypoxia) הוא מצב פתולוגי של חוסר חמצן בתאי הגוף (רקמות).
חָדָשׁ!!: הליום והיפוקסיה · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: הליום והיתוך גרעיני · ראה עוד »
ויליאם רמזי
סר ויליאם רמזי (באנגלית: William Ramsay; 2 באוקטובר 1852 – 23 ביולי 1916) היה כימאי בריטי.
חָדָשׁ!!: הליום וויליאם רמזי · ראה עוד »
כרומוספירה
הכרומוספירה של השמש כפי שהיא נראית בזמן ליקוי חמה. הכרומוספירה היא שכבה דקה מהאטמוספירה התחתונה של השמש בעלת צבע אדמדם, ונמצאת מעל לפוטוספירה של השמש.
חָדָשׁ!!: הליום וכרומוספירה · ראה עוד »
כור גרעיני
כור גרעיני ליצור חשמל חדר בקרה של הכור פולסטאר בצפון קרוליינה ארצות הברית כור גרעיני הוא מתקן שבו מתחוללת תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת.
חָדָשׁ!!: הליום וכור גרעיני · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: הליום וכוכב · ראה עוד »
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.
חָדָשׁ!!: הליום ויסוד כימי · ראה עוד »
יוד
פולידין המשמש לחיטוי יוד (Iodine) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי I ומספרו האטומי 53.
חָדָשׁ!!: הליום ויוד · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: הליום ויוונית · ראה עוד »
18 באוגוסט
18 באוגוסט הוא היום ה-230 בשנה בלוח הגרגוריאני (231 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הליום ו18 באוגוסט · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: הליום ו1868 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: הליום ו1895 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: הליום ו1907 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הליום ו1908 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הליום ו1926 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הליום ו1938 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הליום ו1972 · ראה עוד »
20 באוקטובר
20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הליום ו20 באוקטובר · ראה עוד »
26 במרץ
26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הליום ו26 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הליום
